פורום צוואות וירושות

שלום עדי,

קיימת אפשרות להסדיר שהדירה תירשם על שמך בלבד גם אם אתה ואחיך יורשים, אך חשוב לעשות זאת נכון משפטית.

אם אחיך מבקש לוותר על חלקו לפני רישום הזכויות ועל בסיס הסתלקות מעיזבון (ככל שטרם בוצעה חלוקה סופית ביחס לדירה), ניתן לרשום את מלוא הזכויות על שמך כדירת ירושה.

עושים זאת באמצעות הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים, הקובע שהדירה תעבור אליך במלואה.

יצוין כי חלוקה במסגרת עיזבון אינה נחשבת “עסקה” במקרקעין ולכן עשויה להיות פטורה ממס, בעוד העברה לאחר רישום כן עלולה להיחשב עסקה חייבת.

לכן מומלץ להסדיר זאת טרם רישום הזכויות ובאמצעות הסכם מסודר בסיוע עורך דין.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום נתן,

כן, ניתן לחתום על הסכם בין יורשים גם לפני קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.

הסיבה היא שזכויות הירושה מתגבשות כבר במועד פטירת המוריש, ולכן היורשים רשאים להגיע להסכמות ביניהם עוד לפני שיש צו פורמלי.

חשוב להבין שההסכם לא ישנה את תוכן הצו שיינתן. אלא שהיורשים יכולים לקבל החלטה מוסכמת לחלק את הרכוש באופן שונה ממה שיורה הצו.

מומלץ לערוך את ההסכם בין היורשים, בליווי משפטי ותוך בחינת השלכות המס והרישום.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה!

שלום נתן,

עקרונית כן. ניתן לרשום את הדירה על שם היורש שקיבל אותה, על בסיס צו ירושה תקף בצירוף הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים.

לרישום בטאבו יידרשו מסמכים נוספים, כגון בקשה לרישום מקרקעין, ולעיתים מסמכים משלימים, בהתאם לאופן רישום הזכויות בנכס.

חשוב שהסכם חלוקת העיזבון יהיה חתום ע"י כלל היורשים וברור ביחס לחלוקת הנכס.

מומלץ להיעזר בליווי משפטי, כדי להקל על ההליך ולמנוע טעויות או עיכובים.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה!

שלום ערן,

הסיטואציה שאתה מתאר אכן מעוררת קושי.

כל עוד האב בחיים, לאח אין כל זכות קניינית בנכס, ומשכך גם לנושיו אין אפשרות לפעול כלפי הבית.

הסיכון מתעורר רק לאחר פטירת האב. בהעדר צוואה, חלקו בנכס יעבור ליורשיו על פי דין (לרבות האח) ואז נושיו יוכלו לפעול לעיקול ומימוש זכויותיו בירושה.

עם זאת, אין מדובר במימוש אוטומטי של הבית, בוודאי כאשר האלמנה מתגוררת בו, וקיימות לה הגנות שונות בדין.

מאחר שהאב אינו כשיר משפטית, האפשרות לבצע פעולות תכנוניות מצומצמת מאוד ותדרוש מינוי אפוטרופוס ואישור בית משפט.

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני לצורך בחינת חלופות והיערכות מוקדמת.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה!

ציפי שלום.

תנחומי על מות אימך.

בהתאם לסעיף 36 בחוק הירושה, צוואה חדשה מבטלת את הצוואה הקודמת, כלומר, ברמה העקרונית, הצוואה של 2017 מבטלת את הצוואה של 2013 ואחיך לא יכול לטעון, כי מאחר ובצוואה של 2013 הוא קיבל רשות מגורים, הרי שהיא עומדת לו גם עכשיו, בניגוד לאמור בצוואה המאוחרת יותר של 2017.

