פורום בתי משפט

שלום רב,

את מבקשת פה עצה משפטית שלא ניתן לתת אותה מעל דפי הפורום, ולכן אכתוב את דעתי באופן כללי, וזאת מבלי להכיר את הנתונים ואת התיק במלואו, ולכן יש לבחון האם דעתי מתאימה למקרה הנדון. 

לדעתי, ככלל לא מומלץ להפתיע את בימ"ש או בי"ד בבקשות בע"פ במעמד הדיון. 

בתקווה לימים טובים יותר ולבשורות טובות. 

בהצלחה, 

אבי קיסוס, עו"ד 


שלהב 117 ספיר, ערבה תיכונה
מייל: aykisos@gmail.com

 

שלום רב,

ניתן לתבוע מזיק בגין נזק שנגרם בתקופת מתן השירות אף לאחר שהסתיים השירות ובכפוף לתקופת ההתיישנות. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות. 

בהצלחה, 

אבי קיסוס, עו"ד 


שלהב 117 ספיר, ערבה תיכונה
מייל: aykisos@gmail.com

 

נא להבהיר מה השאלה. 

גם לא פירטת לגבי מהי ההחלטה שעליה אתה מבקש לערער?

ייתכן שיותר מתאים לשאול את השאלה בפורום חדלות פרעון. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

יש חובה. 

בית המשפט רשאי לחייב בהוצאות ובמקרים קיצוניים גם לפי פקודת הביזיון. 

לא מומלץ לשחק משחקים כאלה בבית המשפט. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

בית המשפט רשאי להורות על הגשת תצהירים וכתבי טענות. 

ייתכן וניתנה לך הזדמנות למקצה שיפורים. יש לשם לב לא לבצע הרחבת חזית. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

בקשה לביצוע שטר אינה מהווה הליך משפטי היוצר השתק עילה כשלעצמו.  בהוצאה לפועל מתייחסים לשיק באופן היותר דומה לפסק דין מלכתב תביעה.

עם העברת ההתנגדות לבית המשפט, על בית המשפט לדון בשאלה אם תנתן לנתבע החייב רשות להתגונן. ככל שלא נינתה רשות להתגונן חוזרים להוצאה לפועל לגביית החוב, ואין מניעה לאחר מכן (או במקביל) להגיש תביעה על סכום קצוב. 

ככל שכן תנתן רשות להתגונן אז באופן מעשי את כבר מנהלת הליך בבית המשפט, ומבחינה פרקטית כבר יהיה עדיף לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שיכלול את הסעדים הנוספים שאת זכאית להם לשיטתך מכח אותה עילת תביעה. 

בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת לפי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי. 

מבלי לקבוע מסמרות כי איני מכיר את הפרטים המועד הנכון להגשת בקשה כאמור הוא לאחר ובכפוף למתן רשות להתגונן ככל שתנתן ובמסגרת סעיף 20(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי. יש להגיש בקשה מפורטת המסבירה את הסיבה שבגינה מבוקש תיקון כתב התביעה. עקרונית ניתן גם לבקש פיצול סעדים אם כי בנסיבות המתוארות נראה מורכב נוכח העובדה כי מדובר ב-2 סעדים כספיים הנובעים מאותה עילת תביעה. 

על אף המפורט לעיל ובשם לב להשלכות המשעותיות שעשויות להיות לפעולות שאת עשויה לנקוט בהן, מוצע לגשת לייעוץ פרטני התואם את נסיבות המקרה שלך. בהצלחה

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

לא ברור, האם הוגשה בקשה למחיקת התביעה על סף בהעדר עילה?

ככל שכן אין בעצם הגשת הבקשה כדי להצביע על פוטנציאל ההצלחה שלה. 

בתי המשפט אינם נוטים לסלק תביעות על הסף אלא במקרים מאוד קיצוניים. העניין נובע מכך שבתי המשפט מכירים בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית ומעדיפים לתת לתובע לנסות להוכיח את תביעתו ולא למחוק אותה. 

לעיתים כאשר עילת התביעה / הסעד המבוקש הוא ממש מופרך השופט עשוי להציע לתובע למחוק את התביעה ואז ניתן עקרונית להגיש אותה שנית ללא סעד הביטול, תביעה כספית בלבד לשלום (ככל שסכום התביעה הוא בסמכות שלום). 

מעניין לשמוע מה עילת הביטול שטוען לה הצד שכנגד? הוא המוכר או הקונה?

שלום רב, 

כאשר התנגדות לתביעה על סכום קצוב מועברת לבית המשפט רואים בה כתביעה בסדר דין מקוצר. 

