פורום צוואות וירושות

שלום רב,

לא צריך להגיש מחדש את הבקשה לרשם.

מרגע שהוגשה התנגדות, הרשם העביר את התיק לבית המשפט, ולכן ההליך ממשיך בבית המשפט לענייני משפחה. אם המתנגד מסכים לחזור בו מההתנגדות, ניתן להגיש הודעה מתאימה לבית המשפט ולבקש מתן צו קיום צוואה.

אם המתנגד אינו חוזר בו, יש לבקש מבית המשפט להמשיך בהליך ולהכריע בהתנגדות, תוך הסתמכות גם על עמדת היועמ"ש.

משיכת הסכם הגישור אינה מחזירה אוטומטית את התיק לרשם.

מומלץ להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט, בהתאם למצב ההליך ולנוסח ההסכמות או ההתנגדות שנותרה.

בהצלחה רבה!

סיגל שלום

קבלי את תנחומי על מותה של אימך.

התשובה הפשוטה לשאלתך היא לא. לפי סעיף 126 לחוק הירושה, הנושים יכולים לתבוע רק את נכסי העיזבון, כלומר אם גובה החוב הוא יותר משווי נכסי העיזבון, הרי שהנושים לא יוכלו לתבוע מכם את ההפרש.

יחד עם זאת, חשוב כי תנהגו ב"תום לב" ולאור זה, שאתם מודעים לחובות, גם תיידעו את הנושים על מות אימכם וגם לא תנסו להעלים או להבריח נכסים מהעיזבון. מומלץ גם לא לחלק את העיזבון בינכם (כספים, רישום דירה וכו') כדי שהנושים יתבעו רק את העיזבון ולא אתכם.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום.

בשורות טובות,

רוית

שלום אור,

לאחר פטירת בעל החשבון, הבנק בדרך כלל מקפיא את החשבון עד להצגת צו ירושה/צו קיום צוואה.

לאחר קבלת הצו, ברוב המקרים הבנק לא יאפשר להמשיך לנהל את החשבון הישן “כרגיל” לאורך זמן, גם אם כל היורשים מסכימים, שכן החשבון היה על שם המנוח בלבד.

הפתרון המקובל הוא לפתוח חשבון חדש על שם היורשים, ולהעביר אליו את כספי העיזבון לצורך ניהול ההוצאות השוטפות של הדירה (ארנונה, ועד בית, תיקונים וכו’).

ניתן בהחלט לקבוע שאחד האחים ינהל את החשבון, באמצעות ייפויי כוח מתאימים או הסכם בין היורשים.

מומלץ להסדיר גם בכתב את אופן קבלת ההחלטות, השימוש בכספים וחובת הדיווח בין האחים, כדי למנוע מחלוקות בהמשך.

בהצלחה רבה!

שלום רב,

ככלל, במקרה של צוואה הדדית שבה בני הזוג מורישים זה לזה, ולאחר פטירת שניהם לילדים בחלקים שווים, מדובר בדרך כלל במנגנון של “יורש אחר יורש”.

במצב כזה, הילדים אמורים לרשת רק לאחר פטירת בן הזוג שנותר בחיים. לכן, אם אחד הילדים נפטר לפני בן הזוג הנותר, הוא למעשה נפטר לפני “מועד הזכייה” שלו.

בהעדר הוראה אחרת בצוואה, חלקו של אותו ילד בעיזבון ההורים לא יעבור אוטומטית ליורשיו, אלא יצטרף לעיזבונו של בן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירתו יחולק בהתאם לצוואה או לדין.

עם זאת, אם קיימת בצוואת ההורים הוראה מיוחדת, למשל שילדיו של אותו ילד ייכנסו בנעליו, ההוראה הזו תגבר.

לכן, התשובה לשאלה תלויה בעיקר בנוסח המדויק של הצוואה ההדדית.

בהצלחה רבה!

אליאן שלום.

משתתפת בצערך על מות קרוב משפחתך.

בנוגע לשאלתך, המנוח צדק וצוואה בעדים היא מצויינת כל עוד היא נעשית בהתאם לכללי החוק.

כדי לקיים את האמור בצוואה, על בנך להגיש 'בקשה לצו קיום צוואה' דרך המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. ניתן להעזר בעורך דין אך אין בכך צורך שכן המערכת 'ידידותית למשתמש' ומנחה את המגיש שלב אחר שלב.

כמה נקודות חשובות לעניין ההגשה:

בהצלחה,

רוית

שלום ליאת,

ככל הנראה יש כאן בלבול במונחים, לא ניתן “לעשות צו ירושה”. צו ירושה ניתן רק כשאין צוואה. במקרה שלך כנראה נערכה צוואה שבה הורשת את הרכוש לשתי בנות בלבד.

