פורום בתי משפט

שלום רב אלי,

נקודת המוצא — המועד להגשת כתב ההגנה

המועד להגשת כתב ההגנה מתחיל להמנות ממועד המצאת כתב התביעה לנתבע. נקודה חשובה לזכור: אם תגיש בקשה לסילוק על הסף לפני שהגשת כתב הגנה, עצם הגשת הבקשה אינה מעכבת את המועד להגשת כתב ההגנה. כלומר, השעון ממשיך לרוץ.

מה צריך כתב ההגנה לכלול

בהתאם לתקנה 13 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, על הנתבע לכלול בכתב ההגנה את הטענות המקדמיות שבכוונתו להעלות לרבות טענה בדבר חוסר סמכות עניינית או מקומית.

טענה מקדמית שלא נכללה בכתב ההגנה, לא ניתן יהיה להגיש בקשה מכוחה בשלב מאוחר יותר, אלא אם בית המשפט יקבע כי מתקיימים טעמים מיוחדים לכך. ראה תקנה 28 לתקנות. את הטענות המקדמיות ביחס לחוסר סמכות יש להעלות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב הגנה. ראה תקנה 29 לתקנות.

האם אפשר להגיש בקשה לפני כתב ההגנה

מבחינה פרוצדורלית, אכן קיימת אפשרות להגיש לפני הגשת כתב ההגנה בקשה לסילוק או דחייה על הסף — בין היתר בטענות של העדר עילת תביעה, העדר יריבות, חוסר סמכות עניינית או מקומית. אולם, אם תבחר ללכת בדרך זו, עליך להגיש לצידה גם בקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה, או בקשה לעיכוב ההליך. אם לא תעשה זאת, ואם הבקשה לא תוכרע לפני שפג המועד — אתה מסתכן בפסק דין בהעדר הגנה.

המגמה בפסיקה

חשוב לדעת שהמגמה הרווחת בפסיקה היא להימנע ממחיקה או דחייה של תביעות על הסף, ולהעדיף דיון לגוף העניין — זאת כדי לאפשר לתובע את יומו בבית המשפט. זאת לא רק ביחס לבקשה שתוגש לפני כתב הגנה ככל שתבחר ללכת בדרך הזו, אלא גם בבקשות שמוגשות במסגרת רשימת הבקשות שעל פי תקנה 49, ונדונות בדיון קדם משפט.

כך, שגם כשמתקיימים תנאים לסילוק מוקדם על פניהם, בית המשפט עשוי לדחות את הבקשה ולהורות להמשיך בבירור ההליך. לכן, כדאי לשקול את צעד הבקשה המוקדמת בעיקר במקרים קיצוניים ממש — לדוגמה, כאשר קיים מעשה בית דין ברור בקשר לאותה עילת תביעה.

טענות בדבר חוסר סמכות עניינית בעלות משקל משמעותי יותר לעומת בקשות בדבר חוסר סמכות מקומית.

המגבלה לאחר הגשת כתב ההגנה

לאחר שהוגש כתב הגנה ועד לדיון קדם המשפט, התקנות מגבילות את האפשרות להגיש בקשות חופשיות. ניתן להגיש בקשות רק במסגרת רשימת הבקשות המוגשת לפי תקנה 49 לתקנות, ובמועדים שנקבעו לכך.

דרך המלך במקרה שלך

לאור כל האמור, בנסיבות הרגילות הדרך הנכונה תהיה להגיש כתב הגנה שיכלול את הטענות המקדמיות בראשו — חוסר סמכות עניינית ו/או מקומית — ולאחר מכן, במועד הגשת רשימת הבקשות לפי תקנה 49, לכלול בה בקשה לסילוק על הסף מכוח אותן טענות.

מובהר כי תשובה זו הינה כללית ולא מתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה שלך וכפופה לייעוץ פרטני שעליך לקבל להתאמת התשובה לנסיבות המקרה שלך.

דבר אחרון שחשוב לא לשכוח: לפי תקנה 49 לתקנות, לפני הגשת בקשה יש להתרות בצד השני בכתב, לפחות 7 ימים מראש, על הכוונה להגיש את הבקשה.

בהצלחה

שלום רב לאון,

הוצאות משפט הן חלק מפסק הדין ועל מנת לנסות לשנות את ההוצאות שנפסקו יש להגיש ערעור.

אני שלום,

לצורך המענה צריך לבדוק מה מהות החוזה עליו חתמת ועל בסיסו בוצעה בדיקה ונתת שיק ביטחון כמו גם אם אכן מדובר ב"עסקת מכר מרחוק" בנסיבות אלו כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן.

אענה בכלליות אבל שאלתך דורשת ייעוץ משפטי פרטני בעניינך, גם בנסיבות בהן אתה מתייחס ל"בילבול" בתהליך ההתקשרות.

