פורום צוואות וירושות

שלום קרן,

נאמנות בצוואה אינה חייבת להיות דווקא ביחס לדירה או נכס מקרקעין. ניתן בהחלט לקבוע בצוואה שמי שמקבל כסף בירושה יקבל אותו באמצעות נאמן, למשל עד גיל מסוים, או לצורך מימון צרכים מסוימים. נאמנות היא מנגנון משפטי של ניהול נכס לטובת נהנה, והיא יכולה להיווצר גם במסגרת צוואה. כסף בבנק בהחלט יכול להיות נכס שמנוהל בנאמנות.

עם זאת, חשוב להבחין בין שני עניינים שונים:

הנאמנות מסדירה את ניהול הרכוש שהורש. היא לא מחליפה בהכרח צורך באפוטרופוס לעניינים אישיים/גופניים, אם מדובר בקטין שאין לו הורה מתפקד, או באדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. מינוי אפוטרופוס נעשה על ידי בית המשפט לפי טובת הקטין או האדם הרלוונטי.

לכן ניתן לקבוע בצוואה שנאמן מסוים ינהל את הכספים, ובמקביל ייתכן שיידרש מינוי אפוטרופוס לעניינים אישיים בלבד, לפי הנסיבות.

בצוואה חשוב לפרט היטב: מי הנאמן, מי הנהנה, מה מטרת הכספים, עד איזה גיל או תנאי תימשך הנאמנות, אילו שימושים מותרים, ומה קורה אם הנאמן אינו יכול לשמש בתפקיד.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום רב,

במצב כזה נכון לערוך צוואה מסודרת, ובדרך כלל לשקול מנגנון של נאמנות לטובת האחות. אין חובה שיהיו נכסי נדל"ן; גם כספים בבנק יכולים להיות מנוהלים בנאמנות עבור אדם עם צרכים מיוחדים.

חשוב להבין: נאמן בצוואה מטפל בעיקר ברכוש ובכספים. הוא לא מחליף בהכרח אפוטרופוס לעניינים אישיים/רפואיים, אם יש צורך במינוי כזה. אפוטרופוס ממונה על ידי בית המשפט, וניתן למנותו לעניינים אישיים, רפואיים, רכושיים או רק לחלק מהם.

לעניין הפיקוח, בצוואה ניתן לקבוע מנגנוני בקרה: נאמן נוסף, נאמן חלופי, חובת דיווח שנתית לבן משפחה/עו"ד/רו"ח, חשבון בנק נפרד לנאמנות, הוראות לשימוש בכסף לצרכים כמו מסגרת מגורים, חונך, טיפולים, פנאי ורווחה. לפי חוק הנאמנות, נאמן חייב לנהל חשבונות ולמסור דין וחשבון לנהנים, ובענייני נאמנות ניתן גם לפנות לבית המשפט.

לשאלה השנייה: אם אין צוואה, אין בן זוג, אין ילדים ואין הורים, האחים יורשים. לגבי אח למחצה, התשובה אינה תמיד “חלק שווה”; לעיתים החלוקה נעשית לפי ענפי ההורים, כך שאח מלא עשוי לרשת דרך שני ההורים, ואח למחצה רק דרך ההורה המשותף. לכן אם רוצים ודאות, חשוב לערוך צוואה. 

מקווה שסייעתי, במקרים מורכבים מעין אלו מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין בתחום הירושה.

בהצלחה!

שלום דנה,

יש להבחין בין הסתלקות לבין העברה או הענקת מתנה.

לפי חוק הירושה, הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. לכן לא ניתן להסתלק באופן ישיר לטובת בעלה המנוח של הדודה, וגם לא לטובת נכדיו, אם הם אינם נמנים עם הרשימה הזו ביחס לדודה המורישה. הסתלקות שלא לפי הכללים עלולה להיות לא תקפה.

