פורום דיני חוזים

שלום

במקרה זה מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בתחום לצורך מתן ייעוץ משפטי ושליחת מכתב התראה לספק, כאשר ייתכן כי המכתב ייתר את ההליך המשפטי ויוביל להסכמות בשלב מוקדם תוך חיסכון יקר בזמן ובהוצאות.

שלום,

לא ברור מהשאלה באיזה סוג של תיקונים מדובר לפי החוזה - האם בתוך הדירה או ברכוש המשותף. מניסיוני, סביר יותר שהסכם השכירות מתייחס לתיקון ליקויים בדירה עצמה בלבד (כאשר יש גם לכך כללים שקבועים בחוק השכירות והשאילה, אך לא זו השאלה כרגע).

על פניו, האחריות לתשלום מוטלת על המשכיר.

שלום יהודית,

על המשכיר לשאת בעלויות שאינן הוצאות שוטפות יומיומיות (כמו למשל ניקיון שוטף, ביטוח וכיו"ב), זאת אלא אם קבוע אחרת במפורש בהסכם השכירות עליו חתמת.

בהצלחה

שלום,

אי עמידה במועדי התשלום כולל התעלמותם מבקשותיך לקבל צילומים של הנזק מהרטיבות כדי שתוכלי לטפל בעניין מהווים הפרות של חוזה השכירות מצד השוכרים. לכן, את רשאית לחזור בך מהסכמתך העקרונית להאריך את החוזה ולדרוש כי יפנו את הדירה בתום תקופת השכירות הקיימת.

אם תחליטי למרות כל ההפרות והעובדה שאת מציינת שהם לא אמינים בעיניך, עדיין להאריך איתם את החוזה לתקופה נוספת, מומלץ מאוד להתנות את החידוש בהפקדת ערובות מסודרות (כמו צ'ק בנקאי או אפילו מזומן (בגבולות שהחוק מתיר) - בהנחה שלא הופקד כזה כמובן), כמו גם עליך לעמוד על זכותך להביא איש מקצוע מתאים לטיפול ברטיבות הקיימת - כתנאי לחידוש החוזה.

בהצלחה

שלום

קשה לבחון את השאלה בלי לבדוק את הסכם ההתקשרות והאם התנאים שבו עולים בקנה אחד עם הדין, כולל תנאים מקפחים. לכן, השאלה מצריכה ייעוץ פרטני.

שלום עידו,

ככול שלא נקבע אחרת בחוזה בין הצדדים נראה שמדובר בהפרת חוזה. ההורים זכאים לתבוע את הגן בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרה זו, לרבות נזקים כספיים (כגון עלויות מציאת גן חלופי) ונזקים שאינם כספיים (כגון עוגמת נפש). בית המשפט יקח בחשבון את טובת הילדים ובקושי במציאת מסגרת חלופית בהתראה כה קצרה ובמועד זה, כאשר מנגד ישנן נסיבות סגירת הגן וחובת ההורים להקטין את נזקם.

שלום,

העובדה שלא קראת את כל הסעיפים היא, ככלל, לא עילה לביטול. הדין מניח שאדם החותם על מסמך קרא אותו והסכים לתוכנו, אחרת לא היה ערך לחתימה. עם זאת, ייתכן שיש לך פתח, בשלושה כיוונים אפשריים:

1. הטעיה. האם מישהו מטעם החברה הציג בפניך תקופה קצרה יותר – בעל פה, בהצעת מחיר, בפרסום או בהתכתבות? אם ניתן מצג כזה והסעיף סותר אותו, ייתכן שמדובר בהטעיה, המקנה זכות ביטול.

2. תנאי מקפח בחוזה אחיד. אם חתמת על הסכם אחיד של הספק, ייתכן שניתן יהיה לתקוף כבילה ארוכה ובלתי-סבירה כ"תנאי מקפח" שבית המשפט מוסמך לבטל או לשנות.

3. טעות. אם טעית במהות התקופה והחברה ידעה על כך – תיתכן זכות ביטול. אך החוק אינו מכיר בטעות שעניינה רק "כדאיות העסקה", וזה עשוי להיות המכשול המרכזי בהקשר זה.

שורה תחתונה: ביטול החוזה אינו פשוט על פניו, אך ככל שאחד מהכיוונים שלעיל רלוונטי לנסיבותיך – ייתכן שתעמוד לך זכות ביטול.

אין באמור משום ייעוץ משפטי פרטני.

