פורום בתי משפט

שלומית שלום,

עקרונית, נתבע רשאי להגיש מספר בקשות לסילוק על הסף, אך לא בגין עילות שהיו ידועות לו מראש או כשאין כל שינוי בנסיבות שהיו בעת הגשת הבקשה הראשונה.

ככלל, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, טענות מקדמיות לסילוק על הסף צריך לפרט במסגרת כתב ההגנה, אך אפשר להגיש גם בקשה לסילוק על הסף עוד בטרם הגשת כתב ההגנה.

פיצול של בקשות סילוק והגשתן בזה אחר זה, ללא הצדקה, כאשר מדובר בעילות שהיו ידועות מראש וכשאין כל נימוק ענייני לכך, עשויה להוות שימוש לרעה בהליכי משפט בניגוד לחובת תום הלב הדיונית.

אמירה חד צדדית בבקשה לפיה הצד שכנגד שומר לעצמו את הזכות להגיש בקשות נוספות לא גוברת ולא יכולה לגבור על חובתו הדיונית לרכז את כל טענותיו ולנהוג בתום לב דיוני, ובית המשפט רשאי לדחות בקשות עוקבות שיוגשו בדרך זו.

בהצלחה רבה

שלום רב,

אם הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי, והתביעה נמחקה מסיבה כל שהיא והגשת תביעה חדשה הרי שהתביעה החדשה תידון בפני שופט בהתאם לחלוקה פנימית של בית המשפט. ייתכן שהמשפט יתנהל אצל אותו שופט וייתכן שלא.

אם הגשת בקשה לביטול פסק דין, כדי שידונו בתיק מחדש, אז התיק יידון אצל אותו שופט שנתן את פסק הדין.

שלום רב סול,

העקרון של מעשה בית דין הוא חזר ורחב. לא סביר שתוכלי להגיש הליך נוסף מכח אותה עילת תביעה. ככל ששווי המוצר מצדיק זאת יש לשקול לקבל ייעוץ פרטני לגופו של עניין.

שלום רב רז,

לשופט שדן בתיק שאתה צד לו - אתה לא פונה במכתב.

אם אתה מעוניין לפנות לשופט בכתב - אתה רשאי בנסיבות המתאימות להגיש בקשה בכתב. בקשה כאמור ככל שלא תדחה על הסף תועבר לתגובת הצד שכנגד.

המקום לפרט את טענותיך הוא בכתב התביעה או בכתב ההגנה - כתבי הטענות. ככל שאין בהם כדי לבטא את טענותיך בצורה טובה, ניתן לבקש רשות לתקן כתב טענות.

בדיון עצמו תוכל לשטוח טענותיך ולנסות לשכנע את השופט בצדקתך.

בהצלחה

שלום רב,

ניתן להגיש בקשה לבימ"ש ולציין שלא קיבלת את הזימון ולבקש לקבוע דיון חדש.

יחד עם זאת, ייתכן שיקבעו הוצאות כנגדך בגין אי ההתייצבות.

בהצלחה

שלום רב אלכס,

בעקרון השאלה היא כזו שדורשת ייעוץ פרטני לבחינת נסיבות המקרה לצורך חיווי דעה, ואולם מלכתחילה לא נראה שסיכויה של בקשה כאמור גבוהים. בשורה התחתונה יהיה יעיל יותר לנסות למחוק תוצאות מגוגל ולחסות את פסק הדין או את שמך.

בקשה לאיסור פרסום שם או לאנונימיזציה של פסק דין אזרחי שכבר פורסם, גם אם הוא מופיע בתוצאות חיפוש ופוגע בעסקים, תידחה לרוב על ידי בית המשפט. עקרון פומביות הדיון הוא בעל מעמד חוקתי, וחריגה ממנו אפשרית רק במקרים חריגים ועל דרך הצמצום, בעיקר לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות. פגיעה בשם הטוב, בפרנסה או אי-נוחות כלכלית אינן נחשבות כשלעצמן לפגיעה חמורה בפרטיות המצדיקה איסור פרסום, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשיהוי, לאחר שההליך התנהל בדלתיים פתוחות ופסק הדין פורסם.