הדרך החוקית האפשרית היא לא לקרוא לזה “הסתלקות”, אלא לבחור באחת מהאפשרויות הבאות:

לקבל את החלק בעיזבון ולאחר מכן להעביר אותו במתנה למי שאת מבקשת; או, לפני חלוקת העיזבון, לערוך הסכם בכתב להעברת חלקך בעיזבון. פעולה כזו אינה הסתלקות, אלא עסקה בזכות היורש, ויש לבחון אותה בזהירות, במיוחד אם יש מקרקעין, מיסוי, חובות או יורשים נוספים.

בנוסף, מאחר שאת מתארת ירושה שעברה דרך אביך, חשוב לבדוק האם את מסתלקת מעיזבון הדודה או למעשה מטפלת בזכות שנכנסה לעיזבון אביך.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

בהצלחה!

שלום רב,

ראשית, כל עוד האב בחיים אין “התנגדות לצוואה”, משום שצוואה נבחנת רק לאחר פטירת המצווה והגשת בקשה לצו קיום צוואה.

לאחר פטירת האב, אם תוגש צוואה שפוגעת באחותך, ניתן להגיש התנגדות לצו קיום צוואה. בדרך כלל מי שמגיש בשם אדם שאינו כשיר לפעול משפטית הוא האפוטרופוס שלו, אך גם אם אינך אפוטרופוסית, ניתן לפנות לבית המשפט, לאפוטרופוס הכללי או לבקש מינוי מתאים/אפוטרופוס לדין לצורך הגנה על זכויותיה. לפי הפרסום הרשמי, התנגדות צריכה לכלול את פרטי המתנגדים, המנוח, הזכאים לפי הצוואה, נימוקי ההתנגדות ותצהיר.

לגבי המינוי שלך כאפוטרופוסית, מי שרשאי לבקש מינוי הוא בן זוג, הורה או קרוב משפחה אחר, ובית המשפט הוא שמחליט לפי טובת האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. לכן אם יש חשש אמיתי שההורים מבוגרים, מסוכסכים או אינם מגנים על האחות, נכון לבחון המשך הליך מינוי או בקשה מתאימה לבית המשפט.

נישול בצוואה אינו פסול כשלעצמו, אבל אם קיימות נסיבות של השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות, מעורבות פסולה בעריכת הצוואה או פגיעה באדם תלוי וחסר ישע, יש מקום לבדיקה משפטית.

בנוסף, גם כאשר קיימת צוואה, ייתכן שבמקרה של ילד נזקק או נכה קיימת עילה למזונות מן העיזבון, בהתאם לנסיבות.

לכן לא הייתי מתמקד בשאלה “מי משקר”, אלא בתיעוד מסודר, שמירת מסמכים, ובחינת הליך משפטי מתאים להגנה על האחות כבר עכשיו.

לאור מורכבות המקרה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין בתחום הירושה.

בהצלחה!

שלום רב,

התשובה תלויה בנוסח המדויק של הצוואה ההדדית.

ככל שבצוואת האם נקבע שהאב יורש את כל עיזבונה, ורק לאחר פטירתו הילדים יורשים את מה שנותר, ייתכן שמדובר במנגנון של יורש אחר יורש. במצב כזה, לאחר פטירת האב עשויה לקום לילדים זכות גם מכוח צוואת האם, ולא רק מכוח עיזבון האב.

לכן, הסתלקות מעיזבון האב בלבד לא בהכרח מספיקה כדי לוותר גם על כל זכות שמקורה בעיזבון האם. לעומת זאת, אם בפועל כל זכויות האם כבר עברו לאב ללא זכות נפרדת לילדים מכוח צוואתה, ייתכן שהכול נכלל כיום בעיזבון האב.

הסתלקות מירושה נעשית בתצהיר ומוגשת לרשם הירושה או לבית המשפט, וניתן לעשותה כל עוד העיזבון טרם חולק.

אם אינך רוצה לרשת דבר משני ההורים, חשוב לבדוק את הצוואות, צווי הקיום ונסח הטאבו, ולנסח הסתלקות מדויקת בהתאם. מאחר שציינת שיקולי מס, מומלץ במיוחד לקבל ייעוץ פרטני לפני ביצוע פעולה.

בהצלחה!

סיון שלום וברכה.

תנחומיי על פטירת אמך ז"ל.

