פורום לשון הרע

בהחלט יש מקום לבחון את הדברים, אך עצם העובדה שמנהלת בית הספר אמרה דברים שאינם נכונים אינה מספיקה כשלעצמה כדי לקבוע שמדובר בלשון הרע.

השאלה הראשונה והחשובה היא מה בדיוק נאמר, על מי נאמר ולמי הדברים נמסרו. ככל שהדברים נאמרו רק לך, בדרך כלל חסר מרכיב מהותי הנדרש לצורך עילת לשון הרע. לעומת זאת, אם הדברים נמסרו להורים אחרים, לצוות בית הספר, להנהלה, למשרד החינוך או לגורם שלישי אחר – בהחלט עשויה להתעורר שאלה של פרסום לשון הרע.

גם אז צריך לבדוק את תוכן הדברים. לא כל טעות עובדתית או אמירה לא נעימה מקימה עילת תביעה. יש לבחון האם הדברים, בהקשר שבו נאמרו, עלולים להשפיל, לבזות או לפגוע בשמו של האדם שאליו הם מתייחסים. כאשר מיוחסים לאדם מעשים חמורים שלא התרחשו, הסיכוי שמדובר בפרסום בעל משמעות משפטית כמובן גדל.

מצד שני, כאשר מדובר במנהלת בית ספר שפעלה במסגרת תפקידה, התמונה מורכבת יותר. החוק מכיר בנסיבות שבהן מסירת מידע נעשית במסגרת חובה מקצועית, לשם הגנה על עניין לגיטימי או במסגרת יחסים המצדיקים את העברת המידע. לכן גם אם אמירה מסוימת התבררה כלא נכונה, עדיין צריך לבדוק האם המנהלת האמינה בה, על מה הסתמכה, האם בדקה את הדברים באופן סביר, למי מסרה אותם והאם היקף הפרסום היה מוצדק.

בתי המשפט כבר נדרשו לא אחת לסכסוכי לשון הרע בתוך מערכת החינוך, לרבות מחלוקות בין מנהלי בתי ספר להורים. הפסיקה מלמדת שהבדיקה נעשית באופן פרטני מאוד: יש פרסומים במסגרת סכסוך בית-ספרי שנמצאו מוגנים, ולעומתם ייחוס של מעשים עובדתיים חמורים שלא הוכחו עלול להקים אחריות.

לשאלתך האם להשיב: בדרך כלל, כאשר הופצו עובדות לא נכונות שעלולות לפגוע בך או בילדך, יש היגיון בכך שלא משאירים אותן ללא התייחסות. עם זאת, רצוי שהתשובה תהיה עניינית, קצרה ומדויקת: להבהיר אילו עובדות אינן נכונות, להציג אסמכתאות ככל שישנן, ולבקש תיקון של הדברים בפני אותם גורמים שאליהם נמסר המידע.

מומלץ מאוד להימנע מתגובה כועסת או מהפצת האשמות נגדיות. תגובה שנועדה לתקן את התמונה יכולה להיות מועילה; תגובה שמרחיבה את הסכסוך עלולה דווקא לסבך אותו.

אם השאלה היא האם קיימת במקרה שלך עילת תביעה בלשון הרע, אי אפשר לקבוע זאת בלי לראות את הנוסח המדויק של הדברים ולדעת למי הם נאמרו. אם תכתבי כאן, ללא פרטים מזהים, מה בדיוק אמרה המנהלת ולמי היא אמרה זאת, ניתן יהיה לתת כיוון הרבה יותר ממוקד

מני שלום,

קשה לענות על שאלתך, שכן ישנם שיקולים רבים לקבלת פשרה - למשל, כמה כסף עוד אתה אמור להוציא עבור ניהול ההליך ? (אגרת מחצית שנייה, שכר טרחה וכיו"ב). ככל שאתה אמור להוציא כספים רבים, לרוב קבלת הצעת הפשרה אטרקטיבית יותר.

בנוסף, האם בעקבות קבלת הצעת הפשרה אתה תקבל החזר של המחצית הראשונה של האגרה?

