פורום דיני מיסים

מרדכי שלום,

כדי לקבל מס רכישה של דירת מגורים נדרש שבניית הדירה הסתיימה או שיש התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה. אם אין התחייבות מצד המוכר, ניתן לראות בה כדירת מעטפת במקרה שבו הסתיימה בניית הקירות החיצוניים.

ממה שאתה מתאר, לא נראה שאלו המקרים. לפיכך, יש לראות ברכישה כרכישה של זכות במקרקעין, החייבת במס רכישה של 6%.

אם קיימת תכנית בנייה והתקבל היתר בנייה תוך 24 חודשים מהרכישה, תוכל לקבל חזרה שישית ממס הרכישה ששולם, כלומר ישולמו רק 5%.

בהצלחה!

שלום רב,

את הודעת הביטול יש להציג בפני לקוחות שטרם שילמו. הלקוחות ששילמו לך בעבר,שילמו כשבמועד התשלום האישור על פטור מניכוי מס במקור היה בתוקף ולכן יש לכך השפעה רק על תשלומים צפויים ולא על תשלומים שבוצעו בעבר

שלום רב,

כתובת העסק היא לרוב הכתובת בו נמצא מקום העסק אך בהחלט ניתן לרשום את כתובת המגורים על החשבוניות.

ככלל, עדיף שכתובת אחת תשמש אותך לכל המסמכים והרישומים ברשויות המס כדי להימנע מחוסר אחידות שייכולה להעלות שאלות מיותרות

שלום רב,

כדי למשוך כספי פיצויים או תגמולים שנצברו בקרן פנסיה או בחברת ביטוח יש לבקש תחילה דוח מסלקה מסוכן ביטוח או באופן עצמאי דרך אתר הר הביטוח.

ככל שאין אפשרות להפיק או לשחזר טופס 161 ממעסיקים קודמים יש לפנות לפקיד שומה ולבקש אישור לניכוי מס או פטור ממס הממוען לקרן הפנסיה או חברת הביטוח לצורך משיכת הכספים מהקופות.

שלום רמי,

יש להבחין בין שכיר הנותן שירות חד פעמי ונדרש להוציא חשבונית של עסקת אקראי לבין עוסק פטור.

עוסק פטור, שהמחזור השנתי שלו יכול להגיע עד כ- 120,000 ש"ח, אינו נדרש לדווח על עסקאות במהלך השנה ולשלם את המע"מ, לעומתו, מי שעושה עסקת חד פעמית ולא רשום כלל כעוסק במע"מ אכן צריך לשלם את המע"מ.

אפשר לעשות את זה או דרך עסקת אקראי באתר רשות המיסים או ע"י הוצאת חשבונית עצמית של מקבל השירות (אם הוא בעצמו עוסק) ואז הוא משלם עבורך את המע"מ ואתה מקבל את הסכום נטו ללא המע"מ.

בהצלחה!

אברהם שלום,

ההוראה המאפשרת קיזוז של הוצאות שכירות כנגד הכנסות משכירות מצויה בסעיף 122(ו) לפקודת מס הכנסה והיא מדברת על ניכוי הוצאות מהשכרת דירתו היחידה של יחיד.

לפיכך, ככל שאתה משכיר שתי דירות, אין באפשרותך לקזז הוצאות שכירות כנגד ההכנסות.

במידה והזוכה בהגרלה הוא תושב ישראל, הגרלות ופרסים חייבות במס בישראל בשיעור של 30%, ללא אפשרות לקיזוזים, ניכויים וכד.

תוכלי לקבל פטור על מכירת דירת המגורים, אם את עומדת בכל התנאים (דירה יחידה, החזקה מעל שנה וחצי, תושבת ישראל וכד).

בגין מכירת הקרקע לא תהיי זכאית לפטור.

אין משמעות לעובדה שאת רוכשת דירה אחרת

ברכישת דירה יד שניה, יום הרכישה הוא היום שבו מתחילה ספירת התקופה של 18 החודשים בחוק.

מרדכי שלום,

אפתח בכך שמדובר בשאלה פרשנית מורכבת למדי, שכדאי לבררה, על פרטיה המדוייקים, במסגרת ייעוץ פרטני.