אם זו אכן צוואה תקפה, הבת שלא נכללה אינה יורשת. יחד עם זאת, היא כן רשאית להגיש התנגדות לצוואה ולנסות לתקוף את תוקפה (למשל בטענות של השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות וכו’).

אם לא תוגש התנגדות, או שההתנגדות תידחה, הצוואה תקוים כפי שנכתבה, והיא לא תקבל חלק.

בהצלחה!

אלון שלום

התשובה היא כן. בהתאם לחוק, ככל וההורים הביולוגיים לא ערכו צוואה שאומרת אחרת, המאומץ זכאי לרשת את הוריו הביולוגיים גם אם לא היה איתם בקשר.

חשוב לציין כי הקשר הוא לא סימטרי - ההורים הביולוגיים אינם זכאים לרשת את הילד שמסרו לאימוץ.

רוית

שלום ניסים,

סירוב של בני משפחה לקיים הוראה בצוואה אינו “גניבה” במובן הפלילי.

מדובר במחלוקת אזרחית: אם קיימת צוואה תקפה והנכס או הסכום הוקנו לאותו קרוב משפחה, עליו לפעול משפטית למימוש זכויותיו, למשל באמצעות בקשה לצו קיום צוואה, ולעיתים גם תביעה לאכיפת זכויותיו בעיזבון או למינוי מנהל עיזבון.

רק במקרים חריגים, שבהם יש מעשים פליליים ממש (כגון זיוף, הסתרת צוואה או נטילת נכסים במרמה), עשויה להיות רלוונטיות להליך פלילי.

בהצלחה!

שלום לאה,

החוק אכן מטיל מגבלות על בן זוג המבקש לשנות צוואה הדדית לאחר פטירת בן הזוג הראשון.

חשוב לציין כי ההסדרים הללו נקבעו במסגרת תיקון לחוק הירושה שנכנס לתוקף בשנת 2005, ולכן יש חשיבות רבה לשאלה מתי נערכה הצוואה, לפני או אחרי התיקון.

כאשר מדובר בצוואה שנערכה לאחר התיקון, בן הזוג שנותר בחיים אינו חופשי לשנות את הצוואה כרצונו, אלא כפוף לתנאים (כגון הסתלקות מהירושה או השבתה).

אמנם אין דרך משפטית למנוע מראש את עצם שינוי הצוואה, אך בהחלט ניתן ואף רצוי להביא בפני האם את הוראות החוק והמשמעות של שינוי כזה, כדי שתפעל מתוך מודעות מלאה להשלכות.

ככל שיבוצע שינוי בניגוד לדין, ניתן יהיה לתקוף אותו בעתיד.

במצב הדברים שתיארת מומלץ מאוד לפנות לעורך דין אשר עוסק בנושא הירושה.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום חוה,

ייפוי הכוח המתמשך פוקע עם המוות, אך החוק מאפשר למיופי הכוח להשתמש בו למשך 90 יום נוספים אך ורק לצורכי קבורה ותשלומים דחופים לשמירת נכסי המנוחה.

למרות הרישום כשותפים בחשבון, כיוון שהכספים הגיעו מהאם בלבד, הם שייכים משפטית לכלל היורשים כחלק מהעיזבון. לכן, אסור למשוך כספים לשימוש אישי או לחלקם לפני קבלת צו ירושה.

הבנק יאפשר להוראות קבע רלוונטיות להמשיך לרדת זמנית, אך כדי לסגור את החשבון ולחלק את היתרה הסופית, חובה להציג צו ירושה או צו קיום צוואה רשמי.

מומלץ כי האחים יפעלו בשקיפות ויתעדו כל הוצאה כדי למנוע חיכוכים משפטיים עתידיים עם יתר היורשים.

מומלץ לפנות לעורך דין בתחום הירושה.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום יצחק,

כאשר קטין יורש חלק מעיזבון (בהיעדר צוואה), הזכויות נרשמות על שמו, גם אם בפועל ההורה מנהל עבורו את הנכסים עד גיל 18.

כאשר אותו קטין מגיע לבגרות ומבקש “להחזיר” את חלקו לאמו, מבחינת הדין אין אפשרות לבצע הסתלקות בדיעבד מהירושה. הסתלקות אפשרית רק לפני קבלת הירושה ובתנאים הקבועים בחוק.

לכן, פעולה כזו תיחשב בדרך כלל כהעברה רגילה של זכויות (למשל מתנה מהבן לאם).