האם סכום הפשרה משאיר בידיך כספים לאחר שקלול ההוצאות שהוצאת עד כה?

מהם סיכויי התיק במידה ותחליט ללכת לפסק דין ולדחות את ההצעה?

אתה תמיד יכול ללכת ולקבל חוות דעת שנייה מעו"ד אחר.

לדעתי, הנוסח שהצגתם זהיר יחסית, ואינו נראה כמו פוסט השמצה. אתם מתארים חוויה אישית, מציינים גם נקודות חיוביות, נמנעים מכינויים כגון "רשלנית" או "מסוכנת", ואינכם קובעים שהמטפלת גרמה למחלת הילדה. פרסום בפייסבוק, עם זאת, נחשב פרסום לכל דבר, ולכן עדיין קיימת אפשרות לתביעה.

הנקודה הרגישה ביותר היא המשפט המחבר בין היציאות למשחקייה לבין מחלות הילדה והאשפוז. אף שלא כתבתם שהמשחקייה גרמה לכך, קורא עלול להבין זאת כך. לכן הייתי מוסיף הבהרה קצרה:

הדבר מחזק את הטענה שמדובר בתיאור של החוויה האישית והסיבה לבקשתכם, ולא בהאשמה מקצועית כלפי המטפלת.

גם העובדה שאינכם מפרסמים את שמה בפוסט אלא מציעים למעוניינות לפנות אליכם בפרטי היא גישה זהירה יותר. עם זאת, אם ניתן לזהות את המטפלת מהפרטים, היעדר השם אינו בהכרח מונע טענה ללשון הרע.

בסופו של דבר, קיימת אפשרות לטעון להגנות של אמת בפרסום ותום לב, אך הן תלויות בנסיבות, באמיתות העובדות, ובשאלה אם הפרסום חרג מהנדרש בנסיבות. לכן הייתי מפרסם את הנוסח רק לאחר תיקון ההבהרה בעניין הקשר בין המשחקייה למחלה, ונמנע מכל מסקנה כללית לגבי מקצועיותה או התאמתה לטיפול בילדים.

כמובן, זו הערכה כללית בלבד; פרטים עובדתיים נוספים עשויים לשנות את התמונה.

ועם זאת, אדגיש ואציין, כי ככל וניתו יהיה לזהות את המטפלת, גם רמיזה על על חיבור "כביכול" בין היציאות למשחקיה לבין מחלות הילדה והאשפוז, עלול בהחלט להיחשב כלשון רע.

עליכם להיזהר מאד בלשונכם.

לא ניתן לענות על השאלה האם כדאי לערער ללא קריאה של חומרי התיק - כתבי הטענות, פרוטוקול הדיון וכמובן פסק הדין.

הזמן העומד לרשותך להגשת ערעור הינו 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לגבי העלויות, זה כמובן תלוי בהצעות המחיר שתקבל מעורכי הדין שתפנה אליהם, שכן אין פה "מחיר קבוע" לכל עורך דין ולכל ערעור.

בהצלחה.

ליאור שלום,

עצם העובדה שהמפרסמת התנצלה אינה מוחקת אוטומטית את האפשרות להגיש תביעה.

לפי חוק איסור לשון הרע, התנצלות היא בעיקר שיקול שבית המשפט רשאי להביא בחשבון בעת קביעת הפיצוי. כלומר, אם אכן היה פרסום המהווה לשון הרע, העובדה שהמפרסמת התנצלה לאחר מכן יכולה לסייע לה ולהביא להפחתת הפיצוי, אך אין משמעות הדבר שהתביעה עצמה בהכרח מתבטלת.

גם הפסיקה מתייחסת להתנצלות באופן הזה: בית המשפט העליון קבע שהתנצלות עשויה להקטין את הנזק שנגרם ולכן להשפיע על שיעור הפיצויים, אך היא אינה הופכת את הפרסום המקורי כאילו לא היה.

