פורום דיני מיסים

מיכאל שלום,

יש לבחון בעסקה המתוארת האם הדירה מהאח נעשית בתמורה או ללא בתמורה.

ככל שמדובר בהעברה ללא תמורה יחול מס רכישה בשיעור של שליש ממס הרכישה הרגיל שצריך לחול.

אם מדובר במכירה רגילה, יחול מס רכישה רגיל ולא שליש.

לגבי זה שזו דירת מגורים יחידה שלך - יחול מס רכישה של דירת מגורים יחידה, כלומר מדרגות מס מופחתות, למרות שאתה מחזיק בחצי דירה. זאת אומרת שמכירים בדירה יחידה עד להשלמה של דירה יחידה מלאה.

אלכס שלום,

תודה על שהצפת שאלה מעניינת!

אתחיל דווקא במי שמעוניין למכור דירה – כי סוגיה זו כבר נדונה מפורשות.

העמדה הרווחת היא שגם אם למוכר דירת מגורים יש כמה חלקי-דירות, שאף לא אחד מהם עולה על שליש (או על מחצית במקרה של ירושה), ואפילו כולם ביחד עולים על הסף האמור, חלקי דירות אלה לא ימנעו ממנו ליהנות מפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה.

"חזקת דירה יחידה" אם כן חלה לא רק לגבי חלק-דירה אחד, אלא גם עבור כמה חלקי דירות.

עם זאת, אם חלקי הדירות (או חלק מהם) מצויים בבניין אחד, רשויות המס עלולות לטעון כי יש לצרף את כל חלקי הדירות באותו בניין. כך, שאם סך חלקי הדירות של המוכר בבניין מסויים עולים על שליש דירה (או מחצית במקרה של ירושה), יישלל ממנו הפטור.

עמדה זו מקורה בפסיקה (פרשות רחל מנחם, לודמילה מאיר) והיא הובעה גם על ידי רשות המסים, בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 5/2013. שם  דנה רשות המסים בחזקת דירה יחידה שלפיה לא יימנה חלק מדירה ששיעור החזקתו של המוכר בה לא עלה על 1/3, ומייד בהמשך מדגישה "יובהר כי אין לצרף חלקי זכויות במספר דירות שונות שאינן באותו בניין לעניין זה. לדוגמא מי שמחזיק בנוסף לדירה הנמכרת 20% בדירה בירושלים ו-25% בדירה בנתניה תחול עליו החזקה שבסעיף, כך שהדירה הנמכרת תחשב לדירה יחידה".

הבהרה זו – ובכלל הדיון הנ"ל – נעשו בקונטקסט של מס שבח; השאלה שנשאלה באותם מקרים היא: האם חלקי זכויות בדירות יפגעו בפטור ממס שבח במכירתה של דירה יחידה.

אך בשאלה נשאל מה דינו של אדם שמבקש לרכוש דירה, וברשותו כמה חלקי דירות? האם גם במקרה זה ניתן יהיה ליהנות מהטבות מס רכישה בגין דירה יחידה, מבלי שיצטרפו חלקי הדירות זו לזו וימנעו את ההטבה, כל עוד כל חלק בפני עצמו קטן משליש דירה (או מחצית – במקרה של ירושה)?

לדעתי, אין סיבה להבחין בין שני המקרים, וגם במקרה של רכישת דירה על ידי מי שבבעלותו כמה חלקי-דירות, ראוי ליישם את אותו סטנדרט.

גם כאן, אם לרוכש כמה חלקי דירות שאינן באותו בניין, אין לשלול ממנו את הטבת מס רכישה דירה יחידה ברכישת דירה אחרת. זאת, גם אם שיעורם של סך החלקים גם יחד, עולה על הרף הקבוע – שליש דירה או מחציתה (בירושה), אך כל עוד כל אחד מהם, לבדו, אינו עולה על הרף הזה.

במקרה בו עוסקת השאלה, מדובר בשני חלקי דירות שהורשו, שאף לא אחד מהם עולה על 25%, וביחד הם אינם עולים על מחצית, לכן לדעתי, ניתן יהיה ליהנות מהטבות מס רכישה בגין דירה יחידה חרף הבעלות בחלקי דירות אלה.

בהצלחה,

איסוף כספים לצורך העברתם לחבר לא חייבת במס , ובלבד שכל הכספים שהצלחת לגייס משמשים את המטרה שלהם ועוברים בפועל לאותו חבר.

כך גם אם תאסוף כספים בפלטפורמה של גיוס המונים או בכל פלטפורמה אחרת.