עקרון פומביות הדיון הוא כלל יסוד בעל מעמד חוקתי בשיטת המשפט הישראלית ובהתאם לעקרון זה בית המשפט ידון בתיקים המתבררים בפניו בפומבי, ופרסום פסקי דין והחלטות, לרבות שמות הנוטלים חלק בהליכים משפטיים, הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

קיימים חריגים המאפשרים לבית המשפט להורות על איסור פרסום (או על דיון בדלתיים סגורות). חריגים אלו מפורשים בצמצום רב ויחסית נדיר.. העילה המרכזית הרלוונטית בהליך אזרחי היא מניעת "פגיעה חמורה בפרטיות"

בית המשפט בוחן בקשות לאיסור פרסום במבחן דו-שלבי:

שלב ראשון: האם איסור הפרסום המבוקש נדרש לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות?

שלב שני: אם התשובה חיובית, בית המשפט ישקול האם יש מקום לאסור את הפרסום, תוך עריכת איזון בין עקרון פומביות הדיון לבין הפגיעה בפרטיות.

עצם הפגיעה בפרטיותו של בעל דין, בשמו הטוב, או בפרנסתו, כתוצאה מפרסום החלטה שיפוטית, אינה מספיקה כשלעצמה כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון. נזקים כלכליים או פגיעה בעיסוק, גם אם הם קשים, אינם עולים בדרך כלל כדי "נזק חמור" או "פגיעה חמורה בפרטיות" הנדרשת בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט. מידע כללי בדבר מצב אישי וכלכלי, הרלוונטי לבירור התובענה, אינו נחשב כמידע המצדיק הגבלת פומביות. פגיעה חמורה בפרטיות מתייחסת לרוב לעניינים אינטימיים, משפחתיים או רפואיים.

כאשר פסק הדין כבר פורסם וההליך התנהל בדלתיים פתוחות במשך תקופה ארוכה, בקשה לאיסור פרסום בדיעבד נתקלת בקשיים משמעותיים. שיהוי בהגשת הבקשה מטה את הכף באופן ניכר לטובת פומביות הדיון, והנטל להוכחת פגיעה חמורה בפרטיות הופך לכבד עוד יותר. בתי המשפט רואים בכך ניסיון לשנות מצב עובדתי קיים ולפגוע בעקרון הפומביות לאחר שהמידע כבר נחשף.

בעידן האינטרנט, מידע זמין ונגיש בקלות, ופרסומים עלולים ללוות את בעלי הדין לאורך שנים. עם זאת, נגישות המידע והחשש מפני פרסום באינטרנט כשלעצמם אינם מהווים הצדקה מספקת לאיסור פרסום, ואינם משנים את הכלל הבסיסי לפיו איסור פרסום הוא החריג ולא הכלל.

לאור עקרון פומביות הדיון והפרשנות המצמצמת של החריגים לו, הסיכויים שבקשה לאיסור פרסום שם או לאנונימיזציה של פסק דין אזרחי שכבר פורסם, בשל פגיעה בעסקים, תתקבל, הם נמוכים. פגיעה בשם הטוב או בפרנסה אינה נחשבת כשלעצמה ל"פגיעה חמורה בפרטיות" המצדיקה חריגה מעקרון הפומביות, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשיהוי.

שלום רב יהודה,

עיזבון, כשלעצמו, אינו מהווה אישיות משפטית. משמעות הדבר היא שהעיזבון אינו יכול לתבוע או להיתבע בהליך משפטי. תביעה המוגשת בשם עיזבון או נגדו פגומה מיסודה, שכן היא מוגשת בשם או נגד מי שאינו יכול להיות בעל דין.

עם מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. היורשים הם הבעלים של נכסי העיזבון, ולכן הם בעלי הזכויות הרלוונטיים והם אלה שרשאים לתבוע או להיתבע, אם לא מונה מנהל עיזבון.

תביעה נגד יורשים מוגבלת לסכומים שהם ירשו מהמנוח בפועל. ככל שהמנוח לא הותיר אחריו נכסים, לא ניתן להפרע מיורשיו. לא ניתן להפרע מיורשים בסכום העולה על הסכום שהם ירשו מהעזבון.

כאשר מוגשת תביעה נגד עיזבון (כלומר, נגד היורשים), יש לצרף את כל היורשים, בין אם על פי דין ובין אם על פי צוואה.

צו קיום צוואה או צו ירושה הוא המסמך המצהיר על זהות היורשים ועל חלקם בעיזבון. הוא מהווה את הדרך המקובלת לזיהוי היורשים לצורך הגשת תובענה משפטית בעניין העיזבון. לבקשה לחילופי נתבעים - המנוח אל היורשים - יש לצרף את העתק צו הירושה או צו קיום הצוואה.