כ"כ ציינת שהצוואה "אושרה לפני מספר חודשים" (בשפה 'המקצועית' זה נקרא 'צו קיום צוואה' שניתן ע"י הרשם לענייני ירושה). יחד עם זאת, לא ברור משאלתך האם אמך היתה כשירה לערוך את 2 הצוואות שכן את מציינת כי סבלה מדמנציה, ואז ייתכן ו-2 הצוואות אינן קבילות. במידה ואין צוואות (או ישנן צוואות אבל הן אינן קבילות), הירושה מתבצעת עפ"י דין (בהנחה ואין בעל, חלוקה שווה של כל העיזבון בין הילדים של המנוחה).

לאור מורכבות הנושא, אני ממליצה לך להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד המתמחה בתחום, כדי לקבל תשובות ספציפיות למקרה שלכם.

רוית

שלום שני,

כן, קיימת חובה להודיע גם לאחות שנושלה מהצוואה.

כאשר מגישים בקשה לצו קיום צוואה, יש חובה להמציא הודעה אישית לכל היורשים על פי דין, גם אם הצוואה מנשלת אותם בפועל.

הפרסום שמתבצע ע"י הרשם לענייני ירושה (בעיתונות וברשומות) אינו מחליף את חובת ההודעה.

מטרת ההודעה היא לאפשר ליורש שנפגע לדעת על ההליך ולשקול אם להגיש התנגדות.

אי-משלוח הודעה כנדרש נחשב פגם מהותי, ובמקרים מסוימים אף עלול להביא לביטול צו הקיום שניתן.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה!

הי יונית,

מניסיוני, אם לא נכתב מועד ספציפי לתשלום ההוצאות, אזי שהמועד לתשלום הוא בתוך 30 ימים.

אם ההתנגדות נדחתה, בדרך כלל בתי המשפט מבקשים להגיש להם פסיקתא לחתימה, שזה למעשה צו קיום צוואה שנערך על ידכם ומוגש רק לחתימה של בית המשפט.

בהצלחה!

הי דוד,

אם שניכם מכניסים כספים לחשבון ולא נכנסת רק על מנת לעזור לאמך לנהל את כספיה, אזי שניתן יהא לראות בכם כשותפים.

בעתיד, כל אחד מהיורשים, של כל אחד מכם, יוכל לדרוש את חלקו מחלקכם בחשבון המשותף. כדי למנוע בעיות, מוטב לערוך צוואה מדויקת עם התייחסות לחשבון המשותף.

כמו כן, ככל שאינכם רוצים להיות שותפים בחלקים שווים בחשבון ועל מנת לייתר את הצורך בהליכים משפטיים בהמשך הדרך, מומלץ לערוך ביניכם הסכם שמסדיר את חלקו של כל אחד מכם בחשבון המשותף.

בהצלחה

שלום יניב,

בקרן השתלמות של נפטר יש לבדוק תחילה מי הזכאי: מוטב שמונה בקרן או, אם אין מוטבים, היורש לפי צו ירושה/צו קיום צוואה. כספי קרן השתלמות המשולמים עקב פטירה אינם בהכרח חלק מהעיזבון, ולכן זהות היורש היחיד לא תמיד מספיקה אם קיימים מוטבים רשומים בקרן.

ככל שיש זכאות ברורה, ניתן לפנות לקרן עם תעודת פטירה, צו ירושה/צו קיום צוואה או אישור מוטבים, וטפסי הקרן. הקרן אינה “נגנבת” על ידי האפוטרופוס הכללי. לכל היותר, אם הכספים אינם נדרשים לאורך זמן, הם עשויים להיחשב נכס ללא דורש ולהיות מדווחים/מטופלים לפי הדין, אך הזכאות נשמרת לזכאים.

משיכת סכום סמלי אינה נדרשת ואינה מוכיחה זכאות. הדרך הנכונה היא להסדיר את הזכאות מול הקרן. לגבי השארת הכסף לצבירת רווחים, יש לבדוק מול הקרן הספציפית, אך לא מומלץ להשאיר חשבון על שם נפטר ללא טיפול מסודר.

