פורום בתי משפט

שלום רו"ח ע'

 

שיקול הדעת אם העדויות ימסרו בתצהיר או שיחקרו העדים בדיון נתון לבית המשפט. בית המשפט בד"כ יורה על עדות בכתב כי זה פרקטי ומקצר את הדיון.

 

הנסיבות שאתה מתאר מתאימות לתקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי (2018) לפיה מקום בו בית המשפט קבע שהעדויות יוגשו בכתב, הוא רשאי להורות שעד שלא הגיש תצהיר לא יורשה להעיד.

 

זו הסנקציה של התקנות ביחס לבעל דין שעל אף החלטה להגיש תצהירי עדות מטעם עדיו נמנע מלהגיש תצהירים כאמור.

 

לו הייתי נתקבל בנסיבות דומות הייתי מגיש לבית המשפט בקשה שמתייחסת לאי קיום ההחלטה הנוגעת להגשת תצהירי העדים בכתב, מזכיר את התקנה לעיל ומבקש להורות שהעדים שלא הוגש מטעם תצהיר לא יורשו להעיד. הייתי מציין כי היה על הנתבע להגיש בקשה ביחס לכל עד שמסרב למסור תצהיר ולא להניח שבית המשפט יתיר זאת. בתי משפט לא אוהבים עשיית דין עצמית..

 

אם בית המשפט יחסום את עדי הנתבע מלהעיד כעת, כל עוד מדובר בעדים שאין לך אינטרס לשמוע את עדותם אלא שהם נועדו להוכיח טענות הגנה של הנתבע זה יהיה לך מעולה אם תמנע עדותם.

 

 

תקנה 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שיש לצרף לבקשה בכתב תצהיר.

זה נכון גם לבקשה לסעד זמני.

 

איני רואה קושי בהיות 2 התצהירים זהים זה לזה אך יש לצרף לכל הפחות העתק אחד של התצהיר לכל אחת מהבקשות.

 

לא

כן יש לצרף תצהיר הן לתגובה והן לבקשה לסעדים זמניים. התצהיר צריך לתמוך בעובדות הבקשה / התגובה.

 

המעמד של תצהיר הוא בגדר עדות, עליה להיות רלוונטית למסמך אליה היא מצורפת.

שלום רב,

 

לטעמי מצרפים הכל יחד.

לעניין תצהיר אם יש שם טענות עובדתיות מצרפים תצהיר אם רק טענות משפטיות אז אין צורך.

 

בהצלחה

שלום רב,

 

בערכאת ערעור לא מצרפים ראיות חדשות.

 

בהצלחה

שלום רב,

 

באופן עקרוני כן. מומלץ להגיש בקשה לבימ"ש לפני הדיון.

קח בחשבון שאם היא עדה ותצטרך לחקור אותה היא לא תוכל לחקור את עצמה.

 

בהצלחה,

אהובה שלום רב,

 

לעיתים בית המשפט יעדיף לדון בבקשה בעל פה מטעמים פרקטיים- כאשר נדרשות לו הבהרות נוספות ובמסגרת הדיון יוכל לקבל את התשובות מבאי כוח הצדדים.

באשר לאופן הדיון בבקשות, ככלל לבית המשפט יש את שיקול דעת באם לדון בבקשה בעל פה או בכתב.

לעיתים בית המשפט קובע שבקשת תידון בדיון בנסיבות בהן הוא יעדיף לנסות להביא את הצדדים לכדי הסכמות בנוגע לאותה בקשה ובכך ייתר את הצורך להכריע בה, וההכרעה תהיה לפי הסכמת הצדדים.

 

בהצלחה רבה

שלום רב,

 

אין הוראות בדין בעניין זה.

 

12 עמודים.

שלום רב אריה,

 

השאלה שלך נוגעת בנקודה קריטית. בעבר, בתי המשפט הקפידו מאוד על "כלל ההמצאה" (כלומר, אם לא קיבלת את המסמך פיזית או בדואר רשום – הספירה לא מתחילה). אולם, המגמה הזו השתנתה דרמטית, במיוחד לאור תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 שנכנסו לתוקף בשנת 2020.

 

התשובה הקצרה: בנסיבות שתיארת, בהן אתה מודה שקראת את כתב התביעה, הסתמכות על כך שלא קיבלת אותו פיזית היא הימור מסוכן מאוד. בתי המשפט נוטים היום להעדיף את "כלל הידיעה", והספירה של 60 הימים עשויה להיחשב כמי שהחלה ברגע שצפית במסמך.