ענין נוסף בעל חשיבות לסוגיה - כאשר מנהלים תביעה נגד מנוח, המנוח אינו נוכח להתגונן מפני התביעה גם אם הוא מיוצג בהליך באמצעות יורשיו. משכך עשוי לחול כלל המטיל על התובע יורשים נטל הוכחה גבוה יותר הכולל גם דרישת מין סיוע בצידו.

שלום רב חנניה,

אין זה נכון או מקובל לשלב בקשה לפסק דין חלקי בתוך כתב תשובה. כתב התשובה נועד להכחיש או להשיב לטענות עובדתיות חדשות שהועלו בכתב ההגנה, ואינו המקום להעלות נימוקי תביעה חדשים או בקשות לסעדים. בקשה לפסק דין חלקי היא בקשה מהותית לבית המשפט, הכפופה לדרישות פרוצדורליות ספציפיות (כתב בקשה בכתב, צירוף תצהיר, מגבלות היקף עמודים, פניה מוקדמת ואיזור על הגשת בקשות בתקופה שבין הגדת כתב ההגנה לבין מועד הגשת רשימת הבקשת טרם דיון קדם משפט ראשון). שילוב בקשה בכתב תשובה לא יחשב כהגשת בקשה במובן הפומלי והבקשה לא תידון על ידי בית המשפט.

כתב התשובה הוא מסמך דיוני שמטרתו העיקרית היא להכחיש את הטענות העובדתיות שהועלו בכתב ההגנה, או להשיב לטענות חדשות שהועלו בו. כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין. דהיינו, שאין להרחיב את חזית המחלוקת בכתב התשובה, ואין להעלות בו טענות עובדתיות או משפטיות שלא נכללו בכתב התביעה המקורי. הגשת כתב תשובה אינה חובה, ובאין באי הגשתו או באי כלילת טענה במסגרתו כדי להוות הודיה בדבר שנכתב בכתב ההגנה.

דרך המלך תהיה להגיש את כתב התשובה וניתן להזכיר בו שכוונתך להגיש בקשה לפסק דין חלקי, ולכלול במסגרת רשימת הבקשות שתוגש לפני דיון קדם המשפט את פירוט הבקשה ביחס לפסק הדין החלקי. יש לציין כי גם במקרים המובהקים אני ספק שתקבל פסק דין חלקי מבלי שישמע ההליך בשלמותו. עליך גם לפנות לצד השני ולהודיע על כוונה להגיש בקשה כאמור לפחות 7 ימים טרם הגשת רשימת הבקשות.

שלום רב נילי,

יש להגיש לבית המשפט בהתאם להחלטה ולהמציא העתק ליתר הצדדים.

שלום רב דני,

למיטב ידיעתי לא קיימת מסגרת דיונית ביחס לקבלת סעד של חשיפת זהות גולש אנונימי. זאת, למעט בחוק זכויות יוצרים, במקרה של הפרה של זכויות יוצרים בהתאם להסדר שנקבע בחוק שם.

ניתן להגיש בקשות לצווי עשה וכד' ואולם להבנתי, ואיני מומחה גדול לעניין, ההלכה הינה כי לא חושפים זהות גולש. הגישה להבנתי ביחס לכך היא שהזכות לאנונימיות היא בעלת מעמד חוקתי בהקשר זה.

אני מציע לך לפנות לייעוץ פרטני להבין את נסיבות המקרה שלך ולבחון מה ניתן לעשות או לנסות לעשות בנסיבות שלך.

שלמה שלום,

לא, לא תוכל לצאת מישראל עם הדרכון הקנדי.

צו איסור יצאה מהארץ חל עליך כאזרח ישראלי, ורשויות ביקורת הגבולות יאכפו אותו, לא ניתן לעקוף צו זה עם דרכון זר, כאשר ניסיון לעשות כן עשוי להוות עבירה על החוק.

גולדי שלום,

מאחר והתביעה היא על חשבון מחודש אוקטובר 2022, על פניו זו לא התיישנה היות ותקופת ההתיישנות לתביעות כספיות היא שבע שנים.

האגרה היא אכן העלות העיקרית בבימ"ש לתביעות קטנות- 1% משווי התביעה (ומינימום של 50 ש"ח). כמו בכל תביעה תמיד יש סיכון לחשיפה להוצאות במידה ותביעתך תידחה, אך לא מדובר בעלויות הנדרשות לצורך הגשת ההליך.

קיומו של תיק הוצל"פ נגד אחד השותפים אינו מונע הגשת תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות, אלא אם כן מדובר באותו חוב ספציפי שכבר ניתן לגביו פסק דין או שהוא נגבה במסגרת תביעה על סכום קצוב.

