פורום בתי משפט

פורום בתי משפט הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנוגעות להתנהלות מול הערכאות השונות. סדרי דין, הגשת תביעות, ייצוג בבית המשפט, צווים והליכי ערעור – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.

מנהלי פורום בתי משפט

עו"ד יהונתן ינאי

למעלה מ-12 שנות ניסיון בתחום הליטיגציה המסחרית והתאגידית.

עו"ד מאיה ראובני ילינק

למעלה מ-15 שנות ניסיון בליטיגציה, חוזים, נדל"ן ומשפט מסחרי.

עו"ד אבי קיסוס

עו"ד למעלה מ 10 שנים עוסק בתחום חדלות פירעון והוצל"פ, ונותן מענה משפטי כללי.

דיון בדלתיים סגורות

חסוי 13/11/26
שלום אם אני נכה נפש ויש לי ממש חרדה לפרטיות בית המשפט יקבל את זה שאני מעוניין בדיון בדלתיים סגורות?
נניח ואני הצד התובע ואם זה לא בדלתיים סגורות אז אני אוותר לגמרי על הגשת התביעה כי ממש יש לי בעיה נפשית של העניין הזה.
(ואם הם מקבלים אני חייב להביא מסמכים של זה?)
והאם דיון בדלתיים סגורות אומר שגם לא יפרסמו את הדיון ברישומים או רק שיפרסמו אותו בלי שמות ופרטים מזהים?
תודה מראש!

האם ניתן לנהל תיק משפטי בדלתיים סגורות במקרה של חרדה לפרטיות?

עו"ד אבי קיסוס מנהל 15/11/26

שלום רב,

 

ניתן להגיש בקשה לנהל את התיק בדלתיים סגורות.

רמת ההוכחה הנדרשת ורמת הפרסום המותרת או אסורה תלויה בהחלטה של בית המשפט בפניו נדון התיק.

 

בהצלחה

מנהל פורום עורכי דין

שלהב 117 ספיר, ערבה תיכונה

aykisos@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

תביעת פיצוי על התנהלות הצד שכנגד בהליך שנמחק לפני כמה שנים, והתיישנות

מידן 12/11/26
ב-2017 התנהל בבית הדין לעבודה הליך שלי נגד גוף ציבורי. הגוף הגיש שלוש בקשות ארכה להגשת כתב הגנה. את השלישית הגיש אחרי שהארכה הקודמת כבר הסתיימה, וכל הבקשות אושרו. כתב ההגנה הוגש חמישה ימים לפני הדיון, וקיבלתי אותו לראשונה רק באולם. בסופו של דבר התיק נמחק.
 
האם יש עילה לתביעת פיצוי נפרדת על התנהלות של צד בהליך, או שהסעד היחיד הוא הוצאות בתוך ההליך עצמו?
אם יש עילה כזו, האם יש בחוק ההתיישנות חריג לתקופה שבה התובע לא היה במצב לנהל את ענייניו, שיכול להאריך את 7 השנים? ואיך מוכיחים חריג כזה?
 
תודה רבה.

כיצד ניתן לתבוע פיצוי על התנהלות בהליך משפטי, ומהם חריגי ההתיישנות?

עו"ד אבי קיסוס מנהל 15/11/26

שלום רב,

 

לשאלה הראשונה התשובה היא לא. ההוצאות אמורות להיות במסגרת ההליך.

לשאלה השניה חוק ההתיישנות מאפשר לאירועים מסויימים לעכב, לדחות או להקפיא את תקופת ההתיישנות. אחת האפשרויות הקיימות בחק היא האפשרות שאם התנהלה תביעה אז תקופת התנהלות התביעה לא תיספר במסגרת תקופת התתיישנות, למשל; נניח שעילת התביעה התעוררה ב1/1/2016 ונניח שהתביעה הוגשה ב 1/1/2017, וב 31/12/2020 התביעה נמחקה. כלומר; במצב כזה חלפה רק שנה מתקופת ההתיישנות לפני הגשת התביעה. בתקופת ניהול ההליך תקופת ההתיישנות לא נספרת, וכאשר התביעה נמחקת תקופת ההתיישנות ממשיכה להיספר - כל נושא בהתאם למועד שלו.

אני ממליץ בחום לקבוע פגישה אצל עו"ד על מנת לבחון את המקרה, כדי לדעת מה ניתן ומה כדאי לעשות.

 

בהצלחה

מנהל פורום עורכי דין

שלהב 117 ספיר, ערבה תיכונה

aykisos@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דיון ביום של החתונה של אחי

עדי 09/11/26
נקבע לי דיון בבית משפט השלום בהרצליה בדיוק ביום שבו אני בקפריסין בחתונה של אחי. אני הנתבעת, והצד השני כבר הודיע שהוא מתנגד לכל דחייה. האם סביר שיאשרו לי דחייה אם יש לי כרטיסי טיסה שנקנו עוד לפני שקיבלתי את הזימון?

בקשה לדחיית דיון בשל חתונה משפחתית

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 10/11/26

עדי שלום,

 

פני לצד שכנגד בכתב ובקשי את הסכמתו לדחיית מועד הדיון, גם אם כבר הודיע על התנגדותו. נסי לתאם עמו מועדים חלופיים, ככל שניתן. את הפנייה ואת התשובה לה, ככל שתתקבל, צרפי כנספחים לבקשה.

 

בבקשה לדחיית מועד הדיון פרטי את הנסיבות שתיארת: הדיון נקבע ליום שבו את צפויה לשהות בקפריסין לרגל חתונת אחיך, וכרטיסי הטיסה נרכשו עוד לפני שקיבלת את הזימון לדיון. צרפי העתקים של כרטיסי הטיסה, ורצוי גם אישור שממנו עולה מועד רכישתם. צייני שפנית לצד שכנגד, מה הייתה תגובתו, ואם הצלחתם לתאם מועדים חלופיים.

 

מניסיוני, בקשות מסוג זה מתקבלות בדרך כלל גם חרף התנגדותו של הצד שכנגד, אך ההכרעה בכל מקרה נתונה לשיקול דעת בית המשפט.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

בית המשפט העליון לא קבע באופן "נקודתי" – אלא באופן יסודי ועקרוני

משה 06/11/26
1. החלטת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בתיק ע"א 8276-17 מיום 15.11.2018, הינה רק החלטה אחת מתוך סדרה של החלטות של בית המשפט העליון, שקובעות כולן שיש להתיר ללא סייג ייצוג על ידי מי שאינו עורך דין בהליכים משפטיים של בית המשפט העליון.
 
2. בנוסף להחלטת הנשיא יצחק עמית הנ"ל, ניתנה החלטה נוספת בבית המשפט העליון בתיק ע"א 6627-18 מיום 3.9.2019, הקובעת שיש לתת רשות ייצוג למי שאינו עו"ד,
ציטוט: "החלטה, כמבוקש, ובשים לב להחלטת כב' השופט י' עמית בע"א 8276/17 מיום 15.11.2018",
כלומר, בית המשפט העליון מסתמך על החלטת הנשיא יצחק עמית כהלכה פסוקה ומחייבת.
 
3. בנוסף, בפסק דין של בית המשפט העליון, בתיק עע"מ 7763-18, מיום 18.8.2019, נקבע בסעיף מס' 1, שניתנת רשות ייצוג למי שאינו עורך דין, ציטוט:
"יצוין כי בפתח הדיון לפנינו ביקשה המערערת שבעלה יטען בשמה ואפשרנו לה זאת".
 
4. כל ההחלטות הללו מוכיחות בעליל שבית המשפט העליון החליט עקרונית ויסודית שיש להתיר למי שאינו עורך דין לייצג בעלי דין בבית שפט עליון או בכל בית משפט
 
5. בנוסף, החוק עצמו קובע שרשאי מי שאינו עורך דין לייצג בהליכים משפטיים, כפי שנקבע בסעיף 69 של חוק המקרקעין, ציטוט:
"69. הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות."
כלומר, הנציגות שאינה מוגדרת כ-"עורכת דין" היא זו שמייצגת את כלל בעלי הדירות בהליכים משפטיים.
 
6. לאור זאת, רשאי כל צד בהליך משפטי, שבו מופיעה הנציגות, לבקש שגם הוא יהיה מיוצג ע"י מי שאינו עו"ד, על סמך עקרון השוויון בין בעלי הדין, שקיים בתקנה מס' 2 של תקנות סדר הדין האזרחי.

עמדת הגולש משה מובאת בפניכם

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 06/11/26

מצורפת עמדת הגולש משה לתועלת הציבור.

