פורום הוצאה לפועל

עו"ד פתחה תיק בהוצל"פ לאב בנה, ובה הגישה מאות קבלות מזוייפות על קייטנות שלא היו, חוגים שלא נבראו, צהרונים שהקטין לא נכח בהם, קבלות רפואיות מזוייפות על טיפולים ותרופות שמעולם הקטין לא קיבל וכדו.

האב הגיש תגובתו לרשמת ההוצל"פ וזו הפנתה אותו למשטרה, תוך טענה שבית המשפט אינו גוף חוקר זיופים וכאמור חייבה את האב לשלם מחציות, כמעט על כל הקבלות המזוייפות.

האב פנה למשטרה, ובעקבות כך, הוגש כתב אישום פלילי חמור ביותר (ע"י הפרקליטות) נגד האימא, שהינה עורכת דין בעצמה הכולל ריבוי עברות של זיוף, מרמה וקבלת דבר במרמה (כתב האישום המקורי כולל 97 קבלות מזוייפות בסך כולל 88,610 ש"ח). האם הורשעה בעסקת טיעון והשופט דרור קלייטמן גזר את דינה ופסק מילים קשות על אופן התנהלותה הפלילי בפני כבוד רשמת ההוצל"פ, שהינו מושרש בה ועמוק.

אציין, כי בעסקת הטיעון לא נכללו כל הקבלות המזוייפות בתיק לצערי (אלא רק 44 קבלות, בסוך כולל של 53,460 ש"ח, מתוך מאות קבלות מזוייפות).

השאלה שלי: האם יש לאב עלה מספקת ומוצדקת לבקש דחייה על הסף של כלל התביעה של האם בהוצל"פ? שהרי לא מדובר פה בחוסר תום לב קיצוני בלבד של האם העבריינית, אלא במעשי מרמה וזיוף שהוכחו בערכאה פלילית. מה גם, שלאחר ההרשעה - האם (התובעת) גם לא חזרה בה מהקבלות האחרות המזוייפות שלא נכללו בעסקת הטיעון.

אודה לתשובה מנומקת. ואם יש פסיקות בג"צ בנושא - אשמח לדעת.

תודה מראש.

הילה

בוקר טוב.

מה הבדל בין עיכוב יציאה מהארץ לבין הגבלת יציאה מהארץ?

בטופס 506 סימנתי את 2 האופציות ומבקשים לבחור סעד אחד בלבד.

תודה

שלום רב, 

חתמתי הסכם עם עו"ד בעניין של פשיטת רגל, אך ביקשתי להמתין, ללא הכנה או הגשה של המסמכים. מאוחר יותר החלטתי לא לפשטות רגל ולפרוע חוב בהוצל"פ, אך דרך עו"ד אחר. האם אני יכול להתעסק עם עו"ד אחר בעניין פרעון החוב? תודה

מישהו חייב לי ולמספר נושים נוספים סכום כסף גדול דרך הוצאה לפועל , יש לו נכס שלא רשום על שמו בטאבו אבל יש לי הוכחה על פי חוזה שהנכס שלו  , האם אפשר לפעול  דרך הוצאה לפועל למכור את הנכס? 

שלום רב,

לתדהמתי הגיע אליי מכב תביעה לא מזמן על חשבון חשמל תקופתי ליולי-ספטמבר 2019 על דירה שסיימתי את שכירותי בה בפברואר 2018. הדיירים שהחליפו אותי התחייבו להחליף את השם מול חברת החשמל אך לא עשו זאת. אלה הוחלפו בעוד דיירים שלא שילמו את חשבון החשמל בתקופה הנקובה ועכשיו גם כן מסרבים לשלם. בעל הבית הביא לי העתקים של החוזים שמראים בבירור את שמות ומספרי ת.ז. של הדיירים בתקופה הנקובה. כמו כן יש לי מסמכים שמראים שנעשה החלפת בעלות על מחזיקי הארנונה והמים ותשלום חשבון חשמל עם ספירת מונה כולם באותו חודש. למרות הראיות חברת עורכי הדין מסרבים להסיר את התביעה (אגב לא טרחו להתקשר או לשלוח מייל לגבי החוב, רק הודעות בדואר לדירה שרשומה על תעודת הזהות וזו של הוריי לכן לא ראיתי את האזהרות. זאת למרות שאני לקוח של חברת החשמל שמשלם חשבונות בדירה אחרת ויכלו לאתר אותי בקלות). מבחינה משפטית, האם החובה לא חלה על בעל הבית והדיירים שהתחייבו לשלם בהסכם, ולא על שוכר עבר שבמקרה השם שלו מופיע על החוזה מול חברת החשמל. כיצד מתנהלים כאן (לא ניתן לשלם כבר מול חברת החשמל, רק מול חברת עורכי הדין והוצאה לפועל) ?

