פורום רשלנות רפואית

שלום אלברט,

עפ"י חוק זכויות החולה, יש לתת למטופל הסבר מפורט וברור לגבי כל טיפול רפואי שהוא עומד לעבור, ולגבי ניתוח יש צורך לקבל גם הסכמה בכתב. מובן שהתהליך צריך להיות כזה שבו ההסברים ברורים, לא על מיטת הניתוח, אלא תוך אפשרות לחשוב, לשאול שאלות ולשקול את הטיפול עצמו.

עם זאת - אני מקווה שהניתוח עבר בשלום ובהצלחה ומצבך הרפואי תקין.

אתה יכול לבקש ממחלקת רשומות רפואיות את כל התיעוד בתיק שלך, ולמצוא שם גם את הטופס עליו חתמת, כך תוכל לראות על מה חתמת. כל מטופל יכול לעשות את זה בעצמו.

שלום אביב,

נראה שהרופא אכן התרשל בניתוח שבוצע, וכמה מצער שהדבר גורם לך עכשו לסבל מיותר. עם זאת - חשוב להבין עכשו מה יהיה המשך הטיפול בנסיבות. האם דיברת עם הרופא הזה על הממצא שפוספס? האם התייעצת עם רופא אחר? בדרך כלל הטיפול המשפטי מתחיל במקום שבו הטיפול הרפואי מסתיים, וזה עדיין לא המצב במקרה שלך. מה שצריך כעת זה להבין מה צריך לעשות מבחינה רפואית, לעשות את זה, להבין מה היו העלויות העודפות (אם בכלל, כי ייתכן שהרופא יבצע את מה שדרוש ללא עלות), ואז ניתן להבין מה הנזק שנגרם. אני מקווה בשבילך שלא תהיה הצדקה להגשת תביעה.

בברכת חג שמח!

שלום,

האם לו היית יודע שמדובר בטיפול רועש, היית נמנע מקבלת הטיפול? והאם כשהוא התחיל והבנת את זה - ביקשת להפסיק את הטיפול?

קשה לי להניח שהטיפול הזה ייחשב כטיפול רשלני.

אבל אולי המצב ישתפר עם חלוף הזמן. חודשיים וחצי הם זמן קצר יחסית להחלמה של הגוף. ככל שהתופעה תמשיך ותטריד אותך, ותפגע בכך ממש - ייתכן שאפשר לטעון שלא קיבלת הסבר נכון לפני הטיפול, אבל צריך יהיה להסביר שלו היית יודע שעלול להתפתח טנטון היית נמנע מהטיפול.

שלום שמעון,

התשובה הקצרה היא - לא.

תקופת ההתיישנות בתביעות כאלה הינה 7 שנים, ולגבי קטין סופרים את 7 השנים מיום הגיעו לגיל 18. כלומר, ביום ההולדת של 25 חלה התיישנות של התביעה.

שלום שמעון,

אני מניחה שרצית לשאול אם מדובר ברשלנות. ייתכן בהחלט שצריך היה להמשיך ולהוציא את כל השן, אבל אני מבינה מהשאלה שלא הייתה בעייה רפואית עם זה שהיא לא יצאה במלואה. ואם כל מה שיהיה דרוש עכשו זה פעולה נוספת - זה לא מצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית. אם חלילה הפעולה תסתבך, או תשאיר פגיעה קבועה כלשהי - אפשר לשקול זאת מחדש.

שלום שמעון,

איני משוכנעת שאני מבינה היטב את העובדות כדי להשיב לך. אני מניחה כשאתה אומר שניתן פס"ד בגין מחלת מקצוע, שהכוונה היא שעפ"י הכרעה של בית-הדין לעבודה הוכרה מחלה שלקית בה בעבודה כמזכה בקצבת נכות מעבודה, וזאת עפ"י נכות בשיעור 80%. לא ציינת האם ההתרשלות של קופ"ח הייתה לפני או אחרי ההתפרצות של מחלת המקצוע. אני גם לא יודעת מה קרה בתקופה בין התפרצות מחלת המקצוע לבין ההתרשלות של קופ"ח באבחנה החדשה - האם עבדת? השתכרת? לכל אלה משמעות כאשר באים להעריך את הנזק בתביעה נגד קופ"ח. גם לא ברור לי לאיזה גורם אתה מתייחס בשאלה שלך - כלומר לאיזה צורך נערך החישוב שאתה שואל אם הוא משוקלל או אריתמטי. בעקרון, השאלה היא האם החיובים נפרדים, שאז בדרך כלל יתייחסו ל"יתרה" (במקרה שלך כנראה 20%) כאל החלק השלם, לעומת מצב בו יש קשר בין מחלת המקצוע או בין הביטויים שלה, לבין המחלה שלא אובחנה בקופ"ח, שאז ייתכן שיהיה חישוב משוקלל. אבל שוב - אין די נתונים בשאלה כדי לתת תשובה ברורה.