אשפוך מעט אור על הסוגיה הפרשנית באופן כללי.

הטבת מס רכישה לעולה חדש לפי תקנה 12(או 12א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה), התשל"ה-1974, מגיעה למי שמוגדר בתקנות "עולה".

זו ההגדרה "עולה" בתקנות הללו: "מי שנכנס לישראל אחרי יום ד' באדר התשכ"ג (28 בפברואר 1963) ובידו אחת מאלה:

(א)  אשרת עולה לפי סעיף 2 לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות);

(ב)  תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות;

(ג)   אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974".

נציין, כי ההגדרה מוסיפה כי "שר האוצר רשאי לקבוע סוגי בני-אדם שדינם כדין עולה".

שר האוצר אכן הפעיל סמכותו ופרסם במאי 1992 "הודעה על קביעת עולה". בהודעה הדגיש השר כי גם מי שנכנס בשנית לישראל ייחשב "עולה" לצורך התקנות, אם בתקופת השהות הראשונה שלו היתה בידו ויזת א/1, אך הוא שהה בישראל לצורך שירות סדיר או למטרת לימודים או שהייה כמרצה אורח או מומחה חוץ, וגם לא רכש זכות במקרקעין בפטור ממס רכישה לפי תקנה 12.

ההגדרה "עולה" בתקנות, דורשת לכאורה שני תנאים מצטברים: כניסה לישראל ("מי שנכנס לישראל"), וכן תעודה/אשרה מתאימה ("ובידו אחד מאלה").

למיטב הבנתי - אינני מומחה להגירה - על פי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, ויזת סטודנט, או תלמיד, הנה ויזה מסוג א/2.

ויזה זו ניתנת לפי תקנה 6(ב)(1) לתקנות הכניסה לישראל: "הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד)".

זאת, לעומת אשרה או רישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח) - המוזכרת כחלופה השלישית בתקנות מיסוי מקרקעין - שניתנת לפי סעיף 6(א) לתקנות הכניסה לישראל.

לכן, לכאורה, אדם שאין בידו אשר עולה או תעודת עולה לפי סעיפים 2 או 3 לחוק השבות, וגם לא ויזה מסוג א/1, אלא ויזה מסוג א/2, אינו מוגדר, מלכתחילה, "עולה" לצורך תקנות מס רכישה - גם אם הוא נחשב כמי "שנכנס לישראל".

הוא, ככל הנראה, לא מקיים את רמת הקביעות הנדרשת בישראל כדי להיחשב "עולה", שהרי הוא שוהה בה רק למטרות לימודים.

לפיכך, התקנות, לכאורה, לא חלות לגביו מלכתחילה.

הטבת מס הרכישה לפי התקנות, חלה בהתקיימם (גם יחד) של שני תנאים עיקריים (איננו דנים כאן ביתר התנאים אלא רק באלה שרלוונטיים לשאלה): התנאי הראשון, בו עסקנו לעיל, הוא כי מדובר ב"עולה".

התנאי השני מקופל במילים: "ובלבד שרכש אותה העולה תוך תקופה שמתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל לראשונה [...] ומסתיימת שבע שנים לאחר כניסתו כאמור [...]"

השאלה הנשאלת היא, אם התנאי המגדיר את התקופה שבה תינתן ההטבה, מתייחס רק לתקופת שהייתו בישראל כ"עולה" (ולכן היא תימנה אך ורק מיום שהוגדר "עולה" ולא לפני כן), או שמא הוא מתייחס לכניסה לישראל לראשונה, גם אם מדובר באדם שאינו מוגדר בעת כניסתו לישראל "עולה" (למשל, תלמיד שמחזיק בויזה א/2).

כאמור, זו סוגיה פרשנית, שיש לבררה באופן מעמיק, ולא זה המקום לעשות כן.

בין היתר יש לבחון פסיקות בתי המשפט בשאלות דומות כגון בעניין פדר בע"א 3207/93, בעניין צוובנר ואח' בו"ע 59273-01-22, וכן בעניין אלל בו"ע 29881-03-18.