מתשובתך הבנתי שהבנק חייב לשלם את הכסף שקיבל עבור השק הבנקאי במזומן למי שמחזיק בו וכי בדרך כלל הוא מוציא את השק על שם המוטב בלבד ועם קרוס. האם אפשר לכפות עליו באמצעות תביעה משפטית להוציא שק על שם בלבד או מזומן ? כלומר, האם החוקים שמטילים על הבנקים אחריות לדווח לממונה מטעם המדינה בכל מקרה של חשד של הלבנת הון ומימון טרור מונעים ממנו לשלם כסף שהמקור שלו כשר בשק על שם או במזומן כל עוד אין לו הוכחה שהוצאת השק על שם או המזומן תגרום למי שקיבל אותם לעבור על החוקים הללו ?  שהרי אין חוק שמגביל החזקת מזומן עדיין, והבנקים לא נותנים ריבית היום, ומאידך, הבנקים כגוף אחד הם מונופול פרטי שיש לו אינטרס להחזיק ככל האפשר ביותר מזומנים כדי ששום מסחר לא יתקיים במדינה בלעדיהם, משום שהרווח  שלהם הוא בהלוואת הכספים בריבית, ובגביית עמלות על כל פעולה בבנק. .   

תבעתי בביה"מ לתביעות קטנות חברה בגין מקרר תקול. החברה בקשה הסכם פשרה ובו התחייבה לאסוף את המקרר, ולאחר האיסוף להשיב את סכום העסקה. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין.
מוביל שנשלח מטעם החברה סרב לאסוף את המקרר מסיבה בלתי סבירה. מוביל שנשלח פעם נוספת לא הגיע. והחברה מציבה תנאים, בקשר לאיסוף, שאינם עולים בקנה אחד עם פסק הדין. אשר על כן בכוונתי להגיש בקשה לביצוע פסה"ד בלשכת הוצל"פ. שאלתי היא:

1. האם ניתן להוסיף לבקשה לביצוע פסה"ד בלשכת הוצל"פ, בקשה/תביעה להגדלת סכום החוב בגין המתנת שוא למוביל בשני מועדים שונים, בהתאם לחוק הטכנאים, בתוספת נספחי ראיות.  
2. האם ניתן לבצע זאת במסגרת ההליך המקוצר או שנחוץ הליך אחר,ומה הוא.
תודה!

בוצע פינוי מדירה בבעלות בזמן חרום, נגד תקנות החרום של ההוצל"פ ומדינת ישראל משרד הבריאות, זאת ללא כל חוב וללא כל פתיחת תיק בהוצל"פ.  מהו ההליך בהוצל"פ שזה נעשה? מה החוקיות לפעולה כזאת? האם זה פלילי? הקבלן הציג עצמו כעובד ההוצל"פ ולאחר בירור הסתבר שהוא ביצע פינוי כקבלן פרטי. הוא הוציא חשבונית כבעל עסק פרטי, כאשר הוא עובד ציבור ויושב כקבלן בהוצל"פ. הגיע עם חברת הובלה, שני שוטרים בשכר, ולא ניתן "דו"ח תפוסים" מיד לאחר הפינוי.

לאותו נכה אין חשבון בנק מאחר והוא לא מסוגל לכלכל את צעדיו.

האם יכולים לבוא ולעקל לי את חשבון הבנק ?

