פורום דיני מיסים

דין שלום,

אינך נדרש לדווח לרשות המסים על העברת מזומן מההורים שלך אליך.

אריק שלום,

החישוב אכן נעשה מיום רכישת הקרקע ב- 1975.

שלום רב,

ככלל, מול הפסד עסקי שוטף מעסק, כלומר הפסד שנוצר באותה שנה,ניתן לקזז כל הכנסה מכל מקור שהוא ולכן בהחלט ניתן לקזז מולו הכנסות מריבית, מניי"ע ומרווחי הון מהבנק.

חשוב להבין שהכנסה פאסיבית המשותפת לשני בני הזוג, תיוחס לבן הזוג שהכנסתו מיגיעה אישית גבוהה יותר לפיכך, ככל שלבן זוגך הכנסה גבוהה יותר,הכנסות אלו ייוחסו אליו לצורך מס ולא ניתן יהיה לקזזן מול ההפסד שנוצר בעסק שלך.

שלום רב,

ככל שקיימת מגבלה טכנית וקיימת חובה להגיש דוח שנתי, מוצע שכל אחד ימלא את הנתונים השייכים לו ולא לשכוח לסמן במצב המשפחתי- סטטוס נשוי.

רשות המיסים תדע לבצע את הקישור הדרוש.

שלום מאיר,

ככלל, הכנסת שכר עבודה (ובכלל זה גמלה מחליפת שכר) ממוסה במס הכנסה על בסיס מזומן, כלומר בשנה בה התקבלה ולא בשנה לגביה היא מתייחסת.

לפי מה שאת כותבת בחישוב מענק העבודה דמי הלידה שוייכו לשנה בגינה ניתנו ולא לשנה בה שולמו.

גם בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) כוללת הגדרת הכנסה מעסק גם דמי לידה המשתלמים לפי חוק הביטוח הלאומי, כלומר הקביעה היא לפי מועד התשלום.

הייתי שוקלת הגשת השגה, אלא אם תוספת דמי הלידה שייוחסו לשנת 2024 יכולים להגדיל את מענק העבודה לשנה זו.

שלום רב,

אתחיל במענה לשאלה השניה ששאלת, תקרות הפטור על הכנסה מיגיעה אישית או על הכנסה פאסיבית אותה תקרה נמוכה שעומדת נכון לשנת 2026 על סכום של 81,960 ש"ח זהה הן לבעלי פטור זמני או פטור לצמיתות, השינוי שיחול הוא כאשר מדובר בתקופת פטור רק לחלק משנת המס, במקרה כזה יש לייחס את התקרות באופן יחסי כאן אני מסבירה את התשובה לשאלתך הראשונה,נקבע לך פטור לתקופה של 200 ימים המתחלק 100 ימים לשנה מסויימת וה- 100 הנוספים ל100 ימים בשנה העוקבת. במקרה כזה, יש לקחת את תקרת הפטור ולכפול אותה ב100 ימים חלקי 365 ימים וזו תהיה התקרה היחסית לה תהיי זכאית באותה שנת מס. אציין כי החישוב הנכון הוא לפי מספר ימים בכל חודש אך בשל הקושי להסביר זאת במסגרת תשובה בהתכתבות, צורת החישוב שציינתי נותנת לך מענה ברמת דיוק של מעל 90%.

מני שלום,

אין פטור ממע"מ בתשלום על הטיפולים, אבל אני מניחה שאתה מתייחס להחזר מע"מ תשומות ששילמת. כאן התשובה היא שאתה אכן יכול לקזז את מע"מ התשומות ששילמת בגין טיפולים לרכב כנגד מס עסקאות שיש לך (ואם אין מספיק, תוכל לקבל החזר על מע"מ התשומות).

שים לב שלפי תקנות מע"מ ניתן לקזז כנגד רכב פרטי רק 2/3 מהמע"מ ששולם.

בהצלחה

מרדכי שלום,

כדי לקבל מס רכישה של דירת מגורים נדרש שבניית הדירה הסתיימה או שיש התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה. אם אין התחייבות מצד המוכר, ניתן לראות בה כדירת מעטפת במקרה שבו הסתיימה בניית הקירות החיצוניים.