תכלית ההטבה משחקת תפקיד פרשני משמעותי. כפי שקבע בית המשפט בעניין אלל, מטרת מתקין התקנות בתקנה 12 היא "להשיג שתי תכליות באמצעות ההקלה במס רכישה הניתנת לעולה חדש הרוכש דירת מגורים בישראל: עידוד העלייה לישראל וההשתקעות בה והשנייה, מתן סיוע סוציאלי לעולה החדש בצעדיו הראשונים בישראל".

ניתן לטעון, לדעתי, כי תכלית זו מצדדת בפרשנות לפיה את התקופה הרלוונטית יש למנות אך ורק מיום שהאדם הפך "עולה", גם אם שהה בישראל באופן זמני (לא כ"עולה") תקופת מה לפני כן.

תמיכה בפרשנות זו ניתן אולי גם למצוא בהודעת שר האוצר על קביעת עולה, שלפיה ייחשב כעולה גם מי שנכנס שנית לישראל, אפילו שבתקופה הראשונה שהה בישראל למטרת לימודים והחזיק ויזה מסוג א/1 (הויזה הבכירה יותר). שר אוצר הסכים להתעלם מתקופת שהותו של תלמיד בישראל למרות שהחזיק בויזה א/1 המעידה על רצונו לבחון השתקעות בישראל, ולא בויזת א/2.

ראוי לציין במיוחד את פסק הדין בפרשת פדר שנדונה בביהמ"ש העליון.

שם דובר באדם שנכנס לישראל בנובמבר 1975 בתור תושב ארעי והחזיק בויזת א/1 (המגדירה אותו כ"עולה" כאמור לעיל, שלא כמו במקרה דנן).

כשלוש שנים לאחר מכן שב לגרמניה.

באוגוסט 1991 שוב נכנס לישראל כעולה (כמה חודשים לפני כן רכש דירה בישראל).

בית המשפט העליון שלל (בדעת רוב של שניים לעומת אחד) את מתן ההטבה באותו עניין, שכן רכישת הדירה התרחשה הרבה לאחר שהסתיימה התקופה הרלוונטית בתקנות (באותה תקופה - חמש שנים).

ביהמ"ש מנה את התקופה מיום כניסתו לישראל לראשונה, בנובמבר 1975.

דעת הרוב ייחסה למילה "לראשונה" משמעות פשוטה וטבעית. תכלית ההוראה לסייע לעולה ה"טרי" שזו לו הפגישה הראשונה עם הארץ החדשה.

התכלית אינה לסייע בידי אותו עולה "ישן" שעלה לישראל בעבר, אך עזב אותה וכעת שב אליה. הדיבור "לראשונה" שבתקנות, מתמקד בכניסה הראשונה של העולה, בהיותו "חדש" בישראל. הוא מתמקד בכניסתו הראשונה לישראל, ולא באשרה האחרונה שלו.

נציין, כי הש' אנגלרד (בדעת מיעוט) מצא לנכון לציין בפסק דינו כי "הכוונה בכניסתו לישראל הראשונה של עולה, במובן תקנות מס רכישה, היא לכניסה על-פי אשרה או רישיון ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל".

אמנם כב' הש' אנגלרד, היה בדעת מיעוט, אך בהחלט ייתכן כי בנקודה זו גם שופטי הרוב לא חלוקים.

אלמלא היה אותו אדם מחזיק בויזה א/1 ומוגדר כ"עולה", אלא היה מחזיק בויזה א/2 שלא מגדירה אותו כעולה, בהחלט ייתכן לדעתי שלא היו שוללים ממנו את ההטבה.

אמנם שופטי הרוב מונים את התקופה מיום פגישתו הראשונה עם ישראל - אבל כ"עולה", ולא כשוהה זמני כמו תלמיד.

שפכתי מעט אור, אך כאמור, מדובר בשאלה פרשנית, שמחייבת ייעוץ וחוות דעת פרטניים.

בהצלחה!

שלום רב,

ככלל, בחוק לא נקבע פרק הזמן המותר לבדיקה שמבצעת רשות המיסים עם זאת ככל שחלף פרק זמן של חודש ימים או יותר מהמועד בו קיבלת הודעה על זכאות להחזר מס, הייתי ממליצה לפתוח פניה נוספת ולברר מה צפי קבלת ההחזר לחשבון הבנק?