חיים שלום,

מבחינת הדיווח של עוסק זעיר למס הכנסה - יש להיכנס לאתר רשות המיסים, להזדהות ושם לדווח ולשלם את המס לפי חישוב ההכנסה מהעוסק הזעיר. חיוב המס יהיה על ההכנסה שלך מעסק בניכוי 30% הוצאות, בלא צורך להציג מסמכים לתמיכה בהוצאות (ואף בלא עמידה בהוצאות כלל). ניתן לדווח השנה עד ה- 31.5.25 לגבי הכנסות 2024.

מבחינת מע"מ אתה נחשב עוסק, ואכן יש לפתוח תיק במע"מ. כל מי שמחזור הכנסותיו לא עולה על 120,000 ש"ח בשנה (נכון ל- 2025) יכול להיחשב כעוסק פטור לצורך מע"מ. המשמעות היא שלא תצטרך לדווח ולשלם מע"מ בשוטף, אלא פעם בשנה, בינואר, תדווח על מחזור העסקאות השנתי שלך. מנגד, לא תוכל להזדכות על מע"מ תשומות שאתה משלם.

לצורך ביטוח לאומי - אדם יכול להיחשב כעובד, כעצמאי או כ"לא עובד ולא עצמאי". אם אתה שכיר בנוסף להכנסותיך משיעורים פרטיים, מנכים לך ביטוח לאומי בשוטף מהמשכורת.

לגבי ההכנסות מעצמאי - ההבחנה אם תיחשב לעצמאי או ללא עובד ולא עצמאי תלויה במספר השעות שאתה עובד ובסכום ההכנסה, הדיווחים והתשלומים בהתאם.

שלום טים,

על פי חוק מיסוי מקרקעין, הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים יחידה ניתן (עדיין) גם לתושב חוץ, ככל שאין דירה בבעלותו במדינת מושבו.

כך שגם אם אתה נחשב תושב חוץ (מרכז חיים מחוץ לישראל) אתה זכאי, עקרונית, לפטור האמור.

אלא שלאשתך יש דירה, בבעלותה לפני נישואיכם.

השאלה היא - האם דירתה תיספר גם כדירתך, באופן שיסכל את הפטור ממס שבח בגין מכירת דירה יחידה (זאת על פי "כלל היחידה המשפחתית" הנוהג במיסוי מקרקעין)?

הפסיקה (הענפה) בעניין קבעה כי אם קיים הסכם ממון תקף בין בני הזוג (שעל פיו א' משולל זכויות ביחס לדירת בן זוגו), ואם אכן מתקיימת הפרדה רכושית בפועל בהתאם לו - הדירה לא תימנה במניין דירותיו של א'.

מהי הפרדה רכושית? הפסיקה מפעילה מבחני עזר לשם בחינת ההפרדה הרכושית (מימון משותף, מגורים במשותף, דמי שכירות המשולמים לחשבון משותף וכיו"ב).

אך לאור פסיקתו של בית המשפט העליון, מגורים משותפים או שיתוף כלכלי בדירה השייכת רק לאחד מבניה"ז לא ישללו, לבדם, את ההפרדה הרכושית.

בהצלחה!

עודד שלום,

לא ניתן להתייחס לשאלתך, מבלי לפרוס רקע קצר שיספק את ההקשר לשאלת ההתייחסות לדמי שכירות – כהכנסה פסיבית או עסקית. אשתדל לתמצת:

פרשות לשם ובירן

בשנת 2018, פסק בית המשפט העליון בעניין לשם ובירן כי בנסיבות שנדונו באותן פרשות, השכרה של למעלה מ-20 דירות תיחשב הכנסה עסקית ולא הכנסה פאסיבית.

הכנסה עסקית מחויבת במס בשיעור שולי, ובמע"מ, ולא ניתן להחיל לגביה את שיעור המס המוטב של 10%.

לשם הכרעה, בית המשפט יישם – בעיניים אובייקטיביות – את מבחני העסק שהשתרשו היטב בפסיקה: טיב הכנס; משך תקופת ההחזקה; תדירות העסקאות או הפעולות; היקפן הכספי של העסקאות; אופן המימון; בקיאות ומומחיות; מנגנון או פעילות קבועה, נמשכת ושיטתית; פיתוח, טיפוח, השבחה, יזמות ושיווק; אופן הטיפול החשבונאי; מטרות התאגיד על פי האמור במסמכי היסוד; ייעוד כספי התמורה; ולבסוף – מבחן הנסיבות המיוחדות האופפות את העסקה, "מבחן העל" או "מבחן הגג".

האם ניתן לתת סימנים בדבר, כפונקציה של כמות הדירות?

או מילים אחרות: אימתי כמות הדירות המושכרות עוברת את הרף שבעטיו הפעילות תוגדר כעסקית? היכן עובר הגבול?

