פורום דיני מיסים

קנס עלול להיות מוטל אם יש חובת הגשת דוח שלא הוגש או שיש חובת תשלום שלא שולמה.

ככל שהוגשו כל הדוחות, אין חובת הגשה נוספת ואין חובות לתשלום, יש להמתין עד שסוג התיק יסווג לסוג תיק 10.

סביר שסוג התיק לא ישונה כל זמן שלפקיד השומה סמכות לבחון הדוחות ולהוציא שומות טרם שהדוח התיישן.

עכשיו השאלות ברורות, ואענה:

שלום רב,

משאלתך אני מבינה שאתה לא מיוצג ולכן ניתן להיכנס לתשלום חובות במס ערך מוסף - לחפש בגוגל.

ולבחור חלופה של תשלום חוב ולציין את הסכום ולשלם באשראי. לחילופין, ניתן להגיע למשרדי מע"מ למחלקת גביה ולבקש לשלם את החוב.

קרן שלום וברכה,

חוק מיסוי מקרקעין מעניק הטבות במס שבח ובמס רכישה, בעת מכירה או רכישה של דירה יחידה.

החוק קובע כי הזכאות להטבות הללו לא תישלל, אם יש לאדם, בנוסף על הדירה הנרכשת או הנמכרת, בין היתר, חלק מדירת ירושה שאינו עולה על 50% או דירה אחרת במסגרת שחלוף דירות (בכפוף למועדים המנויים בחוק).

מלשון החוק ותכליתו עולה כי החוק לא שולל שילוב בין המצבים השונים המחזיקים אדם כבעלים בדירה יחידה.

לכן, לדעתי, ההטבות הללו לא תישללנה מאחותך, המחזיקה בחלק מדירת ירושה בשיעור 1/12 (הנמוך מ-50%), ובנוסף לכך מתכוונת לשפר דיור ולשחלף את דירתה הקיימת בדירה אחרת.

זאת, כמובן, כל עוד היא תעמוד בלוחות הזמנים הקשורים בשחלוף הדירות, וביתר תנאי הפטור ממס שבח וההטבה במס רכישה.

בהצלחה!

אברהם שלום,

כאשר נישום מפסיק פעילותו רכז החוליה מסווג את התיק לתיק 96 וקובע את השנה האחרונה לגביה יש חובת הגשת דוח.

מציעה שתפנה למשרד השומה (אפשר דרך אתר רשות המסים) ותשאל מה היא השנה האחרונה לגביה אתה חייב להגיש דוח.

שלום רינה,

לצורך התשובה אניח שאת תושבת ישראל לצורכי מס (מרכז חייך בישראל).

את עובדת שכירה בחברה תושבת מדינה זרה, שיש לה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל.

עוד נניח כי את מבצעת את עבודתך מישראל.

כתושבת ישראל, את מחוייבת לדווח ולשלם מס בישראל על כל הכנסותייך בכל רחבי העולם.

מאחר שהחברה הזרה לא מנכה מס במקור לרשויות בישראל, כפי שמעבידים ישראלים מחוייבים לעשות, מחובתך להגיש, עצמאית, דיווח לגבי הכנסות אלה.

לא נקבת בשם המדינה הזרה, אבל סביר להניח שעל פי אמנת המס (נניח שקיימת), ישראל תהיה בעלת זכות המיסוי הבלעדית מאחר שאת תושבת ישראל והעבודה נעשית מישראל.

על מנת להימנע מכפל מס, את תאלצי לפעול מול המעביד שלך או מול רשויות המס באותה מדינה על מנת לוודא כי לא מנוכה לך מס במדינה הזרה. ישראל לא תזכה אותך מהמס הזר, אם "התנדבת" לשלם מס למדינה זרה שאינה זכאית לגבות מס לפי האמנה.