במקרה של מקרקעין, העברה כזו עשויה ליהנות מהקלות מסוימות כמכירה ללא תמורה בין קרובים, אך עדיין מדובר באירוע מס המחייב דיווח למיסוי מקרקעין (ולעיתים גם חיוב חלקי במס רכישה).

ביחס לנכסים אחרים (כספים למשל), אין “מס ירושה”, אך עדיין מדובר בהעברה שיש לה השלכות משפטיות ויש לבצע אותה בצורה מסודרת.

מומלץ לפנות לעורך דין ליעוץ בנושא.

בהצלחה רבה!

שלום אלון,

כאשר לא נערכה צוואה, הירושה נקבעת לפי חוק הירושה ולא לפי טיב הקשר בפועל בין ההורה לילד.

במקרה של אימוץ, הדין רואה בילד המאומץ כילדו לכל דבר ועניין. המשמעות היא שהמאומץ יורש את הוריו המאמצים בדיוק כמו ילד ביולוגי.

עצם העובדה שלא היה קשר לאורך השנים אינה שוללת את זכות הירושה. החוק לא בוחן יחסים משפחתיים בפועל, אלא את הקשר המשפטי.

לכן, גם מאומץ בגיר שלא היה בקשר עם ההורה המאמץ, עדיין זכאי לרשת אותו על פי דין, אם אין צוואה הקובעת אחרת.

בהצלחה רבה!

סיגל שלום וברכה.

תחומיי על פטירת סבתך.

על מנת שבית המשפט יקבע שצוואה מבוטלת, צריך להוכיח שנפל פגם ברצון של המצווה, לפי אחת העילות שמופיעות בחוק הירושה.

לשם הוכחת הפגם הנ"ל, יש להגיש התנגדות לצוואה בפרק זמן של 14 יום מפרסום הבקשה לקיום הצוואה ברשומות, והתיק יעבור לבית המשפט למשפחה לבירור ההליך.

צוואה שנערכת בסמוך לפטירת המצווה ולפי בקשת צד ג' שאינו בן משפחה בנסיבות של מצב רפואי ירוד, כפי שתיארת בשאלתך, יכולות להוות סיבה שבגינה תבוטל הצוואה, אבל יש לזכור, שזה לא נעשה באופן אוטומטי – אלא זהו תוצאה של ניהול הליך משפטי מורכב ומשמעותי, שמומלץ לעשות אותו יחד עם עורך דין שזהו תחום מומחיותו.

מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום מנחם,

ראשית אני משתתף בצערך.

התשובה לשאלתך הינה כן, אבל לא תמיד מספיק.

אסביר. צו ירושה קובע שאתה היורש ולכן גם הזכויות בנכסים הדיגיטליים (כולל הכנסות מערוץ) שייכות לך, גם אם לא הוזכרו בצוואה.

אבל מול החברות (כמו פייסבוק, גוגל, יוטיוב וכו’) הליך הירושה אינו אוטומטי. לכל פלטפורמה יש כללים משלה, ולעיתים הן לא מאפשרות פשוט “להעביר” חשבון, גם אם יש צו ירושה.

בפועל, תצטרך לפנות לכל חברה בנפרד, להציג צו ירושה, תעודת פטירה ומסמכים נוספים. לפעמים יאשרו גישה, לפעמים רק העברת הכנסות או סגירת החשבון.

השורה התחתונה: צו ירושה נותן לך את הזכות, אבל כדי לקבל גישה בפועל לחשבונות, צריך לבדוק ולעמוד בכללים ובנהלים של כל פלטפורמה מהנכסים הדיגיטליים.

ככל ויהיו שאלות נוספות, אתה מוזמן לפנות ואענה בשמחה.

שלום מאיר,

שאלה חשובה מאוד, ואתם חושבים נכון קדימה.

במצב כזה, הסתלקות מלאה לטובת האם היא לא בהכרח הצעד הנכון, דווקא בגלל מצבה (תשושת נפש) והחשש מפני השפעה חיצונית או ניצול.

ככל שהנכסים יהיו רשומים רק על שמה, יש פחות “שכבת הגנה”, וקשה יותר לפקח על פעולות שייעשו.

בדרך כלל נכון לשקול פתרונות מאזנים, למשל: לא לבחון רישום זכויות גם על שם הבנות (למשל בחלקים), לשקול מינוי אפוטרופוס לרכוש (אם טרם מונה) ולקבוע מנגנון פיקוח מסודר על הנכסים והכספים.

הערת אזהרה יכולה לסייע במקרים מסוימים, אך היא לא תחליף להסדרה נכונה של הזכויות.

השורה התחתונה: עדיף לבנות מנגנון שמגן על האם ועל הנכסים, ולא להעביר הכל אליה באופן מלא ללא בקרה.

