שלום רב לכל הגולשים וברוכים הבאים לפורום דיני נזיקין. במסגרת פורום דיני נזיקין ייעשה מאמץ להשיב לשאלות בנושאי: תחשיב נזק, תביעת נזיקין, סוגיות הקשורות בכל סוגי התאונות מחיי היום יום, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם נזק לגוף. החל בשאלה האם ישנו מזיק שאותו ניתן לתבוע, האם ישנו ביטוח אחריות שממנו ניתן לקבל פיצויי ועוד. אנו תקווה כי פניותיכן לפורום תקבלנה מענה מיידי וראשוני לשאלותיכם, ותקבלו מידע בעל ערך, שיעשיר אתכם ויסייע לכם לכלכל צעדיכם.
שלום רב!
קיבלתי עתק של תיק רפואי של קופ"ח "כללית" שהזמנתי מארכיון של קופה. גיליתי שבתיק אין רשומים של הטיפול אצל רופאת משפחה בתקופה שמידע עוד לא היה ממוחשב לפני כ-25 שנה. האם ישנה אפשרות למצוא המידע הנדרש בתקופה כה עתיקה במקום אחר (ארכיון נוסף של קופה, אם קיים כזה בכלל, במשרד הבריאות וכו') או ניתן להניח בסבירות גבוהה שאם אין בארכיון של קופה, אז אין בכלל? תודה
שלום רב,
החומר הרפואי מצוי בארכיון קופ"ח. שים לב שביקשת חומר רפואי הכולל תיק ידני ולא רק ממוחשב. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
האם לשלם? לדעתי תמיד יש לבחון העלות מול התועלת.
יחד עם זאת, אם אין לה הוכחות להוכיח את תביעתה ואת הנזק שנגרם לה ולעומת זאת, לך יש תמונות וראיות להוכיח את ההפך לא הייתי ממליצה לרוץ ולשלם את התביעה.
בהצלחה!
בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
שלום, מומחה מטעם בית המשפט ביקר בדירה. במהלך הביקור הוא ביקש מהצד השני מסמכים. ביקשנו ממנו מסמכים נוספים והוא ביקש רק חלק. נראה שבגלל טעות בלבד. האם מותר לפנות למומחה -עם העתק לצד השני- כי מתבקשים מסמכים נוספים?
הכל תלוי בנסיבות, האם התיק נקבע כבר לדיון? אם כן, ביה"ד לא ימהר להאריך את המועד אשר יגרום לדחיית מועד הדיון.
לדעתי 30 יום הוא פרק זמן סביר למציאת ייצוג בתחום. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
שלום,
אנחנו גרים בבית ארבע משפחתי שאינו רשום כבית משותף (רשומה קרקע כשכל משפחה היא בעלים של רבע במושע). גילינו שצינור ביוב של הבניין השכן עובר דרך המגרש שלנו (מתחת לחצר הבית שלי) עד לניקוז העירוני עקב נזילה ממנו שגרמה לנו לנזקים של עשרות אלפי שקלים.היות והנזילה והנזק רק בצד שלי השכנים שלי לא רוצים להשתתף בתביעה.
אני מוכן לממן את התביעה לבד בכפוף לזה שגם את פירותיה אקבל לעצמי. אני רוצה לתבוע סעד של סילוק יד (שלגביו אין בעיה להמחות זכויות) ופיצוי בגין הנזק.להבנתי לפי ס' 22 אי אפשר להמחות זכות לתביעה נזיקית.אם כך, כיצד ניתן לפתור את הבעיה?
ממליצה לתבוע תיקון בעין ולא בתשלום.
אין המחאת זכות בנזיקין
ס' 22 לפקודה
אין המחאה בנזיקין
22. הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין.
שבוע שעבר החלקתי בקניון על גלידה שהייתה מרוחה על הרצפה, נחבלתי וקיבלתי מכה מאוד חזקה בברך ובמרפק. פניתי להנהלת הקניון והם מסירים את אחריותם בטענה שחברת הניקיון אחראית על כך. האם זה נכון? ממי עלי לדרוש פיצויים?