שלום,

אין אפשרות "לתקן" רישום רפואי, מה גם שאני מעריכה שהאבחנה שנעשתה לפני כ-15 שנים הייתה רלבנטית. אפשר שרישום רפואי מאוחר יותר יתייחס לאבחנה, ויאמר למשל שאתה לא מסוכן, שאתה לא צריך טיפול, שהמחלה לא פעילה במשך תקופה ממושכת וכו'. אבל עפ"י הדין לא מוחקים רישום רפואי.

שלום מוטי,

ראשית אני שמחה שלא לקית בשיתוק חלילה, ושקיבלת טיפול שהציל את כושר התנועה שלך.

נשמע כי אכן הטיפול שקיבלת בבית החולים זיו בצפת לא היה נכון ולא בדק את כל מה שצריך היה לבדוק בעקבות תלונותיך.

עם זאת - תביעה ניתן להגיש כאשר כתוצאה מהטיפול הרשלני נגרם נזק בלתי הפיך. אני מבינה שבמקרה שלך יש כאבים, אבל לדעתי יהיה קושי לייחס אותם לאיחור באבחון, ולא לפגיעה המקורית - הנפילה.

אמנם כדי לתת תשובה ספציפית יש צורך לבדוק את המסמכים הרפואיים, בשני בתי החולים, וגם את מצבך כיום, ולבדוק אם יש רופא אורטופד שסבור שמה שאתה סובל ממנו היום הוא תוצאה של האיחור בטיפול, ולא של הנפילה, אבל אני מעריכה שרוב הרופאים ייחסו את הנזק לפגיעה המקורית.

שלום ורד,

כדי לדעת אם יש בכלל אפשרות להוכיח במקרה הזה רשלנות בטיפול צריך לעיין במסמכים, לראות איך בא לידי ביטוי התיאור שלך במסמכים אלה, ולאחר מכן לבדוק האם מדובר בשריטה או פצע שעלולים להתרחש במהלך בדיקה, או שמדובר בחוסר מיומנות או חוסר זהירות.

אבל גם בהנחה שיש תיעוד לכך שנגרם פצע במהלך הבדיקה, עדיין צריך להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית הן את הרשלנות, והן את גובה הנזק, ולכן במקום בו הנזק הפיך ובר ריפוי, ומבלי לזלזל חלילה בסבל שעובר עלייך עכשו, הפיצוי שעשוי להיפסק אינו מצדיק את ההוצאות להגשת התביעה.

לכן גם אם תיאורטית את יכולה לתבוע - זו לא תהיה המלצתי, כי ההשקעה עלולה לעלות על התועלת הכספית.

שלום,

לא ממש הבנתי איזה ניתוח עברת (כתבת גם דופן הבטן וגם מפשעתי) אבל מכיון שנפגע קרום הצפק, אניח שמדובר בבקע בדופן הבטן.

נתחיל בשאלת ההסכמה לניתוח - כאשר אתה מאשר שהוסברו לך הסיכונים, ואין פירוט של הסיכונים, נשאלת השאלה האם קיבלת הסבר על הסיכון הספציפי שהתממש למרבה הצער. צריך לבדוק מה שיעור הסיכון של פגיעה בצפק, ואם דיברו איתך על זה. ממה שכתבת עולה כי הוסברו לך רק תופעות אחרות, ולא הסיכון הזה, והמשמעות שלו.