איתור צוואה שלא הופקדה ברשם הירושה, היא מלאכה לא פשוטה – ויצירתיות היא כמובן המפתח.

ככל והמעגל הקרוב למנוחה – משפחה ו/או חברים – לא מצליחים לספק מידע נושא, אז על מנת להגדיל את הסיכויים לאתר אותה, כדאי לנסות ולשחזר מי היו עורכי הדין שהמנוחה קיבלה מהם שירות משפטי לאורך השנים, ולשאול אותם האם בידם צוואה שערכה המנוחה. השחזור יכול להיות על בסיס מסמכים שונים במקום המגורים של המנוחה, ובין אם על בסיס סכסוכים כאלו ואחרים שהיו למנוחה לאורך השנים

צריך לדעת, שיש מצבים, שהיורש שהצוואה לטובתו, לא חושף אותה, מסיבותיו. כדי לגרום ליורש כזה לחשוף את הצוואה המוסתרת, יש להגיש בקשה למתן צו ירושה, והוא יהיה חייב לחשוף את הצוואה, כדי למנוע את מתן צו הירושה.

מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום יהודה,

כן, אתה יכול להסתלק עוד לפני שהתקבל צו ירושה.

יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון לאחר פטירת המוריש וכל עוד העיזבון טרם חולק, גם אם טרם ניתן צו ירושה. ההסתלקות נעשית באמצעות תצהיר שמוגש במסגרת הבקשה לצו הירושה.

עם זאת, לא ניתן להסתלק לטובת כל אדם שרוצים. הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. לכן, במקרה שתיארת, לא ניתן להסתלק ישירות לטובת ילדיו של בעלה המנוח של הדודה, שכן הם אינם ילדיה של הדודה ואינם נמנים עם הגורמים שהחוק מתיר להסתלק לטובתם.

אפשרות אחרת היא לבצע הסתלקות כללית, בלי לציין לטובת מי, ואז חלקך יחולק בין יתר יורשי הדודה לפי דיני הירושה. אם המטרה היא להעביר את הזכויות דווקא לילדי הבעל המנוח, יש לבחון פתרון משפטי אחר לאחר קבלת הזכויות, ולא בדרך של הסתלקות ספציפית.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום ערן,

בהחלט יש מקום לשקול התנגדות לצוואה.

עצם העובדה שהצוואה נערכה סמוך לפטירה אינה מבטלת אותה אוטומטית, אבל בהחלט עשויה להצדיק בדיקה מעמיקה, במיוחד כאשר מדובר בשינוי חד ובלתי צפוי של חלוקת העיזבון לטובת אחד האחים.

במצב כזה ניתן לשקול הגשת התנגדות לצו קיום הצוואה, בין היתר בטענות של חוסר כשירות של המנוח להבין את טיבה של הצוואה, השפעה בלתי הוגנת, מעורבות פסולה של הנהנה בעריכתה, או פגמים בדרך עשיית הצוואה.

כדי להעריך אם יש בסיס אמיתי להתנגדות, חשוב לבדוק את מצבו הרפואי והקוגניטיבי של האב בתקופה שבה נחתמה הצוואה, מי יזם את עריכתה, מי היה מעורב בה, והאם השינוי תואם את רצונו כפי שהתבטא לאורך השנים.

מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין העוסק בתחום הירושה, לצורך קבלת ייעוץ ובחינת האפשרות להגיש התנגדות לצוואה במועד.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום שושנה,

הירושה לא עוברת אוטומטית לקרובים.

אם הזוכה לפי הצוואה תלך לעולמה לפנייך, ולא קבעת בצוואה מי יירש במקומה, החוק קובע כי ככל שיהיו לה צאצאים בחיים במועד פטירתך, הם יזכו במקומה. לכן, בנסיבות שתיארת, בנה עשוי לרשת את מה שציווית לאמו.

עם זאת, אם חלילה היא תלך לעולמה לפנייך ולא יהיו לה צאצאים, הוראת הצוואה לטובתה תתבטל. במקרה כזה, אם לא נקבע בצוואה הסדר חלופי ברור, עלול להיווצר מצב שבו הרכוש יעבור לפי יתר הוראות הצוואה, ובהיעדר הוראה מתאימה, אף ליורשייך על פי דין, דבר שלדברייך אינך מעוניינת בו.