פיצוי ניתן לדרוש מכל המזיקים ולכן היתן לתבוע את הקניון כבעל הנכס וכן את חברת הניקיון.
ממליצה להמתין עם הפיצוי בכדי שיתגבש.
ולהתייעץ ולהיעזר בעו"ד העוסק בתחום לעניין הפיצוי המגיע לך. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
שלום,בבניין משותף, כל דירה היא באחריות בעל הדירה, ושאר השטח באחריות ועד הבית. לצנרתבבניין יש צנרת אנכית להולכת מים נקיים וניקוז מים מלוכלכים, וכן בכל קומה צנרת אופקית היוצאת מהצנרת האנכית אל כל הדירות.שאלתי נוגעת לקטעי הצנרת האופקיים, במקטע שבין הצינור האנכי לבין שטח הדירה. האם קטע זה באחריות ועד הבית כיוון שהוא מחוץ לשטח הדירה, או שהוא באחריות בעל הדירה שאליו הוא מוליך, כיוון שהוא מוליך (או מנקז) מים מדירה אחת בלבד? מי אחראי לתחזק קטעי צנרת אלו?תודה!
צהריים טובים,
קשה להשיב לשאלה מבלי לראות את התוכניות והמצב בשטח ומי בנה את הצנרת. על פניו אם מדובר בצנרת שנמצאת בשטח המשותף אז יש סיכוי גבוה שמדובר בצנרת שבאחריות וועד הבית ולא הדירה הפרטית.
בכבוד רב, גיל קראוס, עו"ד מנהל פורום דיני נזיקין ופורום דיני ביטוח שדרות שאול המלך 8, בית אמות משפט, תל אביב טל': 03-6766602 ; מייל: gil@eghert-kraus.co.il
האם אפשר לקבל תשובה לשאלה תיאורטית בלבד:
עובד נפגע בעבודתו עם נכותו לצמיתות עקב פגיעה בשיעור של 75%. הפסיק לעבוד.
בעוד 4 שנים חלה במחלה הלא קשורה לפגיעה עם נכות תפקודית בשיעור גם של 75%.
לגבי 4 שנים הראשונות אחרי הפגיעה סכום הפיצוי בגין הפסד שכר הינו ברור - לפי 75%.
מה קורה אחרי האבחנה השנייה - האם ניתן לחשב שנפגע עדיין זכאי לפיצוי לפי 75% והמחלה השנייה מתייחסת אל ורק ל-25% של הבריאות שנותרו אחרי הפגייה הראשונה בעבודתו?
תודה רבה
קשה להשיב על כך באופן תיאורטי. אם לפי המסמכים וחוות הדעת הסיכוי שאותו נפגע היה חוזר לעבודה בעקבות הפגיעה בתאונה הוא נמוך מאוד, אז אפשר ובית המשפט יעשה גם את החישוב לעתיד בצורה מלאה שכן עוד לפני המחלה אותו אדם לא היה כשיר לעבודה.
בהחלט כן. כל עוד לא מדובר בזמן ארוך מדי ובבקשות חוזרות ונישנות, אזי הסיכויים להארכת מועד הם גבוהים להערכתי.
בעיקרון, אם ניתן היה לבצע בדיקות שהיו מגלות את העניין, בהחלט אפשר ובית המשפט יקבע כי לא מדובר בהתיישנות שלא מדעת, שכן הנזק הנטען יכול היה להתגלות אם הנפגע היה מבצע את הבדיקות הרלוונטיות.
יחד עם זאת כל מקרה כמובן לגופו וצריך לבחון את מהות הנזק החדש שהתגלה והבדיקות שלא בוצעו.
תודה רבה! אם הוא לא עבר בדיקה אחת מסוימת עקב כך שאובחן באותה התקופה במחלת נפש קשה - האם אפשר להוכיח, תיאורטית, שקיים מצב של "התיישנות שלא מדעת"?
