פורום בתי משפט

שלום רב,

להגיש כתב הגנה בכל מקרה.

כל עוד לא ניתנה החלטת בימ"ש הדוחה את המועד המועד הקבוע בדין הוא המועד להגשת כתב הגנה.

בהצלחה

שלום רב,

אין זכות קנויה.

בהצלחה

שלום רב,

למעשה זה לא ממש משנה כל עוד הוא חתם על אישור המסירה.

אם אתה לא מצליח ליצור דרך שבה הוא יחתום על המסמך אז לכתובת הרשומה במשרד הפנים.

בהצלחה

אורנית שלום,

הרעיון של סעיף 79א לחוק בתי המשפט- פסיקה על דרך הפשרה, היא שהסמכות של ביהמ"ש לעצם ההכרעה במנגנון הזה והיקפו- נובעת מהסכמת הצדדים לכך. כלומר- הצדדים הם שמקנים לביהמ"ש את הסמכות הזו והיקפה.

כאשר צדדים מסמיכים את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה לפי ס' 79א, ככלל- הם למעשה משחררים את ביהמ"ש מכללי הפרוצדורה, סדרי הדין הרגילים ודיני הראיות ומאפשרים לביהמ"ש לפסוק לפי שיקול דעתו ואף ללא הנמקה. במסגרת זו הסמכות המוקנית לביהמ"ש מאוד רחבה, ככל וזו לא מוגבלת מראש במסגרת ההסכמה שניתנת לפסיקה לפי 79א.

מאחר ופסיקה על דרך הפשרה משחררת את ביהמ"ש מכללי הפרוצדורה הרגילים, ביהמ"ש רשאי לפסוק על סמך טענות הצדדים שעמדו בפניו וגם יכול לבקש השלמות, וככלל- לא מחויב להגביל עצמו דווקא למסכת הראיות המקורית.

ככל שהצדדים מעוניינים להגביל את בית המשפט לחומר הקיים בלבד או להגדיר תנאים מסוימים להגשת חומרים נוספים- הם צריכים לעשות זאת באופן מפורש במסגרת ההסכמה הדיונית ל-79א.

מניסיוני, כדי להנות מהכלי הזה, כדאי לפחות להגביל את ההסמכה לפסיקה לפי 79א מבחינת סכומים - של מינימום ומקסימום.

בשורה תחתונה, לשאלתך- בפסיקה לפי 79א לחוק בתי המשפט, ככל והצדדים לא התנו במפורש בהסדר הדיוני ביניהם את האפשרות לקבל ראיות וחומרים חדשים, אזי ביהמ"ש אינו חייב להגביל עצמו לחומר המצוי בתיק בלבד, ולמעשה- אף לא נדרש לתת הנמקה להכרעה שייתן לפי סעיף 79א.

בהצלחה רבה

שניר שלום,

אני לגמרי מבינה את התחושה, אבל זה בהחלט מקובל שעוה"ד לפעמים ממליץ ללקוח שלא ידבר במהלך הדיון, במיוחד אם הוא מעריך שדברים שיאמרו עשויים לפגוע באינטרס של הלקוח, גם אם לא התכוון לכך.

ככלל, מאחר ואתה הלקוח- אתה רשאי לבחור ולבקש גם לדבר במהלך הדיון, קיימים שופטים שלא יאשרו את זה בנסיבות בהן אתה מיוצג לפחות לא בשלב הראשון של ההליך.

השאלה היותר חשובה היא- האם כדאי שתדבר באותו דיון לצורך הצלחת ההליך מבחינתך, מה שלא תמיד נכון, וכאן בהחלט רצוי לשמוע ולהבין מהם השיקולים העומדים מאחורי המלצת עורך הדין שלך, שאני מניחה שנשקלו.