ממליץ בחום לקבל ייעוץ פרטני ולבנות פתרון מותאם, זה בדיוק מסוג המקרים שבהם תכנון נכון מראש מונע בעיות בהמשך.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום רב,

התשובה תלויה בעיקר בשאלה אם הצוואה המאוחרת תקפה.

ככלל, לפי הדין בישראל, צוואה מאוחרת גוברת על צוואה מוקדמת, גם אם על המוקדמת כבר ניתן צו קיום.

אבל יש נקודה קריטית: כל עוד לא ניתן צו קיום לצוואה המאוחרת, הצו הקיים (של בית הדין הרבני) הוא זה שמחייב בפועל.

אם קיימת צוואה מאוחרת, יש להגיש בקשה לקיום הצוואה החדשה, ובמקביל לבקש לבטל את צו הקיום שניתן לצוואה הקודמת.

אם הצוואה המאוחרת תימצא תקפה, היא זו שתקוים, והצו הקודם יבוטל.

השורה התחתונה: הצוואה המאוחרת היא הקובעת מבחינה מהותית, אך בפועל יש לפעול משפטית כדי לבטל את הצו הקיים ולקבל צו קיום לצוואה החדשה.

בהצלחה רבה!

שלום משה,

כאשר אין את הצוואה המקורית, לא ניתן להגיש בקשה רגילה לצו קיום צוואה.

במקרה כזה יש לנקוט בהליך משפטי שנקרא “הוכחת צוואה בהעתק”.

מדובר בהליך מורכב יותר, שבו יש צורך לשכנע את בית המשפט בשני דברים עיקריים:

האחד, שהעותק משקף נאמנה את הצוואה המקורית. השני, שהצוואה המקורית לא בוטלה על ידי המנוח.

הדין יוצא מנקודת הנחה שכאשר המקור אינו נמצא, ייתכן שהמנוח השמיד אותו מתוך רצון לבטל את הצוואה, ולכן הנטל על המבקש להפריך זאת.

לשם כך נדרשות בדרך כלל ראיות כגון: עדויות של עדים לצוואה או מי שהיה מעורב בעריכתה,

הסבר מניח את הדעת להיעלמות המקור וראיות לכך שהמנוח לא שינה את רצונו עד פטירתו.

הערת “נאמן למקור” יכולה לסייע, אך אינה מספיקה לבדה.

השורה התחתונה: מדובר בהליך אפשרי, אך מורכב ודורש היערכות ראייתית מתאימה. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני ירושה לצורך ליווי ההליך והגדלת סיכויי ההצלחה.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום נתן,

שאלתך חשובה ועוסקת בבעיה שמטרידה רבים.

ככלל, כספי ירושה נחשבים לרכוש אישי ואינם חלק מהרכוש המשותף בין בני זוג, כל עוד שומרים על הפרדה.

פתיחת חשבון בנק נפרד היא צעד נכון, אך לא תמיד מספיק לבדו. מה שקובע בפועל הוא ההתנהלות: אם הכספים “מתערבבים” עם כספים משותפים, עלולה להיווצר טענה לשיתוף.

לגבי העברה מהחשבון הנפרד לחשבון המשותף, זה לא בהכרח “פוסל” את ההפרדה, אך כן עלול להקשות. ככל שמדובר בהעברות נקודתיות וברורות (למשל הוצאות שוטפות), ניתן להסביר זאת. לעומת זאת, ערבוב קבוע או כולל של הכספים עלול לפגוע בטענה שמדובר בכסף אישי.

מומלץ לשמור תיעוד ברור, להימנע מערבוב כספים ככל האפשר, ולשקול גם הסכם ממון שיסדיר את העניין בצורה חד-משמעית.

השורה התחתונה: חשבון נפרד הוא בסיס טוב, אך ההתנהלות בפועל היא זו שתקבע. במקרים כאלה כדאי לקבל ייעוץ פרטני כדי להימנע מטעויות.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום רב,

ככלל, כספים בקופת גמל או ביטוח חיים עם הוראת מוטבים משולמים ישירות למוטב ואינם חלק מהעיזבון. גם צוואה מאוחרת לא משנה זאת, אלא אם יש בה הוראה מפורשת וברורה שמבטלת או משנה את המוטבים.

במקרה שתיארת, אם קיימת הוראת מוטבים תקפה והקופה שילמה לך כדין, לרוב אין עילה לחייב אותך להשיב את הכספים לעיזבון.

עם זאת, ייתכנו חריגים, למשל אם יוכיחו פגם ברצון המנוח או נסיבות מיוחדות. מאחר שהוגשה נגדך דרישה, מומלץ לפנות לעורך דין ולהיערך בהתאם.

