פורום בתי משפט

משה שלום,

בהתאם לכללי האתיקה על עו"ד חלה חובה לשמור על כבוד המקצוע, לנהוג כלפי חברו למקצוע בהגינות ולא להטעות. ככל ואותו עו"ד נתן הצהרה כוזבת ביודעו שהיא כוזבת הדבר עשוי להוות הפרה של כללי האתיקה המקצועית והטעיה של הצד שכנגד ושל ביהמ"ש.

כמובן שיש לבחון את הנסיבות בהן ניתנה אותה הצהרה (אולי היה צפוי להיות במילואים שבוטלו לבסוף וכו').

הייתי ממליצה לך להעלות את השאלה גם בפורום עורכי דין (הנותן מענה גם בסוגיות אתיקה מקצועית) המצוי באתר זה.

בברכה והצלחה

מתי היקר שלום,

ככל ולשיטתך המענה לשאלון לא היה מספק ולא ניתן מענה לשאלות שהן רלוונטיות לגדר המחלוקת, תוכל להגיש לבית המשפט בקשה, במסגרתך עליך להבהיר לאיזה עניין המצוי בגדר המחלוקת השאלה רלוונטית, ומדוע המענה שניתן אינו מספק או מהווה מענה מתחמק וכו'.

בית המשפט מוסמך להורות בצו על הנתבע להוסיף ולהשיב לשאלות שלא נענו, ככל ותוכיח כי אלו רלוונטיות וכי המענה להן יוכל להביא לקידום ההליך ול"משחק בקלפים גלויים".

בהצלחה רבה,

אריאלה יקרה שלום,

צר לי לשמוע על הנסיבות שנוצרו.

במצב בו השוכר הפר את החוזה הפרה יסודית- תוכלי לבטל את החוזה במתן הודעה בכתב ודרישה לפינוי הנכס.

ככל והשוכר לא יפנה- תוכלי להגיש תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט- מדובר בהליך מהיר ויעיל יחסית שמטרתו להביא לסילוק מהיר של השוכר מהנכס.

שימי לב כי פיצוי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מההפרה היסודית של החוזה לא ניתן לכלול במסגרת תביעה לפינוי מושכר, ותידרשי להגיש לצורך זה תביעה כספית נפרדת.

בכל מקרה, בנסיבות שתיארת מומלץ שתפני לעו"ד לייעוץ/ליווי פרטני.

בהצלחה רבה

דנה שלום,

נראה שמדובר בשאלה הדורשת ייעוץ פרטני ושמיעת כלל הפרטים, מאחר והנסיבות המתוארות לא ברורות (האם מייפה הכוח הוא בעל דין בערעור וכו').

דנה שלום,

איני בטוחה שהבנתי את שאלתך, אולם ככלל, במידה ומדובר בדיון שקבוע בבקשה שאליה צורף תצהיר, על הגורם החתום על התצהיר להתייצב, ככל ובית המשפט יורה על חקירות בעניין הבקשה.

אשר לצורך בזימונו של המצהיר- במידה ואת צופה קושי בהתייצבותו, כדאי להגיש בקשה לזימונו באמצעות בית המשפט.

ברכה והצלחה,

גיא היקר שלום,

ריבית והצמדה על פסק דין שקובע פיצוי בתוספת ריבית והצמדה כמתואר בשאלתך מחושב בהתאם לקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

מבחינה טכנית- ישנם מחשבונים באינטרנט שאתה יכול להעזר בהם לצורך זה, במסגרתם אתה מכניס את הסכום והמועדים, מגדיר את החישוב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ומקבל את התוצאה.

לא נדרשת לשם כך חוות דעת רו"ח, אבל אתה יכול להסתייע באחד כזה או בעו"ד במידה ואתה מסתבך.

בברכה והצלחה

אפי שלום,

בהתאם לתקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, הליך של גילוי מסמכים הוא הליך חובה, במסגרתו נדרשים הצדדים לגלות באופן הדדי בתצהירי גילוי מסמכים את כל המסמכים הרלוונטיים (הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת) המצויים או שהיו מצויים ברשותם ו/או בשליטתם ושאיתרו לאחר חקירה ודרישה. ככל ומדובר במסמך שלא מצוי עוד ברשותו של בעל הדין או בשליטתו- עליו לפרט את הנסיבות הקשורות לכך- מתי/איך/מדוע יצא משליטתו.

שים לב כי תצהיר גילוי המסמכים לא אמור לפרט רק מסמכים שאתה רוצה/לא להציג מטעמך במסגרת ההליך, אלא את כל המסמכים הרלוונטיים לגדר המחלוקת.