ייתכן וההמלצה של עוה"ד נובעת מכך שהוא יודע שכל מה שאתה אומר בביהמ"ש נרשם בפרוטוקול ומשמעותו- הצהרה. לכן לפעמים בהחלט ראוי לשקול את הדברים שנאמרים ואם בכלל, בפרט אם לא נעשתה אי איזה הכנה מוקדמת וככל שלא מדובר בדיון הוכחות שנערכתם אליו כראוי.

שים לב שבכל מקרה, תהיה לך האפשרות להשמיע את דבריך בשלב ההוכחות- במסגרת תצהיר או בעדות בביהמ"ש.

בהצלחה רבה

דני שלום,

ככלל, אין צורך לצרף את השאלונים והמענה לתיק המוצגים כדי לעשות בהם שימוש בשלב ההוכחות.

מניסיוני, פעמים רבות אני עושה שימוש בתצהיר המענה לשאלונים דווקא בלי לצרף אותם לתיק המוצגים מראש, וזאת על מנת שאם יהיו סתירות בתשובות של עדים שאני חוקרת- אז אני אגיש זאת לבית המשפט, כמוצג המסומן במהלך חקירת העד בדיון ההוכחות. זו טאקטיקה מקובלת ומותרת כמובן.

בהצלחה רבה

בית המשפט לתביעות קטנות שולח את התביעה לצד השני, אבל לצורך כך עלייך להמציא את הכתובת המדוייקת לבית המשפט. עלייך, גם, לעקוב שאכן בוצעה מסירה, ואם בבית המשפט כתוב שלא הצליחו למסור אז את תצטרכי להמציא לנתבע.

שלום,

כן, פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה זה חוקתי.

בברכה

קובי שלום,

לפי הדין והפסיקה, הנטל הראשוני להוכיח כי בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה- שהוא המסמך הפותח את ההליך, מוטל על התובע.

שים לב שתקנה 162 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת במפורש שהמצאה באמצעי אלקטרוני (כמו הודעת SMS, וואטסאפ או דוא"ל) לא חלה על כתב תביעה או המסמך הראשון שמוגש בתיק, אלא אם כן ניתנה הסכמה אחרת בכתב של הנמען. לכן, ככלל- בהעדר הסכמה כזו בכתב, חובה לבצע את ההמצאה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

כשמדובר בכתב הטענות הראשון הפותח את ההליך- כלל ההמצאה גובר על כלל הידיעה. לכן, ידיעה על קיומו של הליך באמצעות הודעת SMS שלא ניתן היה להיכנס אליה או לצפות בתוכנה- לא מחליפה המצאה כדין.

לכן בנסיבות שאתה מתאר בשאלתך, נראה כי לא ניתן לראות בנתבע כמי שקיבל את ההודעה, ועל התובע נוטל הנטל להוכיח כי ביצע המצאה כדין של כתב התביעה (ובפרט של כתב התביעה המתוקן) במסירה פיזית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

בהצלחה רבה,

יצחק שלום,

בהתאם לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין)- פסק דין בעתירה מינהלית אמור להינתן בתום הדיון או סמוך לאחריו "ככל האפשר בנסיבות העניין" (ס' 17 לתקנות הנ"ל), והדין לא נוקב במספר ימים מוגדר או קשיח למתן פסק הדין.

(זאת להבדיל מהליך אזרחי רגיל, שם תקנות סדר הדין האזרחי קבעו מועד קצוב של לא יאוחר מ-90 ימים לאחר תום הדיון בהליך).

בהחלט סביר וניתן להניח שהעיכוב נובע מהעומס הרב הקיים באותו בית משפט או אצל אותו שופט/ת. מניסיוננו אכן מורגש בתקופה האחרונה קיומו של עומס חריג בבתי המשפט השונים.

אולי כדאי שתנסו להגיש שוב בקשה בה תבהירו את הדחיפות למתן החלטה בעניינכם.

למרות שיש לכם זכות להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בגין עיכוב ההחלטה, לא בטוחה אם ברמה המעשית, של זירוז מתן ההחלטה, יהיה בכך כדי לסייע.