במקרה שתיארת יש כמה שאלות חשובות במיוחד:

לכן, המשפט של חברתך ש"אם היא התנצלה אין לך קייס" הוא פשטני מדי. ייתכן בהחלט שיש עילת תביעה גם לאחר התנצלות. מצד שני, ההתנצלות כן יכולה להיות בעלת משמעות מעשית, במיוחד בשאלת גובה הפיצוי. בתי המשפט בוחנים בהקשר הזה את טיב הפרסום, היקפו, מידת הפגיעה והתנהגות הצדדים.

נקודה נוספת: העובדה שהמנהל התערב והפרסום הופסק אינה בהכרח מבטלת את הפגיעה שכבר התרחשה. עם זאת, כדי להעריך אם במקרה הספציפי כדאי בכלל לשקול תביעה, חשוב לדעת מה בדיוק נאמר, בפני כמה אנשים, ומה קרה בעקבות הפרסום

בני שלום,

בהנחה שמה שכתבת פה בפנייה זה כל מה שכתבת בביקורת שלך, אז נראה שאין לך מה לחשוש, שכן מדובר על ביקורת צרכנית מבורכת, ובלבד שמה שכתב אמת ומגובה בראיות.

אדיר שלום,

אכן הצדק עמך בכך שביקורת צרכנית היא חשובה ומבורכת, ובלבד שהיא נצמדת לעובדות ולא למסקנות או כינויים מעליבים ופוגעניים.

לפי מה שתיארת, אכן ניתן לסבור כי מיוחס לך כינוי של נוכל ועל כן על פניו עומדת לך עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום לא רק לצורך ניהול הליך משפטי אלא גם לצורך נקיטת פעולות להסרת הביקורת או עריכתה.

יוסף שלום,

צר לי, אך ללא ראיות כלשהן בקשר למי מפרסם עליך לשון הרע, ומה בדיוק מפרסמים ומתי, לא ניתן להגיש תביעה, שכן לא תוכל להוכיח את טענותיך.

טל שלום,

פנייתך אינה מתאימה כל כך לפורום לשון הרע, שכן אחותך, שהינה בגירה, חתמה מרצונה, על פניו, על מסמך, וחזקה עליה כי קראה אותו לפני שחתמה עליו.

ככל שנעשה שימוש במסמך כדי להלבין את פני אחותך ברבים ייתכן ויש מה לעשות בעניין.

בכל מקרה, על מנת לתת ייעוץ ספציפי למקרה שלכם יש ללכת להתייעץ עם עו"ד, שיקרא את המסמך ויבין מה קרה בפועל, למה אחותך חתמה על מסמך שכזה, והאם וכיצד היא נפגעת מזה כעת או בעתיד מחתימתה.

ארי שלום,

פנייתך לא כל כך ברורה. ככל שישנם פרסומים עם שם כמו שלך, אך מתייחסים לאדם אמיתי אז נראה כי אין לך עילת תביעה בעניין. מנגד, ככל שמדובר על פרסומים שאינם מתייחסים לאדם אמיתי עם שם כמו שלך, ועשו שימוש בשם שלך רק לצורך הפרסום, כי אז נראה כי עומדת לך עילת תביעה כנגד אותן פלטפורמות וכנגד המפרסמים.

בכל מקרה, מציע להתייעץ עם עו"ד ולהציג בפניו את הפרסומים על מנת שיבדוק את טענותיך באופן ספציפי.

נועה שלום,

צר לי לקרוא על המעשים.

התשובה הקצרה היא שבדרך כלל עצם הגשת תלונה למשטרה, כאשר היא נעשית בתום לב ומתוך אמונה כנה שהאירוע אכן התרחש, אינה חושפת את המתלונן באופן אוטומטי לתביעת לשון הרע, גם אם בסופו של דבר התיק ייסגר מחוסר ראיות או אף אם לא תיפתח חקירה.

חשוב להבין שסגירת תיק אינה שקולה לקביעה שהתלונה הייתה שקרית. במקרים רבים תיקים נסגרים פשוט משום שלא נמצאו די ראיות להוכחת החשדות ברף הנדרש, ולא משום שנקבע שהמתלונן המציא את הדברים.

