האם מי ששוהה בישראל עם ויזת סטודנט זכאי לפטור ממס רכישה בישראל כעולה חדש?

מרדכי שלום,

אפתח בכך שמדובר בשאלה פרשנית מורכבת למדי, שכדאי לבררה, על פרטיה המדוייקים, במסגרת ייעוץ פרטני.

אשפוך מעט אור על הסוגיה הפרשנית באופן כללי.

הטבת מס רכישה לעולה חדש לפי תקנה 12(או 12א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה), התשל"ה-1974, מגיעה למי שמוגדר בתקנות "עולה".

זו ההגדרה "עולה" בתקנות הללו: "מי שנכנס לישראל אחרי יום ד' באדר התשכ"ג (28 בפברואר 1963) ובידו אחת מאלה:

(א)  אשרת עולה לפי סעיף 2 לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות);

(ב)  תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות;

(ג)   אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974".

נציין, כי ההגדרה מוסיפה כי "שר האוצר רשאי לקבוע סוגי בני-אדם שדינם כדין עולה".

שר האוצר אכן הפעיל סמכותו ופרסם במאי 1992 "הודעה על קביעת עולה". בהודעה הדגיש השר כי גם מי שנכנס בשנית לישראל ייחשב "עולה" לצורך התקנות, אם בתקופת השהות הראשונה שלו היתה בידו ויזת א/1, אך הוא שהה בישראל לצורך שירות סדיר או למטרת לימודים או שהייה כמרצה אורח או מומחה חוץ, וגם לא רכש זכות במקרקעין בפטור ממס רכישה לפי תקנה 12.

ההגדרה "עולה" בתקנות, דורשת לכאורה שני תנאים מצטברים: כניסה לישראל ("מי שנכנס לישראל"), וכן תעודה/אשרה מתאימה ("ובידו אחד מאלה").

למיטב הבנתי - אינני מומחה להגירה - על פי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, ויזת סטודנט, או תלמיד, הנה ויזה מסוג א/2.

ויזה זו ניתנת לפי תקנה 6(ב)(1) לתקנות הכניסה לישראל: "הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד)".

זאת, לעומת אשרה או רישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח) - המוזכרת כחלופה השלישית בתקנות מיסוי מקרקעין - שניתנת לפי סעיף 6(א) לתקנות הכניסה לישראל.

לכן, לכאורה, אדם שאין בידו אשר עולה או תעודת עולה לפי סעיפים 2 או 3 לחוק השבות, וגם לא ויזה מסוג א/1, אלא ויזה מסוג א/2, אינו מוגדר, מלכתחילה, "עולה" לצורך תקנות מס רכישה - גם אם הוא נחשב כמי "שנכנס לישראל".

הוא, ככל הנראה, לא מקיים את רמת הקביעות הנדרשת בישראל כדי להיחשב "עולה", שהרי הוא שוהה בה רק למטרות לימודים.

לפיכך, התקנות, לכאורה, לא חלות לגביו מלכתחילה.

הטבת מס הרכישה לפי התקנות, חלה בהתקיימם (גם יחד) של שני תנאים עיקריים (איננו דנים כאן ביתר התנאים אלא רק באלה שרלוונטיים לשאלה): התנאי הראשון, בו עסקנו לעיל, הוא כי מדובר ב"עולה".

התנאי השני מקופל במילים: "ובלבד שרכש אותה העולה תוך תקופה שמתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל לראשונה [...] ומסתיימת שבע שנים לאחר כניסתו כאמור [...]"

השאלה הנשאלת היא, אם התנאי המגדיר את התקופה שבה תינתן ההטבה, מתייחס רק לתקופת שהייתו בישראל כ"עולה" (ולכן היא תימנה אך ורק מיום שהוגדר "עולה" ולא לפני כן), או שמא הוא מתייחס לכניסה לישראל לראשונה, גם אם מדובר באדם שאינו מוגדר בעת כניסתו לישראל "עולה" (למשל, תלמיד שמחזיק בויזה א/2).

כאמור, זו סוגיה פרשנית, שיש לבררה באופן מעמיק, ולא זה המקום לעשות כן.