 

יצויין כי הנהלת הפורום מסתייגת מהתשובה של משה על אף האמור לאחר הצפה בלתי סבירה ובזבוז זמן יקר.

 

לציין כי איננו פורום דעות ומי שיודע את התשובה לשאלתו או שסבור שיודע טוב יותר ממנהלי הפורום מתבקש לפנות לפורום באתר חלופי ולא להעמיס על זמננו לשוא.

 

 

 

 

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

תלונה על שופטים ובכללם נשיא

מידן 05/11/26
האם אפשר להתלונן על נשיא בית דין והאם אפשר להתלונן על שופטת שכבר פרשה לגמלאות?
 
עיינתי בתיקים ישנים שלי וגיליתי התנהלות חמורה מבחינתי
 
אני טוען לרשלנות שיפוטית תוך ניצול מצב נפשי בעייתי באותם ימים -זה היה ב2015
אם אפשר אחרי שיש מענה שהתגובה לא תפורסם בפומבי אלא רק שיהיה מענה אליי
ואם אי אפשר אז לפרסם בכל זאת

מהן האפשרויות להגשת תלונה על שופט?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 05/11/26

מידן שלום,

 

הכתובת הייעודית לבירור תלונות על התנהלות שופטים במסגרת תפקידם היא נציבות תלונות הציבור על שופטים. ניתן להגיש תלונה גם על נשיא בית משפט או נשיא בית דין הנמנה עם נושאי המשרה שבסמכות הנציבות. התלונה יכולה לעסוק, למשל, בדרך ניהול המשפט, בהתבטאות בלתי ראויה או בפגיעה בזכות הטיעון.

 

חשוב להבחין בין תלונה על התנהלות לבין השגה על הכרעה: הנציבות אינה ערכאת ערעור ואינה מוסמכת לשנות פסק דין או להכריע מחדש בשאלה משפטית או ראייתית מהותית.

 

לפי הנחיות הנציבות, אין לה סמכות לברר תלונות על שופטים בדימוס. יש להבחין בין מי שסיימה את כהונתה לבין שופטת עמיתה שממשיכה לכהן, ולכן יש לבדוק את מעמדה המדויק.

 

בנוסף, לפי סעיף 18(א)(1) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ככלל, תלונה המוגשת לאחר שחלפה שנה מהמועד המאוחר מבין מועד המעשה, מועד גילוי עילת התלונה ומועד פסק הדין בהליך, מחייבת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורה. עיון מחודש בתיק ישן אינו מתחיל בהכרח את מניין התקופה מחדש.

 

כדי לבחון את האפשרויות ביחס למקרים שתיארת, לרבות שאלות הסמכות והמועדים, עליך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני, המבוסס על עיון במסמכי ההליכים.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

עו"ד ינאי, תתקשר דחוף לנשיא בית המשפט העליון

משה 04/11/26
ותגיד לנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהוא פעל בניגוד לדין כשהחליט למנות אדם שאינו עורך דין לייצג בהליך משפטי בבית המשפט העליון בתיק ע"א 8276-17 מיום 15.11.2018

ייצוג בידי מי שאינו עורך דין והחלטה נקודתית של בית המשפט

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 05/11/26

משה שלום,

 

הכלל בהליך אזרחי רגיל קבוע בתקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018: בעל דין פועל בעצמו או באמצעות עורך דין שמינה כדין, אלא אם קיימת הוראה מפורשת אחרת בדין. כלל מקביל נקבע בתקנה 472 לתקנות הישנות, שחלו במועד ההחלטה שאליה הפנית. ייפוי כוח כשלעצמו, או העובדה שמדובר בייצוג חד־פעמי וללא תמורה, אינם מקנים זכות לייצג אדם אחר בבית המשפט. ראו גם רע״א 8120/08 ביטון נ׳ פורטל, מיום 6.4.2009.

 

אכן, בהחלטתו מיום 15.11.2018 בע״א 8276/17 אישר השופט עמית בקשה לייצוג בידי מי שאינו עורך דין. בכך ניתן בפועל היתר לייצוג שההסדר הדיוני הרגיל אינו מתיר בהיעדר הוראה מפורשת אחרת בדין. לבית המשפט העליון כוח לקבוע הלכות מחייבות, כקבוע בסעיף 20(ב) לחוק־יסוד: השפיטה. ואולם, מההחלטה הקצרה, שכל שנאמר בה הוא ״כמבוקש״, בלי הנמקה ובלי דיון בכלל הייצוג או במקור הסמכות לחרוג ממנו, אין בסיס לקבוע שנפסקה הלכה המשנה את הדין או מקנה זכות כללית לייצוג כזה. ההחלטה מיום 15.11.2018.

 

הדין הכללי הוא אפוא כפי שפורט בתשובה הקודמת. ניתן להגיש לבית המשפט בקשה חריגה, כפי שניתן לבקש חריגה גם בעניינים אחרים; עצם האפשרות להגיש בקשה אינה מלמדת שיש זכות לקבלה. האם בקשה מסוימת תתקבל, והאם קיימת סמכות להיעתר לה בנסיבותיה, הן שאלות נפרדות שהיריעה כאן קצרה מלהכיל. ההחלטה שהצגת מלמדת שניתן היתר במקרה מסוים, אך אינה מסבירה את הבסיס המשפטי לכך.

 

פורום זה נועד לסייע למי שזקוקים למענה משפטי ואין בידיהם הידע הדרוש. אבקשך להימנע מהעלאת שאלות מסוג ״הכה את המומחה״ כאשר התשובה להן ידועה לך מראש. שאלות כאלה גוזלות מזמנם של מנהלי הפורום, המקדישים אותו לסיוע לפונים הזקוקים לעזרה.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

ייצוג הורה קשיש בדין ללא ייפוי כח

ארז 30/10/26
שלום רב,
אני מטפל בעניינים של הורי הקשישים וללא ייפוי כח כלשהו.
 
שאלתי היא:
ככל שיש עניינים משפטיים בבניין בו הם בעלי דירה, כנגד בעלי הדירות, באופן כזה או אחר וככל שאני רוצה לטפל בעניין של הורי, להבדיל משהם יטפלו בעניינם –
 
האם אני אמור להגיש בקשה בשמם בהליך או לקבל את הסכמת הצד השני ואת הסכמת בית המשפט ועל מנת לייצג אותם?
 
או שאני יכול להגיש את כתב הטענות ופשוט לציין בו שיש לי הרשאה מטעמם לטפל בעניינם זה ושאני לוקח את ההליך אליי?
 
תודה

כיצד ניתן לסייע להורים קשישים ולייצג אותם בהליך משפטי?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 02/11/26

ארז שלום,

בהנחה שאינך עורך דין, אין די בכך שתציין בכתב הטענות שהוריך הרשו לך לטפל בעניינם. גם הסכמת הצד שכנגד אינה מקנה כשלעצמה זכות ייצוג, והוריך נשארים בעלי הדין; אינך יכול להפוך לבעל הדין במקומם בהצהרה שאתה "לוקח את ההליך אליך".

יש להבחין בין המסלולים הבאים:

1. בהליך אזרחי רגיל, תקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, קובעת שהפעולות בבית המשפט נעשות בידי בעל הדין עצמו או בידי עורך דין שמינה, אלא אם קיימת הוראה מפורשת אחרת בדין. ייפוי כוח לבן משפחה, גם לייצוג חד־פעמי וללא תמורה, אינו מספיק כשלעצמו. ברע"א 8120/08 ביטון נ' פורטל, מיום 6.4.2009, דחה בית המשפט העליון טענה שלפיה ניתן לייצג בעל דין באמצעות "ידיד קרוב" שאינו עורך דין, משום שהייצוג נעשה שלא דרך עיסוק ושלא בתמורה. הובהר שסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין אינו מקור עצמאי להיתר ייצוג בבית המשפט. לכן נדרש מסלול שהדין מאפשר, ולא די בהסכמת ההורים או באופי החד־פעמי של העזרה.

2. כאשר מצב ההורים מצדיק זאת, ניתן לבקש מינוי אפוטרופוס לדין לצורך ייצוגם בהליך. תקנה 172א מאפשרת לבית המשפט למנות אפוטרופוס לדין ל"פסול־דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס". כלומר, הסמכות אינה מוגבלת רק למי שכבר הוכרז פסול דין. עם זאת, גיל מבוגר לבדו אינו מצדיק מינוי: יש להסביר את הקושי והצורך בהגנה על ענייניהם, תוך התחשבות ברצונם. אפשר לבקש שבית המשפט יבחן את התאמתך לתפקיד, אך אין לך זכות אוטומטית להתמנות, ובית המשפט יקבע את זהות המתמנה והיקף המינוי.