הדין מעניק הגנה משמעותית למי שמגיש תלונה לרשות מוסמכת, כגון המשטרה, כאשר התלונה מוגשת בתום לב ולשם בירור החשדות. הרציונל הוא שלא להרתיע אנשים מלפנות לרשויות כאשר הם סבורים שנפגעו. עם זאת, ההגנה אינה חלה על תלונה שהוגשה בזדון, מתוך ידיעה שהיא כוזבת או מתוך רצון לפגוע באדם אחר.

לכן, אם את מתארת למשטרה את מה שלטענתך אירע, כפי שאת זוכרת וחווית אותו, מבלי להוסיף עובדות שאינך יודעת ומבלי לנפח את האירוע - עצם העובדה שהתיק ייסגר אינה פירושה שניתן יהיה לזכות נגדך בתביעת לשון הרע.

נכון הוא שכל אדם יכול להגיש תביעה, גם אם בסופו של דבר היא אינה מוצדקת. אולם בין האפשרות להגיש תביעה לבין האפשרות לזכות בה קיים פער משמעותי. כאשר מדובר בתלונה אמיתית שהוגשה לרשות המוסמכת ובתום לב, קיימות למתלונן הגנות משפטיות חשובות.

עוד נקודה חשובה היא מה שכבר ציינת בעצמך: אם אינך מפרסמת את ההאשמות ברשתות החברתיות, בקבוצות או בפני אנשים שאין להם קשר לעניין, אלא מגישה אותן רק למשטרה במסגרת תלונה, את מצמצמת באופן משמעותי את החשיפה לטענות בתחום לשון הרע.

כמובן שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו המדויקות, ולכן אם מדובר באירוע חמור או מורכב, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני לפני נקיטת צעדים.

רינה שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע סכום פיצוי מקסימאלי שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק (כיום זה עומד על כ - 80,000 ש"ח), וכן מאפשר לבית המשפט לפסוק כפל פיצוי (עד ע - 160,000 ש"ח), ככל שמצליחים להוכיח כי המפרסם התכוון לפגוע בך.

בנוסף לכך, ישנה אפשרות לתביעת פיצוי בגין נזק שנגרם בפועל.

אבל על מנת להעריך את הנזק שנגרם וסיכויי התיק שלך, יש להיוועץ בעו"ד על מנת שהוא יוכל לקרוא את הפרסום, להבין את נסיבות הפרסום ותפוצת הפרסום.

ענת שלום, לא ברור איזו עזרה את מבקשת.

ככל שמדובר על הודעות פרטיות שאת מקבלת מהמשפחה (כל בן משפחה שולח לך הודעה אישית ממנו אליך), הרי שלא מדובר בלשון הרע ואת תמיד יכולה לחסום את האנשים או להגיש תלונה על הטרדה.

ככל ששולחים הודעות בקבוצת וואטסאפ, והתוכן מעליב אותך או פוגעני כלפיך, כי אז ייתכן ועומדת לך עילת תביעה כנגד מי ששולח את ההודעות.

מציע להתייעץ עם עו"ד שיוכל לקרוא את ההודעות על מנת שתדעי מה ביכולתך לעשות כדי להפסיק את המצב אליו נקלעת.

שאלה לא פשוטה. גם פסיקת בתי המשפט טרם הכריעה במפורש האם שיחה המתנהלת מחוץ לאולם הדיונים הינה חלק מההליך המשפטי או לא. ככל שניתן לטעון כי מדובר בשיחה הקשורה להליך המשפטי, כי אז ישנה חסינות מוחלטת על כל מה שנאמר בשיחה ולא ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע.

מנגד, ככל שהשיחה לא הייתה קשורה להליך המשפטי או שלא ניתן להוכיח את הקשר, כי אז ישנה חשיפה ללשון הרע.

ניהול הליך בבית המשפט, הנו הליך אשר דורש אורך רוח וסבלנות.

החיים אינם מסתובבים מסביב להליך עצמו, אך בהחלט בחלק הזמןף נדרשת תשומת לב רבה להליך.

התביעה יכולה להסתיים בדיון אחד, אך לעיתים יידרשו מספר דיונים.

לפיכך, לא ניתן לדעת.