ככלל- חוק הגנת הצרכן מאפשר לבטל עסקת מכר מרחוק למתן שירות בתוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת מסמך גילוי המפרט את תנאי העסקה ואופן ביטולה (לפי המאוחר). מכיוון שהחוזה נשלח במייל רק אחרי יומיים - מניין הימים של 14 יום בהם לצרכן יש זכות לבטל עסקת מכר מרחוק מתחיל ממועד קבלת המייל.

בהצלחה

יעקב שלום,

מגבלת העמודים תלויה בשאלה לאיזו ערכאה מוגש הערעור.

ראה בעניין זה תקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 הקובעת את האופן הצורני של כתב הערעור- מה צריך לכלול ואת מגבלת העמודים לגוף הערעור עצמו.

בהצלחה

נטי שלום,

למיטב הבנתי וידיעתי, נכון לעתה לא ניתנו הוראות ספציפיות הדוחות מועדים להגשת עתירה מינהלית בעקבות מלחמת שאגת הארי.

יחד עם זאת, שימי לב שלפי תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) יש לביהמ"ש לעניינים מינהליים סמכות להאריך את המועד להגשת עתירה מינהלית "אם ראה הצדקה לכך".

הצלחה רבה

במקרים המתאימים ניתן להגיש תלונה.

שלום אורן,

הכלל הוא שמגישים ראיה לבית המשפט באמצעות עד.

הדרך הפרקטית לעשות זאת, הוא לצרך את הראיה ככל שניתן לתצהיר העדות של העד באמצעותו מוגשת הראיה.

תיק המוצגים עשוי לכלול גם מסמכים אחרים מלבד תצהירי העדות ונספחיהם כגון אסמכתאות לספרות מקצועית וכד'.

ראיה עובדתית חייבת עד שיגיש אותה אחרת היא לא ראיה. לא ניתן סתם להשאיר אותה ב"תיק המוצגים"..

שלום רב עידן,

המצאת כתב התביעה כוללת את כלל הנספחים שצורפו לכתב התביעה.

שלום רב,

משטרת ישראל היא רשות השייכת למדינה, ולכן כתב תביעה המוגש נגדה יש להמציא אל פרקליטות המחוז בו נמצא בית המשפט הדן בתביעה. אם התביעה או הערעור נדונים בביהמ"ש העליון- יש להמציא את המסמך למשרד פרקליטות המדינה.

בהצלחה

שלום רב,

ניתן להגיש את להוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

בהצלחה

רמי שלום,

ככל ונושא הבוררות היחיד הוא בסמכות הייחודית של ביה"ד לעבודה- אזי בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לדון בבקשה לאישור פסק הבוררות.

באשר לרמה הטכנית- ממליצה לבדוק זאת ישירות באתר נט המשפט באם קיימת אפשרות כזו להגיש כבקשה או כהודעה, או ליצור קשר עם התמיכה שם.

בהצלחה רבה

אורי שלום,

השאלה כפי שנוסחה איננה ברורה ודורשת ייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות ולפרטים החסרים בה.

בשורות טובות

דניאל שלום,

לא. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי קיימת חובה אוטומטית של העברת תצהירי גילוי מסמכים - כתנאי להצגת אותם מסמכים כראיה בתיק.

לכן, מניסיוני, ככל שצד לא הגיש כלל תצהיר גילוי מסמכים, לא קיים כלל הליכי גילוי ועיון נאותים, שתכליתו לאפשר דיון מ"בקלפים פתוחים" ולא יוכל "להשתמש בכל מסמך שהוא רוצה" כראיה להמשך ההליך, אלא אם יהיה לו הסבר סביר למחדל. הגילוי הוא תנאי בסיסי להגשת המסמך כראיה מאוחר יותר.

בהצלחה רבה

מאיה

עזרא היקר שלום,

ככלל, הצהרה כללית שלא מפרטת את המסמכים אינה עומדת בחובה הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי המחייבות בעלי דין להחליף תצהירי גילוי מסמכים המאמתים רשימה של כל המסמכים הרלוונטיים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותם או בשליטתם, ושאותרו אחרי חקירה ודרישה.

הצד שכנגד צריך לפרט בתצהיר את המסמכים בצורה שניתן יהיה לזהות אותם. הצהרה כללית וסתמית כמו "כל מסמך ו/או מוצג שמצויים בתיק הנייר בהליך", ככל וזו ההצהרה היחידה שקיימת בתצהיר אינה מספקת (ולא בטוח גם מה משמעותה- האם הכוונה בתיק בית המשפט?), ונדרש פירוט באילו מסמכים מדובר, כדי לעמוד בהליכי גילוי ועיון נאותים. זאת בנוסף להצהרת בעל הדין שכנגד לכך שאלו כל המסמכים שיש בידיו הרלוונטיים.