בהצלחה רבה,

שלום רב,

העיר לוד נמצאת במחוז השיפוט של מחוז מרכז.

במחוז מרכז יש 6 בתי משפט לתביעות קטנות, וניתן לבחור להגיש בכל אחד מאותם בתי משפט. בתי המשפט לתביעות קטנות של מחוז מרכז ממוקמים ב; כפר סבא, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, ורמלה.

אפשר לבחור להגיש את התביעה הקטנה בכל אחד מ 6 בתי המשפט הללו.

בהצלחה

שלום רב,

ראשית המחיר סביר, מעט גבוה אבל בגדר גבולות הגזרה של המגשרים.

שנית השאלה לא כל כך מובנת אבל כל אחד מהצדדים יכול להציע מגשר, ואם צד אחד הציע מגשר והצד השני חושב שהמגשר לא אובייקטיבי אז ניתנת האפשרות לפסול את המגשר. בד"כ כשממנים מגשר שני הצדדים בוחרים בו יחדיו, וממילא שני הצדדים משלמים את שכ"ט.

שלומית שלום,

עקרונית, נתבע רשאי להגיש מספר בקשות לסילוק על הסף, אך לא בגין עילות שהיו ידועות לו מראש או כשאין כל שינוי בנסיבות שהיו בעת הגשת הבקשה הראשונה.

ככלל, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, טענות מקדמיות לסילוק על הסף צריך לפרט במסגרת כתב ההגנה, אך אפשר להגיש גם בקשה לסילוק על הסף עוד בטרם הגשת כתב ההגנה.

פיצול של בקשות סילוק והגשתן בזה אחר זה, ללא הצדקה, כאשר מדובר בעילות שהיו ידועות מראש וכשאין כל נימוק ענייני לכך, עשויה להוות שימוש לרעה בהליכי משפט בניגוד לחובת תום הלב הדיונית.

אמירה חד צדדית בבקשה לפיה הצד שכנגד שומר לעצמו את הזכות להגיש בקשות נוספות לא גוברת ולא יכולה לגבור על חובתו הדיונית לרכז את כל טענותיו ולנהוג בתום לב דיוני, ובית המשפט רשאי לדחות בקשות עוקבות שיוגשו בדרך זו.

בהצלחה רבה

שלום רב,

אם הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי, והתביעה נמחקה מסיבה כל שהיא והגשת תביעה חדשה הרי שהתביעה החדשה תידון בפני שופט בהתאם לחלוקה פנימית של בית המשפט. ייתכן שהמשפט יתנהל אצל אותו שופט וייתכן שלא.

אם הגשת בקשה לביטול פסק דין, כדי שידונו בתיק מחדש, אז התיק יידון אצל אותו שופט שנתן את פסק הדין.

שלום רב סול,

העקרון של מעשה בית דין הוא חזר ורחב. לא סביר שתוכלי להגיש הליך נוסף מכח אותה עילת תביעה. ככל ששווי המוצר מצדיק זאת יש לשקול לקבל ייעוץ פרטני לגופו של עניין.

שלום רב רז,

לשופט שדן בתיק שאתה צד לו - אתה לא פונה במכתב.

אם אתה מעוניין לפנות לשופט בכתב - אתה רשאי בנסיבות המתאימות להגיש בקשה בכתב. בקשה כאמור ככל שלא תדחה על הסף תועבר לתגובת הצד שכנגד.

המקום לפרט את טענותיך הוא בכתב התביעה או בכתב ההגנה - כתבי הטענות. ככל שאין בהם כדי לבטא את טענותיך בצורה טובה, ניתן לבקש רשות לתקן כתב טענות.

בדיון עצמו תוכל לשטוח טענותיך ולנסות לשכנע את השופט בצדקתך.

בהצלחה

שלום רב,

ניתן להגיש בקשה לבימ"ש ולציין שלא קיבלת את הזימון ולבקש לקבוע דיון חדש.

יחד עם זאת, ייתכן שיקבעו הוצאות כנגדך בגין אי ההתייצבות.