הנח תמיד כי הבירור ייקח זמן לא מועט.

מהתיאור שלך, בהחלט ייתכן שמדובר במקרה שמקים עילה משפטית.

כאשר שכן תולה מודעה במקום ציבורי בבניין ובה נכתב על דייר מסוים שהוא "ממרר את החיים לדיירים" וש"צריך להיזהר ממנו", מדובר בפרסום שהגיע לאנשים אחרים בבניין ואף לבעל הדירה. פרסום מסוג זה עלול להשפיל אדם, לפגוע בשמו הטוב או ליצור כלפיו יחס שלילי מצד הסביבה, ולכן הוא עשוי להיחשב לשון הרע.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שבתחום לשון הרע לא כל אמירה ביקורתית מהווה בהכרח עילה לתביעה. לעיתים הנתבע עשוי לטעון שמדובר בהבעת דעה, בתלונה לגיטימית או בפרסום שיש לו בסיס עובדתי. לכן יש משמעות גדולה לנוסח המדויק של המודעה, להקשר שבו פורסמה ולשאלה האם מדובר בעובדות שהוצגו כאמת או בהבעת דעה בלבד.

מבחינה מעשית, מומלץ מאוד:

במקרים רבים, עוד לפני הגשת תביעה, ניתן לשקול פנייה מסודרת בדרישה להסרת הפרסום, לפרסום הכחשה או להימנעות מפרסומים דומים בעתיד. כאשר הפרסום בוצע באופן פומבי ומכוון כלפי אדם מסוים, בתי המשפט נוטים לראות זאת בחומרה רבה יותר מאשר ויכוח פרטי בין שכנים..

דנה שלום,

הפורום נועד למענה כללי ופחות למענה פרטני.

ספק גדול אם המסלול של קובלנה פרטית, הנו המסלול המתאים ואף אם כלל קיימת עילת תביעה.

אני ממליץ מאד לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

שלום,

השאלה שאת מעלה היא אחת הסוגיות המורכבות והמתפתחות ביותר בדיני לשון הרע בעידן הרשתות החברתיות.

ככלל, נקודת המוצא בפסיקה היא שעילת לשון הרע נוצרת במועד הפרסום. לכן, ברוב המקרים, מרוץ ההתיישנות מתחיל ממועד העלאת הפרסום ולא ממועד הצפייה בו. עצם העובדה שפוסט ישן עדיין נגיש לציבור אינה הופכת אוטומטית את הפרסום ל"פרסום חדש" בכל יום מחדש.

עם זאת, קיימים מספר שיקולים שעשויים לשנות את התמונה במקרה שתיארת:

לגבי הפוסטים שטרם חלפו שבע שנים ממועד פרסומם - ככלל, נראה שהם אינם מתיישנים וניתן לבחון הגשת תביעה בגינם, בכפוף לנסיבות הספציפיות של כל פרסום.

לעומת זאת, לגבי הפוסטים הישנים יותר, הטענה של "עוולה מתמשכת" אפשרית מבחינה משפטית אך אינה פשוטה כלל. הפסיקה אינה אחידה לחלוטין בסוגיה של פרסומים אינטרנטיים שנותרו זמינים לאורך זמן, ובתי המשפט בוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו. לכן קשה לקבוע באופן חד-משמעי שעצם הישארותם של הפוסטים בפייסבוק במשך שבע שנים הופכת אותם לעוולה מתמשכת שמונעת התיישנות.

במקרה שאת מתאר, העובדות החריגות - כ-50 פרסומים, צווי הטרדה מאיימת, הרשעות בגין הפרתם, והצהרה לכאורה על הסרת הפרסומים שלא קוימה - עשויות ליצור בסיס לטענות משפטיות כבדות משקל.

כדי להעריך בצורה מדויקת יותר את סיכויי הטענה של עוולה מתמשכת ואת שאלת ההתיישנות ביחס לכל אחד מהפרסומים, חשוב לבחון את מועדי הפרסום המדויקים, האם בוצעו פעולות נוספות בפוסטים לאורך השנים, ומה בדיוק נקבע בהליכים הפליליים ובצווי בית המשפט.

