|
| את תשובתי לעיל ואת השרשורים
שקישרתי אליהם במלואם (ולא
רק את התגובה הראשונה בכל אחד מהם).
בינתיים אחזור על עיקרי הדברים:
1. עורך דין אינו רשאי ליצג בעל
דין בבית משפט לתביעות קטנות, למעט
במקרים חריגים, ברשות בית
המשפט.
2. לדעתי, הנתמכת
בפסיקה, גם כתיבת כתבי
טענות היא ייצוג, ועל כן
עורך דין גם אינו רשאי לכתוב כתבי טענות
עבור בעלי דין בתביעות קטנות (למעט
ברשות כאמור).
3. אם את מעריכה, שכתב
ההגנה לתביעתך נכתב על-ידי
עורך דין, לדעתי, זכותך
לבקש שיימחק.
4. אם לא נחה דעתך, אפנה
אותך לדברים שכתב שופט בית המשפט לתביעות
קטנות בתל-אביב, גיא
הימן, על תובעת ונתבעת
בעניין תאונת דרכים. שתיהן
לכאורה לא היו מיוצגות, אך
כל אחת מהן הגישה כתב טענות, זו
כתב תביעה וזו כתב הגנה, שנכתבו
כנראה בידי עורכי הדין של חברות הביטוח,
אך אותן חברות לא היו צדדים
למשפט (ת”ק 41069-01-15,
רינה לוי נגד טטיאנה קרוגליאק):
“ראשית - התראה.
אין זה מתקבל על דעתי כי
כתב-טענות ייכתב בידי
חברת-ביטוח, ואיננה
צד להליך. הדבר עומד בניגוד
לכללי הייצוג בבית-המשפט
לתביעות קטנות, כנדרש בסעיף
63(ב) לחוק
בתי המשפט [נוסח משולב],
תשמ"ד-1984.
הוא סותר, מניה
וביה, את תכליתו של ההליך
בתביעות הקטנות אשר לא יוכל להשלים עם
קנייתו, בידי מי מהצדדים,
של יתרון אך משום שבִּמְקום
שיכתוב את גרסתו בעצמו נמצא מי שינסח
עבורו את הדברים (ומי ייתן
ובניסוח לבדו התמצה הענין). הדבר
מאיים, עוד, לפגוע
במהימנותו של ההליך ובו, תחת
שיישמעו גרסאות של הצדדים ונימוקיהם,
באים גורמי-מקצוע
בנעליהם כאילו הייתה זו התדיינות בין שתי
חברות של ביטוח. לבסוף מרבה
הדבר, שלא לצורך, את
העומס על בתי-המשפט לתביעות
קטנות, שהתור המשתרך לפתחם
- ארוך.
"קריאתם של כתב-התביעה
וההגנה כאחד מגלה כי אלה ערוכים בדרך,
ומשתמשים במונחים, שברי
- מבלי למעט מאיכויותיו של
איש - כי לא היה בידי הצדדים,
לבדן, להוציא
תחת ידיהן. אם נותר ספק
כלשהו - ולא נותר - הרי
הוא מסולק עם הכתוב בסיפא לכתב-התביעה:
'מספרנו...'; ובסיפא
לכתב-ההגנה: 'ב/הנתבעת'.
לא אטעה אם אעריך כי התובעת
איננה נוהגת למספֵּר תביעות קטנות שהיא
צד להן ואילו הנתבעת איננה נוהגת לחתום
כך על מסמכים שהיא מגישה. ועוד,
כפי הנראה לא טרח מי שכתב עבור
הנתבעת את החלק בכתב-ההגנה,
המתייחס לנזק, לחרוג
מנוסח קבוע אשר בינו לבין המקרה הנדון
אין דבר וחצי דבר וגם לגופו הוא שגוי
ומופרך. זהו ענין מקומֵם,
המשחית את זמנו של בית-המשפט
השחתה ממשית.
"הדברים לא הובילו אמנם -
מתוך יישומו של עקרון המידתיות
והוא כלל-יסוד במשפטנו,
למחיקתם של כתבי-הטענות
- אולם הם יוליכו לחיובן
הן של התובעת והן של הנתבעת בהוצאות
לאוצר-המדינה. זהו
צעד מתחייב בהעברתו של מסר ולפיו בית-המשפט
לתביעות קטנות לא ישלים עוד עם התנהלות
נפסדת של חברות-ביטוח אלו
ואחרות. הללו - יעסקו
בביטוח. אל להן לשלוח ידן
בכתיבתם של כתבי-טענות
עבור אחרים. בתוך 30
ימים מיום המצאתו לידיהן של
פסק-דין זה תשלמנה התובעת
והנתבעת, כל אחת, סך
של 500 ש"ח
לאוצר-המדינה...”
5. ואם חברת הביטוח היא כן צד
למשפט, אז, כפי
שכתבתי, היא אמורה להיות
מיוצגת על-ידי עובד מעובדיה
שאינו עורך דין.
6. ואם עדיין אינך רגועה,
אוסיף, שאיני
מכיר שום הוכחה, שייצוג
בבית משפט בכלל, ובבית משפט
לתביעות קטנות בפרט, מגדיל
את הסיכויים לזכות במשפט. המחקר
היחיד, שמצאתי בנושא זה,
של שמואל בכר ואבישי קליין,
מוכיח דווקא את ההיפך (חפשי
בגוגל: “פרדוקס הייצוג
בבית המשפט לתביעות קטנות").
|