לכן נכון מאוד לעדכן כבר כעת את הצוואה ולקבוע בה מנגנון של “יורש במקום יורש”: מי יקבל את העיזבון אם אותה זוכה לא תהיה בחיים במועד פטירתך. ניתן לקבוע שזה יהיה בנה, אדם אחר לפי בחירתך, או הסדר מדורג ומדויק יותר.

מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום הירושה, כדי לוודא שהצוואה משקפת במדויק את רצונך גם במקרה כזה, במיוחד מאחר שלאחר אובדן כשירות כבר לא ניתן יהיה לתקנה.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום חוה,

מגורים של אחד האחים בדירת הירושה, גם במשך שנתיים שלוש, אינם הופכים אותו לבעלים של הדירה ואינם שוללים את זכויות יתר היורשים.

עם זאת, כאשר אחד היורשים עושה שימוש בלעדי בדירה לאורך זמן, עלולות להתעורר בעתיד מחלוקות: האם המגורים נעשו ברשות זמנית של האחים, האם הוא חייב בדמי שימוש ראויים, והאם ניתן לדרוש את פינויו או את מכירת הדירה. החוק קובע שכל שותף רשאי לעשות שימוש סביר בנכס המשותף, כל עוד אינו מונע שימוש כזה מהאחרים. שימוש בלעדי עשוי, בנסיבות מסוימות, להצדיק דרישה לתשלום.

לכן, גם אם זה לא נעים, יהיה נכון מאוד להסדיר את הדברים בכתב: שהמגורים הם זמניים, ברשות יתר היורשים. המגורים אינם מקנים זכויות נוספות בדירה.

מסמך כזה עשוי למנוע סכסוך משפחתי משמעותי בהמשך.

בהצלחה רבה!

שלום רב,

לא צריך להגיש מחדש את הבקשה לרשם.

מרגע שהוגשה התנגדות, הרשם העביר את התיק לבית המשפט, ולכן ההליך ממשיך בבית המשפט לענייני משפחה. אם המתנגד מסכים לחזור בו מההתנגדות, ניתן להגיש הודעה מתאימה לבית המשפט ולבקש מתן צו קיום צוואה.

אם המתנגד אינו חוזר בו, יש לבקש מבית המשפט להמשיך בהליך ולהכריע בהתנגדות, תוך הסתמכות גם על עמדת היועמ"ש.

משיכת הסכם הגישור אינה מחזירה אוטומטית את התיק לרשם.

מומלץ להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט, בהתאם למצב ההליך ולנוסח ההסכמות או ההתנגדות שנותרה.

בהצלחה רבה!

סיגל שלום

קבלי את תנחומי על מותה של אימך.

התשובה הפשוטה לשאלתך היא לא. לפי סעיף 126 לחוק הירושה, הנושים יכולים לתבוע רק את נכסי העיזבון, כלומר אם גובה החוב הוא יותר משווי נכסי העיזבון, הרי שהנושים לא יוכלו לתבוע מכם את ההפרש.

יחד עם זאת, חשוב כי תנהגו ב"תום לב" ולאור זה, שאתם מודעים לחובות, גם תיידעו את הנושים על מות אימכם וגם לא תנסו להעלים או להבריח נכסים מהעיזבון. מומלץ גם לא לחלק את העיזבון בינכם (כספים, רישום דירה וכו') כדי שהנושים יתבעו רק את העיזבון ולא אתכם.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום.

בשורות טובות,

רוית

שלום אור,

לאחר פטירת בעל החשבון, הבנק בדרך כלל מקפיא את החשבון עד להצגת צו ירושה/צו קיום צוואה.

לאחר קבלת הצו, ברוב המקרים הבנק לא יאפשר להמשיך לנהל את החשבון הישן “כרגיל” לאורך זמן, גם אם כל היורשים מסכימים, שכן החשבון היה על שם המנוח בלבד.