צריך לראות את תקנון הקרן ומהן האופציות שעומדות בפני הקרן. להערכתי קשה יהיה לטעון שקרן הפנסיה מחויבת מאז ומעולם לבצע את הבדיקות רק באמצעות אותו גורם.
השופט יכול לראות במערכת האם הבקשה נפתחה על ידך לצפייה או לא. אם היא נפתחה, אז תהיה בעיה לקבל הארכת מועד להערכתי.
העובד נפגע בעבודתו ונשאר נכה. נגיד, בית המשפט מחליט בפסק דינו שקיים מרכיב פלילי לגבי המעביד שאשם בתאונה. יחד עם זאת, עד לפס"ד עברו מעל 7 שנים מיום הגשת תביעה ומעל 9 שנים מיום הפגיעה.
1. מי היוזם שמגיש תלונה לפתיחת הליך פלילי - הנפגע או ביהמ"ש?
2. האם המעביד יכול לטעון טענת התיישנות במקרה שהליך פלילי נפתח מייד אחרי מתן פס"ד שבו הוחלט שהמעביד הינו אשם בתאונה, אך אחרי כ-9 שנים מיום הפגיעה?
שאלתך איננה ברורה לי.
לעניין נושא ההתיישנות בהליכים פליליים עליך להפנות את השאלה לפורום פלילי באתר.
מעבר לכך, אם הבנתי נכון, עצם קביעת אחריות פלילית בהליך אזרחי אינה מלמדת על כך שהכרח יינקטו הליכים פליליים נגדך. מי שמנהל את הנושא הפלילי זו משטרת ישראל והפרקליטות והם אלו שיכולים להחליט על נקיטת ההליכים ולא גורמים אחרים.
יכול להיות מצב למשל שבית המשפט בנושא האזרחי מבקש להעביר את פסק דינו לפרקליטות על מנת שתבחן הגשת כתב אישום.
אין מניעה להגיש תביעה נגד אדם החולה בדמנציה.
יכולה להיות לכך השפעה לעניין היכולת להוכיח את הדברים הנטענים, עקב הזמן שחלף ומצבו של הנתבע.
קודם כל אני משתתפת בצער המשפחה.
תלוי מה היו נסיבות התאונה, כמה פעמים לפני רכב על הסוס המדובר או על סוס בכלל, האם ניתנה הדרכה וכו',
ייתכן וניתן לבסס אחריות נזיקית, ממליצה להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום.
עובד לשעבר הגיש נגדי תביעה בגין נזק רפואי שנגרם לו בשל הרמת משא במשקל 10 ק"ג.
הגשתי בקשה לסילוק על הסף, בטענה שכבר נקבעה הלכה משפטית שמשקל זה אינו מקים חובת זהירות קונקרטית ואף אינו מצריך הדרכה מיוחדת.
בית המשפט טרם נתן החלטה למרות שחלפה תקופה משמעותית ביותר של מספר חודשים.
שאלתי היא: מה ניתן להסיק מהעובדה שטרם ניתנה החלטה?
תודה
לא ניתן להסיק מכך דבר שכן טרם ניתנה החלטה לפה או לפה. כנראה שיש עומס אצל השופט או סיבה אחרת.
אפשר להגיש בקשה למתן החלטה אם רוצים לזרז את הדברים ולוודא שהעניין לא "נפל בין הכיסאות".
ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה כנגד קרן פנסיה.
הערעור הוא בטעיות משפטיות בלבד ואין ביה"ד דן בטעויות רפואיות.