ממה שאתה מתאר, לא נראה שאלו המקרים. לפיכך, יש לראות ברכישה כרכישה של זכות במקרקעין, החייבת במס רכישה של 6%.

אם קיימת תכנית בנייה והתקבל היתר בנייה תוך 24 חודשים מהרכישה, תוכל לקבל חזרה שישית ממס הרכישה ששולם, כלומר ישולמו רק 5%.

בהצלחה!

שלום רב,

אכן הוראות סעיף 159 לפקודה מגבילות את המועד להחזר מס אך בשאלתך שאלת האם כשהנושא נמצא בטיפול של פקיד/ רכז האם קיימת תקופת מגבלה לסיום הטיפול ולכן השבתי שככלל לא, אם פקיד בפקיד שומה משיב לי שהנושא שלי בטיפול אצלו, לא נהוג לציין בפניו שיש לו ,x ימים לטפל בבקשה כי ממילא זה נמצא בטיפול. כן נהוג לבקש לקדם טיפול אך בדרך כלל גם אם נציין את מגבלת הטיפול בסעיף 159 לפקודה- רשות המיסים עדיין לא בהכרח תשחרר את החזר המס מבלי לסיים את בדיקתה

שלום רב,

את הודעת הביטול יש להציג בפני לקוחות שטרם שילמו. הלקוחות ששילמו לך בעבר,שילמו כשבמועד התשלום האישור על פטור מניכוי מס במקור היה בתוקף ולכן יש לכך השפעה רק על תשלומים צפויים ולא על תשלומים שבוצעו בעבר

שלום רב,

כתובת העסק היא לרוב הכתובת בו נמצא מקום העסק אך בהחלט ניתן לרשום את כתובת המגורים על החשבוניות.

ככלל, עדיף שכתובת אחת תשמש אותך לכל המסמכים והרישומים ברשויות המס כדי להימנע מחוסר אחידות שייכולה להעלות שאלות מיותרות

שלום רב,

כדי למשוך כספי פיצויים או תגמולים שנצברו בקרן פנסיה או בחברת ביטוח יש לבקש תחילה דוח מסלקה מסוכן ביטוח או באופן עצמאי דרך אתר הר הביטוח.

ככל שאין אפשרות להפיק או לשחזר טופס 161 ממעסיקים קודמים יש לפנות לפקיד שומה ולבקש אישור לניכוי מס או פטור ממס הממוען לקרן הפנסיה או חברת הביטוח לצורך משיכת הכספים מהקופות.

שלום רמי,

יש להבחין בין שכיר הנותן שירות חד פעמי ונדרש להוציא חשבונית של עסקת אקראי לבין עוסק פטור.

עוסק פטור, שהמחזור השנתי שלו יכול להגיע עד כ- 120,000 ש"ח, אינו נדרש לדווח על עסקאות במהלך השנה ולשלם את המע"מ, לעומתו, מי שעושה עסקת חד פעמית ולא רשום כלל כעוסק במע"מ אכן צריך לשלם את המע"מ.

אפשר לעשות את זה או דרך עסקת אקראי באתר רשות המיסים או ע"י הוצאת חשבונית עצמית של מקבל השירות (אם הוא בעצמו עוסק) ואז הוא משלם עבורך את המע"מ ואתה מקבל את הסכום נטו ללא המע"מ.

בהצלחה!

אברהם שלום,

ההוראה המאפשרת קיזוז של הוצאות שכירות כנגד הכנסות משכירות מצויה בסעיף 122(ו) לפקודת מס הכנסה והיא מדברת על ניכוי הוצאות מהשכרת דירתו היחידה של יחיד.

לפיכך, ככל שאתה משכיר שתי דירות, אין באפשרותך לקזז הוצאות שכירות כנגד ההכנסות.

במידה והזוכה בהגרלה הוא תושב ישראל, הגרלות ופרסים חייבות במס בישראל בשיעור של 30%, ללא אפשרות לקיזוזים, ניכויים וכד.

תוכלי לקבל פטור על מכירת דירת המגורים, אם את עומדת בכל התנאים (דירה יחידה, החזקה מעל שנה וחצי, תושבת ישראל וכד).

בגין מכירת הקרקע לא תהיי זכאית לפטור.