בהצלחה!

אורנה שלום,

תחילה יש לברר אם הוצאו צווי ירושה או צו לקיום צוואה.

מאחר שהם נפטרו בשנים 1983 ו-1994, ממליצה לבדוק אם הוצאו צווים בבית המשפט המחוזי, ואם הוצאו צווים מאוחר יותר, אז באתר של רשם הירושה.

לאחר שאלו יהיו בידייך, תוכלי להתחיל להבין מה היה רכושם בכלל, ולאחר מכן, כיצד חולק.

מדובר בעבודה רבה ומניסיון ממליצה לך להסתייע בעו"ד.

בהצלחה.

שלום קרן,

בקשה למינוי מנהל עיזבון, ובכלל זה מינוי מנהל עיזבון חלופי במקום מי שנפטר, מוגשת באמצעות טופס הבקשה הייעודי למינוי מנהל עיזבון. לצד הטופס יש להגיש תצהיר תומך, המאומת על-ידי עורך דין, שבו יפורט הרקע לבקשה, נסיבות הפטירה של מנהל העיזבון הקודם, הצורך במינוי חלופי וזהות המועמד המוצע.

לבקשה יש לצרף אישור על תשלום האגרות, ואם המבקש מיוצג, גם ייפוי כוח. כמו כן יש להגיש הסכמה בכתב של האדם המוצע לשמש כמנהל עיזבון, חתומה בידו, הכוללת את פרטיו המלאים, פרטי המנוח והצהרת הסכמה מפורשת לקבלת התפקיד.

ככלל, יש לצרף גם הסכמות בכתב של היורשים על-פי דין או של הזכאים על-פי הצוואה, חתומות וכוללות פרטי זיהוי של כל אחד מהם וכן את פרטי המנוח. עם זאת, כאשר מבוקש למנות מנהל עיזבון קבוע שהמנוח הורה על מינויו במפורש בצוואתו, אין חובה לצרף את הסכמות הזוכים.

לאור הדרישות הפורמליות והמשמעות של ההליך, מומלץ להיעזר בעורך דין, אשר יוודא שהבקשה ערוכה ומוגשת כראוי, על כל נספחיה, וימנע עיכובים מיותרים בטיפול בה.

אני לרשותך לכל שאלה.

שלום דב,

פטירת בעל הרכב אינה מבטלת את רישיון הרכב כל עוד הוא בתוקף, ואין חובה להוציא רישיון רכב חדש רק בשל הפטירה. יחד עם זאת, לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה יש להסדיר שינוי בעלות על שם היורש, גם אם אין לו רישיון נהיגה. החוק אינו מחייב שבעל רכב יהיה בעל רישיון, אלא שמי שנוהג בפועל יהיה מורשה. שינוי הבעלות נעשה מול משרד הרישוי.

לעניין הביטוח, פוליסת ביטוח מקיף היא חוזה אישי, ולכן שינוי בעלות מחייב פנייה לחברת הביטוח ועדכון הפוליסה. גם אם יש נהג מורשה נוסף בפוליסה, ללא עדכון קיים סיכון להיעדר כיסוי ביטוחי במקרה של תאונה.

לסיכום, ניתן לרשום רכב על שם יורש ללא רישיון, אין חובה להוציא רישיון רכב חדש אם הוא בתוקף, אך שינוי הבעלות נדרש ויש להסדיר את הביטוח מול חברת הביטוח.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום אלון,

במקרה שאתה מתאר, על פניו, היורשים לא יהיו זכאים לפטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה, שכן אחד התנאים המרכזיים לפטור הוא שבעת פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד. כאשר במועד הפטירה היו בבעלות המוריש שני נכסים, גם אם אחד מהם שימש כדירת השקעה בלבד, תנאי זה אינו מתקיים, ובהתאם לכך מכירת הנכסים בידי היורשים צפויה להיות חייבת במס שבח.