לעיתים טיפול נדחק הצידה ולא מתקדם ותזכורת יכולה להאיץ טיפול.

לא. מס רכישה לא מקוזז כנגד זקודות זיכוי או תרומות.

רותי שלום,

אני לא בטוחה שהבנתי את שאלתך, אבל יש הליך סדור ומוגדר בחוק איך "חולקים" על החלטה מנהלית של רשות המיסים. את יכולה להגיש בקשה להחזר מס בסוף השנה ולהגיש השגה על השומה שתקבע לך. אם לא תתקבל ההשגה, ניתן לערער על החלטת פקיד השומה לבית המשפט.

אם עשית תאום מס ואת חולקת על שיעורי המס שנקבעו למשלם, עוד בטרם תקיפת ההחלטה המנהלית, הייתי מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע לגבי שיעורי המס שנקבעו. ככל שיסתבר שאכן נפלה טעות בתאום המס, באפשרותך לגשת למשרד המס ולבקש לתקן את הטעות.

בהצלחה!

שלום רב,

לפני שתמשכו כספים מהקופות ותאלצו לשלם מס. אני ממליצה שתבררו האם מתקיימים במקרה שלכם תנאים המאפשרים משיכת כספים בפטור מלא ממס כמו לדוגמא מצב של מיעוט הכנסות, מצב רפואי של בן משפחה או של החבר בקופה ועוד. ככל שאין מתקיימים תנאים מקלים ותבקשו למשוך כספים ולשלם מס , יש לפנות עם דוח יתרות עדכני לצבירת הכספים בקופה סמוך ככל הניתן למועד בקשת האישור ממס הכנסה. לתשומת ליבכם חשוב,שבדוח שתקבלו מהקופה יהיו נתונים לגבי פיצול הכספים: תגמולים או פיצויים ושם הקופה ומספר הקופה מאחר שהאישור שמס הכנסה ינפיק לכם יידרוש את כל הנתונים שציינתי.

גיא שלום,

אם הנכס שאותו ירשת מאביך, הוא דירת מגורים, ניתן לטעון לפטור ממס שבח בגין דירת ירושה (אכן, כפי שציינת, הפטור מופיע בסעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין).

זאת, בהתקיים תנאי הפטור, שהם:

1) המוכר (היורש) תושב ישראל, או תושב חוץ שאין לי דירת מגורים במדינת מושבו.

2) מדובר ב"דירת מגורים מזכה" (דירה ששמשה למגורים לפחות 4/5 מהתקופה שבשלה מחושב השבח, או בארבע השנים שקדמו למכירתה).

3) המוכר בן זוג/צאצא של המוריש או בן זוג של צאצא.

4) לפני פטירתו המוריש היה בעלים בדירת מגורים אחת בלבד.

5) לו מכר המוריש את הדירה היה פטור ממס בשל מכירתה.

אם כל התנאים הללו מתקיימים יחול פטור ממס שבח בגין מכירת דירת הירושה, ללא קשר למספר הדירות האחרות שבבעלות היורש.

אם הנכס אינו דירת מגורים אלא נכס מקרקעין אחר, הפטור הנ"ל לא רלוונטי.

עם מכירתו, יחול חיוב במס שבח, כשיום הרכישה ושווי הרכישה יחושבו לפי כלל "הכניסה לנעלי המוריש" (ככל שהוא נפטר לאחר אפריל 1981).

בהצלחה!

שלום רב,

הסכום שניתן לקזז כנגד הכנסות משכר דירה הוא גובה תשלום הוצאת שכר הדירה המשולם בפועל ולא יותר מסכום חודשי של 7500 ש"ח. מבחינה חישובית, מול כל חודש שכירות בפועל ניתן לנכות את התקרה שציינתי ולא יותר. יתרת הכנסות השכירות העולות על הוצאות השכירות ימוסה במס הכנסה.

שלום יעקב,

ככלל, תושב חוץ, גם אם הוא אזרח ישראלי, חייב במס בישראל רק על הכנסות ורווחים שנחשבים כמופקים בישראל.