בהצלחה רבה

דון שלום,

ראשית אציין כי שאלתך דורשת פרטים נוספים ובחינה פרטנית של כלל הנסיבות, ולכן המענה שאתן להלן הוא באופן כללי ולאו דווקא למקרה הפרטני שלך, הדורש בחינת הנסיבות כאמור.

מניסיוני, ככלל, בשל עקרון סופיות הדיון, ביטול פסק דין שניתן בהסכמה הוא צעד חריג שנעשה במשורה ובמקרים חריגים בהם צריך להוכיח קיומם של טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול, כגון פגם מהותי בהסכמה שהובילה לפסק הדין.

אם ההסכמה לדחיית התביעה נגועה בפגם של ויתור על זכות קוגנטית, ייתכן וניתן יהיה לטעון כי אינה תקפה ועל כן פסק הדין שניתן על בסיסה לוקה בפגם המצדיק את ביטולו. אך שוב, כאמור- הנטל להוכחת האמור מוגבר. תשומת הלב כי אם הפגם נוגע להליך השיפוטי עצמו- הדרך הנכונה היא הגשת ערעור, אשר נדרש לבדוק באם המועד להגשתו לא חלף.

בהצלחה רבה

שלום רב אלי,

נקודת המוצא — המועד להגשת כתב ההגנה

המועד להגשת כתב ההגנה מתחיל להמנות ממועד המצאת כתב התביעה לנתבע. נקודה חשובה לזכור: אם תגיש בקשה לסילוק על הסף לפני שהגשת כתב הגנה, עצם הגשת הבקשה אינה מעכבת את המועד להגשת כתב ההגנה. כלומר, השעון ממשיך לרוץ.

מה צריך כתב ההגנה לכלול

בהתאם לתקנה 13 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, על הנתבע לכלול בכתב ההגנה את הטענות המקדמיות שבכוונתו להעלות לרבות טענה בדבר חוסר סמכות עניינית או מקומית.

טענה מקדמית שלא נכללה בכתב ההגנה, לא ניתן יהיה להגיש בקשה מכוחה בשלב מאוחר יותר, אלא אם בית המשפט יקבע כי מתקיימים טעמים מיוחדים לכך. ראה תקנה 28 לתקנות. את הטענות המקדמיות ביחס לחוסר סמכות יש להעלות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב הגנה. ראה תקנה 29 לתקנות.

האם אפשר להגיש בקשה לפני כתב ההגנה

מבחינה פרוצדורלית, אכן קיימת אפשרות להגיש לפני הגשת כתב ההגנה בקשה לסילוק או דחייה על הסף — בין היתר בטענות של העדר עילת תביעה, העדר יריבות, חוסר סמכות עניינית או מקומית. אולם, אם תבחר ללכת בדרך זו, עליך להגיש לצידה גם בקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה, או בקשה לעיכוב ההליך. אם לא תעשה זאת, ואם הבקשה לא תוכרע לפני שפג המועד — אתה מסתכן בפסק דין בהעדר הגנה.

המגמה בפסיקה

חשוב לדעת שהמגמה הרווחת בפסיקה היא להימנע ממחיקה או דחייה של תביעות על הסף, ולהעדיף דיון לגוף העניין — זאת כדי לאפשר לתובע את יומו בבית המשפט. זאת לא רק ביחס לבקשה שתוגש לפני כתב הגנה ככל שתבחר ללכת בדרך הזו, אלא גם בבקשות שמוגשות במסגרת רשימת הבקשות שעל פי תקנה 49, ונדונות בדיון קדם משפט.

כך, שגם כשמתקיימים תנאים לסילוק מוקדם על פניהם, בית המשפט עשוי לדחות את הבקשה ולהורות להמשיך בבירור ההליך. לכן, כדאי לשקול את צעד הבקשה המוקדמת בעיקר במקרים קיצוניים ממש — לדוגמה, כאשר קיים מעשה בית דין ברור בקשר לאותה עילת תביעה.

טענות בדבר חוסר סמכות עניינית בעלות משקל משמעותי יותר לעומת בקשות בדבר חוסר סמכות מקומית.

המגבלה לאחר הגשת כתב ההגנה

לאחר שהוגש כתב הגנה ועד לדיון קדם המשפט, התקנות מגבילות את האפשרות להגיש בקשות חופשיות. ניתן להגיש בקשות רק במסגרת רשימת הבקשות המוגשת לפי תקנה 49 לתקנות, ובמועדים שנקבעו לכך.