הליך זה בוטל כבר ולא ניתן לפתוח הליך תביעה בסדר דין מקוצר בהגשה של תביעה כזו ישירות לבית המשפט. השריד שנותר מהליך זה הוא המנגנון שהיה קבוע בו, בו היה על הנתבע לקבל רשות להתגונן טרם בית המשפט יתיר לו (ככל שיתיר) לנהל את הגנתו. 

ההוראות הרלוונטיות ביחס להגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב והעברתה לבית המשפט נקבעו בהוראות תקנות 109ח ו-ט לתקנות ההוצאה לפועל. 

בהתאם להוראות תקנה 109ט(ג) רואים בהתנגדות שהוגשה כבקשת רשות להתגונן אשר על פי התיאור התקבלה.

תקנה 20(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי שמסדירות את סדרי הדין ביחס לדיונים המתנהלים בבתי המשפט, מורה כי יראו את התביעה על סכום קצוב שהוגשה להוצאה לפועל ככתב התביעה ואת התצהיר שהוגש ביחד עם ההתנגדות ככתב ההגנה. 

מניסוח השאלה אני מעריך שסכום התביעה אינו עולה על סך של 75,000 ש"ח, ובהתאם רואים בה על פי תקנות סדר הדין האזרחי תביעה בדיון מהיר. 

כשמגישים תביעה בדיון מהיר יש לצרף לכתב התביעה "תצהיר בגצי" (ראי הנוסח בטופס 5 בסיפא של תקנות סדר הדין האזרחי). אין מניעה לצרף תצהירים נוספים מטעם עדים נוספים וחשוב לחשוב כבר עכשיו מראש איזה עדים תצטרכי כדי להוכיח את טענותיך כי אין בזה מקצה שיפורים (אלא במקרים חריגים). בנוסף יש לצרף את רשימת המסמכים הדומה במהותה לתצהיר גילוי מסמכים, למעט היותה רשימה ולא תצהיר. 

אין לפי התקנות מקום להגיש כתב תביעה חלופי. אין זה אומר שלא ניתן לבקש לתקן את כתב התביעה ככל שנדרש לתקנו. 

לסיכום:

1.כתב התביעה על סכום קצוב שהוגש להוצאה לפועל הוא שישמש ככתב התביעה בניהול ההליך (אלא אם בית המשפט הורה מפורשות אחרת). 

2.יש לצרף את רשימת המסמכים והעתקיהם. 

3. אין לטעמי מניעה בנסיבות שתיארת לצרף מסמכים נוספים שלא צורפו לכתב התביעה על סכום קצוב שהגשת. יודגש כי מסמכים שלא יצורפו בשלב זה לא יתאפשר צירופם בהמשך (אלא במקרים חריגים) ולכן מומלץ לבחון את טענות ההגנה שבצהיר שליווה את ההתנגדות היטב ולנסות להביא מסמכים אשר מפריכים אותן. 

שימי לב שבתביעה בדיון מהיר אין אפשרות לעשות שימוש בשאלונים ובדרישות לגילוי ועיון במסמכים, וכי הוראת תקנה 79(ב) קובעת שמסמך שלא צורף בשלב בו את מצויה לא יהיה ניתן לעשות בו שימוש במסגרת המשך ההליך. 

בהצלחה. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

בקר טוב, 

לא מומלץ לנהל הליכים משפטיים ללא ייצוג.

עו"ד שעושה לך טובה לא באמת עושה לך טובה כי הוא לא יכול להכיר את התיק כאילו הוא מנהל אותו. 

ניהול ההליך ללא עו"ד מקצועי מקטין את סיכויי ההצלחה שלך ומגדיל את הסיכון שלך. 

ביחס לשאלה, אין חובה למסור את פרטי עורך הדין שמייעץ לך מאחר שהוא אינו מייצג בהליך.

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

שלום רב, 

ככל שיש טענת הגנה נגד החוב או חלק מרכיביו ניתן להגיש התנגדות (במועד הקבוע לכך) וההתנגדות תועבר לבית המשפט ותתברר שם. 

לא ברור לי עניין קיומם של 2 סוגים של כבישי 6. איני מכיר את העניין. שווה להעמיק בסוגיה ולבחון את המשמעות של קיומה של הו"ק ביחס לריביות באחת החברות אם יש בכך כדי לסייע ככל שניתן לבסס קשר בין החברות או טעות אחרת. 