שלום,

השאלה שאת מעלה נוגעת לאחת הסוגיות המעניינות בתחום לשון הרע: המפגש בין הזכות להתלונן לרשות מוסמכת לבין ההגנה על אדם מפני תלונות שקריות ומזיקות.

כעיקרון, הגשת תלונה לוועדת האתיקה עשויה להיחשב "פרסום" לצורך דיני לשון הרע, שכן הדברים מובאים לידיעתו של גורם אחר מלבד הנפגע. עם זאת, הדין מעניק הגנה רחבה יחסית למי שמגיש תלונה לרשות מוסמכת כאשר הדבר נעשה בתום לב ובמסגרת מנגנון בירור תלונות.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בתלונה כוזבת שהוגשה ביודעין, מתוך מטרה לפגוע ותוך העלאת טענות שהמתלונן יודע שאינן אמת, עשויה להתעורר עילת תביעה ואף במקרים מסוימים אפשרות לנקוט הליך פלילי פרטי.

לגבי הסוגיה הספציפית שהעלית- דרישת הפרסום לשני אנשים לפחות: לצורך עבירת לשון הרע במסלול הפלילי נדרש בדרך כלל פרסום למספר אנשים זולת הנפגע. החוק אכן קובע כי קובלנה פרטית אפשרית בעבירת לשון הרע, אך קיומם של יסודות העבירה נבחן לפי נסיבות המקרה.

לעניין השאלה האם ועדת האתיקה נחשבת "אדם אחד" בלבד - התשובה אינה תמיד פשוטה. בפסיקה נדונו מצבים שבהם פרסום הגיע למספר בעלי תפקידים בתוך גוף מוסדי, ולעיתים נבחנה השאלה המהותית של מספר הנחשפים בפועל לפרסום ולא רק זהותו הפורמלית של הגוף המקבל. לכן קשה לקבוע באופן גורף כי כל תלונה לוועדת האתיקה תיחשב בהכרח כפרסום לאדם אחד בלבד.

בנוסף, גם אם יתברר שקיימת מורכבות ביחס למסלול הקובלנה הפלילית, אין פירוש הדבר שלא קיימים מסלולים אחרים. במקרים רבים דווקא תביעה אזרחית היא הנתיב המרכזי והמעשי יותר, במיוחד כאשר ניתן להוכיח שהתלונה הייתה שקרית, הוגשה בזדון וגרמה לפגיעה מקצועית או אישית. העובדה שהתיק נגנז מחוסר עבירת משמעת עשויה להיות נתון בעל משמעות, אך כשלעצמה אינה מוכיחה שהתלונת הייתה כוזבת ביודעין.

אעיר 2 הערות חשובות:

בנסיבות המתאימות, תלונה כוזבת ביודעין לוועדת האתיקה עשויה בהחלט להצמיח עילת לשון הרע. עם זאת, שאלת הקובלנה הפלילית הספציפית מחייבת בדיקה פרטנית של אופן הפרסום ושל מספר הגורמים שנחשפו אליו בפועל, ולא ניתן להכריע בה על בסיס נתון אחד בלבד של גניזת התלונה.

בהצלחה.

בן שלום,

התשובה הקצרה לשאלתך היא לא.

התשובה הארוכה הינה, שאין קשר בין מה שאחותך מבקשת לעשות בחייה האישיים ובנכסי המשפחה לבין עבודתה במערכת החינוך, וכל דבריך ופרסומיך במקום העבודה של אחותך יתפרשו ככאלו המנסים לפגוע בה. בכלל, וכעיקרון, אני ממליץ לא להוסיף פעולות נקמה או מעשים שליליים כנגד בני משפחה, על אף המחלוקת הקיימת. בסופו של יום, כל אחד זכאי לעשות בנכסיו מה שמתאים לו, והחוק קובע כי כל שותף במקרקעין יכול לבקש פירוק שיתוף. גם אם זה לא נוח או בניגוד למה שאתה צריך, עדיין נשמע כי אחותך פועלת לפי החוק. אולי אפשר לפנות לצד שלישי שידבר עם כולם וינסה להגיע לפשרה.