ניתן למתוח ציר בין שני קטבים, ששניהם נדונו בפסיקה: בפרשת יהל מצד אחד דובר על השכרת 110 נכסים (הקצה העסקי); לעומת זאת בפרשת מרדכי סווגה הכנסה מהשכרת שלוש דירות כהכנסה פסיבית (הקצה הפסיבי).

בית המשפט סרב לראות בנסיבות עניין יהל כמהוות עוגן או רף כמותי תחתון שרק מעליו הגענו לרמה המערכתית המצדיקה סיווג כהכנסה עסקית.

הוא קבע, כי ברמה המהותית, השכרה של 20-30 דירות דומה יותר להשכרה של 110 דירות מאשר להשכרה של דירות בודדות: "קשה לדמיין השכרה של 20-30 דירות והפקת הכנסה שוטפת מהשכרתן במשך שנים, מבלי שיתקיים מנגנון והיערכות ברמה המערכתית המשלבת מרכיב משמעותי של הון אנושי ויגיעה אישית".

טיוטת החוזר של רשות המסים

מספר ימים בודד חלף מאז פורסמו פסקי הדין הנ"ל ורשות המסים מהרה לפרסם טיוטת חוזר בעניין.

עד היום נותרה העמדה בגדר "טיוטה" וייתכן שהדבר מלמד על כך שנגנזה.

כך או כך, ניתן ללמוד ממנה מה עשויה להיות עמדת רשות המסים (אם כי גם אם היה מדובר בחוזר סופי, אין מדובר בנורמה משפטית מחייבת).

למרות שבית המשפט העליון נזהר שלא לשרטט גבול מספרי מדויק להבחנה בין פעילות עסקית לפעילות פסיבית, אלא הפעיל את מבחני העסק המקובלים (אם כי היקף הדירות המושכרות בהחלט משחק תפקיד ביישומם), רשות המסים מתיימרת להיתפס לגבול כזה:

לעמדתה, הכנסה של 10 דירות מגורים ומעלה תסווג כהכנסה עסקית. היא מוכנה להניח שהכנסה מהשכרה של עד 5 דירות מגורים תיחשב כהכנסה פסיבית. השכרה של למעלה מ-5 דירות ופחות מ-10 – תיבחן בהתאם למבחני העסק.

אגב ובכל הכבוד, אני בדעה שמבחני העסק הם – עדיין – הסטנדרט היחיד לבחינה, ובו השתמש גם בית המשפט העליון בעניין לשם ובירן. אין להיתפש, לדידי, לסטנדרטים כמותיים קשיחים.

ניתן לשאוב עידוד מפסקתו האחרונה של טיוטת החוזר, שמחזירה אותנו לתלם המקובל:

"לסיום יודגש כי כפי שצוין לעיל, לאחר בחינת פעילות השכרת דירות מגורים לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לראות את התמונה הכוללת, לשקול את המבחנים באופן מצטבר, ומהנסיבות האופפות את הפעילות ללמוד על מהותה האמיתית של הפעילות ולסווגה בהתאם".

ולשאלתך - השאלה מתייחסת לדמי שכירות מהשכרת 6 דירות (קטנות אמנם, או בבעלות חלקית, אבל גודל הדירה או שיעור ההחזקה בה, לא הובא כמדומני כפרמטר רלוונטי – לפחות לא בעמדתה, הפשטנית, של רשות המיסים כפי שפורסמה).

5 מהדירות הללו שכורות – כך שיש בצד ההכנסה, הוצאה משמעותית.

אם נדבוק בסטנדרט שפרסמה רשות המסים, השכרת 6 דירות (או אפילו 5.5 דירות) מובילה אותנו לבחינת מבחני העסק; שכן ביחס להיקף "ביניים" כזה, גם רשות המסים בחרה שלא להציב הכרעה ברורה, אלא היא שבה למבחנים המוכרים.

יש אפוא לבחון באופן פרטני ומדוקדק את מבחני העסק במקרה שאתה מציג, על פי התמונה הכללית המתקבלת, ולא ניתן לעשות זאת במסגרת מצומצמת זו.

במרוצת השנים בתי המשפט דנו במקרים פרטניים בהיקפי השכרה שונים, ובנסיבות מגוונות (למשל פרשת שטרן, ולאחרונה פרשת בן עמי), ומומלץ מאד ללמוד מהאופן שבו יישמו בתי המשפט את מבחני העסק לענייננו.

אציין שבפרשת בן עמי הושכרו 6 דופלקסים שפוצלו ל-8 דירות, בידי מי שנקבע כעוסק המתמחה בנדל"ן, שהשביח את הדירות וניהל את השכרתן - בית המשפט המחוזי פסק שמדובר בהכנסה עסקית, שנוכח פעילותו העסקית של מר בן עמי במקרקעין ובנדל"ן, חייבת אף במע"מ (למרות שהשכרה למגורים פטורה ממע"מ).