בהנחה שטופס ההסכמה לא יעמוד בדרכך, היה ותוכח רשלנות כלשהי - יש לבדוק עם רופא מומחה אם הפגיעה בצפק היא אכן תוצאה של חוסר זהירות של המנתח, ואם היה עליו לנקוט פעולות כלשהן כדי למנוע פגיעה זו.

ולאחר מכן, השלב האחרון בבדיקה הוא האם הנזקים מהם אתה סובל היום (ויש להוכיח את הנזקים, כך שאם יש בדיקות שמלמדות שנזקים אלה לא קיימים - זו בעייה), הם תוצאה של הפגיעה בצפק כתוצאה מהניתוח, ולא למשל נזקים שיכולים לנבוע מעצם קיומו של הבקע אשר נזקק לתיקון. כדי להתייחס לשאלה זו יש צורך בחוות דעת של כירורג מומחה, שיתייחס לזה.

רק אם עוברים את כל המשוכות - ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

שלום פרח,

המקרה שלך מעלה שתי שאלות:

השאלה הראשונה היא ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת?

בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, והטיפול במהלך ההריון לא היה נכון ולא מנע את הלידה המוקדמת - יש לשאול אם יש קשר סיבתי רפואי בין מצבו הרפואי של התאום השני לבין הלידה המוקדמת.

כדי להשיב על השאלות הללו - רצוי שתבדקי מה עמדת הרופאים המטפלים בפעוטות. אם תתרשמי שהם סבורים שיש קשר - אני ממליצה לפנות לעורך-דין אשר עוסק בתחום, ואשר יבחן אם יהיה רופאים שיוכלו לתת חוות דעת רפואיות שכך הם פני הדברים, הם בבחינת מעקב ההריון, והן בבחינת הקשר בין האסטמה לפגות.

שלום חיים,

כשאתה מפרסם תוכן כלשהו עליך להיזהר שלא לעבור על הכללים הקבועים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ע-1965, וגם לא לפגוע בפרטיות ולעמוד בכללים של חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. כל פרסום שלא יעמוד בכללים הללו עלול לגרור אחריו סנקציות אזרחיות.

ייתכן גם שתגובה עליו תצדיק חשיפת פרטים נוספים מהטיפול שלך, מה שלא בהכרח מתאים לך.

אם אתה סבור שקיבלת טיפול לא הולם, אני מציעה שתפנה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות ותחשוף בפניו את מה שיש בידיך.

שלום גלית,

לצערי אין בשאלה שלך מספיק נתונים כדי לסקור את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותך, אם בכלל.

ראשית צריך לבדוק את עניין הזיהום שלא עובר - מה משמעותו, האם עברת ניתוחים מתקנים, מדוע היה צריך את ניתוח הרשת מלכתחילה, איזה טיפול מונע זיהום ניתן לך ומדוע הוא כשל, ועוד שאלות שיכולות לעלות בהקשר של הזיהום. בלי פרטים אלה אי אפשר לבדוק אם הטיפול היה סביר או לא.

לעניין הסרטן - קשה לייחס את ההופעה שלו לניתוח הרשת או לזיהום - אלא אם אונקולוג יאמר אחרת, אבל אין בשאלה שלך פרטים לגביו - איזה סוג הוא, מתי הופיע, מה הטיפול שניתן וכו'.

כדי לבחון אפשרות של תביעת רשלנות רפואית יש צורך לרדת לפרטי פרטים, לבדוק גליונות רפואיים, לשמוע את הסיפור של המטופל בפירוט, ולנסות רק לאחר מכן לנתח את כל המידע.

בשלב הזה הדבר היחיד שאת יכולה לעשות, אם את חושבת שטופלת ברשלנות - הוא לאסוף את כל התיעוד הרפואי, ולקבוע פגישה עם עו"ד אשר יבדוק את השתלשלות העניינים.

מאחלת לך בריאות והתאוששות מהירה.

שלום שחר,

ראשית אני מציעה לא להסתפק במענה כלשהו בעל פה. תפנה אתה אליהם בכתב, ותבקש גם אתה תשובה בכתב - איזה מסמכים בדיוק חסרים, האם קיים תיק שלך ואין בו את מסמכי הניתוח, או שכל התיק שלך נעלם? תמיד כדאי לדעת את כל הפרטים.