3. אם מדובר בתביעה קטנה, סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט מאפשר ייצוג בידי אדם שאינו עורך דין, בכפוף לייפוי כוח שהוגש לבית המשפט ולאישור בית המשפט. המסלול אינו מותר למי שעוסק בייצוג דרך קבע, כשהייצוג נעשה במהלך עסקיו הרגיל או בתמורה.

4. אם הסכסוך נדון בפני המפקח על רישום מקרקעין, יש לבחון את הייצוג לפי ההסדר החל שם. תקנה 78 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) מחילה את סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים; סעיף 75(א) לחוק המקרקעין מקנה למפקח סמכות לסטות מסדרי הדין מטעמים שיירשמו. לכן, אם מבוקש שתייצג בעצמך, נכון להגיש בקשה מנומקת בצירוף הרשאה מהוריך ולבקש החלטה מפורשת, בלי להניח שחל ההיתר שבדיני התביעות הקטנות.

חלופה נוספת, אם הוריך מסוגלים לקבל החלטות אך זקוקים לעזרה בהבנת מידע ובמימוש החלטותיהם, היא מינוי תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והתקנות משנת 2024. זהו מסלול לתמיכה ברצונם ובהחלטותיהם, והמינוי כשלעצמו אינו מקנה זכות לייצג אותם בבית המשפט.

לכן, תחילה צריך לברר באיזו ערכאה מתנהל ההליך ומהו הסיוע שהוריך צריכים. בהתאם לכך יש להסדיר את ההרשאה והמינוי או האישור הנדרשים, לפני שאתה חותם או פועל כמייצגם.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

למה עורך דין טועה?

משה 29/10/26
1. כותרת התשובה של עו"ד קיסוס מיום 25.10.2026 היא: "איך ניתן לתבוע צד שאינו מתגורר בארץ"
2. התשובה של עו"ד קיסוס היא שאפשר להגיש בקשה לבית המשפט לבצע המצאה מחוץ לתחום.
3. בעניין זה קבע בית המשפט העליון בפסק דין רע"א 1152-20 - ציטוט:
"הדרישה לקבלת היתר להמצאת כתבי טענות מחוץ לתחום בוטלה
במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות,
כך שכיום בעל דין רשאי להמציא כתבי טענות מחוץ לתחום המדינה
אם הוא עומד בתנאי תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי,
התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות)"
4. לפיכך, ברי הוא שעו"ד קיסוס טועה. אין שום צורך ברשות בית המשפט לתביעת צד שאינו מתגורר בארץ.

המצאה מחוץ לתחום לפי התקנות החדשות

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 29/10/26

משה שלום,

 

נכון שבתקנות סדר הדין האזרחי החדשות בוטלה הדרישה לקבלת ״היתר המצאה״ במתכונתה הישנה, לפי תקנה 500 לתקנות הקודמות. עם זאת, החובה לפנות לבית המשפט לצורך קביעת דרך ההמצאה נותרה בעינה.

 

תקנה 166 מאפשרת המצאה מחוץ לתחום בהתקיים אחת מעילות ההמצאה המנויות בה, ובכפוף לתקנות 167 ו־168. תקנה 167(א) קובעת כי בעל דין המבקש להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה יגיש בקשה בכתב לקביעת דרך ביצוע ההמצאה. הבקשה נתמכת בתצהיר המפרט את העובדות המבססות את עילת התביעה ואת עילת ההמצאה, וכן היכן נמצא הנמען או ייתכן שנמצא. לפי תקנה 167(ב), בית המשפט קובע את דרך ההמצאה ורשאי גם להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

תקנות 166–168.

 

גם בהחלטה ברע״א 1152/20 שאליה הפנית יש התייחסות לשני הדברים: בפסקה 1 מצוין שבוטלה דרישת ההיתר לפי ההסדר הקודם, ובפסקה 12 מובהר כי גם לפי התקנות החדשות נתונה לבית המשפט הסמכות שלא לאפשר המצאה מחוץ לתחום, בהתאם לתקנה 167(ב).

ההחלטה המלאה.

 

בתשובה שאליה התייחסת נאמר שאפשר להגיש בקשה לבית המשפט לביצוע המצאה מחוץ לתחום; לא נאמר שיש לקבל היתר לפי תקנה 500 הישנה. הגשת בקשה לקביעת דרך ההמצאה אכן נדרשת גם לפי ההסדר החדש, ולכן אין בציטוט שהבאת כדי לסתור את עצם ההפניה להגשת בקשה לבית המשפט.

 

עו״ד אבי קיסוס מעניק לקוראי הפורום שירות מקצועי, מסור ורב ערך, ומשקיע מזמנו, מידיעותיו ומניסיונו כדי לסייע לציבור. שאלות, הבהרות וחילוקי דעות משפטיים הם חלק מדיון מקצועי מבורך, ויש להעלותם באופן ענייני ומכבד. לצד הפתיחות לדיון, לא נקבל פגיעה בכבודו של עו״ד קיסוס או התבטאויות פוגעניות כלפיו.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לתבוע צד שכנראה לא מתגורר בארץ

Yossi 24/10/26
שלום
 
כיצד ניתן לתבוע צד, שידוע לי מס' תעודת הזהות שלו, אבל כנראה לא מתגורר בפועל בארץ?
 
איך ניתן בכלל למסור לו כתב תביעה באופן הזה?
 
גם אם הוציא תמצית רישום – זו לא באמת כתובת המגורים שלו.
 
תודה

איך ניתן לתבוע צד שאינו מתגורר בארץ?

עו"ד אבי קיסוס מנהל 25/10/26

שלום,

 

אפשר להגיש בקשה לבית המשפט לבצע המצאה מחוץ לתחום.

 

בהצלחה

מנהל פורום עורכי דין

שלהב 117 ספיר, ערבה תיכונה

aykisos@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

המצאה אישית שנדרשה – האם הגשת כתב הגנה על ידי הנתבע מייתרת אותה?

מידן 16/10/26
שלום,
בתביעה קטנה שהגשתי, הרשם הורה לי להמציא לנתבעת את כתב התביעה המתוקן והזימון במסירה אישית, ולהגיש אישור מסירה עד מועד שנקבע.
נציג הנתבעת כבר התקשר אליי ואמר שהגיע אליהם מכתב בעניין התביעה, ושהם ישלחו כתב הגנה. הגשתי על כך הודעה לתיק, אבל הרשם הורה שוב להמציא ולהגיש אישור מסירה כדין.
 
אם הנתבעת תגיש כתב הגנה לפני המועד שנקבע להגשת אישור המסירה, האם עדיין צריך לבצע את המסירה האישית?
האם מקובל לחכות לכתב ההגנה, או שעדיף לבצע את המסירה בכל מקרה כדי לא להסתכן במחיקת התביעה?
תודה רבה.

האם הגשת כתב הגנה פוטרת מביצוע מסירה אישית?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 20/10/26

שלום,

 

כל עוד עומדת בתוקף הוראת הרשם לבצע מסירה אישית ולהגיש אישור מסירה, יש לקיים אותה. אין להניח ששיחת הטלפון או הגשת כתב הגנה בעתיד מבטלות אותה.

 

ככלל, המצאת כתב התביעה וההזמנה לדין היא נקודת המוצא למניין המועד להגשת כתב הגנה. בתביעה קטנה המועד הרגיל הוא 30 ימים ממועד ההמצאה, בכפוף להחלטות בית המשפט ולהוראות הדין בדבר מניין המועדים.

 

כאשר הנתבע אינו מגיש כתב הגנה במועד, ניתן לבקש פסק דין בהעדר הגנה. אין בכך הבטחה שהתביעה תתקבל במלואה: בית המשפט רשאי לדרוש בירור והבאת ראיות, והתובע עשוי להידרש להוכיח את תביעתו או חלק ממנה. העדר המצאה כדין עלול למנוע קבלת פסק דין בהעדר הגנה, להביא לביטולו אם ניתן ולעכב את בירור התביעה.

 

הפסיקה הכירה בחריגים שבהם ידיעה ממשית ומלאה על ההליך עשויה לקבל משקל גם כשנפל פגם בהמצאה, בין היתר במצבים של התחמקות או שימוש בחוסר תום לב בטענת אי־המצאה. אולם אמירה כללית של נציג כי הגיע ״מכתב בעניין התביעה״ אינה מוכיחה בהכרח שהנתבעת קיבלה את כתב התביעה המתוקן, נספחיו והזימון.