אין משמעות לעובדה שאת רוכשת דירה אחרת

ברכישת דירה יד שניה, יום הרכישה הוא היום שבו מתחילה ספירת התקופה של 18 החודשים בחוק.

מרדכי שלום,

אפתח בכך שמדובר בשאלה פרשנית מורכבת למדי, שכדאי לבררה, על פרטיה המדוייקים, במסגרת ייעוץ פרטני.

אשפוך מעט אור על הסוגיה הפרשנית באופן כללי.

הטבת מס רכישה לעולה חדש לפי תקנה 12(או 12א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה), התשל"ה-1974, מגיעה למי שמוגדר בתקנות "עולה".

זו ההגדרה "עולה" בתקנות הללו: "מי שנכנס לישראל אחרי יום ד' באדר התשכ"ג (28 בפברואר 1963) ובידו אחת מאלה:

(א)  אשרת עולה לפי סעיף 2 לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות);

(ב)  תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות;

(ג)   אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974".

נציין, כי ההגדרה מוסיפה כי "שר האוצר רשאי לקבוע סוגי בני-אדם שדינם כדין עולה".

שר האוצר אכן הפעיל סמכותו ופרסם במאי 1992 "הודעה על קביעת עולה". בהודעה הדגיש השר כי גם מי שנכנס בשנית לישראל ייחשב "עולה" לצורך התקנות, אם בתקופת השהות הראשונה שלו היתה בידו ויזת א/1, אך הוא שהה בישראל לצורך שירות סדיר או למטרת לימודים או שהייה כמרצה אורח או מומחה חוץ, וגם לא רכש זכות במקרקעין בפטור ממס רכישה לפי תקנה 12.

ההגדרה "עולה" בתקנות, דורשת לכאורה שני תנאים מצטברים: כניסה לישראל ("מי שנכנס לישראל"), וכן תעודה/אשרה מתאימה ("ובידו אחד מאלה").

למיטב הבנתי - אינני מומחה להגירה - על פי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, ויזת סטודנט, או תלמיד, הנה ויזה מסוג א/2.

ויזה זו ניתנת לפי תקנה 6(ב)(1) לתקנות הכניסה לישראל: "הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד)".

זאת, לעומת אשרה או רישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח) - המוזכרת כחלופה השלישית בתקנות מיסוי מקרקעין - שניתנת לפי סעיף 6(א) לתקנות הכניסה לישראל.

לכן, לכאורה, אדם שאין בידו אשר עולה או תעודת עולה לפי סעיפים 2 או 3 לחוק השבות, וגם לא ויזה מסוג א/1, אלא ויזה מסוג א/2, אינו מוגדר, מלכתחילה, "עולה" לצורך תקנות מס רכישה - גם אם הוא נחשב כמי "שנכנס לישראל".

הוא, ככל הנראה, לא מקיים את רמת הקביעות הנדרשת בישראל כדי להיחשב "עולה", שהרי הוא שוהה בה רק למטרות לימודים.

לפיכך, התקנות, לכאורה, לא חלות לגביו מלכתחילה.

הטבת מס הרכישה לפי התקנות, חלה בהתקיימם (גם יחד) של שני תנאים עיקריים (איננו דנים כאן ביתר התנאים אלא רק באלה שרלוונטיים לשאלה): התנאי הראשון, בו עסקנו לעיל, הוא כי מדובר ב"עולה".

התנאי השני מקופל במילים: "ובלבד שרכש אותה העולה תוך תקופה שמתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל לראשונה [...] ומסתיימת שבע שנים לאחר כניסתו כאמור [...]"

השאלה הנשאלת היא, אם התנאי המגדיר את התקופה שבה תינתן ההטבה, מתייחס רק לתקופת שהייתו בישראל כ"עולה" (ולכן היא תימנה אך ורק מיום שהוגדר "עולה" ולא לפני כן), או שמא הוא מתייחס לכניסה לישראל לראשונה, גם אם מדובר באדם שאינו מוגדר בעת כניסתו לישראל "עולה" (למשל, תלמיד שמחזיק בויזה א/2).

כאמור, זו סוגיה פרשנית, שיש לבררה באופן מעמיק, ולא זה המקום לעשות כן.

בין היתר יש לבחון פסיקות בתי המשפט בשאלות דומות כגון בעניין פדר בע"א 3207/93, בעניין צוובנר ואח' בו"ע 59273-01-22, וכן בעניין אלל בו"ע 29881-03-18.

תכלית ההטבה משחקת תפקיד פרשני משמעותי. כפי שקבע בית המשפט בעניין אלל, מטרת מתקין התקנות בתקנה 12 היא "להשיג שתי תכליות באמצעות ההקלה במס רכישה הניתנת לעולה חדש הרוכש דירת מגורים בישראל: עידוד העלייה לישראל וההשתקעות בה והשנייה, מתן סיוע סוציאלי לעולה החדש בצעדיו הראשונים בישראל".

ניתן לטעון, לדעתי, כי תכלית זו מצדדת בפרשנות לפיה את התקופה הרלוונטית יש למנות אך ורק מיום שהאדם הפך "עולה", גם אם שהה בישראל באופן זמני (לא כ"עולה") תקופת מה לפני כן.

תמיכה בפרשנות זו ניתן אולי גם למצוא בהודעת שר האוצר על קביעת עולה, שלפיה ייחשב כעולה גם מי שנכנס שנית לישראל, אפילו שבתקופה הראשונה שהה בישראל למטרת לימודים והחזיק ויזה מסוג א/1 (הויזה הבכירה יותר). שר אוצר הסכים להתעלם מתקופת שהותו של תלמיד בישראל למרות שהחזיק בויזה א/1 המעידה על רצונו לבחון השתקעות בישראל, ולא בויזת א/2.

ראוי לציין במיוחד את פסק הדין בפרשת פדר שנדונה בביהמ"ש העליון.

שם דובר באדם שנכנס לישראל בנובמבר 1975 בתור תושב ארעי והחזיק בויזת א/1 (המגדירה אותו כ"עולה" כאמור לעיל, שלא כמו במקרה דנן).

כשלוש שנים לאחר מכן שב לגרמניה.

באוגוסט 1991 שוב נכנס לישראל כעולה (כמה חודשים לפני כן רכש דירה בישראל).

בית המשפט העליון שלל (בדעת רוב של שניים לעומת אחד) את מתן ההטבה באותו עניין, שכן רכישת הדירה התרחשה הרבה לאחר שהסתיימה התקופה הרלוונטית בתקנות (באותה תקופה - חמש שנים).

ביהמ"ש מנה את התקופה מיום כניסתו לישראל לראשונה, בנובמבר 1975.

דעת הרוב ייחסה למילה "לראשונה" משמעות פשוטה וטבעית. תכלית ההוראה לסייע לעולה ה"טרי" שזו לו הפגישה הראשונה עם הארץ החדשה.

התכלית אינה לסייע בידי אותו עולה "ישן" שעלה לישראל בעבר, אך עזב אותה וכעת שב אליה. הדיבור "לראשונה" שבתקנות, מתמקד בכניסה הראשונה של העולה, בהיותו "חדש" בישראל. הוא מתמקד בכניסתו הראשונה לישראל, ולא באשרה האחרונה שלו.

נציין, כי הש' אנגלרד (בדעת מיעוט) מצא לנכון לציין בפסק דינו כי "הכוונה בכניסתו לישראל הראשונה של עולה, במובן תקנות מס רכישה, היא לכניסה על-פי אשרה או רישיון ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל".

אמנם כב' הש' אנגלרד, היה בדעת מיעוט, אך בהחלט ייתכן כי בנקודה זו גם שופטי הרוב לא חלוקים.

אלמלא היה אותו אדם מחזיק בויזה א/1 ומוגדר כ"עולה", אלא היה מחזיק בויזה א/2 שלא מגדירה אותו כעולה, בהחלט ייתכן לדעתי שלא היו שוללים ממנו את ההטבה.

אמנם שופטי הרוב מונים את התקופה מיום פגישתו הראשונה עם ישראל - אבל כ"עולה", ולא כשוהה זמני כמו תלמיד.

שפכתי מעט אור, אך כאמור, מדובר בשאלה פרשנית, שמחייבת ייעוץ וחוות דעת פרטניים.

בהצלחה!

