שלום ירון,

קביעת תושבות לצורכי מס בישראל נעשית לפי מבחן מרכז החיים, הבוחן את מכלול הזיקות של האדם לישראל מול מדינה אחרת – כגון מקום מגורים, משפחה, עיסוק, נכסים ועוד.

בנוסף, קיימות שתי חזקות זמן (183 ו-425 ימים בישראל), אך ניתן להפריכן אם מרכז החיים אינו בישראל.

קבלת שכר מחברה ישראלית מהווה זיקה כלכלית לישראל, אך המיקום בו מתבצעת העבודה בפועל הוא שקובע את מקום הפקת ההכנסה (ולא מקום מושב החברה המשלמת), לפי סעיף 4א לפקודה.

העובדה כי משכורתך משולמת על ידי חברה ישראלית, היא לבדה, אין בה כדי להכריע את הכף לטובת ישראל. יש לבחון אותה עם יתר הזיקות הרלוונטיות.

ניתוק תושבות אינו מתרחש בהכרח במועד אחד ברור. הוא יכול להיות הדרגתי ולעיתים הדבר יכול לקרות בבת אחת.

דמיין מאזניים: בכף אחת העמס את כל הזיקות לישראל ובכף השניה - את כל הזיקות למדינת היעד. הכף הכבדה ביותר תכריע את מקום מרכז החיים. הרגע שבו הכף הזרה הפכה כבדה יותר מהכף הישראלית - הוא רגע ניתוק התושבות מישראל.

כאשר אדם נחשב לתושב חוץ ועובד מחוץ לישראל – אין לישראל זכות למסות את שכרו, אף אם משולם על ידי חברה ישראלית.

לבסוף, ניתוק התושבות לצורכי מס משליך לרוב גם על תושבות לעניין הביטוח הלאומי.

המלצה אישית: כדאי להתייעץ באופן פרטני ולשקול את הפוזיציה הנלקחת בכובד ראש.

בהצלחה!