 

אם יוגש בפועל כתב הגנה המתייחס לכתב התביעה המתוקן, הדבר עשוי לבסס בקשה לקבוע שתכלית ההמצאה הושגה ולייתר מסירה נוספת. במקרה שתיארת, שבו הרשם חזר במפורש על דרישת המסירה, נכון להגיש בקשה מתאימה לשינוי ההוראה או להבהרתה, ולהפנות לכתב ההגנה שהוגש.

 

עצם הגשת הבקשה אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה. כל עוד לא שונתה ההוראה או הוארך המועד, יש לבצע את המסירה ולהגיש את האישור במועד שנקבע, ולא להמתין על סמך ההבטחה הטלפונית בלבד.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

הקלטת שיחה עם הנתבע אחרי הגשת התביעה – להגיש מראש או להביא לדיון?

מידן 15/10/26
שלום,
הגשתי תביעה קטנה. אחרי ההגשה, נציג של הנתבעת התקשר אליי ואמר בשיחה דברים שתומכים בטענות שלי. השיחה הוקלטה באופן אוטומטי על ידי המכשיר , ויש לי גם תמליל.
הגשתי לתיק הודעה על השיחה, וציינתי בה שההקלטה והתמליל זמינים אם בית המשפט יורה עלך כך. הרשם נתן החלטה בעניין אחר בקשר להמצאה הכללית של כתב תביעה מתוקן שהגשתי בתיק במסירה אישית ולא התייחס משום מה להקלטה.
 
האם אפשר להביא את ההקלטה והתמליל לדיון עצמו, או שמקובל להגיש אותם לתיק מראש בבקשה לצירוף ראיה?
אם מגישים מראש, כמה זמן לפני הדיון מקובל, והאם צריך להמציא עותק לנתבעת?
האם עדיף להמתין ולהציג את ההקלטה רק אם הנתבעת תכחיש את מה שנאמר בשיחה או שהשיחה התקיימה?
תודה רבה.

כיצד מגישים הקלטה שנוצרה לאחר הגשת תביעה קטנה?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 20/10/26

שלום,

 

כתב התביעה מציג את העובדות שעליהן מבוססת התביעה ואת הסעד המבוקש. בשלב שמיעת הראיות על התובע להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת באמצעות עדותו, מסמכים, הקלטות וראיות אחרות. בתביעה קטנה הטענות והראיות נשמעות בדרך כלל בדיון אחד, ולכן חשוב להיערך מראש להגשת הראיות.

 

מאחר שהשיחה התקיימה לאחר הגשת התביעה, נכון להגיש בהקדם בקשה לצירוף ההקלטה והתמליל, להסביר מתי נוצרו ואילו טענות הם מוכיחים, ולהמציא לנתבעת עותק בהתאם להוראות בית המשפט. הודעה שלפיה ההקלטה זמינה לפי דרישה אינה תחליף להגשתה, והחלטה בעניין אחר אינה מלמדת שניתנה רשות לצרפה.

 

נוסף על כך, צריך לבחון את תוכן השיחה מול כתב התביעה המתוקן שכבר הגשת. אם ההקלטה רק תומכת בעובדות שנטענו בו, אין הכרח לתקנו שוב רק בשל הוספת הראיה. לעומת זאת, אם אתה מבקש להוסיף או לשנות עובדות מהותיות שעליהן מבוססת התביעה, להוסיף עילת תביעה או לשנות את הסעד המבוקש, יש לבקש גם רשות לתקן את כתב התביעה ולפרט את השינויים. צירוף ההקלטה כשלעצמו אינו מתקן את כתב התביעה. בית המשפט יחליט אם להתיר את התיקון ובאילו תנאים, לרבות מתן אפשרות לנתבעת להתגונן מפניו.

 

בהליך אזרחי רגיל יש לגלות גם הקלטה רלוונטית במסגרת תצהיר גילוי המסמכים ולאפשר עיון בה, בכפוף לדין ולהחלטות בית המשפט. בתביעה קטנה אין חובה אוטומטית להחליף תצהירי גילוי מסמכים במתכונת זו; נקודת המוצא היא צירוף הראיות לכתב התביעה והעמדתן לרשות הנתבע מראש.

 

לא מומלץ להמתין להכחשה כדי לחשוף לראשונה את ההקלטה בדיון. אם מבקשים לדחות את חשיפתה מטעם מיוחד, יש לבקש רשות מראש. אין מספר ימים אחיד לכל בקשה לצירוף ראיה: יש להגישה בהקדם, לפי ההחלטות בתיק, ובאופן שיאפשר לנתבעת להיערך.

 

יש להגיש את קובץ ההקלטה עצמו לצד התמליל ולשמור את המקור המלא. לפי הנחיות הרשות השופטת, קובצי שמע מוגשים בהחסן נייד, עם עותק לבית המשפט ולכל נתבע; לדיון יש להגיע גם עם אמצעי להשמעתם.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

האם מחוייב להגיש הבקשה עם תצהיר

מיכל 15/10/26
שלום, אני מבקשת להגיש באופן עצמאי לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין רכושי של בית המשפט לענייני משפחה.
האם חובה לצרף לבקשה תצהיר המאומת בפני עורך דין, או שניתן להגיש את הבקשה ללא תצהיר?

האם חובה לצרף תצהיר מאומת לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור?

עו"ד מאיה ראובני ילינק מנהלת 20/10/26

מיכל היקרה שלום,

 

ככל והבקשה מבוססת על עובדות/ טענות עובדתיות, זו עשויה להידחות ככל ואותן טענות עובדתיות לא מוכחות בתצהיר או מסמכים לתמיכתן. לכן- במצב כזה, שהבקשה להארכת מועד מבוססת על נימוקים עובדתיים- יש לתמוך את הבקשה בתצהיר ערוך כדין, קרי- מאומת בפני עו"ד.

מנהלת פורום בתי משפט

דרך מנחם בגין 150, תל אביב

052-4223346

maya@grjlaw.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

משרד הפנים

דבי סגל מזרחי 08/10/26
בגין אובדן תז ו/או גניבתה כל ניסיונותיי להגיע למשרד הפנים החל מברור הסניף, קביעת תור בזימון תורים באפליקציות המתאימות עלו בתוהו. הם אינם נגישים ולא ניתן להגיע ללא קביעת תור. ההנפקה של תז חדש היא קריטית בגלל מס סיבות, הבחירות הקרבות לסף, תרופות שעלי ליטול, לימדים במכללה הדורשים זיהוי , ועוד ועוד... אי לכך אני מעוניינת בדחיפות בצו עשה כנגד משרד הפנים בחיפה. ידוע לי שחייבים לפנות לבימש מנהלתי ולא לתביעות קטנות. אינני יודעת באשר למחוזי. נא סייעו בידי. המון תודה.

איך אפשר להשיג תור במשרד הפנים בחיפה להנפקת תעודת זהות חדשה?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 08/10/26

דבי שלום,

 

מחקתי את הטלפון שלך וגם את יתר פרטיך, לא נכון לפרסם ככה בפורום ציבורי..

אני לא ממליץ על הקו הזה. זה מתסכל אני בטוח אבל תמשיכי לנסות לקבוע תור עד שתצליחי.

נכנסתי בעצמי לתיאום תורים של משרד הפנים לפני שהשבתי לך ויש תור מחר ללשכת נוף הגליל וביום א' ללשכות עפולה כרמיאל, קריות, נהריה ויקנעם.

אני מבין שיש נסיבות אישיות ויחד עם זאת אני לא חושב שסיכוי הליך כזה טובים בהכרח.. במיוחד שיש תורים פנויים.

בכל מקרה ככל שתבחרי להתקדם להליך, אני מציע לך להתייעץ עם עורך דין ולא בפורום.

 

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

עדכון סטאטוס גישור לבימ"ש

אלעזר 08/10/26
שלום רב,
הגשתי תביעה, ההליך הופנה לגישור, מונה מגשר, התקיימה פגישת גישור, הועלתה הצעה והצדדים צריכים להשיב בעוד כמה זמן.
בימ"ש ביקש לקבל עדכון לגבי סטאטוס הגישור בעוד שבוע.
אני לא מיוצג, והמגשר לא רשום בנט המשפט.
מי אמור להגיש לביהמ"ש את העדכון? בעלי הדין או המגשר?

