שלום רב לכל הגולשים וברוכים הבאים לפורום דיני נזיקין. במסגרת פורום דיני נזיקין ייעשה מאמץ להשיב לשאלות בנושאי: תחשיב נזק, תביעת נזיקין, סוגיות הקשורות בכל סוגי התאונות מחיי היום יום, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם נזק לגוף. החל בשאלה האם ישנו מזיק שאותו ניתן לתבוע, האם ישנו ביטוח אחריות שממנו ניתן לקבל פיצויי ועוד. אנו תקווה כי פניותיכן לפורום תקבלנה מענה מיידי וראשוני לשאלותיכם, ותקבלו מידע בעל ערך, שיעשיר אתכם ויסייע לכם לכלכל צעדיכם.
שלום רב,
האם ניתן לתבוע רופא שקיבל תשלומים במזומן וטובות הנאה אחרות, לאחר שהסתבר שלא נהג ב"הגינות ובמקצועיות", כלפיי המטופל.
כוונתי בתביעה שאינה חלק מתביעת רשלנות רפואית.
אודה למענה,
ימים בריאים,
מתן
עו"ד קראוס הנכבד,
תודה על המענה.
בברכת ימים בריאים,
שלום רב, אם התובע לא מסכים עם פס"ד (נזקי גוף) ומתכוון להגיש תביעה בגין רשלנות מקצועית של ב"כ שלו, האם התובע חייב לצרף לתביעה גם אותם הנתבעם שנגדם נתן פס"ד? תודה
בתור עובד נפגעתי קשות בעבודתי, חליתי במחלת מקצוע קטלנית וחשוכת מרפא, עקב כך שהמעביד לא סיפק לעובדיו את ציוד מגן אישי. בכתב הגנה שהגיש ב"כ הנתבע, צוין שקר גס שלפיו המעביד לכאורה סיפק כל הציוד מגן אישי שנדרש לפי תקנות בטיחות בעבודה, הקפיד לכאורה על ניקוי והחלפת ציוד זה, הקפיד לכאורה כי העובדים ישתמשו בציוד זה וכו'. יתר מכן, צוין שבעצם הגשת התובענה נוהג התובע בכפיות תודה ממשית כלפי הנתבע.
רק שצורף לתביעה משרד התמ"ת כנתבע נוסף, ע"י משרד התמ"ת הוגשו פרוטוקולים של מבקרים שלפיו תוך שנים רבות עשרות פעמים דרשו מהנתבע לספק את עובדיו בציוד מגן אישי, ללא ביצוע דרישות אלו ע"י התבע. שלושה עובדיו חלו במחלה קטלנית וחשוכת מרפא הנ"ל.
מחד גיסא, כתב הגנה של ב"כ הנתבע התבסס על טענות הלקוח שלו. מאידך, ב"כ הנתבע לא טרח לבדוק אמיתות של טענותיו. התובע הפסיד מספר שנים מיותרות של הליך המשפטי והוצאות שונות מיותרות עקב שקר זה.
השאלה היא האם לתובע קיימת עילה להגשת תביעה נגד ב"כ הנתבע בגין שקר/רשלנות? תודה
ערב טוב,
אין לך עילת תביעה נגד עורך דין שייצג לקוח וטען טענות בשמו. מדובר בעורך דין שייצג לקוח והביא את טענותיו כבא כוחו של הנתבע ולא עומדת עילת תביעה אישית נגדו, אלא אם ניתן להוכיח שמדובר במרמה או הונאה או דברים דומים מצד עורך הדין עצמו, מה שלכאורה לא קיים במקרה שאתה מציין.
בכבוד רב, גיל קראוס, עו"ד מנהל פורום דיני נזיקין ופורום דיני ביטוח שדרות שאול המלך 8, בית אמות משפט, תל אביב טל': 03-6766602 ; מייל: [email protected]
המלצתי הי לתבוע את כל הגורמים הרלוונטיים, היינו את השכן (אשר יתכן שהתרשל בבחירת בעל המקצוע לביצוע העבודה, נתן לו הוראות שגרמו לנזק וכו') ואת בעל המקצוע מטעמו.