ובכלל, האם הם יכולים ללכת לביטוח לאומי ולהטיל עיקול על הקיצבה ?

שלום רב,

1. ב 2015 התחלתי ללמוד תואר במכללה בארץ, ושילמתי מקדמה 2000ש"ח. אחרי שהתחילו הלימודים בשבוע לא יכלתי להמשיך מסיבות שונות שקשורות לפרנסה וגם למצב הרפואי של אשתי מכיוון שהפכה לנכה והייתי גם צריך לטפל בה.
2. פניתי למכללה והודעתי על סיום לימודים ואמרו לי שהכל הסתדר ונסגר התיק.

3. פתאום ב 2017 החליפה מישהי חדשה את חשבת הסכר הישנה במכללה, והתחילה לסגור תיקים ישנים והתגלה שהתיק שלי לא נסגר ולכן אחרי שנתיים ב2017 אני פתאום חייב להם כסף 3000ש"ח.

4. הסברתי להם שאני לא אמור לשלם וכי הודעתי מזמן והכל נסגר. הם מתעקשים ושלחו לי מכתבים מעורכי דין שהולכם להוצאה לפועל אם לא אשלם.

* האם כדאי לשלם גם אם לא חייב להם וזאת טעות שלהם לפי דעתי? לשלם רק שלא יעשו לי הוצאה לפועל ויסבכו אותי עוד יותר במצב הנוכחי?
או מה כדאי לעשות?

בנק מקבל עיקול על כל נכסי החייב.  הבנק מכר לחייב שק בנקאי הרבה לפני קבלת העיקול הכללי ואין לו חשבון או כסף בבנק.. האם השק הבנקאי שנתן נחשב כחוב של הבנק לבעל השק במועד קבלת העקול, ולכן מוטל על הבנק לדווח עליו להוצל"פ כחוב ? או לא.

שאלה שניה, בהנחה שזה לא חוב של הבנק, האם ברגע שבעל השק הבנקאי יציג אותו לבנק לפירעון, האם הבנק רשאי בו ברגע לעקל את הכסף שמגיע לבעל השק מהבנק בגלל העקול ובעל השק לא יקבל כסף ?  או, האם הבנק רשאי לסרב לשלם את השק הבנקאי בגלל העקול הנ"ל ? האם להודעת העקול לבנק במצב כזה יש בכלל ערך ?

שאלה שלישית, השק נמסר לבעליו לפני שיצא לאור חוק המזומנים, והשק עולה על הסכום שחוק המזומנים מגביל. בהנחה שהבנק החליט לשלם את השק כאשר הוצג לו לפירעון היום, האם הוא חייב לשלם את כולו במזומנים, או שהחוק הזה מגביל אותו ביחס לתשלום  ?     

שאלה רביעית. לאדם יש כסף בחשבון בנק לפני שיצא חוק המזומנים לאור וביקש את הכסף במזומן מיד, והבנק סירב ומסר שק לנפרע בלבד עם קרוס. האם הבנק היה מוגבל על פי חוק הלבנת הון לתת שק בנקאי קרוס ולנפרע בלבד, או שהיה מותר לו לתת שק בנקאי על שם, או לשלם את תכולת החשבון במזומן ?   האם היה קיים חוק לפני חוק המזומנים שמכתיב לבנק כיצד לנהוג ביחס לגובה הסכום בעת הוצאת השק, או שהוא רשאי להכתיב לבעל החשבון את דרך רשום השק כרצונו (שק קטן במזומן שק גדול בשק בנקאי קרוס ולנפרע בלבד), ולהגביל אותו בעתיד בעת הפירעון ?   

ושאלה אחרונה. אם  הבנק הגביל בזמנו את השק באמצעות קרוס, ולנפרע בלבד, האם ניתן לפנות לביהמ"ש בצו עשה היום כדי שימחק את הקרוס, וישלם במזומן, או לפחות ימחק את ה"נפרע בלבד", וישאיר את השם, כך שניתן להסב אותו ?  (כמובן,  כאשר אין חשש להלבנת הון או מימון טרור. ). ובגררה, האם יש סיכוי לתביעה כזאת.