 

ראה את הוראות תקנה 158 לתקנות הנ"ל:

 

"מטרת ההמצאה והמצאה כדין

158.(א)מטרת ההמצאה היא להביא לידיעת הנמען את תוכנו של מסמך שנדרש שיהיה בידיעתו, ולעניין כתב הטענות הראשון המוגש – גם להחיל על הנתבע את מרות בית המשפט.

(ב)הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה."

 

המחוקק מבהיר כאן כי המטרה של ביצוע ההמצאה היא הידיעה של הנתבע. תקנה (ב) ממחישה כי ביצוע ההמצאה בדרך המפורטת בחזקות מקימה מעין חזקה לפיה הנתבע יודע את תוכנו של המסמך שהומצא לו, ככל שהומצא לו בדרל המפורטת בהמשך הסעיף (במסירה אישית / בדואר רשום / בפקס / באמצעי אלקטרוני וכד').

 

משכך, ברגע שצפית בתיק וקראת את התביעה, מטרת התקנה הוגשמה במלואה ותוכנו של כתב התביעה מצוי בידיעתך. בהתאם, בית המשפט עשוי לקבוע כי אין הצדקה להתעקש על אקט פורמלי של מסירה כאשר הנתבע יודע על ההליך ותוכנו.

 

ואוסיף:

התקנות הנ"ל נפתחות בפרק עקרונות יסוד שמנחה את השופטים כיצד לפרש את התקנות. תקנה 3(ב) קובעת:

"חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המשימה השיפוטית וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית..."

התעלמות מקיומו של הליך משפטי שאתה יודע עליו בבירור, רק בגלל כשל טכני במסירה, עלולה להיתפס על ידי בית המשפט כחוסר תום לב דיוני וכניסיון "למשוך זמן" בניגוד לרוח התקנות שמחייבות יעילות (תקנה 5).

לסיכום לא הייתי מחכה למסירה הפיזית כדי לא למצוא את עצמך עם פסק דין שניתן נגדך בהעדר הגנה.

שלום גילי,

 

בקשר עם הוצאות משפט לא נהוג להגיש הליך עצמאי להשבת הוצאות משפט מאחר שהוצאות משפט נכללות בד"כ בפסק הדין שניתן.

 

במקרים חריגים ייתכן שניתן לדרוש סעד של החזר הוצאות משפט בהליך אחר אך לא ניתן להתייחס לכך שפורום ועלייך לפנות לייעוץ פרטני.

שלום רב נוקי,

ראשית, צר לי מאוד לקרוא על החוויה שעברת.

המצב שבו אדם פונה לאיש מקצוע ברגע של משבר ונענה ביחס לא הוגן ("עוקץ") הוא מקומם, אך חשוב לדעת: המידע שנמסר לך, לפיו "אין מה לעשות", אינו נכון משפטית.

חוקר פרטי בישראל אינו פועל בחלל ריק. זהו מקצוע הכפוף לרישוי, פיקוח וחקיקה ספציפית ומחמירה. בניגוד למה שנאמר לך, ישנן כתובות לתלונה וישנן סנקציות בחוק חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972. מכוח חוק זה הותקנו תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972.

תקנות האתיקה מטילות על החוקר חובות ברורות כלפי הלקוח. הנה ציטוט של הסעיף הראשון והחשוב ביותר בתקנות האתיקה:

"במילוי תפקידיו יפעל חוקר פרטי לטובת לקוחו בנאמנות, במסירות ובהגינות." (תקנה 1 לתקנות האתיקה).

בנוסף, החוק אוסר על התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע. אם החוקרת "עקצה" אותך (למשל: גבתה כספים ללא תמורה, הציגה מצגי שווא או פעלה ברשלנות), הרי שזו עבירה משמעתית ואף עשויה להיות עילה לתביעה אזרחית.

2. הכתובת לתלונה (הליך משמעתי)

יתכן והתלונה שהגשת הייתה ל"לשכה" וולונטרית שאין לה סמכויות אכיפה אמיתיות. הגוף בעל הסמכות הוא הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים במשרד המשפטים. לפי סעיף 25 לחוק, הוועדה רשאית לנקוט אמצעים חריפים כנגד חוקר שסרח:

"25.(א)הוגשה קובלנה על חוקר פרטי ומצאה ועדת המשמעת – לאחר שנתנה לו הזדמנות להתגונן – כי הפר הוראה מהוראות חוק זה או כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 21, או שהוא אשם בהתנהגות אחרת שאינה הולמת את המקצוע, רשאית היא להחליט על אחת מאלה:

(1)להתרות בו;

(2)לנזוף בו;

(3)להתלות את רשיונו לתקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים;

(4)לשלול ממנו את רשיונו ולפסלו מקבלת רשיון חדש לתקופה קצובה או לצמיתות."