בברכה, הילה בודיק קוכמן, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין
בן גוריון 1, בני ברק מגדלי ב.ס.ר 2 טלפון: 03-6957121 ; טלפון נייד: 050-2735995 ; מייל: [email protected]
דורון שלום,
ניתן לפנות בתלונה לעירייה, בתלונה למשטרה, לפנות למפקח על בתים משותפים (המפקח על רישום המקרקעין) ובתביעה אזרחית לקבלת פיצוי כספי.
שלום, רכבי החדש שנרכש בינואר 20 נגנב באוגוסט ואחר מרדף משטרתי והתנגשות בניידת נלכד הגנב והרכב ממש נמעך, התיקון במוסך המרכזי עלה 56,000 ש"ח וביקשתי מהמוסך המרכזי של היבואן שישימו לי גם קודנית , למרות שחב' הביטוח לא דרשה ,כי בתוקף עבודתי ( אני גר בעסק ) המקרה יכול להישנות, לאחר 3 שבועות קראו לי לאסוף את הרכב אך הקודנית לא הורכבה בטענה שחסר להם במלאי ויקראו לי בהמשך להתקנתה ועוד דברים שהוזמנו מחו"ל ולא הגיעו. מזלי הנאחס הרכב נגנב בשנית לאחר כחודש ע"י מישהו שנכנס למשרדי אך לא נמצא , קודנית היתה מונעת את הגניבה , אמנם יש ביטוח אך הוא לא כולל את הציוד ברכב והסכום אותו אקבל יהיה לפי מחירון של רכב משומש ,שאלתי הינה האם יש לי עילה כלשהי בתביעה נגד המוסך המרכזי לגביי אי התקנת הקודנית כ " אחריות תורמת "לנזק ? תודה
התשובה תלויה במה שהוסכם עם המוסך, מה הם מתקנים.
אם הוסכם שעליהם להתקין קודן אז ייתכן וניתן להטיל חלק מהאשמה לגניבה.
בהצלחה! בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: [email protected]
כן, ייתכן מצב שבו העו"ד חותם בשם המיוצגים שלו.הכל בהתאם להסכמת הצדדים- תובע ונתבע
הצדדים רשאים לקבוע/להגיע להסכמה - מי חותם על הסכם הפשרה. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: [email protected]
אני גרה בבנייין משותף, הזמנתי בעל מקצוע לשם החלפת דוד שמש לדירתי, הדוד נמצא על גג הבניין שהוא גג רעפים ישן מדובר בבניין ישן שנבנה עם קום המדינה.
1. על מנת להכניס את הדוד החדש לגג היה צורך לפרק את משקוף פתח הכניסה לגג שהיה קטן מידי וככל שבעל המקצוע במהלך פירוק המשקוף גורם נזק לתקרה שהיא רכוש משותף, על מי חלה האחריות לתקן זאת? השכן טוען שזו אחריותי ואני טוענת שזו אחריות בעל המקצוע או אחריות משותפת של כלל השכנים.
2. אני לא ידעתי שפתח הכניסה לגג נעול במנעול של אופניים, ולפתע הסתבר לי במקום ביחד עם בעל המקצוע שמי שהתגורר בעבר דירת הגג ועבר דירה לאחרונה לכתובת אחרת, התקין מנעול זה. לטענתו כדי שלא יגנבו רעפים מהגג. בנסיבות בהם הפתח היה נעול במנעול שמי שהתקין אותו כבר לא מתגורר בבניין, כאשר שכן אחר אמר שלו אין מפתח של מנעול זה, בעל המקצוע פירק ופרץ את המנעול באופן שהשחית את המנעול. שואלת האם קיימת אחריות בנסיבות שתוארו להתקין מנעול חדש ? ואם קיימת מי נושא בה? (אני, או בעל המקצוע או כלל הדיירים)
ככל שאת הבאת את בעל המקצוע לתיקון פרטי שלך, עליך חבה החובה לשמור על תקינות החלק המשותף. כך שאם בעל מקצוע מטעמך גרם לנזק את אחראית ואת גם יכולה לתבוע את בעל המקצוע בנזק שנגרם.אם יש אי הסכמה ניתן לפנות למפקח על בתים משותפים .
דיווחתי למוקד 100 של המשטרה על אירוע לא חוקי שלא הייתי שותף בו. כתוצאה מהאירוע הוגש כתב אישום נגד אחד המשתתפים, בכתב אישום מופיעים הפרטים שלי כמדווח על האירוע וכתוצאה מכך קיבלתי איומים.