מי מגיש עדכון לבית המשפט על הליך גישור?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 08/10/26

שלום אלעזר,

 

אם מדובר במגשר מהו״ת, המגשר מגיש דיווחים לבית המשפט על מצב ההליך. טופס הדיווח של הנהלת בתי המשפט כולל גם דיווח על גישור שעדיין מתנהל, ונוהלי התכנית מתייחסים גם לדיווח ידני. לכן, העובדה שלדבריך המגשר אינו רשום בנט המשפט אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות שיגיש עדכון. כדאי לוודא מולו אם העדכון שהתבקש יוגש על ידו.

 

עם זאת, יש לבדוק למי מופנית החלטת בית המשפט. ככל שהיא דורשת מבעלי הדין להגיש עדכון במועד מסוים, אין להניח שדיווח המגשר מחליף את מילוי ההוראה.

 

בעדכון יש לשמור על סודיות הגישור: אסור לחשוף את תוכן השיחות, הצעות הפשרה או עמדות הצדדים. אפשר להודיע על עצם קיום הגישור ועל כך שהוא עדיין מתנהל, בלי לפרט את המשא ומתן.

 

אם הייתי במקומך, הייתי מגיש בעצמי הודעה קצרה שמודיעה איפה הדברים עומדים: שהתקיימה פגישת גישור ושההליך טרם הסתיים, בלי לחשוף את תוכן הגישור.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

בקשה לצירופי לתביעה בהתאם לתקנה 26

ליטל משה גבעוני 06/10/26
הגשתי בקשה לצירופי לתביעה בהתאם לתקנה 26 ועל בסיס העובדה כי התובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת
אני השוכרת הנוספת שטיעוני התביעה שהוגש נוגעות במישרין גם במבקשת שכן הנזקים הנטענים נגרמו לשוכרים ביחד

צירוף תובעת נוספת לתביעה קיימת ותביעת נזקיה

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 07/10/26

שלום ליטל,

 

משאלתך לא ברור אם ביקשת להצטרף כתובעת או כנתבעת. מהתיאור עולה שכנראה כוונתך להצטרף כתובעת ולתבוע פיצוי על נזקייך, והתשובה להלן מבוססת על הנחה זו.

 

תקנה 26 מאפשרת לצרף בעלי דין כאשר הצירוף דרוש להכרעה יעילה ושלמה בתובענה ויש שאלה עובדתית או משפטית משותפת. עם זאת, כאשר מבקשים להוסיף תובעת לתביעה שכבר הוגשה, יש לבחון גם את תקנה 46, המסדירה הוספת בעל דין ותיקון כתבי טענות. בית המשפט ישקול, בין היתר, את שלב ההליך, התנהלות המבקשים והשלכות התיקון על ניהולו. תקנות סדר הדין האזרחי.

 

עצם צירופך כתובעת אינו מגדיל את סכום התביעה ואינו מוסיף אוטומטית נזקים שלא נתבעו. אם נזקייך האישיים אינם נכללים בכתב התביעה הקיים, יש לבקש גם לתקן אותו כך שיפרט את זכותך לפיצוי, את נזקייך ואת הסעדים המבוקשים עבורך. ככל שמבוקשת הגדלת הסכום הנתבע, יש להסדיר גם את הפרשי האגרה ולבחון את הסמכות העניינית. תקנה 10 לתקנות האגרות.

 

אפשרות נוספת היא להגיש תביעה עצמאית ולבקש איחוד דיון לפי תקנה 40, כאשר התביעות תלויות ועומדות באותו בית משפט. האיחוד נתון להחלטת בית המשפט ואינו אוטומטי. זו עשויה להיות דרך מתאימה, אך אין הכרח להעדיפה בכל מקרה על בקשה משולבת להוספת תובעת ולתיקון התביעה.

 

כדי להעריך את הבקשה שכבר הגשת, צריך לעיין בכתב התביעה ובבקשת הצירוף, ולדעת באיזה שלב נמצא ההליך ואם כבר ניתנה החלטה בבקשתך.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

בקשה בנט המשפט

אורן 06/10/26
איך פותחים בנט המשפט בקשה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט?

כיצד מגישים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 07/10/26

שלום אורן,

 

כדי לקבוע כיצד להגיש את הבקשה, צריך לדעת מי נתן את הצו שאת אכיפתו אתה מבקש, באיזה סוג הליך הוא ניתן ואם ההליך עדיין מתנהל.

 

כאשר מדובר בצו שניתן בהליך אזרחי בבית משפט, ככלל פונים לערכאה שנתנה אותו. בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט היא הליך אכיפה בעל מאפיינים מיוחדים; אין להסיק מעצם אופיו כי בכל מקרה צריך לפתוח מספר תיק חדש. את מסלול ההגשה — בתיק המקורי או בהליך נפרד — יש לברר לפי סוג ההליך והוראות המזכירות המתאימות.

 

יש גם מקרים שבהם הבקשה נפתחת כהליך נפרד. למשל, בהוראת מנהל בתי המשפט מ־20.8.2024 מופיעים ״ביזיון המפקח על המקרקעין״ ו״ביזיון החלטת רשם ההוצאה לפועל״ כסוגי עניין בתיק אזרחי מסוג ת״א. סיווגים אלה אינם קובעים את מסלול ההגשה לכל בקשת ביזיון של צו שנתן בית משפט. הוראת מנהל בתי המשפט, ילקוט הפרסומים 12687.

 

מבחינת תוכן הבקשה, יש לפרט את הצו וההפרות הנטענות, לצרף את ההחלטה ואת המסמכים התומכים, ולתמוך את העובדות בתצהיר. יש גם להמציא את הבקשה למשיב; סעיף 6(2) מחייב את זימונו ומתן אפשרות להשמיע טענות לפני הטלת קנס או מאסר. מטרת ההליך היא לכפות ציות לצו, ויש לבדוק שהוא מתאים להפרה הנטענת ולדרכי האכיפה הזמינות. תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

 

לכן, לפני בחירת סוג ההגשה בנט המשפט, נכון לברר עם מזכירות הערכאה שנתנה את הצו אם במקרה המסוים נדרשת פתיחת הליך נפרד ומהו סיווגו. הפרטים החסרים בשאלתך אינם מאפשרים להצביע על אפשרות הגשה אחת שתהיה נכונה בכל המקרים.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

סמכות מקומית בתביעה קטנה: שיחת טלפון כ"מקום המעשה", וסניף מקומי כ"מקום העסק"

מידן 29/09/26
שלום,
 
אני מתכוון להגיש שתי תביעות קטנות נפרדות ויש לי שאלות על הסמכות המקומית. באתר הממשלה (gov.il) כתוב שאפשר להגיש בבית המשפט שבתחומו נמצא: היישוב שבו גר הנתבע או שבו נמצא העסק שלו, או היישוב שבו הנתבע ביצע או נמנע מלבצע את המעשה שבו עוסקת התביעה. בתביעה שעוסקת בפרסום או במסחר באינטרנט אפשר גם ביישוב המגורים או העסק של התובע.
 
שאלה 1, שיחת טלפון: אני תובע חברה בגין הטעיה בעל פה של נציג בשיחת טלפון. אני התקשרתי מהבית, והמשרד של החברה נמצא ביישוב אחר. האם "היישוב שבו הנתבע ביצע את המעשה" הוא היישוב של המשרד, או שיש מקום לטענה שהמעשה בוצע גם במקום שבו נשמעה ההטעיה, כלומר אצלי?
 
שאלה 2, סניף מקומי: אני תובע רשת קמעונאית עם סניפים ברחבי הארץ. הכתובת הרשומה שלה ביישוב אחד, אבל יש לה סניף ביישוב קרוב אליי. האם סניף כזה נחשב "היישוב שבו נמצא העסק של הנתבע", ואפשר להגיש שם? אם יש פסיקה או התייחסות שעוסקת בזה, אשמח לשמוע.
 
תודה מראש.

סמכות מקומית: הטעיה בטלפון וסניף של רשת

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 30/09/26

שלום מידן,

 

יש להבחין בין שני המקרים:

 

1. הטעיה בשיחת טלפון

 

תקנה 2(א)(5) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) מאפשרת להגיש תביעה במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. כאשר ההטעיה הנטענת היא מצג שנמסר לך בשיחת טלפון, יש מקום לטענה שהמעשה התרחש גם במקום שבו שמעת וקיבלת את המצג, ולכן אינו מוגבל בהכרח למקום משרדיה של החברה.