ככל ואין מסמכים כאלו- עליך להצהיר זאת בתצהיר גילוי המסמכים.

מקווה שהצלחתי לסייע.

בברכה והצלחה

שלומית היקרה שלום,

ככלל, ייפוי כוח, בין אם כללי/ ספציפי ו/או "רגיל" כהגדרתך, הוא מכשיר לביצוע התחייבות או העסקה שבמסגרתה הוא ניתן. כלומר, ככלל הוא לא אמור לעמוד בפני עצמו אלא נובע מההסכם הבסיסי או ההרשאה גופה לשמה הוא ניתן. לכן, את ייפוי הכוח וההגדרה שלו יש לפרש בהתאם להתחייבות הבסיסית במסגרתה הוא ניתן.

ייפוי כוח כללי מעניק לשלוח סמכות רחבה לבצע מגוון של פעולות משפטיות בשם השולח (מייפה הכוח) ואינו מוגבל לפעולה ספציפית אחת. לעומת זאת- ייפוי כוח "רגיל", שלהבנתי כוונתך לכזה שהוא לא כללי, לרוב יתייחס לפעולה מסויימת או לתחום פעולות מוגדר.

שימי לב שגם ייפוי כוח כללי לא מקנה למיופה הכוח זכות לבצע כל פעולה ללא הגבלה, מאחר ובהתאם לדין ישנן פעולות הדורשות הרשאה מפורשת או ייפויי כוח ספציפיים לעניין.

מקווה שהצלחתי לסייע,

ברכה והצלחה

משה היקר שלום,

בהתאם לתקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר בית המשפט נותן החלטה המתירה הגשת תשובה לבקשה, כפי שתיארת בשאלתך, המשמעות היא שמדובר בבקשה שבית המשפט סבור כי מצריכה תשובה, ולכן- על המשיב להגיש תשובה במועד שנקבע.

אי הגשת תשובה לבקשה (שהוגשה במסגרת הליך של סדר דין אזרחי) בנסיבות כאמור ובמועד עליו הורה בית המשפט ללא הנמקה ברורה, עשויה בהחלט להיחשב כהסכמה או אי התנגדות. הדבר עלול להוביל לכך שבית המשפט יחליט בבקשה על יסוד האמור בה כשיראה באי ההתייחסות הסכמה לבקשה או ימנע מהמשיב את הזכות להתנגד לה.

מקווה שהצלחתי לסייע.

בהצלחה

שלום רב אלי,

ניתן לשגר לצד שכנגד דרישה לגילוי מסמכים או שאלונים בעניין זה.

שלום משה,

תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת בהגשת בקשות בכתב ובדיון בהן.

לבית המשפט הסמכות לדחות בקשה ללא קבלת תגובת הצד השני אם החליט שאין היא מצריכה תשובה. רוצה לומר, כבר התקדמת..

בהתאם ל (ת' 50(3) משתמע שאין חובה להגיש תגובה לבקשה, מאחר שהתקנה קובעת שהמשיב רשאי להשיב לה ולא קובעת לשון חובה.

(ת' 50(4) קובעת שבית המשפט רשאי ליתן החלטה על בסיס הבקשה והתגובות. בית המשפט גם רשאי לקבוע דיון בבקשה ולהכריע בה לאחר דיון.

לטעמי מקום בו נקבע מועד להגשת תגובה ולא הוגשה תגובה יש להגיש בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה ולציין שהמועד חלף, לא התבקשה ארכה ולא הוגשה תגובה כלשהי.

לשופטים יש שיקול דעת מאוד נרחב ביחס לבקשות ביניים ולעיתים בקשות ביניים לא מוכרעות גם כאשר יש להכריע בהן.

כתב התביעה אינו יכול לכלול התייחסות לאירועים ועילות שנוצרו לאחר הגשתו.

חשוב להבחין האם מדובר בעילות תביעה נוספות וחדשות או שמא מדובר בהיבט נוסף של אותה עילת תביעה.

בהגדרה עילת תביעה הינה מכלול העובדות המהותיות, שאם יוכחו, יובילו למתן הסעד שהתובע מבקש מבית המשפט. במילים אחרות — עילת תביעה הינה הבסיס העובדתי והמשפטי שמקים לתובע זכות תביעה מוכרת לפי הדין.

באופן זה ייתכן שהאירועים שארעו לאחר הגשת התביעה הינם רכיבים נוספים של עילת התביעה או שאולי הם עילת תביעה נפרדת לחלוטין.