עם זאת - יש לומר שכדי להגיש תביעה צריך להוכיח גם נזק, ונראה לי שלא ניתן לאפיין נזק כספי כלשהי, שניתן לייחס לאבדן המסמכים.

שלום מנחם,

אכן, כפי שאמר רופא המשפחה שלך, זה לגמרי לא תקין שלא נקראת לקבל טיפול בסוכרת כבר בפברואר, ואפשר בהחלט לראות בכך הפרה של חובת הזהירות כלפיך. אלא שכדי לקבל פיצוי בתביעה לא די להראות שהייתה התרשלות, אלא גם שהיא גרמה לנזק בר הוכחה. אני מעריכה שבמקרה שלך גם אם יש הבדלים או עלייה בערכים בין פברואר לבין הבדיקות הנוכחיות, הטיפול שניתן לך עכשיו הוא זה שהיה ניתן לך לפני כחצי שנה, ואם לא ניתן להצביע על נזק ספציפי (כמו אם חלילה בשל העדר האבחון היה נגרם אחד מהנזקים הנלווים של סוכרת) - הרי שאין מקום להגשת תביעה.

שלום ליאונרד,

מהותה של תביעת רשלנות רפואית הינה בהנחה שהטעויות נעשו בתום לב, ולא מתוך כוונה כלשהי. כל פעם שהטיפול חרג מהטיפול הסביר, הגורם המטפל אחראי בנזיקין, כל עוד נגרם נזק כתוצאה מהטיפול השגוי, וכל עוד יש קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני לבין הנזק שנגרם למטופל.

לכן, התשובה המיידית לשאלה שלך הינה כי כמטפל אתה חשוף לתביעה אישית.

עם זאת - יש לזכור כי כל הפעילות שלך בתוך מוסד רפואי מבוטחת, גם במקרה שאתה נתבע אישית, וככל שתעבוד בעתיד במרפאה משלך - ראוי שתוודא שיש לך כיסוי ביטוחי הולם.

שלום חנוך,

ככל שלא נערכה לך בדיקת עיניים מקיפה בעקבות תלונתך על הליקוי בראייה, וכמובן בכפוף למה שנרשם בחדר המיון, הרי שנראה שמדובר ברשלנות.

עם זאת, אין זה אומר שאפשר ו/או מוצדק להגיש תביעה. כדי לדעת אם יש בסיס לתביעה צריך להבין איזה נזק נגרם בעקבות האיחור.

ככל שהטיפול שקיבלת כאשר אובחנה הפגיעה ברשתית וגם התוצאות שלו, הוא בדיוק אותו טיפול שהיה ניתן לך אם המצב הרפואי היה מאובחן במועד - כנראה שאין מקום להגשת תביעה.

שלום רונית,

הליך גישור, גם בתביעת רשלנות רפואית, דינו ככל הליך גישור אחר.

במרבית התיקים בהם השתתפתי בגישור הצעת המגשר ניתנה בעל-פה, והצדדים התייחסו אליה.

לדעתי, ככל שטרם נחתם הליך גישור - כל צד רשאי לחזור בו מההסכמה, ולקיים את המשפט עצמו.

שלום אבי,

ככל שננסה למתוח את תקופת ההתיישנות בתביעה נגד המעסיקה, דומה כי הרכבת הזו נסעה זה מכבר.

לגבי קופ"ח - האיחור באבחנה - בהנחה שאכן היה איחור כזה (כי ייתכן שהפגיעה בשמיעה היא "מתקדמת", וב-2016 עדיין לא הייתה קיימת) - איזה נזק נגרם כתוצאה מהאיחור באבחנה? ואני מזכירה שב-2016 כבר לא ניתן היה להגיש תביעה נגד המעסיק....

לדעתי התביעה נגד המעסיק התיישנה שלא בשל אבחנה כלשהי של קופ"ח, שכן התלוננת לראשונה על בעיות בשמיעה כמעט 20 שנים לאחר תום העסקתך במקום עם הרעש המזיק.

בעקרון - כאשר יש שני מזיקים ונזק אחד - ניתן להגיש תביעה נגד שניהם, כאשר הפיצוי יהיה פיצוי אחד, אשר ייתכן ויתחלק ביניהם באופן דומה למידת האחריות שלהם לגרימת הנזק, אבל במקרה שלך, לפי הנתונים שפרטת לעיל, איני סבורה שיש לך עילת תביעה בעלת מימוש, לא כנגד המעסיק, ולא כנגד קופ"ח.