 

זו אינה סמכות אוטומטית הנובעת מעצם מגוריך באותו יישוב או מכך שהתקשרת מהבית. בכתב התביעה יש לפרט שהמצג המטעה שביסוד התביעה נמסר לך כששהית שם, ולתאר את נסיבות השיחה. אם החברה תחלוק על הסמכות המקומית, בית המשפט יכריע בטענה לפי הנסיבות. הכלל המיוחד הנוגע לפרסום או למסחר באינטרנט אינו חל על שיחה טלפונית רק משום שהיא התקיימה מרחוק.

 

2. סניף מקומי של הרשת

 

ככל שמדובר בסניף שבו החברה הנתבעת מנהלת את עסקיה, ניתן ככלל להגיש את התביעה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא הסניף, מכוח תקנה 2(א)(1). הכתובת הרשומה של החברה אינה מקום השיפוט האפשרי היחיד, ואין הכרח שהעסקה שבמחלוקת נעשתה דווקא בסניף המקומי.

 

אם המקום מופעל בידי זכיין או חברה נפרדת, צריך לבדוק את הקשר בינו לבין הנתבעת: גם סוכנות הפועלת מטעמה עשויה להספיק, אך שם מסחרי משותף לבדו אינו בהכרח מבסס זאת. כדאי לצרף אסמכתה למיקום הסניף ולכך שהוא סניף או נציגות של הנתבעת, כגון פרסום באתר החברה.

 

בשתי התביעות יש לבחור בית משפט בעל סמכות לפי הזיקה המתאימה, ולא להסתפק בכך שהוא הקרוב ביותר לביתך.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דחיית תביעה לאחר הגעה להסדר בגישור

מרדכי 26/09/26
שלום רב,
הגשתי תביעה ובהמלצת בימ"ש ההליך הופנה לגישור (לא מהו"ת).
אינני מיוצג.
בפגישת הגישור המגשר הציע הסכם שכולל פיצוי כספי תוך שתביעתי תידחה (ללא צו להוצאות).
המשמעות הפרקטית של דחיית התביעה ברורה לי, אך מהי המשמעות המשפטית? האם קיימת חלופה עדיפה שמקובלת בהליכי גישור וש"תסנדל" אותי כמה שפחות?
כמובן שברגע שאני מקבל את הפיצוי הכספי, אין לי עילה/כוונה לתבוע שוב בגין אותם נזקים.
תודה

סיום תביעה בפשרה: דחייה, קבלה או מחיקה

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 28/09/26

שלום מרדכי,

 

אם הפשרה מעניקה לך פיצוי המקובל עליך ומסיימת את הסכסוך שביקשת לסיים, דחיית התביעה בהסכמה אינה מלמדת כשלעצמה שבית המשפט קבע שטענותיך אינן מוצדקות. עם זאת, יש הבדלים משפטיים בין הדרכים לסיום ההליך:

 

דחיית התביעה: ככלל, יוצרת מעשה בית דין וחוסמת הגשת תביעה נוספת בין אותם צדדים באותה עילה. במסגרת פשרה, מטרתה בדרך כלל להבטיח שהסכסוך הסתיים, בלי שבית המשפט נדרש להכריע מי מהצדדים צודק. מבחינת הנתבע, הסופיות הזו היא חלק מהתמורה להסכמתו לשלם.

 

קבלת התביעה בהסכמה: אפשר להסכים שבית המשפט יחייב את הנתבע בתשלום סכום הפשרה. גם פסק דין כזה, ככלל, ממצה את עילת התביעה שהוסדרה ואינו מאפשר לתבוע בגינה פעם נוספת. ניתן לקבוע במפורש שהתשלום נעשה לצורכי פשרה וללא הודאה באחריות; אין הכרח לדחות את התביעה כדי להימנע מהודאה.

 

מחיקת התביעה: לפי תקנה 41(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, מחיקה אינה מהווה מעשה בית דין, ולכן אינה כשלעצמה חוסמת הגשת תביעה חדשה. אולם אם הסכם הפשרה כולל ויתור וסילוק של הדרישות, ההסכם עשוי לחסום תביעה נוספת גם כשההליך הסתיים במחיקה. מחיקה אינה מבטלת את ההתחייבויות שנטלת בהסכם, ואינה מאפשרת לקבל כפל פיצוי על אותו נזק.

 

בהסדר גישור ניתן לבקש מבית המשפט לתת להסכם תוקף של פסק דין, הכולל את חיוב התשלום המוסכם ואת התנאים לסיום הסכסוך, ללא הודאה בטענות הצד האחר. חשוב שחיוב התשלום עצמו ייכלל בפסק הדין, כדי שאם הסכום לא ישולם במועד ניתן יהיה לפעול לאכיפתו בהוצאה לפועל. לכן יש לבחון את תוכן ההסדר ואת נוסח פסק הדין המבוקש, מעבר למילים ״קבלה״, ״דחייה״ או ״מחיקה״.

 

מאחר שבשאלתך מתוארת הצעת פשרה ולא תשלום שכבר בוצע, חשוב להסדיר במפורש את סכום התשלום ומועדו, את היקף הוויתור ואת מועד כניסתו לתוקף. אפשר לשקול להתנות את הוויתור בביצוע התשלום, ולוודא שנשמרת האפשרות לאכוף את התחייבויות הנתבע אם לא יקוימו. אם יש זכויות או עניינים שאינך מתכוון לסלק, יש להחריגם במפורש.

 

ככל שתקבל את הפיצוי המוסכם וההסדר יוגבל לסכסוך שהתכוונת לסיים, ההבדל המעשי בין החלופות עשוי להיות מצומצם. ההגנה החשובה עבורך היא הסדר ברור שמבטיח את התשלום ומגדיר במדויק על מה אתה מוותר.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

תצהיר למסמך מטעם הנתבע

גולן 20/09/26
שלום
 
יש לי מסמך מטעם הנתבע שאני רוצה לעשות בו שימוש לטובתי במשפט כתובע–
האם אני עדיין צריך תצהיר של מי שערך אותו על מנת להציגו במשפט, שכן זהו מסמך מטעם הנתבע שהוא לא יכול להכחיש את קיומו ואת האותנטיות שלו.
 
תודה

הגשת מסמך באמצעות עורכו

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 24/09/26

שלום גולן,

 

ככלל, כשמבקשים להגיש מסמך להוכחת אמיתות תוכנו, יש להגישו באמצעות עורכו, שיוכל להעיד על הדברים ולהיחקר עליהם. בהיעדר עדות מתאימה, תוכן המסמך עלול להיות עדות מפי השמועה.

 

גם אם הנתבע אינו חולק על האותנטיות של המסמך, אין בכך בהכרח כדי לייתר את עדות העורך. ההכרה בכך שמסמך אמיתי ושלא זויף אינה בהכרח הסכמה לכך שהעובדות המתוארות בו נכונות.

 

עם זאת, לכלל יש חריגים. בפרט, אם מדובר בדברים שהנתבע עצמו כתב או אימץ, אפשר שביכולתך להגישם נגדו כ״הודאת בעל דין״, ללא תצהיר מטעמו. לעומת זאת, עצם העובדה שמסמך נערך בידי צד שלישי ונמסר לך באמצעות הנתבע אינה הופכת את תוכנו להודאת הנתבע.

 

לכן, הביטוי ״מסמך מטעם הנתבע״ אינו מספיק כדי להכריע: צריך לדעת מי ערך אותו, מה נאמר בו ומה מבקשים להוכיח באמצעותו. אם נדרשת עדות העורך, אין פירוש הדבר שחייבים להשיג ממנו תצהיר בכל מקרה; ניתן לבקש לזמנו לעדות, בהתאם להוראות בית המשפט ולסדרי הבאת הראיות שנקבעו בתיק.

 

בהתאם נראה שהנכון עבורך הוא לפנות לייעוץ פרטני.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

ערעור על פס"ד תביעות קטנות

נחמה 14/09/26
קיבלתי פס"ד במעמד צד אחד (הוגש כתב הגנה - אך הנתבע לא התייצב לדיון). השופטת נתנה פיצוי בסך 1000 שח על עוגמת נפש - סעיף שלא נתבע בכתב התביעה. בפס"ד מופיע סכום אחד בלי פירוט רכיבי הפיצוי. האם אני יכולה לערער לבד בלי עורך דין? האם חובה לערער במחוזי באזור בו נתקבל פס"ד או ניתן לערער במחוזי בירושלים במקום בתל אביב?

