פורום בתי משפט

ארז שלום,

בהנחה שאינך עורך דין, אין די בכך שתציין בכתב הטענות שהוריך הרשו לך לטפל בעניינם. גם הסכמת הצד שכנגד אינה מקנה כשלעצמה זכות ייצוג, והוריך נשארים בעלי הדין; אינך יכול להפוך לבעל הדין במקומם בהצהרה שאתה "לוקח את ההליך אליך".

יש להבחין בין המסלולים הבאים:

1. בהליך אזרחי רגיל, תקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, קובעת שהפעולות בבית המשפט נעשות בידי בעל הדין עצמו או בידי עורך דין שמינה, אלא אם קיימת הוראה מפורשת אחרת בדין. ייפוי כוח לבן משפחה, גם לייצוג חד־פעמי וללא תמורה, אינו מספיק כשלעצמו. ברע"א 8120/08 ביטון נ' פורטל, מיום 6.4.2009, דחה בית המשפט העליון טענה שלפיה ניתן לייצג בעל דין באמצעות "ידיד קרוב" שאינו עורך דין, משום שהייצוג נעשה שלא דרך עיסוק ושלא בתמורה. הובהר שסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין אינו מקור עצמאי להיתר ייצוג בבית המשפט. לכן נדרש מסלול שהדין מאפשר, ולא די בהסכמת ההורים או באופי החד־פעמי של העזרה.

2. כאשר מצב ההורים מצדיק זאת, ניתן לבקש מינוי אפוטרופוס לדין לצורך ייצוגם בהליך. תקנה 172א מאפשרת לבית המשפט למנות אפוטרופוס לדין ל"פסול־דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס". כלומר, הסמכות אינה מוגבלת רק למי שכבר הוכרז פסול דין. עם זאת, גיל מבוגר לבדו אינו מצדיק מינוי: יש להסביר את הקושי והצורך בהגנה על ענייניהם, תוך התחשבות ברצונם. אפשר לבקש שבית המשפט יבחן את התאמתך לתפקיד, אך אין לך זכות אוטומטית להתמנות, ובית המשפט יקבע את זהות המתמנה והיקף המינוי.

3. אם מדובר בתביעה קטנה, סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט מאפשר ייצוג בידי אדם שאינו עורך דין, בכפוף לייפוי כוח שהוגש לבית המשפט ולאישור בית המשפט. המסלול אינו מותר למי שעוסק בייצוג דרך קבע, כשהייצוג נעשה במהלך עסקיו הרגיל או בתמורה.

4. אם הסכסוך נדון בפני המפקח על רישום מקרקעין, יש לבחון את הייצוג לפי ההסדר החל שם. תקנה 78 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) מחילה את סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים; סעיף 75(א) לחוק המקרקעין מקנה למפקח סמכות לסטות מסדרי הדין מטעמים שיירשמו. לכן, אם מבוקש שתייצג בעצמך, נכון להגיש בקשה מנומקת בצירוף הרשאה מהוריך ולבקש החלטה מפורשת, בלי להניח שחל ההיתר שבדיני התביעות הקטנות.

חלופה נוספת, אם הוריך מסוגלים לקבל החלטות אך זקוקים לעזרה בהבנת מידע ובמימוש החלטותיהם, היא מינוי תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והתקנות משנת 2024. זהו מסלול לתמיכה ברצונם ובהחלטותיהם, והמינוי כשלעצמו אינו מקנה זכות לייצג אותם בבית המשפט.

לכן, תחילה צריך לברר באיזו ערכאה מתנהל ההליך ומהו הסיוע שהוריך צריכים. בהתאם לכך יש להסדיר את ההרשאה והמינוי או האישור הנדרשים, לפני שאתה חותם או פועל כמייצגם.

משה שלום,

נכון שבתקנות סדר הדין האזרחי החדשות בוטלה הדרישה לקבלת ״היתר המצאה״ במתכונתה הישנה, לפי תקנה 500 לתקנות הקודמות. עם זאת, החובה לפנות לבית המשפט לצורך קביעת דרך ההמצאה נותרה בעינה.

תקנה 166 מאפשרת המצאה מחוץ לתחום בהתקיים אחת מעילות ההמצאה המנויות בה, ובכפוף לתקנות 167 ו־168. תקנה 167(א) קובעת כי בעל דין המבקש להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה יגיש בקשה בכתב לקביעת דרך ביצוע ההמצאה. הבקשה נתמכת בתצהיר המפרט את העובדות המבססות את עילת התביעה ואת עילת ההמצאה, וכן היכן נמצא הנמען או ייתכן שנמצא. לפי תקנה 167(ב), בית המשפט קובע את דרך ההמצאה ורשאי גם להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

תקנות 166–168.

גם בהחלטה ברע״א 1152/20 שאליה הפנית יש התייחסות לשני הדברים: בפסקה 1 מצוין שבוטלה דרישת ההיתר לפי ההסדר הקודם, ובפסקה 12 מובהר כי גם לפי התקנות החדשות נתונה לבית המשפט הסמכות שלא לאפשר המצאה מחוץ לתחום, בהתאם לתקנה 167(ב).