עוד אומר, שהעובדה שהדירות המושכרות במקרה שלנו, ברובן המכריע, שכורות, עשויה ללמד על מנגנון עסקי כלשהו, על מומחיות, על יזמות או שיווק – שעל פי מבחני העסק יקרבו אותנו לצד "העסקי" של הציר.

יש להביא בחשבון, כי סיווג ההכנסה כעסקית עלולה אף להוביל לחבות במע"מ כפי שנקבע בפרשת בן עמי.

עוד אדגיש, כי מסלול המיסוי 10% - גם אם הוא חל במקרה שלך – לא מאפשר ניכוי הוצאות, כך שבהחלט ייתכן שבנסיבות המתוארות בשאלה, תהיה עדיפות דווקא למסלול המיסוי המלא.

מקווה ששפכתי מעט אור בסוגיה סבוכה זו.

שלום ירון,

קביעת תושבות לצורכי מס בישראל נעשית לפי מבחן מרכז החיים, הבוחן את מכלול הזיקות של האדם לישראל מול מדינה אחרת – כגון מקום מגורים, משפחה, עיסוק, נכסים ועוד.

בנוסף, קיימות שתי חזקות זמן (183 ו-425 ימים בישראל), אך ניתן להפריכן אם מרכז החיים אינו בישראל.

קבלת שכר מחברה ישראלית מהווה זיקה כלכלית לישראל, אך המיקום בו מתבצעת העבודה בפועל הוא שקובע את מקום הפקת ההכנסה (ולא מקום מושב החברה המשלמת), לפי סעיף 4א לפקודה.

העובדה כי משכורתך משולמת על ידי חברה ישראלית, היא לבדה, אין בה כדי להכריע את הכף לטובת ישראל. יש לבחון אותה עם יתר הזיקות הרלוונטיות.

ניתוק תושבות אינו מתרחש בהכרח במועד אחד ברור. הוא יכול להיות הדרגתי ולעיתים הדבר יכול לקרות בבת אחת.

דמיין מאזניים: בכף אחת העמס את כל הזיקות לישראל ובכף השניה - את כל הזיקות למדינת היעד. הכף הכבדה ביותר תכריע את מקום מרכז החיים. הרגע שבו הכף הזרה הפכה כבדה יותר מהכף הישראלית - הוא רגע ניתוק התושבות מישראל.

כאשר אדם נחשב לתושב חוץ ועובד מחוץ לישראל – אין לישראל זכות למסות את שכרו, אף אם משולם על ידי חברה ישראלית.

לבסוף, ניתוק התושבות לצורכי מס משליך לרוב גם על תושבות לעניין הביטוח הלאומי.

המלצה אישית: כדאי להתייעץ באופן פרטני ולשקול את הפוזיציה הנלקחת בכובד ראש.

בהצלחה!

שלום,

העסקה שאתה מתאר נקראת "עסקת אקראי".

ככל שאינך עוסק מורשה / פטור אינך צריך לדווח עליה למס הכנסה, ואת המס ישלם מי שקיבל את השירות דרך ניכוי במקור.

תוכל לבקש אישור ניכוי במקור דרך משרדי השומה או באתר רשות המיסים, בו ייקבע שיעור הניכוי שעל המשלם לנכות לך, והוא יעביר את סכום המס לרשויות.

גם מע"מ אינך צריך לשלם בעצמך, למרות שעסקת אקראי נחשבת כעסקה על פי חוק מע"מ. המשלם יכול להוציא חשבונית עצמית ולשלם (וגם לנכות) בעצמו את המע"מ.

בהצלחה!

נתי שלום,

בית העסק – במקרה הזה משרד תיווך – מעניק מתנה בשווי 1,000 ₪ לכל מי שסוגר עסקה. נשאלת השאלה, כיצד ימוסה בית העסק בגין מתנה זו?

ובכן, יש להבחין בין מתנה שאמנם ניתנת במסגרת עסקית, אם כי אין ציפייה ישירה או התחייבות לקבל תמורה בגינה, ובין "מתנה" שהיא למעשה כלי שיווקי מובהק שנועד לקדם את מכירות בית העסק.

מתנה מהסוג הראשון, אמנם תוכר כהוצאה (כי היא נועדה לייצר הכנסה, כהוראת סעיף 17 לפקודת מס הכנסה), אך החוק מגביל את גובה ההוצאה ל- 240 ₪ לאדם (ראו ס' 31 לפקודת מס הכנסה ותקנה 2(4) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972). מעבר לתקרה זו מדובר ב"הוצאה עודפת" החייבת במס בשיעור 45%.