טעות בפסק הדין או השגה על ההכרעה – מהו המסלול המתאים?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 14/09/26

שלום נחמה,

מהתיאור שלך לא ברור אם פסק הדין משקף הכרעה בתביעתך, או שנפלה תקלה בנוסחו. בפרט, לא ברור כיצד זוהה פיצוי של 1,000 ש״ח בגין עוגמת נפש, אם בפסק הדין מופיע סכום כולל ללא פירוט. יש להבחין בין שני מסלולים:

1. אם מדובר בטעות בנוסח פסק הדין, שאינו משקף הכרעה במחלוקות שבתיק

אם, למשל, נשאר בפסק הדין טקסט מהליך אחר או שנכללה בו בטעות הוראה שאינה מתייחסת לתביעתך, יש לפנות לבית המשפט שנתן אותו בבקשה ממוקדת לתיקון התקלה. בבקשה יש להצביע על אי־ההתאמה בין פסק הדין לבין כתב התביעה והפרוטוקול, ולהסביר מהו התיקון המבוקש.

המסלול המשפטי שיש לבחון הוא בקשה לתיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, הכולל גם פליטת קולמוס, השמטה מקרית והוספת דבר באקראי. המסגרת הרגילה היא 21 יום מיום מתן פסק הדין; בהסכמת הצדדים ניתן לתקן גם לאחר מכן. עצם הגשת הבקשה אינה עוצרת אוטומטית את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ולכן יש לשמור עליו בנפרד. סעיף 81 לחוק בתי המשפט.

עם זאת, תיקון טעות נועד לתת ביטוי נכון להכרעה המקורית. אם התיקון מחייב הכרעה חדשה בתביעה או שינוי של שיקול הדעת השיפוטי, ייתכן שהעניין חורג ממסלול זה ומחייב את המסלול הבא.

2. אם פסק הדין משקף הכרעה בתביעתך, אך לדעתך ההכרעה שגויה

אם השופטת התכוונה לפסוק כפי שפסקה, והמחלוקת היא על הסכום, על רכיבי הפיצוי או על אופן ההתייחסות לתביעה, המסלול הוא בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. על פסק דין בתביעה קטנה אין ערעור בזכות. בבקשה יש להסביר מהו הפגם בהכרעה וכיצד פגע בזכויותייך. סעיף 64 לחוק בתי המשפט.

את רשאית להגיש את הבקשה בעצמך, ללא עורך דין. את הבקשה מגישים למחוזי שאליו משתייך בית המשפט שנתן את פסק הדין. אם מדובר בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, הבקשה מוגשת למחוזי בתל אביב; אין אפשרות לבחור בירושלים מטעמי נוחות בלבד. האפשרות לייצג את עצמך מעוגנת גם בתקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בהליכים שנפתחו מ־11.4.2025 ואילך, המועד הרגיל להגשת הבקשה הוא 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, ואם ניתן במעמדך — ממועד הדיון. בהליכים שנפתחו לפני כן חל ההסדר הקודם של 15 יום. לכן יש לבדוק את מועד פתיחת התביעה ואת מועדי מתן פסק הדין והמצאתו כדי לחשב את המועד המדויק. תקנות 16 ו־16א לתקנות התביעות הקטנות.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

תמורת תשלום שכירות

צחי 05/09/26
אני יחידני וזקוק לעזרה עם תינוקי, האם זה חוקי לפרסם מודעה שבה אני מציע חדר בדירתי ללא תשלום תמורת בייבי סיטר?

חדר ללא שכר דירה תמורת שמרטפות – האם זה חוקי?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 07/09/26

צחי שלום,

 

עצם פרסום המודעה אינו אסור. עם זאת, מבחינה משפטית החדר אינו באמת "ללא תשלום": שירותי השמרטפות הם תמורה בשווה כסף. לכן, לפי תוכן ההסדר בפועל, עשויים להתקיים במקביל הסכם מגורים בתמורה ויחסי עובד–מעסיק. הכותרת שתינתן להסכם אינה קובעת לבדה.

 

כאשר המטפל או המטפלת מתחייבים לבצע אישית שמרטפות קבועה בבית, בשעות או בימים שנקבעו, וההורה קובע את מסגרת העבודה, יתקיימו בדרך כלל מאפיינים של עובד במשק בית. במקרה כזה חלות זכויות העבודה הרגילות, ובהן שכר מינימום, חופשה, מחלה, פנסיה, הודעה על תנאי העבודה, רישום שעות, מנוחה ושעות נוספות ככל שהן חלות, וכן זכויות בסיום ההעסקה לפי תנאיה. הביטוח הלאומי מונה במפורש טיפול בילדים בבית הילד בין עבודות משק הבית: מי נחשב עובד במשק הבית.

 

גם את השכר אי אפשר להמיר כולו בחדר באופן חופשי. סעיף 2 לחוק הגנת השכר קובע ששכר עבודה משולם בכסף, וסעיף 3 מתיר, בהסכמת העובד ובתנאים המנויים בו, לשלם חלק מהשכר בדיור, ובלבד שהשווי המיוחס לדיור אינו עולה על המקובל בשוק. לכן הסדר שבו החדר הוא מלוא השכר מעורר קושי ממשי, גם אם לדעת הצדדים שווי החדר גבוה.

 

דרך הבדיקה היא לקבוע מראש את שעות השמרטפות ואת היקף המטלות; לחשב את השכר המגיע לפי מספר שעות העבודה ושכר המינימום התקף, בתוספת גמולים ככל שנדרשים; לקבוע בחוזה ערך סביר לחדר; ולוודא שרק חלק מהשכר מיוחס למגורים והיתרה משולמת בכסף. חשוב להבחין בין עצם המגורים בדירה לבין שעות שבהן נדרשת עבודה או זמינות בפועל, במיוחד בלילות ובסופי שבוע.

 

אם ההעסקה נמשכת יותר משישה ימים, גם אם העבודה אינה רצופה, יש לפתוח תיק מעסיק לעובד במשק בית, לדווח ולשלם דמי ביטוח לאומי. הביטוח הלאומי דורש פתיחת תיק בתוך שבועיים מתחילת ההעסקה: פתיחת תיק מעסיק.

 

אם מציע החדר הוא בעצמו שוכר ולא בעל הדירה, עליו לבדוק את חוזה השכירות ולקבל מראש ובכתב את הסכמת המשכיר להעברת החזקה או לשכירות משנה, בהתאם לסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה. אין להסתמך על הסכמה משתמעת.

 

מבחינה מעשית, נכון לערוך הסכם כתוב שמפריד בבירור בין תנאי העבודה לבין זכות המגורים, ומסדיר שעות, מטלות, פרטיות, שימוש בשטחים המשותפים, הוצאות, ערך החדר, תקופת ההתקשרות ומה קורה למגורים כאשר העבודה מסתיימת. במודעה עצמה עדיף לתאר במדויק את התפקיד, השעות ותנאי המגורים, ולא להציג את החדר כ"חינם". יש גם להימנע מתנאים מפלים שאינם מתחייבים מאופי התפקיד. אם מדובר במי שאינו אזרח או תושב ישראל, יש לבדוק מראש גם היתר עבודה וחובות נוספות החלות בהעסקת עובד זר.

 

לבסוף, מאחר שהתמורה מתקבלת בשירותים ולא בכסף, עלולות להיות גם השלכות מס של שכר או דמי שכירות בשווה כסף. נקודה זו תלויה בבעלות בדירה, בשווי התמורות ובמבנה ההסכם, ולכן יש לבדוק אותה פרטנית לפני תחילת ההתקשרות.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

מועד הגשה

גבריאל 03/09/26
שלום, קיבלתי תביעה אזרחית בסדר דין רגיל, וההמצאה בוצעה ביום 9.7.26. מתי חל המועד האחרון (60 יום) להגשת כתב ההגנה? והאם פגרת הקיץ או פגרת החגים באות במניין הימים או שהן עוצרות את הספירה?

כיצד מחשבים את המועד להגשת כתב הגנה בתקופות פגרה?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 03/09/26

גבריאל שלום,

בתביעה אזרחית בסדר דין רגיל, המועד להגשת כתב הגנה הוא ככלל 60 ימים ממועד המצאת כתב התביעה, בהתאם לתקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. יום ההמצאה עצמו אינו נספר, ולכן מתחילים למנות ביום שלמחרת. תקנות סדר הדין האזרחי, סעיף 10 לחוק הפרשנות.