לצד זאת, קיימים מקרים מסוימים שבהם המחוקק הישראלי בחר לפטור תושבי חוץ ממס, בעיקר כדי לעודד השקעות במשק הישראלי.

כדי לקבוע היכן הופקה הכנסה, פקודת מס הכנסה קובעת "כללי מקור" שונים לכל סוג הכנסה. כללים אלה הם למעשה ה־GPS  של דיני המס: הם מסייעים לאתר את המדינה שאליה משויכת ההכנסה לצורכי מס.

לדוגמה:

הכנסה מריבית או מדיבידנד נחשבת, ככלל, כמופקת במדינת מושבו של משלם ההכנסה.

רווח הון ממכירת נכס מיוחס, בדרך כלל, למקום שבו מצוי הנכס.

כאשר לפי כללי המקור ההכנסה נחשבת כמופקת בישראל, ישראל נחשבת ל"מדינת המקור" של ההכנסה. עם זאת, גם למדינת מושבו של הנישום, כלומר המדינה שבה הוא תושב לצורכי מס, קיימת בדרך כלל זכות מיסוי על אותה הכנסה.

לכן, בהיעדר מנגנון מתאם, עלול להיווצר מצב שבו שתי מדינות מבקשות למסות את אותה הכנסה.

כאן נכנסות לתמונה האמנות למניעת כפל מס. מטרתן לחלק את "עוגת המס" בין מדינת המקור לבין מדינת המושב באופן שמונע כפל חיוב מס.

בהקשר של רווחי הון, ישראל מעניקה במספר מקרים פטור לתושבי חוץ, כחלק ממדיניות שנועדה לעודד השקעות בישראל. בין היתר:

רווח הון ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל פטור ממס בישראל, ובלבד שהרווח אינו מיוחס למפעל קבע של תושב החוץ בישראל.

בכפוף לתנאים הקבועים בדין, ניתן פטור גם לרווח הון ממכירת מניות של חברה ישראלית, אף אם מניותיה אינן נסחרות בבורסה.

פטור דומה עשוי לחול גם על מכירת זכויות בחברה תושבת חוץ, כאשר עיקר נכסיה הם זכויות בנכסים המצויים בישראל, למעט זכויות במקרקעין.

בשורה התחתונה, השאלה אם תושב חוץ חייב במס בישראל אינה נקבעת לפי אזרחותו, אלא לפי הקביעה היכן הופקה ההכנסה.

ככל שאין בגין ההכנסה פטור ספציפי בישראל, היא תחוב במס בישראל, תחת מגבלות האמנה, ככל שקיימת.

בהצלחה!

איציק שלום,

חובת ניכוי במקור מוטלת על הצד המשלם, ואכן באחריותך לוודא אישור ניכוי במקור של הספק שאתה משלם לו.

באפשרותך להיכנס לאתר רשות המיסים ולהוציא אישור ניכוי במקור לכל ספק, לפי מספר עוסק מורשה (ת.ז) או ח.פ של חברה.

אם לא תנכה במקור למי שלא פטור מכך, אתה חשוף לסנקציות מצד רשות המיסים.

בהצלחה

משה שלום,

בטופס 1301 עצמו לא מזינים בד"כ את פירוט העסקאות שהניבו את רווח ההון.

הדבר נעשה באמצעות נספחים המצורפים לטופס 1301.

כך למשל, טופס 1322 המפרט רווחי הון מניירות ערך סחירים, וטופס 1399 המפרט רווחי הון בגין מכירת נכסים אחרים.

בדוח האישי עצמו (1301) מזינים בשדה 54 את מספר נספחי רווח ההון שצורפו, ואת סה"כ סכום המכירות מרווח הון ומשבח.

את רשימת הנספחים לדו"ח השנתי, בין היתר ביחס לרווחי הון, ניתן למצוא כאן:

https://www.gov.il/he/service/reporting-and-payment-2025-annual-tax-report-for-individuals

בהצלחה!

שלום איריס,

ניתן לקזז מהכנסות השכירות את "דמי השכירות המוטבים" כלומר דמי השכירות שעמדת בהם בפועל במהלך השנה או עד 90,000 ש"ח. החישוב הוא שנתי ולא חודש מול חודש ולכן, ככלל, ניתן לקזז את הוצאות השכירות שעמדת בהן בשנת המס כנגד הכנסות השכירות.