אך נראה כי ה"מתנה" שמתוארת בשאלה, איננה מתנה, כי אם אמצעי שיווק, שנועד למשוך את הלקוח לסגור עסקה (נתינתה במקרה דנן אף כפופה לביצוע עסקה בפועל). לפיכך, כל עוד מדובר בהוצאה לשם ייצור הכנסה (כהוראת סעיף 17 לפקודת מס הכנסה) – וכך אכן נראה – מדובר בהוצאת שיווק המוכרת במלואה.

לעניין מע"מ, אמנם הוראת תאמ"ו 62.503.3 קובעת כי "מתנה נחשבת בדרך כלל ל'עסקה' שהצדדים קשורים זה בזה [...] אולם מתנות הניתנות לצורכי עסק, כגון מתנות לפרסומת או לקידום מכירות, הן מכירה שניתנה לה הנחה של 100%, ולכן לא ישולם עליהן מס בפועל." 

עם זאת, מאחר ש"המתנה" במקרה דנן היא חלק מהוצאות השיווק של בית העסק, והיא נועדה לקדם את פעילותו העסקית החייבת במע"מ, ניתן יהיה, לדעתי, לנכות את מס התשומות שגלום ברכישתה (ראו למשל ע"ש 2296/95 בעניין שידורי קשת). יודגש, כי לגבי תווי שי באופן ספציפי – הרי אלה נחשבים "מסמך סחיר", ועל כן מכירתם למעביד מלכתחילה אינה חייבת במע"מ.

חג שמח!

מרים היקרה,

ראשית איחוליי!

פטור ממס שבח במכירת דירה יחידה, יינתן גם אם יש למוכר דירה אחרת שנרכשה כתחליף לזו שנמכרת, וזאת בתוך תקופה של 18 חודשים לפני מכירת הדירה הקודמת.

לעניין מס שבח, "דירת מגורים" היא דירה שבנייתה הסתיימה, ולכן רק לאחר שהבנייה על המגרש הסתיימה אפשר לראות במוכר כמי שיש בבעלותו דירת מגורים.

מכאן, שתקופת 18 החודשים שניתנת לרכישת הדירה החליפית, נמנית מסיום הבניה ולא מרכישת המגרש.

הדבר נכון גם לגבי רכישת דירה מקבלן – תקופת 18 החודשים תימנה מיום סיום הבניה ולא מיום רכישת הדירה "על נייר".

(אם תרצי להעמיק הידע: ראי החלטת מיסוי 8838/21 בלינק: https://secapp.taxes.gov.il/tmmisuyweb/frmShowLinkedAbs.aspx?num=20200017&new=true

וכן הוראת ביצוע 5/2013, בלינק הבא:

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/real-estate-tax-inst-05-2013-2/he/Policy_realEstateTaxationInst_horm26122013.pdf)

שיהיה בשעה טובה,

איתן

ד.כ שלום,

אתה צודק. ככל שההוצאות בגין הדירה להשכרה גבוהות כך שמקזזות את ההכנסות השכירות, כדאי ללכת על מסלול של מס שולי. זה מסלול ניתן להכיר בהוצאות.

בהצלחה.

ככלל, יש חובה לדווח על כל ההכנסות של אדם באותה שנה, גם על הכנסות פטורות.

אבל, שכירים בדרך כלל פטורים מהגשת דוח שנתי. לגבי מי שפטור מהגשת דוח שנתי, אין עליו חובה לדווח על הכנסות השכירות, אם ההכנסות נמוכות מתקרת הפטור.

היה ואדם מחליט להגיש דוח שנתי מכל סיבה שהיא, בין אם לצורך קבלת החזר או לצרכים אחרים, הוא חייב לדווח בדוח הזה גם על הכנסות השכירות הפטורות.

שלום רב,

מבלי להיכנס לעובדות המקרה שציינת, אציין שבהתאם לחוק מע"מ יש להוציא חשבונית מס למקבל השירות, רוכש הטובין, רוכש הנכס.

את הקבלה ניתן להוציא על שם המשלם בפועל ולא על שם הרוכש.

כאשר בעל דירה משכיר את דירתו, הוא משכיר נכס פרטי ולא נכס שקיים בעסק. לכן, אין חובה להוציא חשבונית על השכרת דירת מגורים בידי יחיד, אלא אם הדירה מהווה חלק מנכסי העסק של המשכיר.

השכרה למגורים פטורה ממע״מ. ואולם, השכרה לגן ילדים לא נחשבת השכרה למגורים לצורך מע״מ, ולכן אם אתה עוסק מורשה, והדירה מהווה חלק מהעסק שלך, עליך להוציא חשבונית על ההשכרה לגן ילדים. אחרת, אין חובה להוציא חשבונית.

שלום נתנאל,

כתושב ישראל (כך אני מניח) אתה מחוייב במס ובדיווח בישראל על הכנסותיך מכל רחבי העולם.