בהצלחה!

שלום חן,

במענה לשאלותיך:

את לוג השינויים אפשר לבקש, בין אם עצמאית ובין אם באמצעות עו"ד, אבל איני משוכנעת שתקבל אותו ללא הליך משפטי. אני לא ניסיתי אף פעם, אבל כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, אני סבורה שיאמרו שהוא לא בבחינת "תיעוד רפואי" שיש למסור למטופל עפ"י חוק זכויות החולה. אפשר כמובן לנסות ולראות מה יהיה המענה.

במסגרת הליך משפטי צד רשאי לזמן לעדות כל עד שנראה לו רלבנטי, ואשר יש לו מידע שיכול לשפוך אור על המחלוקות בתיק. לכן, מעשית, תוכל לזמן את פקידת הקבלה או כל גורם אחר. עם זאת - לא כדאי להזמין עדים שאינך יודע מה יהיה תוכן עדותם. ככל שאין לך התבטאות כלשהי של אותה פקידה, בעניין הכניסה ללא הרשאה, היא תוכל להכחיש את זה, וזו תהיה תמיכה בטענה שלא נעשה שינוי של הרישום.

שלום יצחק,

ראשית הרשה לי להביע השתתפות בצערך. אני משוכנעת שהזמן שחלף לא מקהה את הכאב.

לעניין שאלתך - כדי שניתן יהיה לשקול אם המוות נגרם בשל טיפול רשלני אם לאו, צריך להבין את הנסיבות - האם המוות היה מיידי, האם אחיך הועבר לאחר הנפילה לטיפול רפואי, מה דווח בתיק שלו, מה דווח למשפחה, מה דווח למשרד הבריאות וכו'. יש לעיין במלוא התיעוד הקיים, הן מהמוסד בו אחיך שהה. והן ממוסדות אחרים, ככל שיש לכם צו ירושה, אתם רשאים לפנות למוסד ולבקש את התיעוד, רק לאחר עיון במלוא התיעוד, כמפורט לעיל, אפשר לגבש דעה אם יש בסיס לתביעת רשלנות רפואית, אם לאו.

תקופת ההתיישנות לתביעה הינה 7 שנים מיום האירוע.

שלום רון,

מובן כי שום גורם אינו רשאי לשנות רישום רפואי. עם זאת - לא תמיד פשוט להוכיח שבוצע שינוי כזה.

אפשר לבקש לוג שינויים של המחשב, אבל איני בטוחה שיתנו לך אותו ללא הליך משפטי, שכן לכאורה הוא לא נחשב חלק מהתיעוד הרפואי שצריך למסור למטופל לפי החוק.

שלום לוני,

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח התרשלות, כלומר שיהיה רופא משפחה כלשהו שיכתוב בחוות דעת שמה שהיא עושה לא מהווה פרקטיקה רפואית מקובלת (ואני חושבת שיהיה קשה למצוא רופא כזה), ובמיוחד צריך להוכיח נזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני. כפי שאת מתארת את הסיטואציה, אין כרגע נזק קונקרטי, אלא מדובר על נזק תיאורטי שאולי יתממש בעתיד, ואולי לא. המשמעות היא שאין לפי התיאור שלך בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

ובמאמר מוסגר אומר שכל מטופל צריך רופא שהוא סומך עליו. אם את חושבת שהילדים שלך לא מקבלים טיפול טוב, אולי תשקלו להחליף רופא משפחה.

שלום אלעד,

בשאלה שלך חסרים נתונים כדי שאשיב באופן ממוקד. לא פרטת - האם נולדו לכם ילדים כתוצאה מהטיפולים, אם לא - באיזה שלב אתם בטיפולים, ומה הנזק שאתה סבור שנגרם לכם והוא הבסיס לתביעה שאתם מעוניינים להגיש. עצם זה שהיו אי סדרים במקום מסויים - זה כשלעצמו לא מהווה בסיס לתביעה, אם לא נגרם נזק כלשהו כתוצאה מכך.