 

כלומר, החוק מאפשר לשלול את הרישיון של חוקר שפעל בחוסר הגינות, וזו סנקציה חמורה מאוד שפוגעת בפרנסתו.

3. מישור אזרחי (פיצוי כספי)

בנוסף להליך המשמעתי, עומדת לך הזכות להגיש תביעה אזרחית (בבית משפט לתביעות קטנות או בבית משפט השלום, בהתאם לגובה הנזק) בגין הפרת חוזה ו/או רשלנות מקצועית ועוגמת הנפש שנגרמה לך.

מובהר כי מבלי להכיר את עובדות המקרה, את הראיות שבידייך ואת הסכם ההתקשרות עם החוקרת, לא ניתן לייעץ באופן קונקרטי. מומלץ מאוד לפנות לייעוץ פרטני כדי לבחון את סיכויי התביעה או הגשת התלונה למשרד המשפטים.

שלום רב,

 

אכתוב פה תשובה כללית לעניין שאלתך, אם כי, אני ממליץ לבחון את האפשרות לפנות לייעוץ משפטי בעניין;

אתה יכול לפצל סעדים - זאת אומרת אתה יכול כרגע להגיש תביעה לפינוי מושכר ללא סעד כספי (שכן ייתכן ובהמשך יהיו נזקים נוספים) ולאחר מכן להגיש בנפרד תביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו לך.

אם אתה מחליט בכל זאת להגיש תביעה משולבת אתה משלם אגרה אחת אבל את הגבוהה מביניהם.

 

בברכה

שלום רב,

 

מנתוני השאלה עולה כי ככל הנראה נפלה שגגה אצל מזכירות בית המשפט ובשל טעות פורסמו פרטי הצדדים. לדעתי, ההליך הראשוני צריך להיות בקשה לבימ"ש להורות למזכירות למחוק את הפרטים המזהים, רק אם זה לא יעבוד אז ניתן להגיש ערעור על ההחלטה הזו.

 

בברכה,

שלום רב,

 

לא

 

בברכה

שלום רב,

 

יש לצרף הכל ולהעביר לצד השני.

 

בברכה,

שלום רב,

 

קיים הליך שנקרא "דיון מהיר".

ניתן לנקוט בדיון מהיר בתביעות בסכום של 75,000 ש"ח.

ניתן לעיין בפרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח - 2018 על מנת להבין במה מדובר.

באופן עקרוני ניתן לנקוט כל הליך משפטי ללא עו"ד, יחד עם זאת, השפה המשפטית היא שפה מעט שונה מהשפה היום יומית, ולא תמיד ניתן להבין אותה כאשר אין עו"ד מתווך באמצע.

אני מציע לפנות לקבלת ייעוץ משפטי לצורך בחינת המקרה שלכם על מנת לבחון את הדרך הנכונה שבה עליכם לפעול.

 

בברכה

 

גל שלום,

 

ככל ותביעה נדחתה על הסף (להבדיל ממחיקה על הסף), משמעות הדבר כי ניתן פסק דין (הכרעה שסוגרת את התיק ולא ניתן להגישו שוב), לכן קיימת זכות לערעור על פסק הדין האמור לערכאת הערעור.

 

להבנתי מפרטי שאלתך, הבר"ע שהוגש הוגש כבר"ע מאחר ודחיית הבקשה לדחיית התביעה על הסף אינה מהווה החלטה הסוגרת את התיק ולכן הוגשה בקשת רשות ערעור ולא מדובר בערעור בזכות.

 

לגבי צירוף תצהיר- תצהיר נדרש במידה והבקשה מבוססת על טענות עובדתיות וככל ואלו אינן עולות ממסמכים המצויים בתיק למשל. לכן, במידה והחלטת בית המשפט כלל אינה מבוססת על טענה עובדתית אלא על טענות משפטיות שאינן טעונות תצהיר- לא בטוח שיש משמעות אמיתית לאי הגשת תצהיר.

 

בכל מקרה לצורך בחינת הנסיבות במדויק בעניינך ממליצה שתפנה לקבלת ייעוץ פרטני.