התשובה אינה משתנה אם לקוחותיך זרים, אם הכנסותיך מתקבלות לבנק מחוץ לישראל, אם התשלום נעשה בפייפאל או באמצעות סחר חליפין - או שילוב של כל אחד מאלה.

מה שנאמר: "לא תוכל להתעלם".

בהצלחה,

איתן

מאיה שלום,

קופת גמל נחשבת לנכס אישי ולא ניתן להעבירה לאחר.

סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) עוסק בכך וקובע כי זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה (למעט שעבודים בתנאים המפורטים בסעיף והעברה לנושים במסגרת מימוש שעבוד).

שלומי שלום,

כדי לדעת את חבות המס על תשלומי פיצויים בגין תאונת דרכים יש להבין על אילו מרכיבים התקבל הפיצוי.

יש הבדל במיסוי בין תשלום על אובדן כושר עבודה (ככלל חייב במס אם כי יש פטורים חלקיים, תלוי גם בגורם המשלם) לבין תשלום על כאב וסבל או על נזק גוף או הוצאות רפואיות.

עוזי שלום,

גם אם המכירה לא תהיה חייבת במע"מ נראה שמדובר במכירת נכס החייבת במס הכנסה.

על מנת שתוכל לדווח ולשלם את המס, ניתן לפנות למשרד השומה בבקשה לפתוח תיק מסוג 97 שזה תיק שנפתח לשנת מס ספציפית. בסוג תיק זה לא תחויב בהגשת דוחות בשנים הבאות.

לאחר שייפתח התיק תגיש לאותה שנת מס (בתום השנה) טופס 1301 ודרכו תדווח על העסקה.

שלום חיים,

סעיף 125ד לפקודת מס הכנסה מעניק שני ניכויים מקבילים שיינתנו כנגד הכנסות מריבית, וזאת בשני במקרים מיוחדים:

הניכוי הראשון - ניכוי לבעלי הכנסות נמוכות:

הסעיף מעניק ליחיד שהכנסתו השנתית והכנסתו השנתית של בן/בת זוגו גם יחד ("ההכנסה הכוללת"), נמוכות מתקרה מסויימת (69,840 ש"ח נכון לשנת 2024) ניכוי מיוחד, בגובה 10,920 ש"ח, מהכנסתו החייבת במס מריבית בנקאית (עד לגובה ההכנסה מריבית ולא יותר ממנה).

אם ההכנסה הכוללת היא בין 69,840-80,760, יוקנה ניכוי בגובה ההפרש בין 10,920 ובין הסכום שבו עלתה ההכנסה הכוללת על 69,840 (למשל, אם ההכנסה הכוללת הנה בגובה 70,000 ש"ח, הניכוי שהיחיד יהיה זכאי לו יהיה בגובה 10,760 ש"ח).

חשוב להדגיש, כי הניכוי מגיע בנוסף לנקודות זיכוי, זיכויים ונקודות הקצבה המוקנים ליחיד.

עם זאת, ישנם 4 תנאים לקבלת הניכוי:

(1) הניכוי יהיה כנגד הכנסה מריבית בפיקדון או תוכנית חיסכון המופקדים בבנק בישראל.

(2) הניכוי ניתן רק לאחד מבני הזוג.

(3) הניכוי ניתן רק כנגד הכנסה חייבת מריבית כאמור לעיל, ולא כנגד הכנסה אחרת.

(4) הניכוי לא יעלה על גובה ההכנסה החייבת מריבית.

הניכוי השני - ניכוי לאוכלוסיה מבוגרת:

הסעיף מעניק ניכוי מהכנסה מריבית כאמור לעיל, בגובה 15,000 ש"ח לשנה (נכון לשנת 2024) ליחיד שבשנת המס הגיעו הוא או בן/בת הזוג לגיל פרישה, ואחד מהם היה בן 55 שנים לפחות ביום 1.1.2003.

אם גם הוא וגם בן/בת הזוג הגיעו לגיל פרישה, ושניהם היו בני 55 לפחות ביום 1.1.2003, גובה הניכוי יהיה 18,360 ש"ח לשנה.

ניכוי זה ניתן בנוסף לניכוי לבעלי הכנסות נמוכות.

כדי לממש את ההטבה הזו יש להגיש בקשה להחזר מס באמצעות הגשת דו"ח שנתי לשנת המס הרלוונטית.

בהצלחה!

שלום רב,

מאחר ואחוזי הנכות שלך נקבעו במסלול של נכות כללית, וסך אחוזי הנכות הרפואית נמוכים מ- 90% אז יש לבחון מה שיעור אי הכושר שנקבע לך? ככל שקבעו לך 75% אי כושר או 100% אי כושר לצמיתות רק אז תהיה זכאי להנחה במס רכישה בשיעור של 0.5%.