בברכה,

עו"ד שחר אילוז

שלום

קשה להשיב באופן מדויק, אם כי באופן כללי עילות הביטול שאפשר לנסות ולטעון הן היעדר גמירות דעת, השפעה בלתי הוגנת ועושק. לא כתוב מתי מונה לאח אפוטורפוס, ואם היה לו בזמן המתנה, היה חייב להינתן להסכם אישור מראש על ידי בית המשפט

שלום

קשה להשיב בלי לבדוק את ההסכם ותנאיו, אם כי בכל מקרה את רשאית לסיים את ההתקשרות איתה כי תניות בחוזה המגבילות את זכות הביטול או דורשות תשלום מלא במקרה של ביטול מוקדם אין להן תוקף משפטי, אך במקביל יש לשלם לחברה שכר ראוי עבור השירותים שניתנו בפועל על ידה.

שלום דור,

תקלות מהותיות ברכב שאינן מתוקנות לאחר מספר ניסיונות, עולה כדי "אי התאמה" ואף כדי הפרה יסודית (כאשר אילו היית יודע מראש כי יש לרכב בעיית טעינה, לא היית מתקשר בחוזה).

בנסיבות בהן אפשרת לחברה הזדמנות סבירה לתקן אך היא לא הצליחה לעשות כן, תוכל להודיע על ביטול החוזה וחברת הליסינג אינה רשאית לגבות דמי ביטול.

יחד עם זאת, מניסיוני, סביר כי החברה תטען שנגרם לה נזק בגין ירידת ערך הרכב בזמן שהרכב היה בשימושך ולכן יש לקזז זאת כפיצוי כנגד הביטול.

בהצלחה!

שלום אור,

לגבי החובה לספק מענה טלפוני - תלוי בסוג העסק. ישנם עסקים שמחויבים לפי חוק הגנת הצרכן לספק שירות טלפוני (אלו מנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן - ס' 18 לחוק מסדיר את אופן המענה הטלפוני).

לגבי חובת מנהל לחזור בהודעה שהוחזרה בצ'ט, אין הוראת דין ספציפית העוסקת בכך, אך מכוח חובת תום הלב ראוי כי ייצרו איתך קשר.

בהצלחה

שלום שאול,

לשאלתך הראשונה- עומדת לך זכות קיזוז בהתאם לדין. הודעת הקיזוז צריכה להינתן בכתב ולהיות מפורשת - לכלול את הסכומים המדויקים ואת העובדות והנתונים עליהם היא מתבססת.

לשאלתך השניה- אין מניעה לטעון להפרת חוזה ו/או לרשלנות מקצועית, גם אם העבודה הושלמה. הטענות מתייחסות לאיכות ואופן הביצוע (הלקוי לשיטתך), לרבות תוצאותיו המזיקות.

כמובן שיש לתמוך כל טענה כזו בראיות מבוססות.

בהצלחה

שלום נתי,

משאלתך לא ברור האם פנית לחברה ומה היתה תגובתה.

בכל מקרה במצב שתיארת ולפי הפרטים שבשאלתך, שבו הנגר חתם על חוזה המתחזה להיות של חברה שאיננה קיימת (או קיימת בשם או בח.פ שונה ואשר איננה קשורה אליו), תוכל לתבוע את הנגר עצמו, בשל אחריותו האישית בגין תרמית, מצג שווא, רשלנות או חוסר תום לב במשא ומתן ואף הטעיה בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

בהצלחה

שלום יניב,

על פי חוק החוזים והפסיקה בישראל, התכתבות בוואטסאפ עשויה להוות חוזה מחייב לכל דבר ועניין, כל עוד היא משקפת 'גמירות דעת' ו'מסוימות'. כאשר חילופי ההודעות כוללים הסכמה על הפרטים המהותיים של העסקה — כגון מהות העבודה, המחיר ולוחות הזמנים — היעדר חתימה פיזית אינו שולל את תוקפו המשפטי של ההסכם

שלום

קשה להשיב לשאלה בלי קבלת עובדות נוספות וללא בדיקת הסכם ההתקשרות ביניכם וככול קיים. אם אין הסכם התקשרות ניתן יהיה ללמוד מההתכתבויות ביניכם וכדומה.

נקודת המוצא היא שנכרת הסכם והנטל עליך מוטל להוכיח שהיא הפרה אותו, באמצעות ראיות טובות.

שלום דון,

בית המשפט יבחן טענות כאלו בזהירות (במיוחד אם היית מיוצג בהליך שבמסגרתו נתת הסכמתך).

רק במקרים חריגים מאוד ובהצגת טעמים כבדי משקל, בית המשפט יורה על ביטול פסק דין שנתן על בסיס הסכמות הצדדים.

שאלתך מורכבת ודורשת גם בדיקה עובדתית. לכן, מומלץ לפנות לייעוץ פרטני כדי לבחון האם המקרה שלך עשוי לעמוד באותם חריגים או לא, כמו גם באשר לשאלה אם פסק הדין מהווה מעשה בית דין ומאיזה סוג (השתק פלוגתא או השתק עילה).