הפתרון המקובל הוא לפתוח חשבון חדש על שם היורשים, ולהעביר אליו את כספי העיזבון לצורך ניהול ההוצאות השוטפות של הדירה (ארנונה, ועד בית, תיקונים וכו’).

ניתן בהחלט לקבוע שאחד האחים ינהל את החשבון, באמצעות ייפויי כוח מתאימים או הסכם בין היורשים.

מומלץ להסדיר גם בכתב את אופן קבלת ההחלטות, השימוש בכספים וחובת הדיווח בין האחים, כדי למנוע מחלוקות בהמשך.

בהצלחה רבה!

שלום רב,

ככלל, במקרה של צוואה הדדית שבה בני הזוג מורישים זה לזה, ולאחר פטירת שניהם לילדים בחלקים שווים, מדובר בדרך כלל במנגנון של “יורש אחר יורש”.

במצב כזה, הילדים אמורים לרשת רק לאחר פטירת בן הזוג שנותר בחיים. לכן, אם אחד הילדים נפטר לפני בן הזוג הנותר, הוא למעשה נפטר לפני “מועד הזכייה” שלו.

בהעדר הוראה אחרת בצוואה, חלקו של אותו ילד בעיזבון ההורים לא יעבור אוטומטית ליורשיו, אלא יצטרף לעיזבונו של בן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירתו יחולק בהתאם לצוואה או לדין.

עם זאת, אם קיימת בצוואת ההורים הוראה מיוחדת, למשל שילדיו של אותו ילד ייכנסו בנעליו, ההוראה הזו תגבר.

לכן, התשובה לשאלה תלויה בעיקר בנוסח המדויק של הצוואה ההדדית.

בהצלחה רבה!

אליאן שלום.

משתתפת בצערך על מות קרוב משפחתך.

בנוגע לשאלתך, המנוח צדק וצוואה בעדים היא מצויינת כל עוד היא נעשית בהתאם לכללי החוק.

כדי לקיים את האמור בצוואה, על בנך להגיש 'בקשה לצו קיום צוואה' דרך המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. ניתן להעזר בעורך דין אך אין בכך צורך שכן המערכת 'ידידותית למשתמש' ומנחה את המגיש שלב אחר שלב.

כמה נקודות חשובות לעניין ההגשה:

חשוב להעביר לרשם הירושה את הצוואה המקורית תוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה.אין צורך לצרף תעודת פטירה שכן המערכת מסונכרנת עם מרשם האוכלוסין.ככל ויש בני משפחה נוספים של המנוח שנחשבים כיורשים עפ"י דין (גם אם הם לא זוכים בפועל עפ"י הצוואה), יש חובה להודיע להם על הגשת הבקשה.

בהצלחה,

רוית

שלום ליאת,

ככל הנראה יש כאן בלבול במונחים, לא ניתן “לעשות צו ירושה”. צו ירושה ניתן רק כשאין צוואה. במקרה שלך כנראה נערכה צוואה שבה הורשת את הרכוש לשתי בנות בלבד.

אם זו אכן צוואה תקפה, הבת שלא נכללה אינה יורשת. יחד עם זאת, היא כן רשאית להגיש התנגדות לצוואה ולנסות לתקוף את תוקפה (למשל בטענות של השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות וכו’).

אם לא תוגש התנגדות, או שההתנגדות תידחה, הצוואה תקוים כפי שנכתבה, והיא לא תקבל חלק.

בהצלחה!

אלון שלום

התשובה היא כן. בהתאם לחוק, ככל וההורים הביולוגיים לא ערכו צוואה שאומרת אחרת, המאומץ זכאי לרשת את הוריו הביולוגיים גם אם לא היה איתם בקשר.

חשוב לציין כי הקשר הוא לא סימטרי - ההורים הביולוגיים אינם זכאים לרשת את הילד שמסרו לאימוץ.

רוית

שלום ניסים,

סירוב של בני משפחה לקיים הוראה בצוואה אינו “גניבה” במובן הפלילי.

מדובר במחלוקת אזרחית: אם קיימת צוואה תקפה והנכס או הסכום הוקנו לאותו קרוב משפחה, עליו לפעול משפטית למימוש זכויותיו, למשל באמצעות בקשה לצו קיום צוואה, ולעיתים גם תביעה לאכיפת זכויותיו בעיזבון או למינוי מנהל עיזבון.