ההחלטה המלאה.

בתשובה שאליה התייחסת נאמר שאפשר להגיש בקשה לבית המשפט לביצוע המצאה מחוץ לתחום; לא נאמר שיש לקבל היתר לפי תקנה 500 הישנה. הגשת בקשה לקביעת דרך ההמצאה אכן נדרשת גם לפי ההסדר החדש, ולכן אין בציטוט שהבאת כדי לסתור את עצם ההפניה להגשת בקשה לבית המשפט.

עו״ד אבי קיסוס מעניק לקוראי הפורום שירות מקצועי, מסור ורב ערך, ומשקיע מזמנו, מידיעותיו ומניסיונו כדי לסייע לציבור. שאלות, הבהרות וחילוקי דעות משפטיים הם חלק מדיון מקצועי מבורך, ויש להעלותם באופן ענייני ומכבד. לצד הפתיחות לדיון, לא נקבל פגיעה בכבודו של עו״ד קיסוס או התבטאויות פוגעניות כלפיו.

שלום,

אפשר להגיש בקשה לבית המשפט לבצע המצאה מחוץ לתחום.

בהצלחה

שלום,

כל עוד עומדת בתוקף הוראת הרשם לבצע מסירה אישית ולהגיש אישור מסירה, יש לקיים אותה. אין להניח ששיחת הטלפון או הגשת כתב הגנה בעתיד מבטלות אותה.

ככלל, המצאת כתב התביעה וההזמנה לדין היא נקודת המוצא למניין המועד להגשת כתב הגנה. בתביעה קטנה המועד הרגיל הוא 30 ימים ממועד ההמצאה, בכפוף להחלטות בית המשפט ולהוראות הדין בדבר מניין המועדים.

כאשר הנתבע אינו מגיש כתב הגנה במועד, ניתן לבקש פסק דין בהעדר הגנה. אין בכך הבטחה שהתביעה תתקבל במלואה: בית המשפט רשאי לדרוש בירור והבאת ראיות, והתובע עשוי להידרש להוכיח את תביעתו או חלק ממנה. העדר המצאה כדין עלול למנוע קבלת פסק דין בהעדר הגנה, להביא לביטולו אם ניתן ולעכב את בירור התביעה.

הפסיקה הכירה בחריגים שבהם ידיעה ממשית ומלאה על ההליך עשויה לקבל משקל גם כשנפל פגם בהמצאה, בין היתר במצבים של התחמקות או שימוש בחוסר תום לב בטענת אי־המצאה. אולם אמירה כללית של נציג כי הגיע ״מכתב בעניין התביעה״ אינה מוכיחה בהכרח שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה המתוקן, נספחיו והזימון.

אם יוגש בפועל כתב הגנה המתייחס לכתב התביעה המתוקן, הדבר עשוי לבסס בקשה לקבוע שתכלית ההמצאה הושגה ולייתר מסירה נוספת. במקרה שתיארת, שבו הרשם חזר במפורש על דרישת המסירה, נכון להגיש בקשה מתאימה לשינוי ההוראה או להבהרתה, ולהפנות לכתב ההגנה שהוגש.

עצם הגשת הבקשה אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה. כל עוד לא שונתה ההוראה או הוארך המועד, יש לבצע את המסירה ולהגיש את האישור במועד שנקבע, ולא להמתין על סמך ההבטחה הטלפונית בלבד.

שלום,

כתב התביעה מציג את העובדות שעליהן מבוססת התביעה ואת הסעד המבוקש. בשלב שמיעת הראיות על התובע להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת באמצעות עדותו, מסמכים, הקלטות וראיות אחרות. בתביעה קטנה הטענות והראיות נשמעות בדרך כלל בדיון אחד, ולכן חשוב להיערך מראש להגשת הראיות.

מאחר שהשיחה התקיימה לאחר הגשת התביעה, נכון להגיש בהקדם בקשה לצירוף ההקלטה והתמליל, להסביר מתי נוצרו ואילו טענות הם מוכיחים, ולהמציא לנתבעת עותק בהתאם להוראות בית המשפט. הודעה שלפיה ההקלטה זמינה לפי דרישה אינה תחליף להגשתה, והחלטה בעניין אחר אינה מלמדת שניתנה רשות לצרפה.

נוסף על כך, צריך לבחון את תוכן השיחה מול כתב התביעה המתוקן שכבר הגשת. אם ההקלטה רק תומכת בעובדות שנטענו בו, אין הכרח לתקנו שוב רק בשל הוספת הראיה. לעומת זאת, אם אתה מבקש להוסיף או לשנות עובדות מהותיות שעליהן מבוססת התביעה, להוסיף עילת תביעה או לשנות את הסעד המבוקש, יש לבקש גם רשות לתקן את כתב התביעה ולפרט את השינויים. צירוף ההקלטה כשלעצמו אינו מתקן את כתב התביעה. בית המשפט יחליט אם להתיר את התיקון ובאילו תנאים, לרבות מתן אפשרות לנתבעת להתגונן מפניו.