בהצלחה

שלום רב אלכס,

בעקרון השאלה היא כזו שדורשת ייעוץ פרטני לבחינת נסיבות המקרה לצורך חיווי דעה, ואולם מלכתחילה לא נראה שסיכויה של בקשה כאמור גבוהים. בשורה התחתונה יהיה יעיל יותר לנסות למחוק תוצאות מגוגל ולחסות את פסק הדין או את שמך.

בקשה לאיסור פרסום שם או לאנונימיזציה של פסק דין אזרחי שכבר פורסם, גם אם הוא מופיע בתוצאות חיפוש ופוגע בעסקים, תידחה לרוב על ידי בית המשפט. עקרון פומביות הדיון הוא בעל מעמד חוקתי, וחריגה ממנו אפשרית רק במקרים חריגים ועל דרך הצמצום, בעיקר לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות. פגיעה בשם הטוב, בפרנסה או אי-נוחות כלכלית אינן נחשבות כשלעצמן לפגיעה חמורה בפרטיות המצדיקה איסור פרסום, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשיהוי, לאחר שההליך התנהל בדלתיים פתוחות ופסק הדין פורסם.

עקרון פומביות הדיון הוא כלל יסוד בעל מעמד חוקתי בשיטת המשפט הישראלית ובהתאם לעקרון זה בית המשפט ידון בתיקים המתבררים בפניו בפומבי, ופרסום פסקי דין והחלטות, לרבות שמות הנוטלים חלק בהליכים משפטיים, הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

קיימים חריגים המאפשרים לבית המשפט להורות על איסור פרסום (או על דיון בדלתיים סגורות). חריגים אלו מפורשים בצמצום רב ויחסית נדיר.. העילה המרכזית הרלוונטית בהליך אזרחי היא מניעת "פגיעה חמורה בפרטיות"

בית המשפט בוחן בקשות לאיסור פרסום במבחן דו-שלבי:

שלב ראשון: האם איסור הפרסום המבוקש נדרש לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות?

שלב שני: אם התשובה חיובית, בית המשפט ישקול האם יש מקום לאסור את הפרסום, תוך עריכת איזון בין עקרון פומביות הדיון לבין הפגיעה בפרטיות.

עצם הפגיעה בפרטיותו של בעל דין, בשמו הטוב, או בפרנסתו, כתוצאה מפרסום החלטה שיפוטית, אינה מספיקה כשלעצמה כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון. נזקים כלכליים או פגיעה בעיסוק, גם אם הם קשים, אינם עולים בדרך כלל כדי "נזק חמור" או "פגיעה חמורה בפרטיות" הנדרשת בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט. מידע כללי בדבר מצב אישי וכלכלי, הרלוונטי לבירור התובענה, אינו נחשב כמידע המצדיק הגבלת פומביות. פגיעה חמורה בפרטיות מתייחסת לרוב לעניינים אינטימיים, משפחתיים או רפואיים.

כאשר פסק הדין כבר פורסם וההליך התנהל בדלתיים פתוחות במשך תקופה ארוכה, בקשה לאיסור פרסום בדיעבד נתקלת בקשיים משמעותיים. שיהוי בהגשת הבקשה מטה את הכף באופן ניכר לטובת פומביות הדיון, והנטל להוכחת פגיעה חמורה בפרטיות הופך לכבד עוד יותר. בתי המשפט רואים בכך ניסיון לשנות מצב עובדתי קיים ולפגוע בעקרון הפומביות לאחר שהמידע כבר נחשף.

בעידן האינטרנט, מידע זמין ונגיש בקלות, ופרסומים עלולים ללוות את בעלי הדין לאורך שנים. עם זאת, נגישות המידע והחשש מפני פרסום באינטרנט כשלעצמם אינם מהווים הצדקה מספקת לאיסור פרסום, ואינם משנים את הכלל הבסיסי לפיו איסור פרסום הוא החריג ולא הכלל.