יעל שלום,

לצורך בחינת חבות המס, יש לבדוק היכן מופקת ההכנסה ומהו מעמדו של נותן השירותים מבחינת דיני המס בישראל.

במישור מס הכנסה:

ככלל, תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שהופקו בתחומי ישראל.

לפי סעיף 4א לפקודת מס הכנסה, הכנסה מעסק או משלח יד תיחשב כמופקת במקום ביצוע הפעילות העסקית.

אם השירותים ניתנים על ידי תושב החוץ ממדינתו ולא מישראל, נראה כי ההכנסה אינה מופקת בישראל, ולכן אינה חייבת במס בישראל או בדיווח לרשויות המס הישראליות.

אגב, במידה שתושב החוץ הוא ממדינה החתומה על אמנת מס עם ישראל, חבות המס בישראל תתקיים רק אם הפעילות העסקית בישראל עולה כדי "מוסד קבע". אם אין מוסד קבע בישראל, ההכנסה לא תיחשב כחייבת במס בישראל.

במישור מע"מ:

סעיף 2 לחוק מע"מ מחייב במע"מ על "עסקה בישראל".

כאשר מדובר בשירותים, סעיף 15 לחוק קובע כי אם השירות ניתן לתושב ישראל, יראו את העסקה כמתבצעת בישראל, לכן בהחלט ייתכן שהעסקאות שמבצע תושב החוץ יהיו חייבות במע"מ בישראל.

ככל שמדובר בעסקה חייבת במע"מ, עשויה לחול חובת רישום של תושב החוץ כעוסק באמצעות נציג בישראל לפי סעיף 60 לחוק מע"מ, או לחלופין – ייתכן כי הלקוח הישראלי יידרש לדווח ולשלם את המע"מ בעצמו לפי תקנה 6ד לתקנות מע"מ. אופן החיוב במע"מ תלוי בפרטי העסקה ובזהות הלקוחות.

גם אם העסקה חייבת עקרונית במע"מ, תמיד רצוי להמשיך ולבחון אם השירותים באים בגדר פטור ממע"מ או שיעור אפס.

שלום ערן,

השאלה אם שכר דירקטור המשולם לתושב חוץ חייב במס בישראל היא שאלה מורכבת, התלויה בניתוח הדין הפנימי ובאמנת המס בין ישראל לסינגפור.

אבהיר: לפי פקודת מס הכנסה, הכנסה של תושב חוץ חייבת במס בישראל רק אם מקור ההכנסה נמצא בישראל.

שכר דירקטורים לרוב מסווג כהכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה (סעיף העוללות), ולא כהכנסה מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1), אך הפקודה אינה כוללת כלל מקור ברור להכנסה מסוג זה.

אם נניח שהדירקטור מבצע את תפקידו מחוץ לישראל, ניתן לטעון כי הכנסתו אינה מופקת בישראל ולכן אינה חייבת במס לפי הדין הפנימי.

עם זאת, אמנת המס בין ישראל לסינגפור קובעת כי ישראל רשאית למסות שכר דירקטורים של חברה ישראלית.

למרות זאת, כלל פרשנות מקובל קובע כי אמנות המס אינן יכולות ליצור חיוב מס חדש אם זה אינו קיים לפי הדין הפנימי.

מאחר שנדמה כי לפי הדין הפנימי בישראל, שכר דירקטורים של תושב חוץ שמבצע שירותו כדירקטור מחוץ לישראל אינו חייב במס בישראל, אין בכוחה של האמנה ליצור חיוב מס בישראל.

ניכוי במקור: בהתאם לכך, אם שכר הדירקטור אינו חייב במס בישראל, גם חובת הניכוי במקור אינה חלה.

עם זאת, נוכח חובת הניכוי הכללית על שכר דירקטורים ולמען הזהירות, מומלץ שהחברה הישראלית תבקש אישור פטור מניכוי מס במקור מרשויות המס, כדי למנוע חשיפות אפשריות.

בהצלחה!

מירית שלום,

שאלת שאלה מעניינת.

אסביר למה כוונתי: שיעור המס על הכנסת ריבית בידי יחיד נקבע בסעיף 125ג לפקודת מס הכנסה, והוא תלוי בשאלה אם נכס הבסיס צמוד למדד אם לאו.

אם מדובר בריבית על נכס צמוד למדד החוק קובע כי השיעור "לא יעלה על 25%".

כלומר, ההכנסה הזו תחוייב במס בהתאם לשיעורי המס השולי של היחיד, אך השיעור המקסימלי יהיה 25%.