בהליך אזרחי רגיל יש לגלות גם הקלטה רלוונטית במסגרת תצהיר גילוי המסמכים ולאפשר עיון בה, בכפוף לדין ולהחלטות בית המשפט. בתביעה קטנה אין חובה אוטומטית להחליף תצהירי גילוי מסמכים במתכונת זו; נקודת המוצא היא צירוף הראיות לכתב התביעה והעמדתן לרשות הנתבע מראש.

לא מומלץ להמתין להכחשה כדי לחשוף לראשונה את ההקלטה בדיון. אם מבקשים לדחות את חשיפתה מטעם מיוחד, יש לבקש רשות מראש. אין מספר ימים אחיד לכל בקשה לצירוף ראיה: יש להגישה בהקדם, לפי ההחלטות בתיק, ובאופן שיאפשר לנתבעת להיערך.

יש להגיש את קובץ ההקלטה עצמו לצד התמליל ולשמור את המקור המלא. לפי הנחיות הרשות השופטת, קובצי שמע מוגשים בהחסן נייד, עם עותק לבית המשפט ולכל נתבע; לדיון יש להגיע גם עם אמצעי להשמעתם.

מיכל היקרה שלום,

ככל והבקשה מבוססת על עובדות/ טענות עובדתיות, זו עשויה להידחות ככל ואותן טענות עובדתיות לא מוכחות בתצהיר או מסמכים לתמיכתן. לכן- במצב כזה, שהבקשה להארכת מועד מבוססת על נימוקים עובדתיים- יש לתמוך את הבקשה בתצהיר ערוך כדין, קרי- מאומת בפני עו"ד.

דבי שלום,

מחקתי את הטלפון שלך וגם את יתר פרטיך, לא נכון לפרסם ככה בפורום ציבורי..

אני לא ממליץ על הקו הזה. זה מתסכל אני בטוח אבל תמשיכי לנסות לקבוע תור עד שתצליחי.

נכנסתי בעצמי לתיאום תורים של משרד הפנים לפני שהשבתי לך ויש תור מחר ללשכת נוף הגליל וביום א' ללשכות עפולה כרמיאל, קריות, נהריה ויקנעם.

אני מבין שיש נסיבות אישיות ויחד עם זאת אני לא חושב שסיכוי הליך כזה טובים בהכרח.. במיוחד שיש תורים פנויים.

בכל מקרה ככל שתבחרי להתקדם להליך, אני מציע לך להתייעץ עם עורך דין ולא בפורום.

שלום אלעזר,

אם מדובר במגשר מהו״ת, המגשר מגיש דיווחים לבית המשפט על מצב ההליך. טופס הדיווח של הנהלת בתי המשפט כולל גם דיווח על גישור שעדיין מתנהל, ונוהלי התכנית מתייחסים גם לדיווח ידני. לכן, העובדה שלדבריך המגשר אינו רשום בנט המשפט אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות שיגיש עדכון. כדאי לוודא מולו אם העדכון שהתבקש יוגש על ידו.

עם זאת, יש לבדוק למי מופנית החלטת בית המשפט. ככל שהיא דורשת מבעלי הדין להגיש עדכון במועד מסוים, אין להניח שדיווח המגשר מחליף את מילוי ההוראה.

בעדכון יש לשמור על סודיות הגישור: אסור לחשוף את תוכן השיחות, הצעות הפשרה או עמדות הצדדים. אפשר להודיע על עצם קיום הגישור ועל כך שהוא עדיין מתנהל, בלי לפרט את המשא ומתן.

אם הייתי במקומך, הייתי מגיש בעצמי הודעה קצרה שמודיעה איפה הדברים עומדים: שהתקיימה פגישת גישור ושההליך טרם הסתיים, בלי לחשוף את תוכן הגישור.

שלום ליטל,

משאלתך לא ברור אם ביקשת להצטרף כתובעת או כנתבעת. מהתיאור עולה שכנראה כוונתך להצטרף כתובעת ולתבוע פיצוי על נזקייך, והתשובה להלן מבוססת על הנחה זו.

תקנה 26 מאפשרת לצרף בעלי דין כאשר הצירוף דרוש להכרעה יעילה ושלמה בתובענה ויש שאלה עובדתית או משפטית משותפת. עם זאת, כאשר מבקשים להוסיף תובעת לתביעה שכבר הוגשה, יש לבחון גם את תקנה 46, המסדירה הוספת בעל דין ותיקון כתבי טענות. בית המשפט ישקול, בין היתר, את שלב ההליך, התנהלות המבקשים והשלכות התיקון על ניהולו. תקנות סדר הדין האזרחי.

עצם צירופך כתובעת אינו מגדיל את סכום התביעה ואינו מוסיף אוטומטית נזקים שלא נתבעו. אם נזקייך האישיים אינם נכללים בכתב התביעה הקיים, יש לבקש גם לתקן אותו כך שיפרט את זכותך לפיצוי, את נזקייך ואת הסעדים המבוקשים עבורך. ככל שמבוקשת הגדלת הסכום הנתבע, יש להסדיר גם את הפרשי האגרה ולבחון את הסמכות העניינית. תקנה 10 לתקנות האגרות.