לאור עקרון פומביות הדיון והפרשנות המצמצמת של החריגים לו, הסיכויים שבקשה לאיסור פרסום שם או לאנונימיזציה של פסק דין אזרחי שכבר פורסם, בשל פגיעה בעסקים, תתקבל, הם נמוכים. פגיעה בשם הטוב או בפרנסה אינה נחשבת כשלעצמה ל"פגיעה חמורה בפרטיות" המצדיקה חריגה מעקרון הפומביות, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשיהוי.

שלום רב יהודה,

עיזבון, כשלעצמו, אינו מהווה אישיות משפטית. משמעות הדבר היא שהעיזבון אינו יכול לתבוע או להיתבע בהליך משפטי. תביעה המוגשת בשם עיזבון או נגדו פגומה מיסודה, שכן היא מוגשת בשם או נגד מי שאינו יכול להיות בעל דין.

עם מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. היורשים הם הבעלים של נכסי העיזבון, ולכן הם בעלי הזכויות הרלוונטיים והם אלה שרשאים לתבוע או להיתבע, אם לא מונה מנהל עיזבון.

תביעה נגד יורשים מוגבלת לסכומים שהם ירשו מהמנוח בפועל. ככל שהמנוח לא הותיר אחריו נכסים, לא ניתן להפרע מיורשיו. לא ניתן להפרע מיורשים בסכום העולה על הסכום שהם ירשו מהעזבון.

כאשר מוגשת תביעה נגד עיזבון (כלומר, נגד היורשים), יש לצרף את כל היורשים, בין אם על פי דין ובין אם על פי צוואה.

צו קיום צוואה או צו ירושה הוא המסמך המצהיר על זהות היורשים ועל חלקם בעיזבון. הוא מהווה את הדרך המקובלת לזיהוי היורשים לצורך הגשת תובענה משפטית בעניין העיזבון. לבקשה לחילופי נתבעים - המנוח אל היורשים - יש לצרף את העתק צו הירושה או צו קיום הצוואה.

ענין נוסף בעל חשיבות לסוגיה - כאשר מנהלים תביעה נגד מנוח, המנוח אינו נוכח להתגונן מפני התביעה גם אם הוא מיוצג בהליך באמצעות יורשיו. משכך עשוי לחול כלל המטיל על התובע יורשים נטל הוכחה גבוה יותר הכולל גם דרישת מין סיוע בצידו.

שלום רב חנניה,

אין זה נכון או מקובל לשלב בקשה לפסק דין חלקי בתוך כתב תשובה. כתב התשובה נועד להכחיש או להשיב לטענות עובדתיות חדשות שהועלו בכתב ההגנה, ואינו המקום להעלות נימוקי תביעה חדשים או בקשות לסעדים. בקשה לפסק דין חלקי היא בקשה מהותית לבית המשפט, הכפופה לדרישות פרוצדורליות ספציפיות (כתב בקשה בכתב, צירוף תצהיר, מגבלות היקף עמודים, פניה מוקדמת ואיזור על הגשת בקשות בתקופה שבין הגדת כתב ההגנה לבין מועד הגשת רשימת הבקשת טרם דיון קדם משפט ראשון). שילוב בקשה בכתב תשובה לא יחשב כהגשת בקשה במובן הפומלי והבקשה לא תידון על ידי בית המשפט.

כתב התשובה הוא מסמך דיוני שמטרתו העיקרית היא להכחיש את הטענות העובדתיות שהועלו בכתב ההגנה, או להשיב לטענות חדשות שהועלו בו. כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין. דהיינו, שאין להרחיב את חזית המחלוקת בכתב התשובה, ואין להעלות בו טענות עובדתיות או משפטיות שלא נכללו בכתב התביעה המקורי. הגשת כתב תשובה אינה חובה, ובאין באי הגשתו או באי כלילת טענה במסגרתו כדי להוות הודיה בדבר שנכתב בכתב ההגנה.