הזכות לעשות שימוש במסמכים כפופה לקיום הליכי הגילוי והעיון, הכוללים פירוט מספק של המסמכים באופן שאלו ניתנים לזיהוי וכן מתן אפשרות ממשית לעיין בהם.

לכן- מניסיוני וכדי לחסום אפשרות מאוחרת להוסיף מסמכים שלא גולו באופן מפורש, כדאי לבקש מהצד השני לפרט את המסמכים המצויים בידו כנדרש בתקנות, באופן שאלו יהיו ניתנים לזיהוי, וכן לבקש עיון מלא בהם.

ככל והצד שכנגד יבהיר כי מדובר בכל המסמכים שצורפו לתיק בית המשפט עד אותו שלב- לדרוש שיבהיר זאת במפורש, לרבות העובדה שאין בידיו מסמכים נוספים.

ככלל, כל אחד מהצדדים יכול לעשות שימוש במסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים.

בהצלחה ובשורות טובות

שלום רב,

ניתן להגיש כל בקשה שרומים לבימ"ש, אך בימ"ש לא חייב להיעתר לבקשה.

ייתכן אף שאם יהיו בקשות לא רלוונטיות זה ילקח בהוצאות משפט בסוף ההליך.

בברכה,

שלום רב,

שליח.

תקנה 161 (3) מדברת על דואר, ואם השופט כתב 161 (4) זה באמצעות שליח.

בברכה,

שלום רב,

בימ"ש בפסיקתו לוקח בחשבון את עניין ההוצאות.

אין מה להוסיף או להגיש בקשה שכזו.

בברכה,

שלום רב,

ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר.

פרקטיקה מקובלת.

בהצלחה

שלום,

לא ניתן לצרף קישור לכתבי טענות. סרטונים יש לצרף באמצעות דיסק און קי במזכירות בית המשפט.

אם אתה רוצה שהמסמך ישמש כראיה יש להביא תמלול מקצועי, אם זה במסגרת טענות בכתב טענות די בכך שאתה תכתוב את זה ותצהיר על כך.

בהצלחה,

שלום,

לדעתי כן.

בהצלחה

שלום רב,

לא. תקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000.

שלום רב,

בהליך אזרחי יש מושגים;

עילה - כלומר; מהי סיבת התביעה, וסעד - כלומר; מה התובע רוצה להשיג / לקבל בתביעה.

למשל; בתביעה לפינוי מושכר יש עילה אחת - הפרת חוזה, ויש שני סעדים - סעד של פינוי הדירה וסעד של פיצוי כספי בגין אי תשלום שכר דירה או נזקים שנגרמו לדירה.

כאשר מדובר בסעד אחד בגין אותה עילה לא ניתן לפצל את התביעה. למשל; אם יש סעד שסכום התביעה שלו גבוה מאוד, ורוצים לתבוע סכום ראשוני כדי שזה יכסה את האגרה לתביעה הגדולה הרי שדבר זה אינו אפשרי שכן מדובר בסעד אחד בגין עילה אחת.

גם כאשר מדובר בשני סעדים בעילה אחת חייבים להגיש בקשה לפיצול סעדים (אלא אם הוראות הדין קובעים שהכלל הוא פיצול סעדים) ויש לקבל אישור של בית משפט לכך.

כאשר מדובר בעילות שונות ייתכן שניתן להגיש תביעות נפרדות.

על פי נתוני השאלה כפי שהבנתי אותה לא ניתן במקרה זה להגיש בקשה לפיצול סעדים שכן מדובר בסעד אחד.

בהצלחה

שלום רב,

ככל שמדובר בקשה המכילה טענות עובדתיות יש להגיש תצהיר, ככל שמדובר בבקשה המכילה טענות משפטיות אין צורך לצרף תצהיר.

בברכה

שלום רב,

במשרד הפנים.

בברכה

שלום רב,

באופן עקרוני יש לתמוך את כתב ההגנה בתצהיר. אם התצהיר הוגש שלא כדין, אז ממילא כתב ההגנה הוגש ללא תצהיר ולכן דומה הדבר כאילו לא הוגש כלל כתב הגנה. ככל וחלף המועד להגשת כתב הגנה ניתן להגיש בקשה לבימ"ש למחיקת כתב ההגנה עקב הפגם, ולבקש להורות כי לא הוגש כתב הגנה ושינתן פס"ד בהעדר הגנה.

יובהר האמור בתשובה זו מתייחס לנתוני השאלה בלבד, וככל שיש משתנים נוספים שאינם מפורטים בשאלה הרי שהתשובה תשתנה, והמסתמך על תשובה זו עושה זאת על דעתו בלבד.