אפשרות נוספת היא להגיש תביעה עצמאית ולבקש איחוד דיון לפי תקנה 40, כאשר התביעות תלויות ועומדות באותו בית משפט. האיחוד נתון להחלטת בית המשפט ואינו אוטומטי. זו עשויה להיות דרך מתאימה, אך אין הכרח להעדיפה בכל מקרה על בקשה משולבת להוספת תובעת ולתיקון התביעה.

כדי להעריך את הבקשה שכבר הגשת, צריך לעיין בכתב התביעה ובבקשת הצירוף, ולדעת באיזה שלב נמצא ההליך ואם כבר ניתנה החלטה בבקשתך.

שלום אורן,

כדי לקבוע כיצד להגיש את הבקשה, צריך לדעת מי נתן את הצו שאת אכיפתו אתה מבקש, באיזה סוג הליך הוא ניתן ואם ההליך עדיין מתנהל.

כאשר מדובר בצו שניתן בהליך אזרחי בבית משפט, ככלל פונים לערכאה שנתנה אותו. בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט היא הליך אכיפה בעל מאפיינים מיוחדים; אין להסיק מעצם אופיו כי בכל מקרה צריך לפתוח מספר תיק חדש. את מסלול ההגשה — בתיק המקורי או בהליך נפרד — יש לברר לפי סוג ההליך והוראות המזכירות המתאימות.

יש גם מקרים שבהם הבקשה נפתחת כהליך נפרד. למשל, בהוראת מנהל בתי המשפט מ־20.8.2024 מופיעים ״ביזיון המפקח על המקרקעין״ ו״ביזיון החלטת רשם ההוצאה לפועל״ כסוגי עניין בתיק אזרחי מסוג ת״א. סיווגים אלה אינם קובעים את מסלול ההגשה לכל בקשת ביזיון של צו שנתן בית משפט. הוראת מנהל בתי המשפט, ילקוט הפרסומים 12687.

מבחינת תוכן הבקשה, יש לפרט את הצו וההפרות הנטענות, לצרף את ההחלטה ואת המסמכים התומכים, ולתמוך את העובדות בתצהיר. יש גם להמציא את הבקשה למשיב; סעיף 6(2) מחייב את זימונו ומתן אפשרות להשמיע טענות לפני הטלת קנס או מאסר. מטרת ההליך היא לכפות ציות לצו, ויש לבדוק שהוא מתאים להפרה הנטענת ולדרכי האכיפה הזמינות. תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

לכן, לפני בחירת סוג ההגשה בנט המשפט, נכון לברר עם מזכירות הערכאה שנתנה את הצו אם במקרה המסוים נדרשת פתיחת הליך נפרד ומהו סיווגו. הפרטים החסרים בשאלתך אינם מאפשרים להצביע על אפשרות הגשה אחת שתהיה נכונה בכל המקרים.

שלום מידן,

יש להבחין בין שני המקרים:

1. הטעיה בשיחת טלפון

תקנה 2(א)(5) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) מאפשרת להגיש תביעה במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. כאשר ההטעיה הנטענת היא מצג שנמסר לך בשיחת טלפון, יש מקום לטענה שהמעשה התרחש גם במקום שבו שמעת וקיבלת את המצג, ולכן אינו מוגבל בהכרח למקום משרדיה של החברה.

זו אינה סמכות אוטומטית הנובעת מעצם מגוריך באותו יישוב או מכך שהתקשרת מהבית. בכתב התביעה יש לפרט שהמצג המטעה שביסוד התביעה נמסר לך כששהית שם, ולתאר את נסיבות השיחה. אם החברה תחלוק על הסמכות המקומית, בית המשפט יכריע בטענה לפי הנסיבות. הכלל המיוחד הנוגע לפרסום או למסחר באינטרנט אינו חל על שיחה טלפונית רק משום שהיא התקיימה מרחוק.

2. סניף מקומי של הרשת

ככל שמדובר בסניף שבו החברה הנתבעת מנהלת את עסקיה, ניתן ככלל להגיש את התביעה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא הסניף, מכוח תקנה 2(א)(1). הכתובת הרשומה של החברה אינה מקום השיפוט האפשרי היחיד, ואין הכרח שהעסקה שבמחלוקת נעשתה דווקא בסניף המקומי.

אם המקום מופעל בידי זכיין או חברה נפרדת, צריך לבדוק את הקשר בינו לבין הנתבעת: גם סוכנות הפועלת מטעמה עשויה להספיק, אך שם מסחרי משותף לבדו אינו בהכרח מבסס זאת. כדאי לצרף אסמכתה למיקום הסניף ולכך שהוא סניף או נציגות של הנתבעת, כגון פרסום באתר החברה.

בשתי התביעות יש לבחור בית משפט בעל סמכות לפי הזיקה המתאימה, ולא להסתפק בכך שהוא הקרוב ביותר לביתך.