בהצלחה

איריס שלום,

ישנם שלושה מסלולי מיסוי להכנסות מדמי שכירות דירה למגורים:

א. מסלול הפטור - הפטור הולך ופוחת בהכנסה מעל 5,654 ש"ח

ב. מסלול של מס בשיעור 10% על הכנסות משכירות. לא ניתן כאן לקזז הוצאות בגין הדירה המושכרת, אך כן ניתן לקזז הוצאות שכירות שאת משלמת עד סכום של 90,000 ש"ח בשנה. נראה שזה המסלול הכי כדאי עבורך

ג. מסלול מס שולי - ניתן לקזז הוצאות בגין הדירה המושכרת והרווח ימוסה במס שולי.

בהצלחה

הי ליפז,

מדובר בפטור ייחודי המאפשר למכור שתי דירות זולות יחסית על מנת לשדרג ולרכוש דירה אחת יקרה ומשמעותית יותר. ישנה הגבלה על שווין הכולל של שתי הדירות הנמכרות.

הפטור לא יינתן במכירה של 3 דירות.

הי נועם,

אכן, ככלל מס הכנסה ממסה את התא המשפחתי בכללותו, אולם ככל שאין תלות בין מקורות ההכנסה, כמו במקרה שלך, החישוב הוא נפרד. כלומר, העסק הוא שלך ורק אתה ממוסה עליו, וזוגתך ממוסה דרך המשכורת שלך ללא תלות בהכנסות שלך.

היא איננה צריכה לבצע תיאום מס, אלא אם לה בעצמה יש הכנסות נוספות. לא בגין ההכנסות שלך.

תשלומים לביטוח לאומי, קבלת נקודות זיכוי - הכל בנפרד.

שיהיה הרבה בהצלחה!

בתי

שלום רב,

המבחן לקבלת הפטור ממס במשיכת כספי התגמולים הוא גובה ההכנסה החודשית השוטפת (כולל הכנסות בן/בת זוג) ולא שווי הנכסים הכולל.

ציינת כי קיימים פקדונות של מאות אלפי ש"ח בחשבון בנק, לעניין זה אציין כי הון עצמי גבוה אינו מביא לדחייה אוטומטית של הבקשה לפטור ממס, אך הריבית המופקת ממנו נספרת כהכנסה.

ככל שהכנסות הריבית החודשית הממוצעת שאתה מפיק מהכספים המופקדים בבנק נמוכה מסכום של 6,443.85 ש"ח (לשנת 2026, ובהנחה שאין הכנסות אחרות), תוכל להיות זכאי לפטור.

רשות המיסים בוחנת את סך ההכנסות החייבות.

המלצה מעשית: יש למלא את טופס 159א ולצרף אישורים על היעדר הכנסות מעבודה ועל גובה הריבית המופקת מהחסכונות. אם הריבית נמוכה מהתקרה, על הקופה לאשר את המשיכה ללא ניכוי מס.

שלום רב,

עורך דין נמנה על נותני שירותים שמחויבים להוציא חשבונית מס רק על בסיס מזומן כלומר, רק בכפוף לקבלת התשלום וככל שהתקבל תשלום שזמן פרעונו דחוי הוא מחויב בהוצאת קבלה ורק עם פירעון השיק יחויב בהוצאת חשבונית מס.

במקרה שלך ציינת כי עורך הדין סירב להוציא חשבונית מס כל עוד לא קיבל תשלום ולכן התנהלות עורך הדין מתיישבת עם הוראות החוק.לגבי הסכום להוצאת החשבונית- לא הבנתי מה משקף סכום של 7000 שח- האם מדובר בתשלום שכר טרחה בסך 5000 שח וסכום של 2000 שח מהווה החזר הוצאות משפטיות?

לגבי הסכום של שכר הטרחה בסך 5000 שח נדרש להוציא חשבונית מס קבלה במועד התשלום לגבי ה2000 שח הנוספים- לא פירטת מה פשר התשלום העודף ולכן אין ביכולתי להתייחס.

ל