חן שלום,

ככל שהדברים שנאמרו אינם נכונים, נראה כי עומדת לך עילת תביעה בגין הדברים שנכתבו אודותיך.

שי שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע במפורש כי קמה עילת תביעה ככל שהפרסומים הפוגעניים מכילים תיאורים שמאפשרים את הזיהוי של הנפגע (אתה במקרה הזה).

לכן, התשובה לשאלתך היא כי אכן ניתן להגיש תביעה.

באופן עקרוני, עצם העובדה שביקורת היא שלילית או חריפה אינה הופכת אותה אוטומטית ללשון הרע. הדין בישראל מכיר בכך שלצרכנים מותר להביע חוויות אישיות, לשתף ביקורת ואף להזהיר אחרים - במיוחד כאשר מדובר בפרסום אמיתי, מדויק ובעל עניין ציבורי.

עם זאת, השאלה המשפטית אינה רק האם החוויה הייתה אמיתית מבחינתך, אלא גם כיצד נוסחה הביקורת, האם ניתן להוכיח את העובדות שצוינו, והאם הפרסום נשאר בגבולות הסביר.

1. אמת בפרסום יכולה להוות הגנה משמעותית

אם תיארת אירועים שאכן התרחשו, בצורה מדויקת, ויש לך ראיות תומכות (התכתבויות, קבלות, תמונות, הקלטות או מסמכים), הדבר עשוי לחזק מאוד את מעמדך המשפטי.

2. חשוב להבחין בין עובדות לדעות

ככל שהביקורת כוללת כינויים פוגעניים, האשמות קשות או ניסוחים מוגזמים - כך הסיכון המשפטי עולה.

3. תום לב וסבירות חשובים מאוד

גם ביקורת אמיתית עלולה להסתבך אם נוסחה מתוך רצון מובהק לפגוע, או אם היא כוללת פרטים שאינם מדויקים, מוגזמים או משפילים מעבר לנדרש.

4. מכתבי התראה מעורכי דין אינם בהכרח מעידים על תביעה מוצדקת

בעלי עסקים רבים שולחים מכתבי דרישה להסרת ביקורות גם כאשר סיכויי התביעה אינם גבוהים, מתוך ניסיון להרתיע. לכן אין למהר להסיר או להודות בטענות מבלי לבדוק את המצב המשפטי.

ביקורת צרכנית שלילית יכולה להיות חוקית ומוגנת כאשר היא מבוססת על אמת, מנוסחת בזהירות ומשקפת חוויה אותנטית.

לעומת זאת, ניסוח פוגעני מדי, האשמות לא מוכחות או הגזמות משמעותיות עלולים לחשוף לתביעה.

לכן, לא כל ביקורת שלילית היא לשון הרע – אך אופן הניסוח והיכולת להוכיח את הדברים הם שיכריעו בפועל. במקרה שלך, כדאי לבחון היטב את נוסח הפרסום לפני קבלת החלטה.

דן שלום,

על פניו, מה שנכתב יכול להוות פרסום לשון הרע. לאור העובדה כי ההודעה הוסרה לאחר כמה שעות, נראה כי גם אם יש לך עילת תביעה בגין מה שפורסם, בהנחה שמדובר בכינויים שאינם מבוססים ולא נכונים, כי אז הפיצוי שתוכל לקבל אינו הפיצוי המקסימאלי הקבוע בחוק. קשה להעריך את גובה הפיצוי שניתן לפסוק במקרה שלך, אבל עילת תביעה ככל הנראה שיש לך.

בנימין שלום,

ראשית, מבחינת חוק איסור לשון הרע, כמובן שלא ניתן לענות על שאלתך היות שלא פרטת את תוכן הפרסומים שבוצעו על ידי הכפיל שלך (בהיעדר הגדרה טובה אחרת).

שנית, כיצד אתה יודע שזהו לא שמו האמיתי?

שלישית, ייתכן כי מדובר בנושא פלילי של גניבת זהות, כך שייתכן שיש מקום להגיש תלונה במשטרה.