ככל שמדובר בעילה נפרדת אין חובה לתקן את כתב התביעה וניתן להמשיך לנהל את התביעה ולהגיש כעת או בעתיד תביעה נוספת בגין העילות הנוספות.

ככל שמדובר באותה עילת תביעה שהרי מוטל על התובע בהתאם להוראות תקנה 25(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החובה לכלול בכתב התביעה את מלוא הסעד שהוא זכאי לו בשל עילת התביעה. ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.

בהתאם להוראות תקנה 25(ב) פיצול של סעדים שנובעים מאותה עילת תביעה אפשרי רק באישור בית המשפט.

נוכח המפורט לעיל, ככל שהאירועים שארעו לאחר הגשת כתב התביעה הינם עובדות נוספות ששיכות לאותה עילת תביעה שכבר נכללה בתביעה שהרי עומדת לך האפשרות לבקש לתקן את כתב התביעה או אולי לבקש לפצל סעדים ככל שאירועים אלו הגדילו את הסכום שעליך לתבוע (היה והם חלק מאותה עילה).

אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פרטני על מנת להבין מה היא הסיטואציה הרלוונטית עבורך.

ככל שהחלטת שעליך לתקן את כתב התביעה ראה כי לצורך הגשת כתב תביעה מתוקן עליך לפנות לבית המשפט בבקשה לרשות לתקן את כתב התביעה בהתאם להוראות תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי.

שם לב כי הגשת כתב תביעה מתוקן יאפשר לנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן ולמעשה יחל את ההליך מחדש.

שלום יעקב,

במועד להגשת רשימת הבקשות יש לשקול כמה באמת המסמכים והשאלות שדרשת מענה ביחס אליהן מהותיים לך עבור ניהול ההליך שכן יש הבדל מהותי בין האופן בו שופט א' מתייחס לבקשה כאמור מחברו שופט ב'. יש גם לקחת בחשבון כי לצד האמור ייתכן גם חיובך בהוצאות.

2.יש עילות שונות המאפשרות חיסיון של מסמכים. פרטיות אינה אחת מהן, ואולם שופט רשאי בשיקול דעתו להגן על אינטרס זה. מאחר שאתה טוען שיש רלוונטיות למידע - אתה רוצה להזמינם לעדות, נראה כי לא יהיה מנוס מלהגיש בקשה בעניין זה במסגרת רשימת הבקשות.

ביחס לרשימת העדים, בנסיבות אלה הייתי מגיש את הרשימה ומתייחס לאותם צדדים בלתי מזוהים ומציין שכללת בקשה בעניין ברשימת הבקשות.

מקווה שתזכה להחלטות ראויות.

שלום רב מרקו,

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, הסעד צריך להיות כזה המבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך או את קיומו התיקן והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין. (ת' 94)

בהתאם יש שיקול דעת לתובע כיצד לנסח את הסעד הזמני המבקש על מנת לפגוש מטרות אלו.

ראה כי הסעד הזמני שבכוונתך לבקש הוא סעד מסוג צו מניעה.

בית המשפט רשאי להעתר לבקשה לסעד זמני אם שוכנע על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומן של (1) עילת תביעה (2) התנאים הנוספים הקבועים בתקנות למתן הסעד הזמני המבוקש (3) וכי הסעד הזמני המבוקש נחוץ לצורך הגשמת מטרתו. (ת' 95(ב)).

התנאים הנוספים שעל המבקש לעמוד בהם הינם ביחס לקיומו של מאזן הנוחות (איזון רעיוני בין הנזק שעשוי להגרם לתובע אם לא ינתן הצו הזמני המבוקש לעומת הנזק שיגרם לנתבע אם כן ינתן הצו), מבחן הסעד שפגיעתו פחותה (הסעד צריך להיות מידתי, כלומר שלא יהיה ניתן להשיג את אותה תוצאה באמצעים שהם פחות קיצוניים) ובית המשפט ישקול גם את תום ליבם של הצדדים לעניין הבקשה גופה. (ת' 95(ד)).

יש כללים נוספים שראוי לקחת בחשבון עת שמנסחים את הסעד המבוקש ואולם היריעה קצרה מלהכיל... בכל זאת אציין שככל שהסעד המבוקש משנה מצב קיים, זה עשוי להוות שיקול שלא ליתן אותו, ושיקול נוסף שלא להעתר לבקשה עשוי להיות ככל שיש זהות בין הסעד הזמני המבוקש לסעד הסופי המבוקש בכתב התביעה.