לגבי עדכון הכתובת צריך לבחון מתי נעשה אל מול המועד בו שוגר אליך מכתב ההתראה או האזהרה ביחס לפתיחת תיק ההוצאה לפועל. ככל שמכתב ההתראה נשלח אליך לכתובת הישנה לאחר עדכון ייתכן וזו טענה שתוכל לסייע ולו חלקית ביחס לריביות. 

איני יודע לחזות את סיכוי ההצלחה של מי מהטענות, ודאי כשאין בפני את כל המסמכים והעובדות. 

מכל מקום אציין כי שעת ייעוץ בודדת תעלה לך יותר מהסכום שדורשים ממך. ודאי ששירותי ייצוג יעלו יותר מהחוב באופן ניכר. לעיתים עדיף להיות חכם ולא צודק. 

בנסיבות אלה ייתכן שהנכון זה לפנות לזוכה או בא כוחו ולנהל איתו מו"מ. 

צריך להבין שמבחינת הזוכה כל עוד לא הגשת התנגדות שמחזיקה מים, אין לו תמריץ להתפשר איתך מאחר שמזוית הראיה שלו הוא יגבה ממילא את מלוא החוב באמצעות עיקולים וכד'. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

בהתאם לתקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, ככל שניתנה הוראה להגיש תצהירים בכתב ואלה לא הוגשו במועד שנקבע לכך, בית המשפט יהיה רשאי שלא לאפשר קבלת עדות מטעם עדים שלא הוגש מטעמם תצהירים כאמור אלא אם ישוכנע כי התצהיר לא הוגש במועד מסיבות מוצדקות. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

העניין מצוי בסמכות בית המשפט במסגרת דיון קדם המשפט, ובהתאם יש לכל המאוחר לכלול האת הבקשה ברשימת הבקשות המוגשת לקראת דיון קדם משפט. ראה תקנה 63(ב)16 לתקנות סדר הדין האזרחי. 

כדאי לזכור שזוית הראיה של בית המשפט לעיתים אינה תואמת את זו של מי מהצדדים וכי קיימת הוראה בתקנות המורה על חיוב בהוצאות משפט בגין כל בקשה. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

וזה כבר עניין של גישה, כי יש רק אדם אחד שיתן לך תשובה חד משמעית על השאלה הזו. ואל כבודה/ו פונים באמצעות בקשה בכתב. 

השאלה שלך היא בניהול סיכונים. ורק עורך הדין שמייצג אותך מכיר את הפרטים הרלוונטיים. 

אם הוא ממליץ, לך על זה. ואם הוא מסויג, תחשוב פעמיים. 

בסוף הסיכון זה חיוב בהוצאות על הבקשה. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

אם אתה בעצמך התובע בכתב התביעה (מעורבות האח לא ברורה) עורך הדין מייצג אותך וחייב לעדכן אותך. 

ככל ועורך הדין אינו משיב לך אתה רשאי להחליף אותו. ועורך דין אחר יכול להגיש לתיק יפוי כח. במעמד זה תוכל להיוועץ איתו ביחס להתנהלות עורך הדין. 

אני רק רוצה לוודא שהבנתי נכון, עורך הדין ששכרת כדי לתבוע את החזר שכר הטרחה מעורכת הדין שהגישה הליך שאינה בסמכות עניינית של בית המשפט אליו הוגש ההליך, אינו משיב לפניותך, ולדברי אחיך, עורך הדין (השני) אמר לו שגם את התביעה נגד עורכת הדין יש להגיש מחדש? אם יש להגיש אותה מחדש, התביעה נמחקה. למה נמחקה? תבדוק. יש החלטה.... 

תחפש בגוגל נט המשפט. מצא את האיזור האישי. תתחבר עם הזדהות ממשלתית. חפש את ה"תיקים שלי" 

ככלל חייב אמון ביחסי עו"ד-לקוח. 

מומלץ שתקרא את כל ההחלטות בתיקים שלך. וגם את כל הבקשות והתגובות. 

בהצלחה

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il

שלום רב, 

יש פורום מתאים יותר העוסק בדיני עבודה. 

למיטב ידיעתי פגרות חלות גם בבית הדין לעבודה. 

צריך לבחון את נוסח ההחלטה. ככל שההחלטה קובעת שהתצהיר יוגש ביום X אז עליך להגיש את ביום X. ככל שהיא קובעת למשל שהתצהיר יוגש בתוך X ימים מהיום, אז הפגרה לא תחול. 

ככל שנוסח ההחלטה אינו קובע שימי הפגרה יספרו במניין הימים אז את מרוויחה לכאורה גם את ימי הפגרה. מאחר שהרבה מונח על הכף מוצע לא להסתפק בייעוץ כאן. 

בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד 
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט

הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il