בשאלה, תהית אם יעיל יותר מיסויית לעבוד מול החברה הזרה כעוסק ישראלי/קבלן המעניק שירותים לחברה הזרה, במקום להיות עובדת שכירה בה.

כמובן, גם כנותנת שירותים תידרשי לדווח בישראל על הכנסותייך ולשלם בגינן מס; וגם כאן, ככל שהעבודה מתבצעת אך ורק מישראל למדינה הזרה לא תהיה זכות מיסוי לגבי הכנסותייך.

כמו כן, כעצמאית ישראלית, את כפופה עקרונית גם לחבות במע"מ. אך ייתכן שתזכי למע"מ בשיעור אפס אם מדובר בשירותים הניתנים לתושב חוץ מבלי שאף תושב ישראל אחר נהנה מהם, וגם אין להם שום קשר לנכס בישראל.

פעולה כעצמאית תסיר את האתגר של תשלום מס "התנדבותי" במדינה הזרה, וייתכן שעובדה זו כשהיא לעצמה מעניקה יתרון לפעולה כעצמאית.

בהצלחה רבה!

יורם שלום,

ככלל המס מחושב שנתי על כלל הכנסותיך.

תיאום המס קובע כמה מס לנכות משכרך לפי ההצהרה שלך. ברגע שעברת את המס שבתיאום, על המעסיק היה לנכות לפי המדרגה הבאה.

שלום רב,

דירה לצורכי מס שבח נחשבת דירה שבנייתה נסתיימה וככל שמדובר בדירת קבלן מדידה זו נעשית ממועד בו התקבל טופס 4 לדירה.

פטור ממס שבח במכירת דירה יחידה ניתן בהתקיים מספר תנאים המפורטים בחוק שאחד מהם הוא מכירת הדירה לאחר שהחזקת בה לפחות 18 חודשים מיום בו התקבל טופס 4 לדירה או קבלת מפתח כאשר מדובר בדירה שנרכשה מקבלן.ולכן קיימת חשיבות להחזיק בדירה את פרק הזמן האמור מיום קבלת טופס 4.

ככל שתמכור את הדירה לפני שהסתיימה בנייתה המשמעות היא שאינך מוכר דירת מגורים אלא מוכר זכות אחרת.

אוסיף ואציין שבמידה ומדובר בדירה שאינה דירתך היחידה אין משמעות אם תמתין את 18 חודשים מיום קבלת טופס 4 כי ממילא לא תהיה זכאי לפטור ממס שבח בגין המכירה

שלום אלי,

ראשית, איחוליי על רכישת הדירה החדשה!

ברכישת דירה יחידה בישראל חלה הטבה בשיעור מס הרכישה (עד שווי של כ-2 מיליון ש"ח שיעור המס הוא 0%, ולגבי שווי מעבר לכך שיעור המס נקבע לפי מדרגות).

משפר דיור הוא מי שרוכש דירה אבל במקביל מוכר את דירתו הקיימת. על מנת שהדירה הנרכשת תיחשב דירתו היחידה והוא יהיה זכאי להטבה, הוא נדרש למכור את דירתו הקודמת בתוך 24 חודשים מיום רכישת הדירה החדשה (ואם הדירה נרכשה בתקופת הוראת השעה [בין 1.6.2023 ועד 1.6.2025] - בתוך 18 חודשים);

ואם הוא רכש את הדירה החדשה מקבלן - בתוך 12 החודשים מהמועד שבו הדירה אמורה להימסר לו (אם חל עיכוב שלא בשליטתו - בתוך 12 חודשים ממועד המסירה בפועל).

**במאמר מוסגר אציין שייתכן שבעקבות חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023, יידחו חלק מתקופות הללו.

החוק מגדיר "תקופה קובעת" שמתחילה ביום 7 באוקטובר 2023 ומסתיימת שלושה חודשים לאחר מכן.