פרסום הפרטים שלי הוא תקין (לא התבקשתי לתת עדות בשום שלב)?
מה אפשר לעשות?
בהסכם פשרה לגבי תביעה נזיקית בשלום בה אני התובעת (תבעתי את הנתבעים כי מדירתם היתה נזילת מים לדירתי שהסבה נזק) נרשם כי הנתבעים ישלמו את סכום הפשרה באמצעות חב' הביטוח X, וזאת למרות שאני תבעתי את הנתבעים עצמם ולא את חב' הביטוח.
האם זה יכול להזיק לי באזיה שהיא דרך, או למנוע ממני באיזה שהוא אופן מלגבות את סכום הפשרה ככל שהוא לא ישולם לי ? האם קריטי לדרוש שימחקו שזה ישולם באמצעות חב' הביטוח?
תודה רבה
אני לא רואה איך את נפגעת.לדעתי עדיף לקבל את הפיצוי מחברת הביטוח כי הן משלמות את הסכמי הפשרה ואדם "רגיל" יכול שלא לעמוד בהתחייבות ואז קם הצורך לפנות להוצאה לפועל.בהצלחה! בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: [email protected]
שלום רב, נתן פס"ד (פגיעה בעבודה) שלפיו החברה והמעביד אחראים בגין נכותו הנפגע. עוד לפני הגשת תביעה החברה נכנסה לחובות כבדים ובאותו מען, באותו תחום עיסוק עם אותם העובדים רשומה חברה חדשה על שם קרוב משפחה של מעביד.
מחד, החברה החדשה לא צורפה כנתבעת כי התוסע לא עבד בה. מאידך ב"כ של נתבעים והנתבע לא התייצבו בהוכחות בטענה שהם חולים ולא היתה הזדמנות לתובע לברר את הנושא של חברה פיקטיבית.
נפתח הליך בהוצל"פ והמעביד טוען שאין לא לכאורה חברה או נכס אחר.
האם בשלב זה, כשעניין עבר כבר להוצל"פ, ניתן להגיש תביעה (הצהרתית או אחרת), להוכיח ששתי חברות הינם דה פקטו אותה החברה, ועם החלטה חיובית לצרף את חברה החדשה לתיק הקיים הנ"ל בהוצל"פ?
תודה
צהריים טובים,
להערכתי שאלתך מתאימה יותר לפורום חברות באתר וכדאי שתשאל שם את השאלה.
ככל וניתן להוכיח כי מדובר בסוג של הברחת נכסים בין חברה אחת לשנייה, ניתן כעיקרון לנקוט בהליכים בעניין זה.
צריך להביא מומחה שיתייחס גם למקור הנזק וגם יעריך את הנזק עצמו ולהגיש תביעה לבית המשפט במסגרתה ניתן לבקש גם צו עשה, כלומר שבית המשפט יורה לבעלים לבצע תיקונים נדרשים וגם פיצויים על הנזק הישיר והעקיף שנגרם לכם.
אפשרות שנייה היא לבצע את בדיקת המומחה כאמור, לתקן כי אי אפשר להמשיך ולחיות בבית בצורה כזו, ואז להגיש תביעה לפיצויים בין היתר בגין עלויות התיקון.
בתביעת חבות מעבידים, נכות מפגיעה בעבודה בשיעור של 100% כולל תקנה 15, היו שני נתבעים - שני מעבידים של שתי חברות. התובע הגיש חו"ד של מומחה מטעמו (נכות רפואית בשיעור של 80%), נתבע 1 הגיש חו"ד מטעמו (נכות רפואית בשיעור של 20%), מומחה מטעם ביהמ"ש גם הגיש חו"ד (נכות רפואית בשיעור של 80%), נתבע 2 לא הגיש שום חו"ד.
עם נתבע 1, שהגיש חו"ד מטעמו, התובע הגיע לפשרה ונתבע 1 יצא מהתיק. לפיכך, מומחה מטעם נתבע 1 לא התייצב בהוכחות ולא נחקר. הנתבע 2 פונה בטענה לגבי 20% נכות לכאורה שקבע מומחה מטעם נתבע 1 ולטענות כוזבות נוספות בחו"ד זה.