בהצלחה,

שלום רונן,

נשמע כי קיימת עילה לביטול החוזה ולעזיבת הדירה. על פי חוק, המשכיר מחויב לספק דירה ראויה למגורים. ומאחר שניסיונות התיקון לא הועילו והנזילה חוזרת על עצמה, מתפשטת וגורמת להפסד ימי עבודה, הדבר מהווה הפרעה ממשית לשימוש בדירה ואפשר שיחשב להפרה יסודית של הסכם. ככול שזה אכן המצב עומדת לך הזכות להודיע על ביטול החוזה אם לא יבוצע תיקון יסודי.

שלום,

אתה לא חייב להחזיר את השיק הבנקאי לדייר היוצא כרגע.

חוק השכירות והשאילה קובע כי על המשכיר להשיב לשוכר את הערבות (או את יתרתה, בתוספת פירותיה) בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה לרשותו, או עד למועד שבו נפרעו כל חובות השוכר – לפי המאוחר מביניהם. החוזה שלך עם הדייר היוצא הוא עד סוף יוני, ולכן חובתך להשיב לו את הערבות קמה רק לאחר תום תקופת השכירות המקורית שלו, ורק בתנאי שכל חובותיו כלפיך סולקו במלואם.

העובדה שהמחליף נכנס לדירה בפועל לפני תחילת החוזה החדש אינה משנה את המועד החוזי שבו מסתיימת השכירות של הדייר היוצא. כל עוד החוזה המקורי בתוקף, הדייר היוצא הוא עדיין השוכר מבחינתך, ולערבות שנתן יש תכלית – להבטיח את קיום כל התחייבויותיו עד סוף התקופה.

אין באמור משום ייעוץ משפטי פרטני.

בברכה,

עו"ד שחר אילוז

שלום רועם,

על אף היעדר הוראה מפורשת, הפסיקה והספרות המשפטית מפרשות את חובת תום הלב הכללית, הקבועה בסעיף 4 לחוק השכירות והשאילה (ובסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)), ככוללת חובה על השוכר לאפשר למשכיר להציג את הדירה לשוכרים פוטנציאליים לקראת תום תקופת השכירות. טיעון זה נסמך על הנוהג המקובל ביחסי שכירות, לפיו שלילת אפשרות זו נחשבת לשימוש בזכות שלא בדרך מקובלת ובתום לב.

שלום נועה,

על פי חוק המקרקעין והתקנון המצוי, צינור ראשי בבית משותף מוגדר כרכוש משותף השייך לכלל בעלי הדירות, ולכן האחריות לתיקונו ומימון העלויות חלה על כלל דיירי הבניין.

שלום נתנאל,

קשה לענות על שאלתך מבלי לעיין בחוזה.

משאלתך אני מבינה שתקופת השכירות למעשה חלפה.

לכן, ככל שבחוזה תקופת האופציה מופעלת אוטומטית ולא דורשת ממך הודעה מראש בדבר רצון לממשה, הרי שתקופת האופציה נכנסה לתוקף ועל המשכיר לקיימה בתנאים הקבועים בחוזה.

ככל שלצורך הפעלת האופציה החוזה קובע כי עליך ליתן הודעה בכתב ומראש, ולא נתת הודעה כלשהי, הרי שהחוזה הגיע לסיומו והמשכיר רשאי לדרוש כל תוספת שירצה לדמי השכירות וכמובן להשכיר לאחר במחיר גבוה יותר.

יחד עם זאת, במצב שבו נשארת בדירה למרות שחלפה תקופת השכירות והמשכת לשלם את דמי השכירות, תוכלי לטעון שתנאי החוזה המקוריים ממשיכים לחול ושהחוזה חודש בהתנהגות.

אם זה המצב, מומלץ לפנות לייעוץ פרטני על מנת לוודא שאינך חשופה לתביעה.

בהצלחה!

שלום שמואל,

נקודת המוצא היא שחוזים יש לקיים.

לכן, ככל שבחוזה השכירות אין סעיף שמאפשר לך "פינוי מוקדם" קודם לסיום תקופת השכירות, הרי שהמשכיר צודק.

אם קיים בחוזה סעיף המאפשר לסיום מוקדם, הוא חייב להיות הדדי, כאשר לפי החוק, ככל שקיים סעיף יציאה מוקדם - המשכיר רשאי להודיע על סיום החוזה במתן התראה בת 90 יום מראש, והשוכר רשאי להודיע על סיום החוזה במתן התראה בת 60 ימים מראש.

מוצע בכל מקרה לנסות להגיע איתו להסכמות ולהציע לו לסייע במציאת שוכר חלופי שיהיה מקובל עליו.