שלום מרדכי,

אם הפשרה מעניקה לך פיצוי המקובל עליך ומסיימת את הסכסוך שביקשת לסיים, דחיית התביעה בהסכמה אינה מלמדת כשלעצמה שבית המשפט קבע שטענותיך אינן מוצדקות. עם זאת, יש הבדלים משפטיים בין הדרכים לסיום ההליך:

דחיית התביעה: ככלל, יוצרת מעשה בית דין וחוסמת הגשת תביעה נוספת בין אותם צדדים באותה עילה. במסגרת פשרה, מטרתה בדרך כלל להבטיח שהסכסוך הסתיים, בלי שבית המשפט נדרש להכריע מי מהצדדים צודק. מבחינת הנתבע, הסופיות הזו היא חלק מהתמורה להסכמתו לשלם.

קבלת התביעה בהסכמה: אפשר להסכים שבית המשפט יחייב את הנתבע בתשלום סכום הפשרה. גם פסק דין כזה, ככלל, ממצה את עילת התביעה שהוסדרה ואינו מאפשר לתבוע בגינה פעם נוספת. ניתן לקבוע במפורש שהתשלום נעשה לצורכי פשרה וללא הודאה באחריות; אין הכרח לדחות את התביעה כדי להימנע מהודאה.

מחיקת התביעה: לפי תקנה 41(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, מחיקה אינה מהווה מעשה בית דין, ולכן אינה כשלעצמה חוסמת הגשת תביעה חדשה. אולם אם הסכם הפשרה כולל ויתור וסילוק של הדרישות, ההסכם עשוי לחסום תביעה נוספת גם כשההליך הסתיים במחיקה. מחיקה אינה מבטלת את ההתחייבויות שנטלת בהסכם, ואינה מאפשרת לקבל כפל פיצוי על אותו נזק.

בהסדר גישור ניתן לבקש מבית המשפט לתת להסכם תוקף של פסק דין, הכולל את חיוב התשלום המוסכם ואת התנאים לסיום הסכסוך, ללא הודאה בטענות הצד האחר. חשוב שחיוב התשלום עצמו ייכלל בפסק הדין, כדי שאם הסכום לא ישולם במועד ניתן יהיה לפעול לאכיפתו בהוצאה לפועל. לכן יש לבחון את תוכן ההסדר ואת נוסח פסק הדין המבוקש, מעבר למילים ״קבלה״, ״דחייה״ או ״מחיקה״.

מאחר שבשאלתך מתוארת הצעת פשרה ולא תשלום שכבר בוצע, חשוב להסדיר במפורש את סכום התשלום ומועדו, את היקף הוויתור ואת מועד כניסתו לתוקף. אפשר לשקול להתנות את הוויתור בביצוע התשלום, ולוודא שנשמרת האפשרות לאכוף את התחייבויות הנתבע אם לא יקוימו. אם יש זכויות או עניינים שאינך מתכוון לסלק, יש להחריגם במפורש.

ככל שתקבל את הפיצוי המוסכם וההסדר יוגבל לסכסוך שהתכוונת לסיים, ההבדל המעשי בין החלופות עשוי להיות מצומצם. ההגנה החשובה עבורך היא הסדר ברור שמבטיח את התשלום ומגדיר במדויק על מה אתה מוותר.

שלום גולן,

ככלל, כשמבקשים להגיש מסמך להוכחת אמיתות תוכנו, יש להגישו באמצעות עורכו, שיוכל להעיד על הדברים ולהיחקר עליהם. בהיעדר עדות מתאימה, תוכן המסמך עלול להיות עדות מפי השמועה.

גם אם הנתבע אינו חולק על האותנטיות של המסמך, אין בכך בהכרח כדי לייתר את עדות העורך. ההכרה בכך שמסמך אמיתי ושלא זויף אינה בהכרח הסכמה לכך שהעובדות המתוארות בו נכונות.

עם זאת, לכלל יש חריגים. בפרט, אם מדובר בדברים שהנתבע עצמו כתב או אימץ, אפשר שביכולתך להגישם נגדו כ״הודאת בעל דין״, ללא תצהיר מטעמו. לעומת זאת, עצם העובדה שמסמך נערך בידי צד שלישי ונמסר לך באמצעות הנתבע אינה הופכת את תוכנו להודאת הנתבע.

לכן, הביטוי ״מסמך מטעם הנתבע״ אינו מספיק כדי להכריע: צריך לדעת מי ערך אותו, מה נאמר בו ומה מבקשים להוכיח באמצעותו. אם נדרשת עדות העורך, אין פירוש הדבר שחייבים להשיג ממנו תצהיר בכל מקרה; ניתן לבקש לזמנו לעדות, בהתאם להוראות בית המשפט ולסדרי הבאת הראיות שנקבעו בתיק.

בהתאם נראה שהנכון עבורך הוא לפנות לייעוץ פרטני.