אם תקופה מסויימת לעניין הפטור ממס רכישה כאמור לעיל, מתחילה לפני תום "התקופה הקובעת", והיום האחרון שלה חל ב"תקופה הקובעת" או בחודשיים שלאחריה - יידחה היום האחרון בתקופה הרלוונטית בשלושה חודשים***

אין בחוק תנאי שמתייחס למשך המגורים בדירה החדשה, כדי שזו תיחשב דירת מגורים יחידה הפטורה ממס רכישה.

עם זאת, אם בכוונתך למכור את הדירה החדשה בסמוך לאחר רכישתה (ובהנחה כי כבר מכרת את דירתך הקודמת), קח בחשבון כי הפטור ממס שבח בגין מכירת דירה יחידה עלול להישלל ממך, שכן הוא דורש שתהיה בעל הדירה במשך 18 חודשים לפחות, וכן שלא תמכור במשך 18 החודשים שקדמו למכירה זו, דירה אחרת תוך שימוש בפטור דירה יחידה.

הערה נוספת: אם בכוונתך למכור את הדירה תוך פרק זמן קצר ממועד רכישתה, אתה מגביר את החשיפה לטענה מצד רשות המסים כי מדובר ב"עסק" ולא ברכישה שגרתית לצורך מגורים.

בהצלחה!

שלום א.א. :)

גם אב שילדיו אינם בחזקתו זכאי לנקודות זיכוי בגינם, כשמספר נקודות הזיכוי תלוי בגילאי הילדים.

אם אתה שכיר - הבא ספח ת.ז למעסיק שלך יחד עם מילוי טופס 101 בתחילת כל שנת מס.

אפשרות אחרת היא לקבל את נקודות הזיכוי באמצעות הגשת דוח שנתי למס הכנסה.

שלום מגן,

לצורך תשובתי אניח כי מדובר ב"נכה" שעונה על אחד ממצבי הנכות שהוכרו בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974.

הדירה אותה מתכוון הנכה במקרה שלנו לרכוש, אינה דירתו היחידה. יש לו דירת השקעה נוספת שאותה אין בכוונתו למכור.

לכן הוא לא יהיה זכאי למדרגת הפטור ממס רכישה, אלא למס רכישה מופחת בשיעור 0.5% - וגם זאת, בתנאים הבאים:

(1) ניתן לקבל את ההטבה הנ"ל פעמיים בלבד במהלך חייו של הנכה.

(2) מדובר ברכישת דירה לשם מגוריו של הנכה.

בהצלחה!

שלום רב,

אני מניחה שהתכוונת לתאום מס ולא לפריסה, או לחילופין לקביעת שיעור המס שינוכה מפריסת הכנסות לשנים עתידיות. בכל מקרה, ככל שלא ציינת את כל נתוני ההכנסות המשמעות היא שהניכוי שנוכה בפועל אינו תקין ולכן תידרש להשלים תשלום מס במועד הגשת הדוח השנתי בכל שנה.

שלום רב,

ככל שלהכנסות שעליהן דיווחת מצטרפות הכנסות נוספות החייבות במס הכנסה ושאינן חייבות במס בשיעור מוגבל, בהחלט יחול שינוי בגובה חבות המס בעקבות הוספת ההכנסות.

המשמעות היא שדוחות שהוגשו טרם התיישנו ולכן עומדת לפקיד השומה הזכות לבחון אותם ולהוציא שומות.

ככלל תיק מתיישן תוך ארבע שנים מתום שנת המס בה הוגש הדוח.

מומלץ לעקוב ולוודא שהתיק ייסגר כדי למנוע אפשרות להטלת קנסות.

שלום משה,

כידוע, הכנסה משכר דירה יכולה להתחייב במס בשלושה מסלולים:

מסלול הפטור (עד לתקרת הכנסה חודשית בגובה 5,654 ₪ לשנת 2025);

מסלול 10% (במסלול זה אין לנכות הוצאות בייצור הכנסה ואין לנכות פחת);

מסלול מיסוי מלא (לפי שיעור המס השולי, אך בו מתאפשר לנכות הוצאות ופחת).