רק במקרים חריגים, שבהם יש מעשים פליליים ממש (כגון זיוף, הסתרת צוואה או נטילת נכסים במרמה), עשויה להיות רלוונטיות להליך פלילי.

בהצלחה!

שלום לאה,

החוק אכן מטיל מגבלות על בן זוג המבקש לשנות צוואה הדדית לאחר פטירת בן הזוג הראשון.

חשוב לציין כי ההסדרים הללו נקבעו במסגרת תיקון לחוק הירושה שנכנס לתוקף בשנת 2005, ולכן יש חשיבות רבה לשאלה מתי נערכה הצוואה, לפני או אחרי התיקון.

כאשר מדובר בצוואה שנערכה לאחר התיקון, בן הזוג שנותר בחיים אינו חופשי לשנות את הצוואה כרצונו, אלא כפוף לתנאים (כגון הסתלקות מהירושה או השבתה).

אמנם אין דרך משפטית למנוע מראש את עצם שינוי הצוואה, אך בהחלט ניתן ואף רצוי להביא בפני האם את הוראות החוק והמשמעות של שינוי כזה, כדי שתפעל מתוך מודעות מלאה להשלכות.

ככל שיבוצע שינוי בניגוד לדין, ניתן יהיה לתקוף אותו בעתיד.

במצב הדברים שתיארת מומלץ מאוד לפנות לעורך דין אשר עוסק בנושא הירושה.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום חוה,

ייפוי הכוח המתמשך פוקע עם המוות, אך החוק מאפשר למיופי הכוח להשתמש בו למשך 90 יום נוספים אך ורק לצורכי קבורה ותשלומים דחופים לשמירת נכסי המנוחה.

למרות הרישום כשותפים בחשבון, כיוון שהכספים הגיעו מהאם בלבד, הם שייכים משפטית לכלל היורשים כחלק מהעיזבון. לכן, אסור למשוך כספים לשימוש אישי או לחלקם לפני קבלת צו ירושה.

הבנק יאפשר להוראות קבע רלוונטיות להמשיך לרדת זמנית, אך כדי לסגור את החשבון ולחלק את היתרה הסופית, חובה להציג צו ירושה או צו קיום צוואה רשמי.

מומלץ כי האחים יפעלו בשקיפות ויתעדו כל הוצאה כדי למנוע חיכוכים משפטיים עתידיים עם יתר היורשים.

מומלץ לפנות לעורך דין בתחום הירושה.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום יצחק,

כאשר קטין יורש חלק מעיזבון (בהיעדר צוואה), הזכויות נרשמות על שמו, גם אם בפועל ההורה מנהל עבורו את הנכסים עד גיל 18.

כאשר אותו קטין מגיע לבגרות ומבקש “להחזיר” את חלקו לאמו, מבחינת הדין אין אפשרות לבצע הסתלקות בדיעבד מהירושה. הסתלקות אפשרית רק לפני קבלת הירושה ובתנאים הקבועים בחוק.

לכן, פעולה כזו תיחשב בדרך כלל כהעברה רגילה של זכויות (למשל מתנה מהבן לאם).

במקרה של מקרקעין, העברה כזו עשויה ליהנות מהקלות מסוימות כמכירה ללא תמורה בין קרובים, אך עדיין מדובר באירוע מס המחייב דיווח למיסוי מקרקעין (ולעיתים גם חיוב חלקי במס רכישה).

ביחס לנכסים אחרים (כספים למשל), אין “מס ירושה”, אך עדיין מדובר בהעברה שיש לה השלכות משפטיות ויש לבצע אותה בצורה מסודרת.

מומלץ לפנות לעורך דין ליעוץ בנושא.

בהצלחה רבה!

שלום אלון,

כאשר לא נערכה צוואה, הירושה נקבעת לפי חוק הירושה ולא לפי טיב הקשר בפועל בין ההורה לילד.