יחד עם זאת, מאחר שמדובר בסוגיה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום הירושה והמיסוי עוד בטרם רישום הנכסים על שם היורשים. תכנון מוקדם ונכון של אופן הרישום וההתנהלות יכול, במקרים מסוימים, לצמצם חשיפה למס ואף למנוע תשלומי מס גבוהים בעתיד.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

אורטל שוב שלום.

בשאלה הקודמת דובר, שזוכה בצוואה שנפטר לפני המוריש, בהעדר הוראה אחרת בצוואה, חלקו של הזוכה יעבור לצאצאיו.

המורישה – האמא, כל עוד היא בחיים, הרכוש שייך לה, וככלל, העובדה שאמא ערכה צוואה, לא מונע ממנה לנהוג מנהג בעלים ברכוש שבבעלותה.

אבל, ככל ואמא ירשה את הדירה הזו בעקבות צוואתו של בעלה ז"ל, יש אפשרות שישנן הגבלות כאלה או אחרות, ונדרשת בחינה מעמיקה ומקצועית של הנושא בכללותו בסיוע עו"ד הבקיא בתחום דיני הירושה.

מוזמנת לפנות בכל שאלה.

ליאור.

אורטל שלום וברכה.

במידה וזוכה לפי צוואה נפטר לפני המוריש, ככל וקיימת בצוואה הוראה המתייחסת לאפשרות הזו, הוראה זו תקבע מי יבוא במקום הזוכה שנפטר לפני המוריש.

אבל ככל ואין בצוואה הוראה כאמור, סעיף 49 לחוק הירושה קובע, שבמקום הזוכה שנפטר, יבואו צאצאיו (ולא בן/בת זוג).

בברכת אריכות ימים ושנים.

ליאור.

רוני שלום

כן. עם פטירת אדם, כל נכסיו והפירות מהם עוברים אל "העיזבון".

הרישום בטאבו, למרות שהוא חשוב, הוא אקט הצהרתי ולא כזה שיוצר זכויות.

הזכויות של היורשים מתחילות ביום הפטירה של האדם ולא ביום הרישום.

ולכן, היורשים הם בעלי הזכויות בדירה כבר מיום הפטירה ומכאן שגם ההכנסות מהדירה שייכות להם, כחלק מעיזבון המנוח.

רוית

יעקב שלום.

ראשית, תנחומי על מות האב.

לעצם השאלה, אין חיוב ספציפי להחזר שציינת.

יחד עם זאת, מנתוני השאלה, ובהנחה שאין צוואה שאומרת אחרת, הבת היא היורשת היחידה של אביה וממילא היא תוכל לשלם על כל מה שתרצה - כולל שיעורי הנהיגה, מכספי העיזבון.

בכל מקרה, ממליצה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום כדי להבין בדיוק את הזכויות המגיעות לבת.

בברכה,

רוית

צופי שלום רב.

'בגדול', התשובה לשאלתך היא לא.

לא פרטת מה מטרת התצהיר אבל אם אני מניחה כי מטרתו לשנות או להבהיר את הצוואה, הרי שלמעשה אין לו כל תוקף מחייב בפרשנות או בקיום של הצוואה.

על פי חוק הירושה, הוראות מחייבות ניתנות רק בדרך של צוואה תקפה.

ככל ויש צורך לשנות או להבהיר את הצוואה הקיימת הרי שיש להכין צוואה חדשה או לתקן את הצוואה הקיימת בהתאם לחוק.

בכל מקרה, ממליצה להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד המתמחה בתחום הצוואות והירושות.

בהצלחה,

רוית

דני שלום,

במקרים כאלה דרישת הטאבו היא דרישה טכנית-משפטית מקובלת.