דרך המלך תהיה להגיש את כתב התשובה וניתן להזכיר בו שכוונתך להגיש בקשה לפסק דין חלקי, ולכלול במסגרת רשימת הבקשות שתוגש לפני דיון קדם המשפט את פירוט הבקשה ביחס לפסק הדין החלקי. יש לציין כי גם במקרים המובהקים אני ספק שתקבל פסק דין חלקי מבלי שישמע ההליך בשלמותו. עליך גם לפנות לצד השני ולהודיע על כוונה להגיש בקשה כאמור לפחות 7 ימים טרם הגשת רשימת הבקשות.

שלום רב נילי,

יש להגיש לבית המשפט בהתאם להחלטה ולהמציא העתק ליתר הצדדים.

שלום רב דני,

למיטב ידיעתי לא קיימת מסגרת דיונית ביחס לקבלת סעד של חשיפת זהות גולש אנונימי. זאת, למעט בחוק זכויות יוצרים, במקרה של הפרה של זכויות יוצרים בהתאם להסדר שנקבע בחוק שם.

ניתן להגיש בקשות לצווי עשה וכד' ואולם להבנתי, ואיני מומחה גדול לעניין, ההלכה הינה כי לא חושפים זהות גולש. הגישה להבנתי ביחס לכך היא שהזכות לאנונימיות היא בעלת מעמד חוקתי בהקשר זה.

אני מציע לך לפנות לייעוץ פרטני להבין את נסיבות המקרה שלך ולבחון מה ניתן לעשות או לנסות לעשות בנסיבות שלך.

שלמה שלום,

לא, לא תוכל לצאת מישראל עם הדרכון הקנדי.

צו איסור יצאה מהארץ חל עליך כאזרח ישראלי, ורשויות ביקורת הגבולות יאכפו אותו, לא ניתן לעקוף צו זה עם דרכון זר, כאשר ניסיון לעשות כן עשוי להוות עבירה על החוק.

גולדי שלום,

מאחר והתביעה היא על חשבון מחודש אוקטובר 2022, על פניו זו לא התיישנה היות ותקופת ההתיישנות לתביעות כספיות היא שבע שנים.

האגרה היא אכן העלות העיקרית בבימ"ש לתביעות קטנות- 1% משווי התביעה (ומינימום של 50 ש"ח). כמו בכל תביעה תמיד יש סיכון לחשיפה להוצאות במידה ותביעתך תידחה, אך לא מדובר בעלויות הנדרשות לצורך הגשת ההליך.

קיומו של תיק הוצל"פ נגד אחד השותפים אינו מונע הגשת תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות, אלא אם כן מדובר באותו חוב ספציפי שכבר ניתן לגביו פסק דין או שהוא נגבה במסגרת תביעה על סכום קצוב.

בהצלחה רבה

דון שלום,

ראשית אציין כי שאלתך דורשת פרטים נוספים ובחינה פרטנית של כלל הנסיבות, ולכן המענה שאתן להלן הוא באופן כללי ולאו דווקא למקרה הפרטני שלך, הדורש בחינת הנסיבות כאמור.

מניסיוני, ככלל, בשל עקרון סופיות הדיון, ביטול פסק דין שניתן בהסכמה הוא צעד חריג שנעשה במשורה ובמקרים חריגים בהם צריך להוכיח קיומם של טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול, כגון פגם מהותי בהסכמה שהובילה לפסק הדין.

אם ההסכמה לדחיית התביעה נגועה בפגם של ויתור על זכות קוגנטית, ייתכן וניתן יהיה לטעון כי אינה תקפה ועל כן פסק הדין שניתן על בסיסה לוקה בפגם המצדיק את ביטולו. אך שוב, כאמור- הנטל להוכחת האמור מוגבר. תשומת הלב כי אם הפגם נוגע להליך השיפוטי עצמו- הדרך הנכונה היא הגשת ערעור, אשר נדרש לבדוק באם המועד להגשתו לא חלף.

בהצלחה רבה