לכן, יחידים מעל גיל 60, שזכאים למדרגות מס שולי נמוכות גם ביחס להכנסות פסיביות שאינן מיגיעה אישית, כמו הכנסות מריבית (מדרגות של 10%, 14%, 20%) עשויים לשלם מס נמוך יותר מ-25% על ההכנסה מריבית (תלוי כמובן ביתר הכנסותיהם, שכן ההכנסה מריבית מצטרפת ליתר ההכנסות ונראית כמצויה בשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת של היחיד).

לעומת זאת, אם מדובר בריבית על נכס שאינו צמוד למדד, לשון החוק היא כי "תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%".

נשאלת אם כן השאלה - האם גם במקרה של נכס לא-צמוד, השיעור הנקוב (15%) הוא שיעור מירבי (כמו שנקבע ביחס לנכס צמוד), או שמא מדובר בשיעור קבוע, ולא ניתן ליהנות ממדרגות מס נמוכות יותר.

מצד אחד, אם נדבוק פורמלית בלשון החוק, יש הבדל ניסוחי ברור בין שתי ההוראות, שלכאורה מצביע על כונת המחוקק לקבוע כאן שיעור קבוע ולא מקסימלי ביחס להכנסה מריבית מנכס לא צמוד. למיטב ידיעתי, זו הפרשנות של רשות המיסים, אם כי לא מצאתי לה תימוכין בפרסומים פומביים.

מאידך, אני לא משוכנע שמסקנה זו הולמת את תכלית החקיקה.

לכן פתחתי בכך שמדובר בשאלה מעניינת.

במישור הפרקטי: מאחר שהבנק ממילא ניכה במקור את השיעור המקסימלי (15%), הדרך לקבל החזר (ככל שמגיע) הוא לפנות לרשות המסים בבקשה להחזר מס.

לנוכח האמור לעיל, ניתן לנסות לפנות בבקשת החזר, אם כי סיכויי הבקשה מוטלים בספק, ולכן הייתי משקלל גם את עלות הכנת הבקשה, אל מול החיסכון הצפוי במס.

בהצלחה!

שלום רב,

לאור המצב הביטחוני המיוחד בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", עובדים רבים גויסו למילואים בצו 8 ועובדים רבים נוספים הוצאו לחל"ת לתקופה שאינה ידועה. לאור זאת, החליטה הנהלת רשות המסים להקל על אותם עובדים  הנחיות מיוחדות בעניין חיוב שווי שימוש ברכב.

 בהתאם להנחיות, עובדים אשר גויסו בצו 8 או הוצאו לחל"ת והחזירו למעסיק את הרכב שהוצמד להם, ייזקף להכנסתם שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותם.. זאת במקום לזקוף שווי רכב מלא, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש.

במטרה להקל על המעסיקים ועל ציבור העובדים שגויסו למילואים בצו 8, אפשרה רשות המסים למעסיק לוודא מול העובד או מי מטעמו את החזרת הרכב לרשות המעסיק, לרבות השארתו בשטח (לדוג' רכבים שהושארו בשטחי כינוס).

בשל הנסיבות הביטחוניות המיוחדות, נתנה הקלה נוספת כך שהודעה מהעובד או מי מטעמו באשר להחזרת הרכב או אי העמדת הרכב לרשותו או לרשות מי מטעמו בתקופה זו, יכולה להיעשות גם בדיעבד ולכל המאוחר, עד 7 ימי עבודה לאחר סיום תקופת שירות המילואים.

ככל שחשבת השכר לא יודעת כיצד לבצע את ההחזר היחסי במס שמגיע לעובד, עליה לפנות לתמיכה של החברה שמספקת להם שירותי שכר ולברר מולה כיצד לתקן את הדיווחים שדווחו לרשויות המס.

לעניין מיסוי: אם הדירה תעבור במתנה מהאחות אלייך, כשתמכרי את הדירה בעתיד תשלמי מס על כל הרווח בדירה.

נעשה סדר בנושא חלק מדירה לעניין מס רכישה: אם אדם מחזיק בשליש דירה ( או מחצית דירה אם מדובר בדירה שמקורה בירושה או במתנה מההורים), ואז רוכש דירה חדשה, הדירה החדשה נחשבת דירה יחידה לעניין מס רכישה למרות שיש לו "זנב" בדירה אחרת. אבל, אם סדר הרכישות הפוך, ואדם מחזיק דירה, ורוכש שליש דירה, רכישת השליש תיחשב לו דירה שאיננה יחידה והוא ישלם מס רכישה גבוה.

לכן כשאת מחזיקה דירה אחת, מחצית הדירה שתקבלי מאחותך במתנה תיחשב דירה נוספת ולא דירה יחידה ומס הרכישה יחוייב בהתאם.

בנוגע להיטל השבחה, יש לבצע בדיקה מה גובה היטל ההשבחה הצפוי. ממליץ לך לפנות למשרד עו״ד או שמאי שיבצע עבורך את הבדיקה.