אכן, רשם המקרקעין אינו מסתפק בקבלה בכתב יד או באישור כללי של היעדר תביעות. הוא דורש תצהיר ערוך כדין, חתום בפני עורך דין, בהתאם לפורמט המקובל, המאמת כי הוראות סעיף 2 בצוואה בוצעו במלואן.

בדרך-כלל מדובר בתצהיר של היורשים, שבו הם מצהירים כי הסכום שנקבע בסעיף 2 בצוואה שולם לאחיין במלואו, בהתאם להוראות הצוואה. אין חובה עקרונית שהאחיין עצמו יחתום על התצהיר, אם כי לעיתים מצרפים גם תצהיר מטעמו.

התצהיר חייב להיחתם בפני עורך דין או רשות מוסמכת אחרת, ויכלול זיהוי מדויק של הצוואה, הסעיף הרלוונטי, סכום התשלום ומועד ביצועו.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

מוריס שלום

כן, בהחלט.

לפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לאדם מותר לצוות את רכושו כרצונו, גם באופן שאינו שוויוני. במידה ויש יורש שחלקו קטן יותר משאר היורשים (או שאינו מקבל כלל), ועל מנת למנוע טענות התנגדות של 'המקופח', ניתן לנמק בצוואה מדוע המצווה בחר לחלק את עיזבונו כפי שחילק, על מנת להראות לבית המשפט (ככל ותוגש התנגדות לצוואה) כי מדובר בצעד רציונלי והמצווה הבין את מה שהוא עשה, פעל מתוך רצון חופשי ולא תחת לחץ ולא שכח או הוטעה ע"י שאר היורשים.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.

רוית

שלום רב,

במצב כזה חשוב להסדיר את הדברים מראש ובכתב, ולא להסתפק בהבנות בעל-פה, גם כשיש יחסים טובים בין היורשים.

הדרך הנכונה היא לערוך הסכם שכירות מסודר בין היורשים לבין אותו יורש, שבו יוגדר במפורש שמדובר בשכירות זמנית בלבד, ללא כל זכות קניינית בדירה וללא טענות לדיירות מוגנת. יש לקבוע תקופת שכירות קצרה וברורה, רצוי עם מנגנון פינוי אוטומטי במועד מכירה.

כדאי לכלול בהסכם התחייבות מפורשת לפינוי הדירה בתוך פרק זמן קצר מרגע דרישה בכתב או חתימת חוזה מכר, וכן לצרף התחייבות בלתי חוזרת לפינוי וייפוי כוח מתאים.

בנוסף, חשוב לדרוש בטחונות: שטר חוב, ערבים, ולעיתים גם פיקדון, כדי למנוע סחבת או סירוב עתידי.

העובדה שמדובר ביורש גרוש עם ילד ואדם חסר דירה מעוררת רגישות, אך דווקא בנסיבות כאלה בתי המשפט בוחנים בקפדנות את ההסכמות הכתובות. הסדרה נכונה מראש תחסוך סכסוך קשה בהמשך.

מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום יוסי,

מהתיאור שלך מדובר בשתי צוואות נפרדות מבחינה פורמלית, אך מהותית יש מאפיינים מובהקים של צוואות הדדיות.

בדין הישראלי, השאלה אם מדובר בצוואה הדדית אינה תלויה בכותרת או בכך שנכתב במפורש “צוואה הדדית”, אלא בתוכן הצוואות ובכוונת המצווים. כאשר בני זוג עורכים צוואות באותו מועד, אצל אותו עורך דין, בנוסח זהה, עם הסדר של “אחד לשני ולאחר מכן לילדים”, בתי המשפט נוטים לראות בכך צוואות הדדיות.

העובדה שלא נכלל סעיף מפורש האוסר שינוי או ביטול חד-צדדי אינה שוללת את ההדדיות, אך יש לה משמעות משפטית: בהיעדר הוראה מגבילה, חלים כללי החוק הכלליים לגבי שינוי או ביטול צוואה הדדית, בהתאם לנסיבות ולעיתוי.