הכנסת שכר הדירה שלך היא בגובה 6,000 ₪, כלומר מעל הפטור.

אפשרות אחת, היא לדבוק במסלול הפטור, אך גובה התקרה יופחת בגובה ההפרש (346 ₪) ויועמד על 5,308 ₪. כל ההכנסה מעל תקרה מעודכנת זו, הכנסה בגובה 692 ₪, חייבת במס לפי השיעור השולי, כשמדרגת המס הראשונה היא 31%, למעט אם מלאו לך 60 שנה, שאז מדרגת המס הראשונה היא 10%. במסלול זה לא תוכל לנכות הוצאות, ובין היתר את ההוצאות הכרוכות בתשלום לחברת הניהול.

אלטרנטיבית, תוכל לבחור במסלול 10%, ובו תשלם 10% מסך הכנסתך מדמי השכירות. גם במסלול זה אינך רשאי לנכות הוצאות או פחת, ולכן לא תוכל לנכות את הוצאות חברת הניהול.

רק במסלול השלישי – חיוב במס מלא – תוכל לנכות את מלוא הוצאותיך שהוצאו בייצור ההכנסה, לרבות פחת.

עוד נקודה שעשויה להשפיע על בחירת המסלול (ולא תמיד שמים אליה לב) היא, ההתחשבות במרכיב הפחת בעת מכירת הדירה:

הטיפול במרכיב הפחת אינו מסתיים בתקופת ההשכרה השוטפת של הדירה. עם מכירת הדירה, ישולם מס שבח על השבח שנוצר. השבח הוא הרווח שנוצר מההפרש בין שווי המכירה לשווי הרכישה, בניכוי הוצאות שונות. השבח מייצג את ההתעשרות הכלכלית שמימש בעל הנכס בעת מכירתו.

אך אם בעל הנכס ניכה פחת במהלך השנים (או יכול היה לנכות פחת), כנגד הכנסותיו השוטפות מהנכס, הרי הוא "ניצל" את עלות הנכס בתור פחת. העלות נפרשה על פני השנים, והוא נהנה ממנה באמצעות קיזוזה כנגד הכנסתו השוטפת מהנכס. החוק לא יאפשר אפוא לבעל הדירה לנכות את עלות הנכס פעמיים – פעם כנגד ההכנסות השוטפות מהנכס, ופעם נוספת, כנגד שווי המכירה של הנכס.

לכן בעת חישוב השבח, יובא בחשבון שווי הרכישה בקיזוז הפחת שניתן היה לנכות כנגד ההכנסות השוטפות מהנכס. הקטנת שווי הרכישה בפחת שנוכה ברבות השנים (או ניתן היה לנכותו), מנטרלת את ההטבה הכפולה, ומביאה כמובן להגדלת השבח, ולהגדלת המס.

יש לשים לב, כי בחירה במסלול 10% מביאה בחשבון כאילו נוכה פחת (ניכוי "רעיוני" של הפחת גלום בעצם שיעור המס הנמוך). לגבי התחשבות במרכיב הפחת ביחס למסלול הפטור – ישנה פסיקה סותרת, ונראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין.

אני ממליץ בחום להפנים את מלוא ההשלכות של בחירה במסלול מיסוי שכר הדירה, גם אלה שקשורות למכירתה.

שלום עדי,

(1) הפטור שניתן ליורשים, ממס שבח בעת מכירת "דירת ירושה", מותנה בכמה תנאים שמופיעים בסעיפים 49א ו-49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

אחד מהתנאים הוא שלפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד.

תנאי נוסף הוא, שאילו היה המוריש בחיים והוא היה מוכר את דירת המגורים, הוא היה פטור ממס בשל המכירה.

בהתאם להגדרה "דירת מגורים" שבסעיף 1 לחוק, גם חלק מדירה נחשב דירת מגורים.