בין היתר יש לבחון פסיקות בתי המשפט בשאלות דומות כגון בעניין פדר בע"א 3207/93, בעניין צוובנר ואח' בו"ע 59273-01-22, וכן בעניין אלל בו"ע 29881-03-18.

תכלית ההטבה משחקת תפקיד פרשני משמעותי. כפי שקבע בית המשפט בעניין אלל, מטרת מתקין התקנות בתקנה 12 היא "להשיג שתי תכליות באמצעות ההקלה במס רכישה הניתנת לעולה חדש הרוכש דירת מגורים בישראל: עידוד העלייה לישראל וההשתקעות בה והשנייה, מתן סיוע סוציאלי לעולה החדש בצעדיו הראשונים בישראל".

ניתן לטעון, לדעתי, כי תכלית זו מצדדת בפרשנות לפיה את התקופה הרלוונטית יש למנות אך ורק מיום שהאדם הפך "עולה", גם אם שהה בישראל באופן זמני (לא כ"עולה") תקופת מה לפני כן.

תמיכה בפרשנות זו ניתן אולי גם למצוא בהודעת שר האוצר על קביעת עולה, שלפיה ייחשב כעולה גם מי שנכנס שנית לישראל, אפילו שבתקופה הראשונה שהה בישראל למטרת לימודים והחזיק ויזה מסוג א/1 (הויזה הבכירה יותר). שר אוצר הסכים להתעלם מתקופת שהותו של תלמיד בישראל למרות שהחזיק בויזה א/1 המעידה על רצונו לבחון השתקעות בישראל, ולא בויזת א/2.

ראוי לציין במיוחד את פסק הדין בפרשת פדר שנדונה בביהמ"ש העליון.

שם דובר באדם שנכנס לישראל בנובמבר 1975 בתור תושב ארעי והחזיק בויזת א/1 (המגדירה אותו כ"עולה" כאמור לעיל, שלא כמו במקרה דנן).

כשלוש שנים לאחר מכן שב לגרמניה.

באוגוסט 1991 שוב נכנס לישראל כעולה (כמה חודשים לפני כן רכש דירה בישראל).

בית המשפט העליון שלל (בדעת רוב של שניים לעומת אחד) את מתן ההטבה באותו עניין, שכן רכישת הדירה התרחשה הרבה לאחר שהסתיימה התקופה הרלוונטית בתקנות (באותה תקופה - חמש שנים).

ביהמ"ש מנה את התקופה מיום כניסתו לישראל לראשונה, בנובמבר 1975.

דעת הרוב ייחסה למילה "לראשונה" משמעות פשוטה וטבעית. תכלית ההוראה לסייע לעולה ה"טרי" שזו לו הפגישה הראשונה עם הארץ החדשה.

התכלית אינה לסייע בידי אותו עולה "ישן" שעלה לישראל בעבר, אך עזב אותה וכעת שב אליה. הדיבור "לראשונה" שבתקנות, מתמקד בכניסה הראשונה של העולה, בהיותו "חדש" בישראל. הוא מתמקד בכניסתו הראשונה לישראל, ולא באשרה האחרונה שלו.

נציין, כי הש' אנגלרד (בדעת מיעוט) מצא לנכון לציין בפסק דינו כי "הכוונה בכניסתו לישראל הראשונה של עולה, במובן תקנות מס רכישה, היא לכניסה על-פי אשרה או רישיון ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל".

אמנם כב' הש' אנגלרד, היה בדעת מיעוט, אך בהחלט ייתכן כי בנקודה זו גם שופטי הרוב לא חלוקים.

אלמלא היה אותו אדם מחזיק בויזה א/1 ומוגדר כ"עולה", אלא היה מחזיק בויזה א/2 שלא מגדירה אותו כעולה, בהחלט ייתכן לדעתי שלא היו שוללים ממנו את ההטבה.

אמנם שופטי הרוב מונים את התקופה מיום פגישתו הראשונה עם ישראל - אבל כ"עולה", ולא כשוהה זמני כמו תלמיד.

שפכתי מעט אור, אך כאמור, מדובר בשאלה פרשנית, שמחייבת ייעוץ וחוות דעת פרטניים.

בהצלחה!