לדוגמה אי התייחסות למסמכים רפואיים מהותיים. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
ביום 27 למרץ טסנו לסין. בחברת אל על בהגיענו לביגינג המזודה שלי ושל זוגתי לא הגיעה.הסתבר שהיא טסה להונג קונג.נותרנו ללא ביגוד חם וכל רחצה מינימלים.המזודה חזרה לאחר 3 ימים.כמובן שעברנו עוגמת נפש רבה ואי נוחות.פניתי לאל על ביום 4 לאפריל במייל למחלקת אבידות.עד לרגעים אלו החברה לא התיחסה ולא השיבה..אשמח לעצתכם המלומדת.תודה
אני ממליצה לשלוח מכתב רשום לחברת התעופה בדרישת פיצוי ובמידה ולא תענה תוכל להגיש תביעה לתביעות קטנות.
תשומת ליבך כי לרוב נפסק פיצוי נמוך בשיעור של מספר מאות בלבד בשל פיצוי באיחור בהגעת כבודה.
באיבוד כבודה קיימת אמנת מונטיריאול שמסדירה את העניין החוקי.
להלן קישור לסרטון תיעוד עבירת תנועה חמורה שביצע עליי רכב עם לוגו של חברת "AFCON" בכניסה לחניון של גרנד קניון בבאר שבע:
https://drive.google.com/open?id=1KdYggTgA3O-zLf7nzVMaORaDX6iUS2MR
הרכב שעמד בכיכר, לפתע התחיל בתנועה במרחק אפסי מבלי לתת לי זכות קדימה וגם עקף אותי בצד ימין בכיכר בעלת נתיב תנועה אחד.
האירוע גרם לבהלה רבה במשפחה שלי - יש לנו רכב קטן ואם לא הייתי מספיק לעצור הרכב הכבד בהרבה משלי פשוט היה מעיף אותי עד אמצע הכיכר. באנו לבלות בקניון בחול המועד אך האירוע גרם לנו לעוגמת נפש רבה, הרס מצב הרוח ובסופו של דבר קטענו את הבילוי וחזרנו הביתה אחרי זמן קצר. למרות שלא הייתה תאונה, יצאנו מהאירוע מפוחדים ומושפלים שהרס לנו את כל סדר היום. בנוסף, לא ישנתי כמעט כל הלילה וחשבתי מה היה יכול לקרות אם לא הייתי מספיק לעצור.
האם ניתן לקבל פיצוי כספי מהחברה אליה שייך הרכב בגין עוגמת הנפש דרך בית המשפט לתביעות קטנות?
מעיון בסרטון קשה לי לראות אשר אתה מתאר. לא נראה לי שתוכל לבסס אחריות כלפי החברה.
במידה וניתן לבסס אחריות זה אולי כנגד הנהג ברכב.
בכל מקרה התביעה צריכה להיות מבוססת כנגד מסמכים רפואיים . בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
העובד נפגע בעבודתו (מחלת מקצוע) והוא בחיים. עקב מחלתו ישנו קיצור תוחלת חיים בכ-20 שנה.
השאלה היא לגבי ראש הנזק "השנים האבודות".
כי ידוע, אחרי מותו הנפגע, אלמנתו (מעל גיל 50) אמורה לקבל קצבת תלויים (בשיעור של 60% מהקצבה של בעלה). יחד עם זאת, אין לדעת האם הוא ימות דווקא ממחלת מקצוע, או עקב סיבוכים ממנה שלא תמיד ניתן לצור קשר סיבתי למחלת מקצוע, או בכלל ממחלה שלא קשורה לפגיעה.
האם בכל זאת מנכים מהפיצוי בגין השנים האבודות את קצבת תלויים של אלמנתו? תודה קבה
קצבת תלויים משולמת לאלמנה רק אם נגע בעבודה נפטר כתוצאה ממחלה שהוכרה כתאונת עבודה. כלומר במידה ונפגע עבודה נפטר ממחלה אחרת לא תשולם קצבת תלויים לאלמנה ויתומים.
צריך לבחון את החוות הרפואיות בתיק ולא ניתן להשיב לשאלה ללא כל המידע.
ממליצה לפנות לעו"ד העוסק בתחום למתן ייעץ מקצועי. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il