זאת ועוד, נתבע 2 לא צירף את נתבע 1 כצד ג'.
האם נתבע 2 יכול להתייחס לחו"ד של מומחה מטעם נתבע 1 שלא נחקר בהוכחות?
צריך להבין את התמונה המלאה - אם התקיים דיון הוכחות והמומחים לא נחקרו או הוסכם לקבל את חוות דעת מומחה בית המשפט כמו שהיא, אז כעיקרון אין משקל לחוות דעת הצדדים אלא אם הם שמרו על זכותם בעניין זה.
אם לא נחקרו ולא היו הסכמות כלשהן בעניין, לכאורה הנתבע יכול להתייחס לחוות דעת נוספת בתיק, אם כי כמובן שהמשקל הרב יינתן לחוות דעת מומחה בית המשפט.
בהנחה שמדובר בפקח שהיה בעבודתו, כלומר במילוי תפקידו לכאורה ולא במסגרת פרטית, אז ההליך הוא מול העירייה בלבד.
יש מקרים שבהם המעביד, כלומר העירייה, מתנער מהעובד וזה במקרים שבוצעו פעולות בזדון מחוץ למילוי תפקידו.
שלום רב, השכנים הצמודים לנו בבניין צועקים וצורחים זה על זה ועל ילדיהם בקולי קולות בתכיפות. הצעקות פוגעניות ומכוערות (אם כי ללא אלימות). אנחנו מאוד סובלים מכך. ניסינו לפנות אליהם בנימוס ובזהירות אך נענינו בגסות רוח. בעבר היתה אצלם משטרה וגם רווחה אך הם לא עשו דבר. אנו אנשים מבוגרים וחוששים להתלונן או לתבוע פן יתנכלו לנו. שאר השכנים ובהם הועד לא רוצים להסתבך אתם וגם פחות סובלים מהם, כך שאנו לבד בסיפור הזה. איננו מעוניינים לעבור מדירתנו בה אנו מתגוררים מזה שנים רבות. האם יש דבר מה שנוכל לעשות? [שאלתי בפורום מקרקעין והפנו אותי לפורום הזה]. תודה רבה.
אסנת שלום,
בפן המשפטי נזיקי, אוכל להציע לכם לתעד את המטרד ולהגיש תביעה נזיקית ולהתלונן שוב במשטרה על הרעש הבוקע מהדירה.
בתאונת עבודה שיש בה עילה לתביעת נזיקין כנגד עירייה מסוימת (בגין מפגע במדרכה) נשלחה דרישה לתשלום פיצויים לחברת הביטוח של העירייה יחד עם מכתב הערכת נכות של מומחה רפואי, שקבע נכות של 5%. במקביל הוגשה תביעה לנכות לביטוח הלאומי (נפגעי עבודה) ונשלח זימון לועדה.
האם יש טעם להיבדק ע"י הביטוח הלאומי בנכות כזו או שעדיף לבטל את התביעה והועדה?
האם ניתן יהיה לתקן את הערכת הנכות של המומחה שנשלחה לחברת הביטוח, אם הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי תקבע (באופן מפתיע ...) נכות יותר גבוהה ממנו?
יפית שלום,
עצתי היא להמשיך לנהל את התביעה לנכות מתאונה במוסד לביטוח לאומי, הועדה הרפואית אינה מחויבת לממצאי הערכת הנכות מטעמך ויכול להיות שתקבע נכות אשר תזכה אותך בפיצוי.
חן שלום,
אין חובה לצרף חוות דעת, אך הדבר מומלץ כדי להוכיח ולתמוך בטענות התביעה.
מירית שלום,
ניהול מו"מ וחתימה על הסכם פשרה, חייב להיות בהסכמת שני הצדדים.
המלצתי היא לפנות לצד השני בהתראה ,לפיה אי מתן מענה יוביל להוצאות כספיות נוספות, אשר יהיה בהן כדי לסכל את הפשרה. לחילופין ניתן לבקש לדחות את דיון ההוכחות עד למיצוי המו"מ.
בהצלחה
ככול שבהסכם הפשרה כתוב ומוסכם כי שני הנתבעים נושאים בתשלום הפיצוי (ואין חלוקה בניהם), ניתן יהיה להיפרע משניהם.