לפי תקנה 179(ב), ימי פגרת בית המשפט אינם באים במניין, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. הפגרות הרלוונטיות לשאלתך הן פגרת הקיץ, מ־21 ביולי עד 5 בספטמבר, ופגרת סוכות, מי״ד בתשרי עד כ״ב בתשרי, כולל ימי ההתחלה והסיום. את התאריכים העבריים של פגרת סוכות יש להתאים לשנה הרלוונטית. תקנות בתי המשפט (פגרות).

דרך החישוב היא למנות את הימים שחלפו עד תחילת הפגרה, לדלג על ימי הפגרה, ולהמשיך למנות את היתרה ביום שלאחר סיומה. אם במהלך היתרה חלה פגרה נוספת, מדלגים גם עליה. הפגרה עוצרת את המניין ואינה מתחילה אותו מחדש.

ראש השנה, יום כיפור ושבתות החלים בתוך התקופה נספרים ככל שאינם נכללים בפגרה. כאשר היום האחרון חל ביום מנוחה או ביום שישי, יש להחיל את כללי דחיית המועד שבסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות ובתקנה 4 לתקנות הפגרות.

לפני קביעת המועד ביומן, יש לבדוק את ההזמנה לדין, מועד ההמצאה וההחלטות בתיק, ולוודא שאין הוראה מיוחדת המשנה את התקופה או את אופן מניינה.

עו״ד יהונתן ינאי

050-954-3511

info@yanay-law.co.il

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

בוררות

יוסף 27/08/26
התחלתי הליך בוררות בבית דין על שימוש של שכן בגג בנכס שברשותי והגג רשום על הנכס שלי. ההליך בבית הדין מתמשך מעל שנתיים ללא שהשכן מביא הוכחה כלשהי שהיא שלו ובית הדין רוצה איזשהי פשרה איך והאם בכלל אפשר להמשיך את ההליך בבית המשפט או בהוצאה לפועל?

האם ניתן להפסיק בוררות ממושכת ולפנות לבית המשפט?

עו"ד יהונתן ינאי מנהל 27/08/26

ככל שמדובר בבית דין פרטי הדן מכוח שטר בוררות או הסכם בוררות תקף, לא ניתן בדרך כלל להפסיק את ההליך באופן חד־צדדי ולהתחיל אותו מחדש בבית המשפט. גם העובדה שההליך נמשך יותר משנתיים אינה מסיימת את הבוררות באופן אוטומטי. יש לבדוק את שטר הבוררות, כללי בית הדין, הארכות שניתנו, מקור העיכובים והאם נמסרה הסתייגות בכתב בעניין המועד למתן הפסק.

 

כאשר התנהלות הבורר גורמת לעינוי דין, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להעברת הבורר מתפקידו לפי סעיף 11(2) לחוק הבוררות. גם אם הבקשה מתקבלת, ברירת המחדל עשויה להיות מינוי בורר חליף; רק בנסיבות מיוחדות יורה בית המשפט שהסכסוך לא יוסיף להתברר בבוררות. בית הדין רשאי להציע פשרה, אך הסכם פשרה מחייב את הסכמת שני הצדדים.

 

הוצאה לפועל אינה מוסמכת להכריע למי שייכות הזכויות בגג. תחילה נדרש לקבל הכרעה שיפוטית או פסק בורר. פסק בורר אינו ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל מיד עם נתינתו: יש להגיש לבית המשפט בקשה לאישורו לפי סעיף 23 לחוק הבוררות. רק לאחר שבית המשפט אישר את הפסק והוא קיבל מעמד של פסק דין, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לשם אכיפתו.

 

כל עוד לא ניתן פסק בורר, יש לבחון פנייה מתאימה לבית המשפט המחוזי בעניין המשך הבוררות, ובמקרה הצורך גם בקשה לסעד זמני. מאחר שהתשובה תלויה בנוסח שטר הבוררות ובמסמכי רישום המקרקעין והבית המשותף, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני על בסיס המסמכים.

מנהל פורום דיני חברות

הארבעה 28, תל אביב

03-3301776

info@yanay-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

גישור

שאול יעקובי 23/08/26
אני חותם על הסכם גישור. במסגרת ההסכם אני חותם על סעיף שדוחה את הטענות שלי בכתב התביעה כנגד הצד השני . אולם, יש לי טענות קשות כנגד עורכי הדין של הצד השני שגרמו לי נזקים אלו תוך ביצוע עבירות פליליות. לגבי העבירות הפליליות אני אגיש תלונה במשטרה.
השאלה שלי - האם אוכל להגיש תביעה כנגד עורכי הדין שלו על אותן טענות שיש לי כלפי הצד השני ושכאמור נגד הצד השני יש סעיף של דחיית הטענות . כלומר, האם סעיף של דחיית הטענות שלי חל רק כלפי הצד איתו אני חותם על הסכם הגישור או גם כלפי "כולי עלמא"?

האם סעיף דחיית הטענות בהסכם גישור חל גם על עורכי הדין של הצד השני?

עו"ד מאיה ראובני ילינק מנהלת 23/08/26

שאול שלום,

 

המענה לשאלה דורש בחינה של הסעיף המדובר ונוסחו המדויק יחד עם יתר הנסיבות לחתימת הסכם הגישור ונוסחו. לא ניתן להשיב ללא בחינה פרטנית של נסיבות העניין.

 

ככלל, הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין מחייב בראש ובראשונה את הצדדים לאותו הסכם וכך גם הוויתורים וההתחייבויות שנקבעו בו ולא אמור לחול כלפי "כולי עלמא" או צדדים שלישיים שאינם חלק מההסכם. אבל יתכן וסעיפים מסויימים או הסכם יחשב כחוזה לטובת צד שלישי ולכך עשויה להיות השלכה לשאלתך. כאמור- יש לבחון את הנוסח המלא של הסכם הגישור במסגרת ייעוץ פרטני לצורך מתן מענה למקרה הספציפי שלך.

 

בהצלחה רבה

מנהלת פורום בתי משפט

דרך מנחם בגין 150, תל אביב

052-4223346

maya@grjlaw.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

שאלון

יעקב 19/08/26
שלום
 
הגשתי תביעת לשון הרע בסדר דין רגיל.
אני רוצה להפנות שאלון לנתבע.
אבקש לדעת האם יש שאלות או סוגי שאלות שאסור לשאול במסגרת השאלון?
 
תודתי מראש

מהן השאלות שאסור לשאול בשאלון בתביעת לשון הרע?

עו"ד מאיה ראובני ילינק מנהלת 23/08/26

יעקב שלום,

 

בהתאם לתקנות, אתה רשאי לשלוח שאלון הכולל שאלות "הנוגעות לעניין הנדון"- קרי- כאלו הנובעות ורלוונטיות לגדר המחלוקת.

הרלוונטיות נבדקת בהתאם לפלוגתאות העולות מכתבי הטענות- זו למעשה המסגרת.

אמנם ניתן לשאול בשאלון שאלות גם על עובדות שאינן העובדות הישירות שבמחלוקת, ובלבד שיש להן זיקה אמיתית לבירורה, מיקודה או לצמצום המחלוקת.

כלומר- במסגרת השאלות אין לשאול שאלות שאינן רלוונטיות למחלוקת, שאלות שכל תכליתן בדיקת מהימנות, מכבידות או טורדניות, או שאלות שעולות כדי "מסע דיג", או כאלה שהתשובות להן חוסות תחת חיסיון כזה או אחר. בנוסף, שאלות שמופנות לצד שלישי שאינו בעל דין בתיק- גם הן לא תותרנה.

 

שים לב שהשאלון לא אמור להיות תחליף לחקירה נגדית או לאפשר הכבדה או פגיעה לא מוצדקת בצד שכנגד, אלא מטרתו לסייע לבירור, מיקוד או צמצום של המחלוקות.

 

בנוסף, ספציפית בתביעת לשון הרע אסור להשתמש בשאלון, ככלי לשאול שאלות הנוגעות לעברו או אופיו של הנפגע, אלא בהתאם לתנאים בסעיף 22 לחוק איסור לשון הרע הקובעים ששאלה כזו תהיה מותרת רק כשהיא נוגעת ישירות ללשון הרע שבמחלוקת, או שבית המשפט התיר זאת.

 

בכל מקרה, ככלל, שאלון הוא לא המקום לשאלות שמטרתן הבלעדית היא תקיפת מהימנות, חיטוט כללי בעברו של הנפגע, הכבדה, הטרדה או "מסע דיג".

 

בהצלחה רבה

 

 

מנהלת פורום בתי משפט

דרך מנחם בגין 150, תל אביב

052-4223346

maya@grjlaw.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דילוג לתוכן