|
| המשך הסיפור על דרישת חברה קדישא, לפני לוויית אמנו, לשלם 520 ש"ח בעבור פירוק מצבת אבינו ז"ל כדי לאפשר "קבורה זוגית". ובכן, כפי שסיפרתי, שילמנו 520 ש"ח לאיש החברה קדישא, חצי שעה לפני הלווייה, במזומן. הוא לא נתן קבלה, אלא פתק בכתב ידו, ואמר שהקבלה תגיע בדואר אל כתובתנו. קבלה לא נשלחה. אתמול התחלתי לברר מה עלה בגורל הקבלה. בסופו של דבר הגעתי אל "הקבלן הפרטי" שאמר שהוא אכן פירק את מצבת ההורים, אבל הכסף כלל לא הגיע לידיו. מצד שני הוא אמר (ואינני מבינה את ההיגיון): הוצאתי לך חשבונית. -איפה החשבונית? שאלתי.- אני לא יודע, השיב, אולי במשרד של חברה קדישא.סיכמנו שאפקסס אליו את הקבלה בכתב היד (עם חתימה לא-קריאה) והוא ישלח לי צילום של החשבונית. מצד אחר לגמרי, אני קוראת את אתר החברה קדישא באינטרנט, ושם נאמר שהביטוח הלאומי מכסה את כל הוצאות הקבורה של אדם שלא ביקש קבורה מיוחדת. אני מסיקה מזה, שהדרישה לשלם לקבלן מפרק המצבות היא המצאה-בת-רגע של פקיד החברה קדישא.בתגובתי הקודמת למענה שקיבלתי, סיפרתי על אותם 120 ש"ח שניסו לסחוט מאיתנו, אם כבר. אם כבר יושבים ילדים המומים ממות אמם - נסחט מהם טיפה קטנה. טיפה מועטת כזאת, רק 120 ש"ח, הרי הם מוצפים יגון והוצאות אדירות.בברכה רונית
|