מכאן, שאם למוריש היו 2 חלקי דירות, הוא נחשב כבעלים בשתי דירות מגורים, ולכן תנאי הפטור לא מתקיימים.

אגב, אמנם הפטור בגין "דירת ירושה" נשלל, אך עדיין ייתכן כי היורשים, או חלק מהם, יוכלו ליהנות מפטור "דירה יחידה", אם הם עומדים בתנאי הפטור.

(2) מי שירש עד 50% מדירת ירושה, ואין בבעלותו דירות נוספות מעבר לכך - כשהוא ירכוש דירה נוספת בעתיד הוא יזכה בהטבת מס רכישה בגין דירה יחידה, מאחר שהחוק מתעלם מחלק הדירה שבבעלותו (עד 50% כשמדובר בירושה).

הדיון לעיל מדגים את החשיבות בתכנון מוקדם של העברת נכסים מדור לדור.

בהצלחה!

קובי יקר

השאלה עדיין לא ברורה

אתה כותב שהיחיד רכש את הדירות, ולאחר מכן אתה כותב שהן בבעלות תאגיד

אולי תספר מה קרה בדיוק, מי רכש ומתי וכו׳, ואת השאלה שיש לך בנוגע לאותו מקרה, במקום לשאול שאלות תיאורטיות?

לא מוכרת לי חובה לנכות מס הכנסה במקור כשעמותה שוכרת דירה.

יחד עם זאת, מדובר במס שמהווה מקדמה על המס שתהיה חייב בו, ולכן לא מדובר בתשלום כפול.

כתבת שהדירות בבעלות תאגיד, ומכאן נובעת הטעות שכן אתה מבהיר עכשיו שמדובר באדם פרטי שרכש שתי דירות.

אם ימכור את הדירה הראשונה שרכש, תוך שנה מיום שקיבל חזקה בדירה השניה שרכש, יהיה זכאי לשלם מס רכישה על הדירה השניה שרכש.

שלום נטלי,

מיסים זה עניין מסובך :)

את צודקת. הסיבה שהאמנה מקצה את עוגת המס בין מדינת המושב למדינת המקור היא כדי להימנע מכפל מס.

אכן, ההנחה היסודית היא כי את תושבת בולגריה ולא תושבת ישראל לצורכי מס.

במקרה של הכנסה מקצבאות כאמור, כלל ההקצאה הוא כי מדינת המושב (בולגריה במקרה זה) היא בעלת זכות המיסוי הבלעדית, כלומר רק בולגריה רשאית למסות ולא ישראל.

עם זאת, יש לזכור את הסייגים למסקנה זו שפירטתי בתשובתי הראשונה.

חברת הביטוח לא תיכנס לעומק, ותגבה ממך את המס, אך הדלת פתוחה בפנייך לדרוש החזר באמצעות פניה ישירה לרשות המסים בישראל (יש פרוצדורה מסודרת להגשת בקשות להחזרי מס). את יכולה לבקש החזר גם לאחר שחברת הביטוח ניכתה לך במקור ועד לתום 6 שנים מסוף שנת המס שלגביה מתבקש ההחזר.

מקווה שהדברים ברורים כעת.

את החזר המס יש לדרוש במסגרת בקשה להחזר מס שמוגשת יחד עם דו"ח לשנה הרלוונטית.

ניתן לדרוש את ההחזר אחרי קבלת הכספים מחברת הביטוח, ועד לתום 6 שנים מסוף שנת המס הרלוונטית.

הפניה נעשית למס הכנסה.

אכן, בולגריה היא מדינת אמנה.

לפי סעיף 18 לאמנה בין ישראל לבולגריה, "קצבאות וגמול דומה אחר ששולמו לתושב של מדינה מתקשרת תמורת עבודה בעבר, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה". זאת, למעט קצבה המושלמת בידי המדינה או רשות מקומית שלה או קרנות שנוצרו באותה מדינה.