לכן, המסקנה היא שהצוואות הן שתי צוואות נפרדות מבחינה טכנית, אך בעלות אופי של צוואות הדדיות מבחינה משפטית, והשלכות הביטול או השינוי תיבחנה לפי חוק הירושה והפסיקה.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום יניב,

במקרה המתואר יש להבחין בין שני עיזבונות נפרדים: עיזבון האם ועיזבון האב.

לגבי האב: מאחר והוא נפטר וככל שלא הותיר צוואה, הבת כיורשת יחידה צריכה להגיש בקשה לצו ירושה. צו הירושה הוא המסמך שיאפשר לה לפעול מול הבנק, משרד הרישוי והטאבו לצורך משיכת כספים, העברת הרכב ורישום הזכויות בדירה.

נאמן העיזבון שמונה בצוואת האם אינו נאמן על עיזבון האב, ולכן אין לו סמכות להתנגד לצו ירושה או לפעולות הנוגעות לעיזבון האב, אלא אם קיימת הוראה חריגה ומפורשת בצוואת האם שמרחיבה את סמכויותיו גם מעבר לכך, דבר שאינו שכיח.

לגבי הדירה: אם הדירה הייתה בבעלות משותפת של שני ההורים, חלקו של האב (למשל 50%) יעבור לבת מכוח צו הירושה. חלקה של האם יועבר לבת בהתאם לצוואה ולכפוף להוראות הנאמנות.

בסופו של דבר, ככל שאין מגבלות מיוחדות בצוואת האם, הרישום בטאבו צפוי להיות על שם הבת כבעלים של 100% מהדירה, אך ייתכן שהדבר יהיה כפוף להערת נאמנות או תנאים שנקבעו בצוואה.

מאחר שמדובר בשילוב של צוואה עם נאמנות לצד ירושה ללא צוואה, מומלץ לבצע את המהלך בליווי משפטי כדי למנוע עיכובים, התנגדויות מיותרות או רישום חלקי.

אני כאן לרשותכם לכל שאלה.

שלום מיטל,

ככלל, רצון אדם בנוגע לגופו לאחר מותו, כולל בקשה לשריפה, זוכה למשקל משפטי משמעותי.

עם זאת, ניתן לתקוף הוראה כזו במקרים חריגים, אם יוכח שבעת כתיבתה האב לא היה כשיר, או שההחלטה נבעה ממצב נפשי או רפואי שפגע ברצון החופשי שלו.

כל עוד האב חי וכשיר, לא ניתן לבטל מראש את ההוראה, וההתערבות אפשרית רק לאחר פטירתו ובהכרעת בית המשפט.

שלום איליה,

ככלל, יורשים אינם אחראים אישית לחובות של נפטר, אלא רק עד גובה נכסי העיזבון ואם לא חולק עיזבון ולא נלקחו כספים או נכסים, אין לחייב אתכם מכיסכם הפרטי.

עם זאת, מאחר שהוגשה תביעה ולא הוגש כתב הגנה, ייתכן שניתן פסק דין בהיעדר הגנה, גם אם לא הוצא צו ירושה. זהו מצב משפטי הפיך, אך דורש פעולה מיידית.

יש להגיש בדחיפות בקשה לביטול פסק הדין, ולהסביר שלא ייצגתם את עצמכם, שפעלתם לפי ייעוץ משפטי, שאתם חייל וקטין (לגבי האח), ושאין עיזבון שממנו ניתן להיפרע.

בנוסף, כלפי אחיך הקטין קיימת הגנה מיוחדת בדין, ולא ניתן לחייבו ללא מינוי אפוטרופוס וללא בדיקה שיפוטית.

מומלץ לפנות מיד ללשכה לסיוע משפטי ולבקש טיפול דחוף, ולשקול גם פנייה עצמאית לעורך דין כדי לעצור הליכים עד לבירור. עיכוב נוסף עלול להחמיר את המצב.