דרך המלך במקרה שלך

לאור כל האמור, בנסיבות הרגילות הדרך הנכונה תהיה להגיש כתב הגנה שיכלול את הטענות המקדמיות בראשו — חוסר סמכות עניינית ו/או מקומית — ולאחר מכן, במועד הגשת רשימת הבקשות לפי תקנה 49, לכלול בה בקשה לסילוק על הסף מכוח אותן טענות.

מובהר כי תשובה זו הינה כללית ולא מתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה שלך וכפופה לייעוץ פרטני שעליך לקבל להתאמת התשובה לנסיבות המקרה שלך.

דבר אחרון שחשוב לא לשכוח: לפי תקנה 49 לתקנות, לפני הגשת בקשה יש להתרות בצד השני בכתב, לפחות 7 ימים מראש, על הכוונה להגיש את הבקשה.

בהצלחה

שלום רב לאון,

הוצאות משפט הן חלק מפסק הדין ועל מנת לנסות לשנות את ההוצאות שנפסקו יש להגיש ערעור.

אני שלום,

לצורך המענה צריך לבדוק מה מהות החוזה עליו חתמת ועל בסיסו בוצעה בדיקה ונתת שיק ביטחון כמו גם אם אכן מדובר ב"עסקת מכר מרחוק" בנסיבות אלו כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן.

אענה בכלליות אבל שאלתך דורשת ייעוץ משפטי פרטני בעניינך, גם בנסיבות בהן אתה מתייחס ל"בילבול" בתהליך ההתקשרות.

ככלל- חוק הגנת הצרכן מאפשר לבטל עסקת מכר מרחוק למתן שירות בתוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת מסמך גילוי המפרט את תנאי העסקה ואופן ביטולה (לפי המאוחר). מכיוון שהחוזה נשלח במייל רק אחרי יומיים - מניין הימים של 14 יום בהם לצרכן יש זכות לבטל עסקת מכר מרחוק מתחיל ממועד קבלת המייל.

בהצלחה

יעקב שלום,

מגבלת העמודים תלויה בשאלה לאיזו ערכאה מוגש הערעור.

ראה בעניין זה תקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 הקובעת את האופן הצורני של כתב הערעור- מה צריך לכלול ואת מגבלת העמודים לגוף הערעור עצמו.

בהצלחה

נטי שלום,

למיטב הבנתי וידיעתי, נכון לעתה לא ניתנו הוראות ספציפיות הדוחות מועדים להגשת עתירה מינהלית בעקבות מלחמת שאגת הארי.

יחד עם זאת, שימי לב שלפי תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) יש לביהמ"ש לעניינים מינהליים סמכות להאריך את המועד להגשת עתירה מינהלית "אם ראה הצדקה לכך".

הצלחה רבה

במקרים המתאימים ניתן להגיש תלונה.

שלום אורן,

הכלל הוא שמגישים ראיה לבית המשפט באמצעות עד.

הדרך הפרקטית לעשות זאת, הוא לצרך את הראיה ככל שניתן לתצהיר העדות של העד באמצעותו מוגשת הראיה.

תיק המוצגים עשוי לכלול גם מסמכים אחרים מלבד תצהירי העדות ונספחיהם כגון אסמכתאות לספרות מקצועית וכד'.

ראיה עובדתית חייבת עד שיגיש אותה אחרת היא לא ראיה. לא ניתן סתם להשאיר אותה ב"תיק המוצגים"..

שלום רב עידן,

המצאת כתב התביעה כוללת את כלל הנספחים שצורפו לכתב התביעה.

שלום רב,

משטרת ישראל היא רשות השייכת למדינה, ולכן כתב תביעה המוגש נגדה יש להמציא אל פרקליטות המחוז בו נמצא בית המשפט הדן בתביעה. אם התביעה או הערעור נדונים בביהמ"ש העליון- יש להמציא את המסמך למשרד פרקליטות המדינה.

בהצלחה

שלום רב,

ניתן להגיש את להוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

בהצלחה

רמי שלום,

ככל ונושא הבוררות היחיד הוא בסמכות הייחודית של ביה"ד לעבודה- אזי בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לדון בבקשה לאישור פסק הבוררות.

באשר לרמה הטכנית- ממליצה לבדוק זאת ישירות באתר נט המשפט באם קיימת אפשרות כזו להגיש כבקשה או כהודעה, או ליצור קשר עם התמיכה שם.

בהצלחה רבה

אורי שלום,

השאלה כפי שנוסחה איננה ברורה ודורשת ייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות ולפרטים החסרים בה.

בשורות טובות