 

בהצלחה רבה

 

אולג שלום,

 

תצהיר נדרש כאשר קיימות בבקשה טענות עובדתיות הטעונות תמיכתן בתצהיר. וככלל- במידה ויש לך ספק- מומלץ לצרף תצהיר לתמיכת כל טענה עובדתית שאתה מעוניין לטעון.

 

בהצלחה רבה

רן שלום,

 

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי אין חובה או צורך לצרף תצהיר יחד עם כתב התביעה בסדר דין רגיל.

תצהירי עדות ראשית מוגש בשלב ההוכחות וככל ובית המשפט יורה על הגשת תצהירי עדות ראשית ולא על שמיעת העדויות הראשיות בעל פה בדיון ההוכחות.

 

בהצלחה רבה

אבי שלום,

 

שאלתך דורשת בדיקה וייעוץ פרטני של עו"ד העוסק בנזיקין.

 

בכל מקרה, בהתאם לתקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, אתה רשאי כתובע לצרף כנתבע כל אדם/גורם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין.

שים לב שייתכן ובית המשפט יקבע שיש או שהיה צורך לצרף את אותו נתבע נוסף ככל ויש לך טענות כלפיו לפיהן חלק מהנזק נגרם כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית וככל ומדובר בבעל דין דרוש להליך.

 

הפיצוי, אם וככל שייפסק נגד הנתבע אותו בחרת לתבוע הוא בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות של אותו הנתבע שתבעת.

הגשת הודעה לצד שלישי היא זכות של הנתבע ומהווה סוג של "תביעה על תנאי" התלויה בתוצאות התביעה העיקרית, כך, ככל ותידחה התביעה העיקרית יתייתר הצורך לדון/להכריע בהודעה לצד שלישי.

לעומת זאת, ככל שתתקבל התביעה כנגד הנתבע שבחרת לתבוע, שים לב שאין זה מחייב שתתקבל גם ההודעה לצד השלישי.

 

ולכן לשאלתך- ככלל, הזכות לקבל פיצוי היא מהנתבע שייקבע כי הוא אשר התרשל ולאו דווקא מהצד השלישי- אשר ככל ולא יצורף כנתבע ישיר לתביעה שלך אלא רק כצד שלישי- הזכות כלפיו עשויה לעמוד רק לנתבע וגם היא מותנית בתוצאות התביעה- ככל ויחוב בה.

 

מקווה שהצלחתי לסייע

מרדכי שלום,

 

בחינת סיכויי ערעור תלויה בנסיבות הספציפיות להליך ודורשות ייעוץ פרטני.

 

ככלל, ככל שהכרעת ביהמ"ש מבוססת על נימוקים עובדתיים וראיות שהוצגו או לא הוצגו ומהימנות עדים, לבימ"ש שדן והתרשם ישירות מהראיות יש עדיפות וסיכויי הערעור יהיו נמוכים יותר. סיכויי ערעור יהיו יותר טובים כאשר יש טעות משפטית בפסק הדין וזה מבוסס יותר על נימוקים משפטיים שגויים.

 

מכל מקום, כאמור- כדי לבחון את סיכויי הערעור במקרה הספציפי יש לקבל ייעוץ פרטני של עו"ד העוסק בתחום הספציפי (משאלתך להבנתי- פלילי) שיבחן את מכלול נסיבות המקרה.

 

בהצלחה רבה

אבי שלום,

 

ככלל התקנה חלה על הליכים אזרחיים לרבות ערעור. ככל ובית המשפט לא נתן הוראות- תוכלו לבקש הבהרה באשר להחלטה שניתנה.

 

בהצלחה רבה

יעקב שלום,

 

תקנה 14 לתקנות קובעת במפורש שהנתבע יחשב כמודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, אלא אם הכחיש אותן באופן מפורש ומפורט בחלק השלישי של כתב ההגנה. לכן, אין די בהכחשה כללית אלא על הנתבע להביא את גרסתו לאירועים הנטענים בכתב התביעה, והכחשה כללית עשויה להימצא בלתי מספקת ולא תהווה הגנה טובה.

 

הדרישה האמורה מתיישבת גם עם תכליות התקנות החדשות- שמטרתן בין היתר להביא לדיון יעיל וענייני. לכן, נוסח של כפירה כללית בכתב ההגנה מקשה על בירור המחלוקות באופן ממוקד וענייני ובכל מקרה עלול לחשוף את הנתבע לכך שיחשב כמי שהודה בעובדות הכלולות בכתב התביעה.

 

ולשאלתך בעניין המסמך- לפי תקנה 14(א) הנתבע צריך לפרט את גרסתו.

 

בהצלחה רבה