בהצלחה רבה!

מליה שלום,

בהחלט ניתן להגיש תביעה לאכיפת הסכם.

ואת צודקת, לא חכם שימונה מנהל עיזבון, כי הדבר יגרום לעיזבון להוצאות מיותרות.

בהצלחה!

שלום רב.

בהנחה ואכן המנוח ערך צוואה, ישנם מספר כיוונים בהם תוכל לפעול:

הראשון - פנייה לרשם הירושה. הדרך המומלצת לאחר עריכת צוואה היא להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה ובהנחה שהמנוח אכן עשה כן, ואתה יורש, בפנייה לרשם הירושה תוכל לקבל הודעה האם מופקדת צוואה או לא.

במידה ואין צוואה מופקדת אצל הרשם לענייני ירושה, הייתי מנסה לבדוק בבית המנוח (ככל ויש גישה) - תיקיות מסמכים, כספת וכדו', פונה לבני משפחה וחברים קרובים או לעורכי דין שהמנוח היה עשוי להכיר ככל ויש לך היכרות עימם.

אם לאחר החיפוש לא נמצאה צוואה, ניתן להגיש בקשה לצו ירושה על פי דין.

בהצלחה,

רוית

רבקה שלום.

עפ"י סעיף 147 לחוק הירושה, הסכומים המגיעים לאדם מחברות ביטוח, קרנות השלמות, קופ"ג וכדו', אינן נחשבות לחלק מהעיזבון ("זכויות לבר עיזבון") אלא מתחלקות בין המוטבים.

כאשר אחד המוטבים נפטר לפני בעל הקופה, יש להבחין בין 2 מצבים:

הראשון - שיש הוראה מפורשת בטופס המוטבים מה לעשות במקרה שאחד המוטבים נפטר לפני בעל הקופה.

השני - כשאין הוראה מפורשת בטופס.

כשיש הוראה מפורשת (כפי שציינת במקרה שלך), חלקו של המוטב שנפטר, יתחלק בין המוטבים החיים. כשאין הוראה מפורשת, חלקו של המוטב שנפטר יכול לעבור לעיזבון ולהתחלק בהתאם ליורשים שיקבעו.

לסיכום, במקרה שתארת, נראה לי שהסוכן לא מדייק.

תמיד תוכלי לפנות ישירות לחברת הביטוח כדי לוודא מולם ישירות.

שתזכי לאריכות ימים,

רוית

הי שרה,

ממליצה תחילה לנסות להוציא מכתב התראה באמצעות עו"ד למחלקה המשפטית של הבנק. במכתב יש לציין כי צו הירושה מחייב את הבנק לחלק את הכספים.

אם זה לא יצלח, יש להגיש בקשה מפורטת להוצאה לפועל בצירוף צו הירושה ולבקש לעדכן את פרטי הזוכים (היורשים של המנוח) בתיק ההוצאה לפועל. לאחר שישנו את לשם הזוכים, ניתן לבקש לעדכן חשבון בנק.

בהצלחה!

לאחר הצגת צו ירושה, הכספים בחשבון שייכים ליורשים לפי חלקם בעיזבון, והבנק מחויב לאפשר קבלת מידע ומשיכת כספים בהתאם. יחד עם זאת, הבנק כפוף לנהלי זיהוי ואיסור הלבנת הון ולכן רשאי לדרוש מסמכים משלימים מעבר לצו.

בדרך כלל יידרשו תעודות זהות, טופסי זיהוי נהנה, פרטי חשבונות להעברה ולעיתים גם הסכמה חתומה של כלל היורשים לפעולות מסוימות.

לעניין ניהול שוטף, לרוב לא מאפשרים שימוש מתמשך בחשבון המנוח. הפרקטיקה היא סגירת החשבון וחלוקת הכספים, או פתיחת חשבון עיזבון/נאמנות זמני בהסכמת כל היורשים.

בשורה התחתונה, הזכות לכסף שלכם, אך התפעול כפוף להשלמת דרישות הבנק והסכמות בין היורשים.

בהצלחה!

הי ספיר,

ראשית, סעיף אריכות ימים אמור לאפשר התנהלות שוטפת וממש לא לאפשר ריקון חשבון. נראה כי הבנק התרשל.

לעניין האח, ככל שכלל הכספים הופקדו ע"י אביכם ז"ל, אזי שיש להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לפסק דין הצהרתי שכל הכסף למעשה שייך לאביכם, והשבת הכספים - כנגד דודכם.

חשוב שתפעלו מהר!!

בהצלחה!