שלום נחמה,

מהתיאור שלך לא ברור אם פסק הדין משקף הכרעה בתביעתך, או שנפלה תקלה בנוסחו. בפרט, לא ברור כיצד זוהה פיצוי של 1,000 ש״ח בגין עוגמת נפש, אם בפסק הדין מופיע סכום כולל ללא פירוט. יש להבחין בין שני מסלולים:

1. אם מדובר בטעות בנוסח פסק הדין, שאינו משקף הכרעה במחלוקות שבתיק

אם, למשל, נשאר בפסק הדין טקסט מהליך אחר או שנכללה בו בטעות הוראה שאינה מתייחסת לתביעתך, יש לפנות לבית המשפט שנתן אותו בבקשה ממוקדת לתיקון התקלה. בבקשה יש להצביע על אי־ההתאמה בין פסק הדין לבין כתב התביעה והפרוטוקול, ולהסביר מהו התיקון המבוקש.

המסלול המשפטי שיש לבחון הוא בקשה לתיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, הכולל גם פליטת קולמוס, השמטה מקרית והוספת דבר באקראי. המסגרת הרגילה היא 21 יום מיום מתן פסק הדין; בהסכמת הצדדים ניתן לתקן גם לאחר מכן. עצם הגשת הבקשה אינה עוצרת אוטומטית את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ולכן יש לשמור עליו בנפרד. סעיף 81 לחוק בתי המשפט.

עם זאת, תיקון טעות נועד לתת ביטוי נכון להכרעה המקורית. אם התיקון מחייב הכרעה חדשה בתביעה או שינוי של שיקול הדעת השיפוטי, ייתכן שהעניין חורג ממסלול זה ומחייב את המסלול הבא.

2. אם פסק הדין משקף הכרעה בתביעתך, אך לדעתך ההכרעה שגויה

אם השופטת התכוונה לפסוק כפי שפסקה, והמחלוקת היא על הסכום, על רכיבי הפיצוי או על אופן ההתייחסות לתביעה, המסלול הוא בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. על פסק דין בתביעה קטנה אין ערעור בזכות. בבקשה יש להסביר מהו הפגם בהכרעה וכיצד פגע בזכויותייך. סעיף 64 לחוק בתי המשפט.

את רשאית להגיש את הבקשה בעצמך, ללא עורך דין. את הבקשה מגישים למחוזי שאליו משתייך בית המשפט שנתן את פסק הדין. אם מדובר בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, הבקשה מוגשת למחוזי בתל אביב; אין אפשרות לבחור בירושלים מטעמי נוחות בלבד. האפשרות לייצג את עצמך מעוגנת גם בתקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בהליכים שנפתחו מ־11.4.2025 ואילך, המועד הרגיל להגשת הבקשה הוא 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, ואם ניתן במעמדך — ממועד הדיון. בהליכים שנפתחו לפני כן חל ההסדר הקודם של 15 יום. לכן יש לבדוק את מועד פתיחת התביעה ואת מועדי מתן פסק הדין והמצאתו כדי לחשב את המועד המדויק. תקנות 16 ו־16א לתקנות התביעות הקטנות.

צחי שלום,

עצם פרסום המודעה אינו אסור. עם זאת, מבחינה משפטית החדר אינו באמת "ללא תשלום": שירותי השמרטפות הם תמורה בשווה כסף. לכן, לפי תוכן ההסדר בפועל, עשויים להתקיים במקביל הסכם מגורים בתמורה ויחסי עובד–מעסיק. הכותרת שתינתן להסכם אינה קובעת לבדה.

כאשר המטפל או המטפלת מתחייבים לבצע אישית שמרטפות קבועה בבית, בשעות או בימים שנקבעו, וההורה קובע את מסגרת העבודה, יתקיימו בדרך כלל מאפיינים של עובד במשק בית. במקרה כזה חלות זכויות העבודה הרגילות, ובהן שכר מינימום, חופשה, מחלה, פנסיה, הודעה על תנאי העבודה, רישום שעות, מנוחה ושעות נוספות ככל שהן חלות, וכן זכויות בסיום ההעסקה לפי תנאיה. הביטוח הלאומי מונה במפורש טיפול בילדים בבית הילד בין עבודות משק הבית: מי נחשב עובד במשק הבית.

גם את השכר אי אפשר להמיר כולו בחדר באופן חופשי. סעיף 2 לחוק הגנת השכר קובע ששכר עבודה משולם בכסף, וסעיף 3 מתיר, בהסכמת העובד ובתנאים המנויים בו, לשלם חלק מהשכר בדיור, ובלבד שהשווי המיוחס לדיור אינו עולה על המקובל בשוק. לכן הסדר שבו החדר הוא מלוא השכר מעורר קושי ממשי, גם אם לדעת הצדדים שווי החדר גבוה.

דרך הבדיקה היא לקבוע מראש את שעות השמרטפות ואת היקף המטלות; לחשב את השכר המגיע לפי מספר שעות העבודה ושכר המינימום התקף, בתוספת גמולים ככל שנדרשים; לקבוע בחוזה ערך סביר לחדר; ולוודא שרק חלק מהשכר מיוחס למגורים והיתרה משולמת בכסף. חשוב להבחין בין עצם המגורים בדירה לבין שעות שבהן נדרשת עבודה או זמינות בפועל, במיוחד בלילות ובסופי שבוע.