בהצלחה,

שלום,

הסכם בעל-פה הוא חוזה מחייב לכל דבר ועניין – גם אם לא נחתם דבר בכתב. משמע, התחייבת לשלם עבור השיעור, ואי-הגעה היא בגדר הפרה.

יחד עם זאת, סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) עשוי לסייע לך. הסעיף מאפשר פטור מאחריות כשההפרה נבעה מנסיבות שלא ניתן היה לצפות או למנוע, ההופכות את קיום החוזה לבלתי-אפשרי. בעבר נטתה הפסיקה לראות במלחמה אירוע "צפוי" בישראל, אך בשנים האחרונות מבחן הצפיות רוכך, וחלק מבתי המשפט הכירו בהשלכות קונקרטיות של מלחמה כאירוע מסכל.

גם אם טענת הסיכול תתקבל, סעיף 18(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מאפשר לבית המשפט לחלק את ההפסד בין הצדדים, ולחייבך בפיצוי חלקי בגין זמנו של המורה.

ההמלצה המעשית – לנסות להגיע עם המורה לפשרה, כגון דחיית השיעור או תשלום חלקי.

אין באמור משום ייעוץ משפטי פרטני.

בברכה,

שחר

שלום אלכס,

נראה כי מדובה על חוזה מחייב. הודעת ווטסאפ של "צא לדרך" על בסיס הצעת מחיר מהווה קיבול של ההצעה וכריתת חוזה מחייב משפטית לכל דבר ועניין.

לעניין התוספות, אין מענה חד משמעי, שכן הדבר תלוי באופן ישיר בדברים שנקבעו בהצעת המחיר ובמפרט העבודות ובהתכתבויות קודמות בין הצדדים.

שלום,

אתייחס לשאלתך בכמה מישורים.

תוקף ההתקשרות

העובדה שביקשת מבעל הדירה לקבל את המתקין בשמך מקימה שליחות, כמשמעותה בחוק השליחות, תשכ"ה-1965; ואפילו אם היית טוען שההרשאה שנתת לבעל הדירה לא כללה חתימה על מסמכים - השתמשת בשירות במשך כשלוש שנים, ובכך אישרת בהתנהגותך את ההתקשרות. לפיכך, קשה מאוד לטעון שהחוזה אינו מחייב אותך.

שיחת התמיכה הטכנית

שיחת התמיכה שבה התלוננת על בעיות במגדיל הטווח היא ראיה חזקה מאוד לכך שהציוד היה ברשותך ושהשתמשת בו. טענתך המרכזית - שלא ידעת על קיום הציוד או שלא קיבלת אותו - נחלשת משמעותית לנוכח תיעוד זה. בית המשפט יתקשה לקבל את טענתך כאשר קיים תיעוד לכך שאתה מבקש תמיכה טכנית עבור אותו ציוד.

הטענות בדבר הטעיה צרכנית

לכאורה עומדות לך טענות לגיטימיות בדבר הפרת חובות גילוי לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 – מחיר הציוד לא צוין בטופס ההתקנה, ושמו שונה בין המסמכים באופן שעלול להטעות צרכן לחשוב שמדובר בשירות ולא בציוד.

אלא שהקושי הוא מעשי: קשה להוכיח קשר סיבתי בין הפרות הגילוי הללו לבין הנזק שנגרם לך (חיוב של 271 ש"ח). גם אם HOT הייתה מגלה לך את מחיר הציוד במעמד ההתקנה, וגם אם הציוד היה נקרא באותו שם בכל המסמכים – ככל הנראה היית מקבל אותו, משתמש בו, ואם היית מאבד אותו – היית נדרש לשלם את שוויו. כלומר, הנזק לא נגרם מההטעיה אלא מאי-החזרת הציוד.

חתימת השליח על טופס האיסוף

חתימת השליח בשמך על טופס האיסוף היא אכן התנהלות בעייתית מצדHOT , אך היא אינה משנה את העובדה המרכזית שהציוד לא הוחזר.

שורה תחתונה

אני ממליץ לשקול ברצינות מחיקת התביעה או הגעה להסדר פשרה עם HOT (למשל, ויתור חלקי על החיוב). שיחת התמיכה מערערת את הטענה העובדתית שלא קיבלת ציוד, וטענות ההטעיה הצרכנית - אף שהן נכונות עקרונית - קשות ליישום בהיעדר קשר סיבתי לנזק. ניהול תביעה על סכום של 271 ש"ח כשהסיכויים אינם גבוהים אינו, לדעתי, צעד מוצדק מבחינת ניהול סיכונים.

כמובן שהדברים נכתבים על בסיס הפרטים כפי שהוצגו ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני.