שופט בבית המשפט לתביעות קטנות פסק לטובת משווק/יבואן שמוכר ציוד ללא תקן, הציוד משווק בניגוד לחוקים של מדינת ישראל. השופט ניסה לגרום לתובע להלשין על הנתבע ולאחר שהתובע אמר לשופט שהוא לא רוצה להגיש ראיות מפלילות שיגרמו לנתבע לנזקים חמורים נקבע מועד לדיון. בזמן הדיון הנתבע מספר לשופט שהוא מבצע עבירות פליליות באופן קבוע, הנתבע סיפר לשופט שהוא יבואן של ציוד לא חוקי, הנתבע סיפר בדיון שהוא משווק ציוד לא חוקי. כל הדברים נרשמו בפרוטוקול ובפסק הדין. השופט פסק לטובת הנתבע וכתב בפסק הדין שהתובע לא הגיש ראיות למרות העובדה שהתובע הגיש ראיות מספיקות בשביל לזכות בתביעה. ראיות ברורות שמסבירות את בקשת התביעה באופן ברור ללא צורך בהגשת ראיות נוספות שיפלילו את הנתבע. לאחר הדיון, התובע דיבר עם הנתבע מחוץ לבית המשפט ואמר לתובע שהוא שיקר לשופט. התובע מנסה להגיש בקשת ביטול פסק דין בגלל שיש לו ראיות חדשות. השופט לא מוכן לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין ושולח את התובע למסע, ערעור במחוזי, תשלומים ובזבוז זמן. התובע לא יכול לעמוד בהוצאה הכלכלית, התובע מתקשה בהגשת ערעור בגלל בעיות רפואיות, התובע קרא מספר מאמרים שמאשרים את עניין הראיות החדשות ולכן התובע מגיש את הבקשה לביטול פסק הדין. השופט לא מוכן לאשר את ביטול פסק הדין ולקחת אחריות על המעשים שהוא עושה. השופט לא מדווח לרשויות למרות שהשופט יודע שהנתבע נוכל רמאי שמשווק ציוד לא חוקי ועובר על כל החוקים שקשורים למוצרים שהוא משווק, יבוא של ציוד לא תקני, לא מנפיק חשבוניות תקניות, רמאי נוכל עם "דיפלומה. וזאת בנוסף לנושא התביעה שקשור למעשה תרמית שהנתבע עשה. האם השופט עובר על חוקי האתיקה או שאולי השופט עושה מעשה פלילי בעצמו?
|