אם ההעסקה נמשכת יותר משישה ימים, גם אם העבודה אינה רצופה, יש לפתוח תיק מעסיק לעובד במשק בית, לדווח ולשלם דמי ביטוח לאומי. הביטוח הלאומי דורש פתיחת תיק בתוך שבועיים מתחילת ההעסקה: פתיחת תיק מעסיק.

אם מציע החדר הוא בעצמו שוכר ולא בעל הדירה, עליו לבדוק את חוזה השכירות ולקבל מראש ובכתב את הסכמת המשכיר להעברת החזקה או לשכירות משנה, בהתאם לסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה. אין להסתמך על הסכמה משתמעת.

מבחינה מעשית, נכון לערוך הסכם כתוב שמפריד בבירור בין תנאי העבודה לבין זכות המגורים, ומסדיר שעות, מטלות, פרטיות, שימוש בשטחים המשותפים, הוצאות, ערך החדר, תקופת ההתקשרות ומה קורה למגורים כאשר העבודה מסתיימת. במודעה עצמה עדיף לתאר במדויק את התפקיד, השעות ותנאי המגורים, ולא להציג את החדר כ"חינם". יש גם להימנע מתנאים מפלים שאינם מתחייבים מאופי התפקיד. אם מדובר במי שאינו אזרח או תושב ישראל, יש לבדוק מראש גם היתר עבודה וחובות נוספות החלות בהעסקת עובד זר.

לבסוף, מאחר שהתמורה מתקבלת בשירותים ולא בכסף, עלולות להיות גם השלכות מס של שכר או דמי שכירות בשווה כסף. נקודה זו תלויה בבעלות בדירה, בשווי התמורות ובמבנה ההסכם, ולכן יש לבדוק אותה פרטנית לפני תחילת ההתקשרות.

גבריאל שלום,

בתביעה אזרחית בסדר דין רגיל, המועד להגשת כתב הגנה הוא ככלל 60 ימים ממועד המצאת כתב התביעה, בהתאם לתקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. יום ההמצאה עצמו אינו נספר, ולכן מתחילים למנות ביום שלמחרת. תקנות סדר הדין האזרחי, סעיף 10 לחוק הפרשנות.

לפי תקנה 179(ב), ימי פגרת בית המשפט אינם באים במניין, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. הפגרות הרלוונטיות לשאלתך הן פגרת הקיץ, מ־21 ביולי עד 5 בספטמבר, ופגרת סוכות, מי״ד בתשרי עד כ״ב בתשרי, כולל ימי ההתחלה והסיום. את התאריכים העבריים של פגרת סוכות יש להתאים לשנה הרלוונטית. תקנות בתי המשפט (פגרות).

דרך החישוב היא למנות את הימים שחלפו עד תחילת הפגרה, לדלג על ימי הפגרה, ולהמשיך למנות את היתרה ביום שלאחר סיומה. אם במהלך היתרה חלה פגרה נוספת, מדלגים גם עליה. הפגרה עוצרת את המניין ואינה מתחילה אותו מחדש.

ראש השנה, יום כיפור ושבתות החלים בתוך התקופה נספרים ככל שאינם נכללים בפגרה. כאשר היום האחרון חל ביום מנוחה או ביום שישי, יש להחיל את כללי דחיית המועד שבסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות ובתקנה 4 לתקנות הפגרות.

לפני קביעת המועד ביומן, יש לבדוק את ההזמנה לדין, מועד ההמצאה וההחלטות בתיק, ולוודא שאין הוראה מיוחדת המשנה את התקופה או את אופן מניינה.

עו״ד יהונתן ינאי

050-954-3511

info@yanay-law.co.il

ככל שמדובר בבית דין פרטי הדן מכוח שטר בוררות או הסכם בוררות תקף, לא ניתן בדרך כלל להפסיק את ההליך באופן חד־צדדי ולהתחיל אותו מחדש בבית המשפט. גם העובדה שההליך נמשך יותר משנתיים אינה מסיימת את הבוררות באופן אוטומטי. יש לבדוק את שטר הבוררות, כללי בית הדין, הארכות שניתנו, מקור העיכובים והאם נמסרה הסתייגות בכתב בעניין המועד למתן הפסק.

כאשר התנהלות הבורר גורמת לעינוי דין, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להעברת הבורר מתפקידו לפי סעיף 11(2) לחוק הבוררות. גם אם הבקשה מתקבלת, ברירת המחדל עשויה להיות מינוי בורר חליף; רק בנסיבות מיוחדות יורה בית המשפט שהסכסוך לא יוסיף להתברר בבוררות. בית הדין רשאי להציע פשרה, אך הסכם פשרה מחייב את הסכמת שני הצדדים.

הוצאה לפועל אינה מוסמכת להכריע למי שייכות הזכויות בגג. תחילה נדרש לקבל הכרעה שיפוטית או פסק בורר. פסק בורר אינו ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל מיד עם נתינתו: יש להגיש לבית המשפט בקשה לאישורו לפי סעיף 23 לחוק הבוררות. רק לאחר שבית המשפט אישר את הפסק והוא קיבל מעמד של פסק דין, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לשם אכיפתו.