שלום רב,

ככלל, בחוק לא נקבע פרק הזמן המותר לבדיקה שמבצעת רשות המיסים עם זאת ככל שחלף פרק זמן של חודש ימים או יותר מהמועד בו קיבלת הודעה על זכאות להחזר מס, הייתי ממליצה לפתוח פניה נוספת ולברר מה צפי קבלת ההחזר לחשבון הבנק?

לעיתים טיפול נדחק הצידה ולא מתקדם ותזכורת יכולה להאיץ טיפול.

לא. מס רכישה לא מקוזז כנגד זקודות זיכוי או תרומות.

רותי שלום,

אני לא בטוחה שהבנתי את שאלתך, אבל יש הליך סדור ומוגדר בחוק איך "חולקים" על החלטה מנהלית של רשות המיסים. את יכולה להגיש בקשה להחזר מס בסוף השנה ולהגיש השגה על השומה שתקבע לך. אם לא תתקבל ההשגה, ניתן לערער על החלטת פקיד השומה לבית המשפט.

אם עשית תאום מס ואת חולקת על שיעורי המס שנקבעו למשלם, עוד בטרם תקיפת ההחלטה המנהלית, הייתי מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע לגבי שיעורי המס שנקבעו. ככל שיסתבר שאכן נפלה טעות בתאום המס, באפשרותך לגשת למשרד המס ולבקש לתקן את הטעות.

בהצלחה!

שלום רב,

לפני שתמשכו כספים מהקופות ותאלצו לשלם מס. אני ממליצה שתבררו האם מתקיימים במקרה שלכם תנאים המאפשרים משיכת כספים בפטור מלא ממס כמו לדוגמא מצב של מיעוט הכנסות, מצב רפואי של בן משפחה או של החבר בקופה ועוד. ככל שאין מתקיימים תנאים מקלים ותבקשו למשוך כספים ולשלם מס , יש לפנות עם דוח יתרות עדכני לצבירת הכספים בקופה סמוך ככל הניתן למועד בקשת האישור ממס הכנסה. לתשומת ליבכם חשוב,שבדוח שתקבלו מהקופה יהיו נתונים לגבי פיצול הכספים: תגמולים או פיצויים ושם הקופה ומספר הקופה מאחר שהאישור שמס הכנסה ינפיק לכם יידרוש את כל הנתונים שציינתי.

גיא שלום,

אם הנכס שאותו ירשת מאביך, הוא דירת מגורים, ניתן לטעון לפטור ממס שבח בגין דירת ירושה (אכן, כפי שציינת, הפטור מופיע בסעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין).

זאת, בהתקיים תנאי הפטור, שהם:

1) המוכר (היורש) תושב ישראל, או תושב חוץ שאין לי דירת מגורים במדינת מושבו.

2) מדובר ב"דירת מגורים מזכה" (דירה ששמשה למגורים לפחות 4/5 מהתקופה שבשלה מחושב השבח, או בארבע השנים שקדמו למכירתה).

3) המוכר בן זוג/צאצא של המוריש או בן זוג של צאצא.

4) לפני פטירתו המוריש היה בעלים בדירת מגורים אחת בלבד.

5) לו מכר המוריש את הדירה היה פטור ממס בשל מכירתה.

אם כל התנאים הללו מתקיימים יחול פטור ממס שבח בגין מכירת דירת הירושה, ללא קשר למספר הדירות האחרות שבבעלות היורש.

אם הנכס אינו דירת מגורים אלא נכס מקרקעין אחר, הפטור הנ"ל לא רלוונטי.

עם מכירתו, יחול חיוב במס שבח, כשיום הרכישה ושווי הרכישה יחושבו לפי כלל "הכניסה לנעלי המוריש" (ככל שהוא נפטר לאחר אפריל 1981).

בהצלחה!

שלום לך עוסק זעיר

בהצלחה

שלום רב,

הסכום שניתן לקזז כנגד הכנסות משכר דירה הוא גובה תשלום הוצאת שכר הדירה המשולם בפועל ולא יותר מסכום חודשי של 7500 ש"ח. מבחינה חישובית, מול כל חודש שכירות בפועל ניתן לנכות את התקרה שציינתי ולא יותר. יתרת הכנסות השכירות העולות על הוצאות השכירות ימוסה במס הכנסה.