לבקשה לסעד זמני יש לצרף התחייבות עצמית (ראה טופס 7 בתקנות סדר הדין האזרחי - לקראת הסוף במסגרת התוספת הראשונה).

לאחר שתוגש הבקשה בית המשפט יקבע את שיעור הערובה שיהיה עליך להפקיד כדי שהסעד הזמני יכנס לתוקף.

יש לקחת בחשבון שהדיון בסעד הזמני מתנהל כמו משפט קטן לרבות שמעית עדים וראיות, ובהתאם יש לתמוך את הבקשה בתצהיר.

מעבר לאמור מומלץ לקבל ייעוץ פרטני, בהצלחה.

אי אפשר לייעץ ברזולוציה כזו בפורום. פנה לייעוץ פרטני.

כן

זה כמו לשאול כמה זמן לוקח לבנות בית או כמה זמן לוקח להחזיר הלוואה.

זה תלוי בכל כך הרבה פרמטרים, ההליך עצמו יכול לקחת בין שלושה ארבעה חודשים ל - 20 שנים, ולראות את הכסף אם תנצח יכול להיות בין יום ללעולם לא.

לא.

מדוע לא?

שלום רב אייל,

העדר משאבים עשוי להוות שיקול לויתור על עילת תביעה ומימושה בנסיבות מסוימות.

קיימים גופי מימון שמוכנים לממן הליכים בכפוף לבדיקה מוקדמת של עילת התביעה והראיות ובתמורה לאחוזים מפירות התביעה. זה לא מתאים לכל מקרה. ודאי לא למקרה בו מדובר בצד ההגנה.

יש אנשים שמוותרים על תביעות גם ממניעים אחרים. כל מקרה לגופו.

ככל שאתה נדרש למימון תכנס לאתרים של קרנות כגון פירסט ליברה או ליטיווסט ותתרשם.

שלום רב,

כל אחד מציג את מה שמתאים לו על מנת לנצח במשפט.

אם אתה חושב שיש דברים שלא הוצגו ויכולים לתמוך בעמדתך אז תציג.

בהצלחה

שלום רב,

אז תגיש בקשה לבימ"ש לקבל הוצאות עבור עדות

שלום רב,

לכל דבר יש כמה נקודות מבט, לכל אירוע יש מלא פרשנויות.

כל צד מציג את הדברים הנוחים לו - בתקווה מבלי לשקר ולזייף דברים.

על הצד השני להציג לבית המשפט את הנקודת מבט האחרת.

בסוף בית המשפט צריך להכריע בין שתי נקודות מבט ובין שתי פרשנויות, ובית המשפט מכריע על פי מה שנראה כי צודק ונכון.

כל עוד לא מזייפים עובדות או משקרים בעובדות ורק מתאימים את הפרשנות, לדעתי, לא מדובר ברמאות.

חתימה טובה

שלום רב,

השאלה שלך היא מאוד מורכבת ומכילה בתוכה כמה עובדות יסוד מאוד לא ברורות.

ראשית - יש כאלה שמנצחים תיקים. בדרך כלל שני צדדים נכנסים לבית המשפט, צד אחד, לרוב, יצא יותר מרוצה מהצד השני - מה שאומר שבמחינת הצד המרוצה הוא ניצח את התיק או לכל הפחות ניצח באופן חלקי, ולכן השאלה שלך "למה לא מנצחים תיקים" לדעתי היא הנחת יסוד שגויה.

הגדרת ניצחון בתיק היא שונה מאדם לאדם ממקרה למקרה ומתיק לתיק. התובע מן הסתם יגדיר ניצחון אם תביעתו תתקבל, והנתבע - אם התביעה תדחה. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם התביעה תידחה ובכל זאת יהיו אמירות בפס"ד שיספקו את התובע (וכן להיפך, שהתתביעה תתקבל ויהיו אמירות שיצדיקו את הנתבע).

לשאלותיך;

שכנוע של השופט.

לא ברורה השאלה.

כי השופט לא השתכנע.

כי הצד שבטוח בנצחונו לא הצליח להוכיח את טענותיו כראוי.

גמר חתימה טובה.

אורי שלום,

הנסיבות שתיארת ובחינת סיכויי ערעור בעניין דורש ייעוץ פרטני.

בכל מקרה, הייתי ממליצה לך להעלות את השאלות בפורום דיני משפחה או הפלילי שבאתר.

בהצלחה ובשורות טובות