כל עוד לא ניתן פסק בורר, יש לבחון פנייה מתאימה לבית המשפט המחוזי בעניין המשך הבוררות, ובמקרה הצורך גם בקשה לסעד זמני. מאחר שהתשובה תלויה בנוסח שטר הבוררות ובמסמכי רישום המקרקעין והבית המשותף, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני על בסיס המסמכים.

שאול שלום,

המענה לשאלה דורש בחינה של הסעיף המדובר ונוסחו המדויק יחד עם יתר הנסיבות לחתימת הסכם הגישור ונוסחו. לא ניתן להשיב ללא בחינה פרטנית של נסיבות העניין.

ככלל, הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין מחייב בראש ובראשונה את הצדדים לאותו הסכם וכך גם הוויתורים וההתחייבויות שנקבעו בו ולא אמור לחול כלפי "כולי עלמא" או צדדים שלישיים שאינם חלק מההסכם. אבל יתכן וסעיפים מסויימים או הסכם יחשב כחוזה לטובת צד שלישי ולכך עשויה להיות השלכה לשאלתך. כאמור- יש לבחון את הנוסח המלא של הסכם הגישור במסגרת ייעוץ פרטני לצורך מתן מענה למקרה הספציפי שלך.

בהצלחה רבה

יעקב שלום,

בהתאם לתקנות, אתה רשאי לשלוח שאלון הכולל שאלות "הנוגעות לעניין הנדון"- קרי- כאלו הנובעות ורלוונטיות לגדר המחלוקת.

הרלוונטיות נבדקת בהתאם לפלוגתאות העולות מכתבי הטענות- זו למעשה המסגרת.

אמנם ניתן לשאול בשאלון שאלות גם על עובדות שאינן העובדות הישירות שבמחלוקת, ובלבד שיש להן זיקה אמיתית לבירורה, מיקודה או לצמצום המחלוקת.

כלומר- במסגרת השאלות אין לשאול שאלות שאינן רלוונטיות למחלוקת, שאלות שכל תכליתן בדיקת מהימנות, מכבידות או טורדניות, או שאלות שעולות כדי "מסע דיג", או כאלה שהתשובות להן חוסות תחת חיסיון כזה או אחר. בנוסף, שאלות שמופנות לצד שלישי שאינו בעל דין בתיק- גם הן לא תותרנה.

שים לב שהשאלון לא אמור להיות תחליף לחקירה נגדית או לאפשר הכבדה או פגיעה לא מוצדקת בצד שכנגד, אלא מטרתו לסייע לבירור, מיקוד או צמצום של המחלוקות.

בנוסף, ספציפית בתביעת לשון הרע אסור להשתמש בשאלון, ככלי לשאול שאלות הנוגעות לעברו או אופיו של הנפגע, אלא בהתאם לתנאים בסעיף 22 לחוק איסור לשון הרע הקובעים ששאלה כזו תהיה מותרת רק כשהיא נוגעת ישירות ללשון הרע שבמחלוקת, או שבית המשפט התיר זאת.

בכל מקרה, ככלל, שאלון הוא לא המקום לשאלות שמטרתן הבלעדית היא תקיפת מהימנות, חיטוט כללי בעברו של הנפגע, הכבדה, הטרדה או "מסע דיג".

בהצלחה רבה

שלומית שלום,

תקנות סדר הדין האזרחי לא מחייבות בעלי דיון מיוצגים לקיים דיון מקדמי דווקא במפגש פרונטלי, ולכן להבנתי ניתן בנסיבות להסתפק בחילופי הודעות בדוא"ל ובשיחות ועידה, ובלבד שזה יגשים את תכלית ודרישות הליך הדיון המקדמי- כלומר, שזה יאפשר באמת לדון ושהתכתובת תגשים בפועל את מטרות הדיון המקדמי.

מניסיוני, ככלל, בתי המשפט לא מאוד אוכפים את החובה לקיים דיון מקדמי באופן מסוים ולעיתים מוגשות הודעות מאוד כלליות בעניין זה, לאחר שיחה טלפונית קצרה או זום בין הצדדים. עם זאת, זה לא אומר שבית המשפט לא יעשה זאת או יורה על אמצעי תקשורת שיגשים את תכלית הדיון המקדמי, ככל והצד השני יבקש זאת למשל.

בהצלחה

יוסי שלום,

מציעה שתבדוק זאת בפורום של דיני תעבורה/ הפלילי המצוי באתר, מאחר וזה לא הליך אזרחי ולכן סדרי הדין והכללים אחרים שם.

בהצלחה

שלום רב,

הוצאה לפועל.

בהצלחה

שלום רב,

בחוק איסור לשון הרע יש הגנה על מסמכים שהוגשו במסגרת הליך משפטי.

את יכולה לפנות לבימ"ש ולהוכיח שהם שיקרו ולבקש שיטילו עליהם הוצאות. לא בטוח שיעזור.

את יכולה גם להגיש תלונה במשטרה על תצהיר שקרי.

בהצלחה

שלום רב,

לא.

בהצלחה

שלום רב,

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור המחוזי

אפשר לבד, אך כדאי להיעזר בעורך דין.

בהצלחה