במקרה של אימוץ, הדין רואה בילד המאומץ כילדו לכל דבר ועניין. המשמעות היא שהמאומץ יורש את הוריו המאמצים בדיוק כמו ילד ביולוגי.

עצם העובדה שלא היה קשר לאורך השנים אינה שוללת את זכות הירושה. החוק לא בוחן יחסים משפחתיים בפועל, אלא את הקשר המשפטי.

לכן, גם מאומץ בגיר שלא היה בקשר עם ההורה המאמץ, עדיין זכאי לרשת אותו על פי דין, אם אין צוואה הקובעת אחרת.

בהצלחה רבה!

סיגל שלום וברכה.

תחומיי על פטירת סבתך.

על מנת שבית המשפט יקבע שצוואה מבוטלת, צריך להוכיח שנפל פגם ברצון של המצווה, לפי אחת העילות שמופיעות בחוק הירושה.

לשם הוכחת הפגם הנ"ל, יש להגיש התנגדות לצוואה בפרק זמן של 14 יום מפרסום הבקשה לקיום הצוואה ברשומות, והתיק יעבור לבית המשפט למשפחה לבירור ההליך.

צוואה שנערכת בסמוך לפטירת המצווה ולפי בקשת צד ג' שאינו בן משפחה בנסיבות של מצב רפואי ירוד, כפי שתיארת בשאלתך, יכולות להוות סיבה שבגינה תבוטל הצוואה, אבל יש לזכור, שזה לא נעשה באופן אוטומטי – אלא זהו תוצאה של ניהול הליך משפטי מורכב ומשמעותי, שמומלץ לעשות אותו יחד עם עורך דין שזהו תחום מומחיותו.

מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום מנחם,

ראשית אני משתתף בצערך.

התשובה לשאלתך הינה כן, אבל לא תמיד מספיק.

אסביר. צו ירושה קובע שאתה היורש ולכן גם הזכויות בנכסים הדיגיטליים (כולל הכנסות מערוץ) שייכות לך, גם אם לא הוזכרו בצוואה.

אבל מול החברות (כמו פייסבוק, גוגל, יוטיוב וכו’) הליך הירושה אינו אוטומטי. לכל פלטפורמה יש כללים משלה, ולעיתים הן לא מאפשרות פשוט “להעביר” חשבון, גם אם יש צו ירושה.

בפועל, תצטרך לפנות לכל חברה בנפרד, להציג צו ירושה, תעודת פטירה ומסמכים נוספים. לפעמים יאשרו גישה, לפעמים רק העברת הכנסות או סגירת החשבון.

השורה התחתונה: צו ירושה נותן לך את הזכות, אבל כדי לקבל גישה בפועל לחשבונות, צריך לבדוק ולעמוד בכללים ובנהלים של כל פלטפורמה מהנכסים הדיגיטליים.

ככל ויהיו שאלות נוספות, אתה מוזמן לפנות ואענה בשמחה.

שלום מאיר,

שאלה חשובה מאוד, ואתם חושבים נכון קדימה.

במצב כזה, הסתלקות מלאה לטובת האם היא לא בהכרח הצעד הנכון, דווקא בגלל מצבה (תשושת נפש) והחשש מפני השפעה חיצונית או ניצול.

ככל שהנכסים יהיו רשומים רק על שמה, יש פחות “שכבת הגנה”, וקשה יותר לפקח על פעולות שייעשו.

בדרך כלל נכון לשקול פתרונות מאזנים, למשל: לא לבחון רישום זכויות גם על שם הבנות (למשל בחלקים), לשקול מינוי אפוטרופוס לרכוש (אם טרם מונה) ולקבוע מנגנון פיקוח מסודר על הנכסים והכספים.

הערת אזהרה יכולה לסייע במקרים מסוימים, אך היא לא תחליף להסדרה נכונה של הזכויות.

השורה התחתונה: עדיף לבנות מנגנון שמגן על האם ועל הנכסים, ולא להעביר הכל אליה באופן מלא ללא בקרה.

ממליץ בחום לקבל ייעוץ פרטני ולבנות פתרון מותאם, זה בדיוק מסוג המקרים שבהם תכנון נכון מראש מונע בעיות בהמשך.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.