שלום נטלי,

אני מבין את תחושתך. חברות הביטוח וגופים דומים נוטים שלא להיכנס לבחינת חבות המס המהותית של כל נישום. הם עסוקים בעיקר במילוי החובה שלהם לנכות מס במקור – וממי שטוען אחרת, הם בד"כ דורשים אישור מפקיד השומה על פטור מניכוי במקור או הקטנת שיעור הניכוי.

המקרה שאת מתארת מעניין, וזו הסיבה:

אם עזבת למדינת-אמנה (כלומר, למדינה שלישראל יש אמנה למניעת כפל מס עמה, ויש עשרות מדינות כאלה), מרבית הסיכויים שהאמנה קובעת שזכות המיסוי הבלעדית ביחס לכספי "קצבאות" או גמול דומה אחר (כל עוד אינן בגין שירות ציבורי), נתונה בלעדית למדינת המושב (זו שעברת אליה) ולא למדינת המקור (זו שצברת את הכספים בה).

הוראות האמנה גוברות על הוראות הדין הפנימי (פקודת מס הכנסה). לכן, אם הכספים שאת פודה אכן נחשבים "קצבה" במובן של האמנה, לכאורה אין לישראל זכות מיסוי ביחס לכספים אלה, אלא רק למדינת מושבך החדשה, חרף הדין הפנימי בישראל (כמובן, אם עברת למדינה שאינה מדינת-אמנה, ההקלה הנ"ל באמנה אינה רלוונטית לגבייך).

אלא שכאן, שלטונות המס בישראל עשויים לטעון טענות שונות שישללו את הטבת האמנה. למשל, ביחס לאופיו של התשלום שאת מושכת מהקופה – האם הוא מסוג התשלומים שאליהם אכן מכוונת האמנה ("קצבה" או גמול דומה אחר) או שמא, על רקע פדיונו המוקדם, הוא כבר אינו בא בגדרי "קצבה" במובן האמנה.

טיעון נוסף עשוי לשלול את ההטבה נוכח עיתוי התשלום – תשלום חד פעמי לעומת תשלום המשולם מעת לעת בזמנים קבועים.

לכן פתחתי בכך שמדובר בסוגייה מעניינת.

במישור הפרקטי, ככל הנראה חברת הביטוח ינכו לך 35% מס במקור ולא ישתכנעו אחרת.

הברירה הנותרת בידייך, ככל שאת אכן תושבת מדינת אמנה, היא לשקול לדרוש החזר המס מישראל, נוכח הוראות האמנה.

מקווה ששפכתי מעט אור, ואני כאן לרשותך. 

אם סך הכנסות השכירות שלך למגורים לא עולה על התקרה בחוק (כששת אלפים ש״ח), אתה לא חייב במס על ההכנסה.

בשאלה האם אתה חייב בדיווח על ההכנסה, יש דעות לכאן ולכאן. בפועל, מס הכנסה לא עושה כלום למי שלא מדווח על ההכנסה משכירות שאיננה עולה על התקרה, אבל אם אתה חייב בדיווח מסיבה אחרת (אתה עצמאי, או הכנסות גבוהות וכד׳), כדאי מאד שלא תשכח לכלול את ההכנסה הפטורה בדוח שאתה מגיש.

לסיכום: אם אתה לא חייב להגיש דוח, אין צורך להגיש אותו רק בשביל ההכנסה הפטורה.

אם אתה ממילא חייב להגיש דוח, תכלול את ההכנסה הפטורה בדוח.

ככל ומדובר בפריטים שאתה מחזיק כאדם פרטי, ואתה מוכר אותם כמו במכירת חצר, אין צורך לדווח ואין חיוב במס על המכירה.

ככל ואתה סוחר בדברי יד שניה, כלומר קונה ומוכר, אתה חייב לפתוח תיק ולדווח.