פורום בתי משפט הוקם כדי לתת במה לשאלות ותגובות בעיקר בכל הנוגע לפרוצדורות הנוהגות במסגרת בתי משפט, בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט השלום, הגשת תביעה, ע"א, וכו' ואין בו כדי לספק מענה בנושאים משפטיים אחרים הנידונים בצורה מקיפה בפורומים הנוספים.
יזהר,
אם הצד השני מסכל את קיום פסק הדין, אני מציע שתפנה לבית המשפט שנתן את פסק הדין בהודעה מתאימה כשאתה מצרף את הראיות לסיכול. בברכה, גלעד סער, עו"ד-כלכלן מנהל פורום בתי משפט מנחם בגין 12, רמת גן טל': 03-5460383 ; מייל: gilad@gsaarlaw.co.il
אבי
המועד להגשת ראיות וחוות דעת מגיע לאחר הגשת כתב ההגנה כך שספק אם יש טעם בעיכוב שאתה מעוניין בו. בכל מקרה דחיית מועד בהגשת כתב ההגנה ניתן לקבל על ידי הגשת בקשה מנומקת לבית המשפט. אציע גם לבדוק אם יש מקום לאחד את שני ההליכים. בברכה, גלעד סער, עו"ד-כלכלן מנהל פורום בתי משפט מנחם בגין 12, רמת גן טל': 03-5460383 ; מייל: gilad@gsaarlaw.co.il
שלום רב,
האם יהיה אפשר להגיש בג"צ נגד פסיקת ההתגברות של הכנסת?
מדובר בחוק שאמור לתת סמכות לכנסת לעקוף את בג"ץ
האם בגץ יכול לבטל חוק כזה? והאם הוא יבטל חוק כזה?
בברכה,
ניסן
שיניתי שמי הפרטי במשרד הפנים בשנה שעברה, לאחרונה פניתי לאוניברסיטה בה למדתי תואר שני בשנת 2013 בבקשה לשנות את השם בתעודה האקדמאית בהתאם לשינוי שנעשה לפנים משורת הדין. בקשתי גם נומקה בכך שאני עומד לפתוח קליניקה טיפולית והצגת תעודה אקדמאית עם שם פרטי אחר עלול לגרום לתהיות או לבלבול אצל המטופלים. בקשתי סורבה מחשש ליצירת תקדים.
האם ניתן לתבוע את האונברסיטה בנושא? תודה מראש רן
החלפת שם זה משהו מאוד בעייתי. זכותו של המקום שנתן לך את התעודה לתת אותה רק לשם שאותו הוא רשם.
בישראל, חוקי הגזע הבלתי כתובים מאלצים את המוסדות הלימודיים להיות מחויבים לאדם בכללותו, ולא להישגיו בלבד.
כך לדוג', אם שופט בבית המשפט המחוזי מחליט לשנות את שם משפחתו למשהו כמו מכלוף, אז יפסיקו את כהונתו, או שיפשפשו בעברו על מנת לפגוע בו בדרך כלשהי.
זכותו של אדם לקבוע את שמו פחותה מהזכות של מוסד כלשהו לשמור על השם שלו באמצעות מתן תעודות לאנשים הראויים לכך בעיניו.
כמו שהגזענות מושרשת בחברה שלנו, כך היא מושרשת במערכת המשפטית שלנו. "טוב שם טוב, משמן טוב".
אינני עו"ד, ומה שכתבתי זה על דעתי בלבד.
אני לא מכירה פסיקה במסגרתה בית המשפט נעתר להחלפת ערבות כספית או בנקאית בערבות צד ג'. יתכן ושווה לבחון האם במקרה שלך ניתן לבקש פטור מהפקדת הערבון בכלל.
בהצלחה.
בברכה, טליה שנברגר, עו"ד מנהלת פורום בתי משפט העצמאות 40, יהוד טל': 03-5363408; מייל: talya@sba-law.co.il
שאלתך אינה ברורה ולא ניתן להשיב עליה.
במידה והכנסת מחוקקת חוק שאוסר על בגץ לפסול חוקים של הכנסת האם אפשר להגיש בגץ נגד החוק עצמו?
בבית הדין האזורי לעב' הוגש ערעור על קביעות ועדה רפואית עליונה , הנתבע שהיא קרן פנסיה גדולה מבקשת ע"י עורך דינה להאריך את מועד הגשת כתב ההגנה בטענה שיש לה עומס לקראת החג.
אם בית הדין יעתר לבקשתה יוותרו רק 11 יום ללמוד את כתב ההגנה טרם קיום דיון ראשון בתיק, אני התובע בתיק ואני לא מיוצג על ידי עורך דין ולא אצליח ללמוד את כתב הגנה (שאמור להיות מוגש כנגד 72 עמודי כתב ערעור + נספחים) רק ב11 יום שיוותרו טרם התקיימות דיון 1 בתיק.
מה ניתן לטעון על מנת שבית הדין לא יעתר לבקשת הנתבעת להאריך מועד הגשת כתב הגנה? האם הטענה שאין עו"ד ו ש 11יום לא יספיקו לתובע שאינו מיוצג ללמוד את כתב ההגנה זו טענה טובה?
האם יש כלל כלשהו בעניין הזמן שאמור להיות בידי התובע ללמוד את כתב ההגנה לפני התדיינות ראשונה בכלל ובמצב שאין לו עו"ד מייצג בפרט?
מה ניתן לטעון בנוסף לכך?
מיכל שלום רב,
קשה לי להאמין שבית הדין יסרב להארכת המועד בגלל שיוותרו בידך רק 11 ימים ללמוד את החומרים.
אם את חושבת שהמועד קצר מידי עבורך - תשקלי לדחות את מועד הדיון.
בהצלחה. בברכה, טליה שנברגר, עו"ד מנהלת פורום בתי משפט העצמאות 40, יהוד טל': 03-5363408; מייל: talya@sba-law.co.il
האם ניתן להגיש לביהמ"ש בקשה אחת הכוללת דרישה למתן צו לבעל דין להשיב לשאלון ולגלות מסמך ספציפי המצוי בידו, או שיש צורך להגיש שתי בקשות בנפרד (וגם לשלם אגרה כפולה), אחת עבור השאלון והשניה עבור גילוי המסמך?
תודה.
אלי שלום רב,
אין שום בעיה לבקש במסגרת בקשה אחת גם גילוי מסמך כללי / ספציפי וגם את מענה על שאלון.
לפי סעיף 20 לתקנות האגרות רק בקשה לגילוי מסמכים פטורה מאגרה ואילו בקשה למתן שאלון חייבת באגרה.
אליאב שלום רב,
המלצתי אליך במקרה הזה היא לא לפצל את ההליכים ולהגיש תביעה אחת בגין כל הנזקים. אם בכל זאת אתה רוצה להגיש שתי תביעות, בתביעה הראשונה תבקש פיצול סעדים על מנת שאת הסעדים האחרים תוכל לתבוע בהליך נפרד.
שלום,
האם צריך להגיש תשובה לערעור במחוזי על פסק דין (של בית משפט השלום)? אם כן תוך כמה זמן?
ככלל, אין מגישים תשובה לערעור. המערער צריך להגיש עיקרי טיעון ותיק מוצגים מטעמו 14 ימים לפני מועד הדיון והמשיב עד 7 ימים לפני הדיון.
אם לא נדרש תצהיר זה אומר שכל הערעור מתנהל ללא תצהיר, נכון ?
חג שמח
מאור שלום רב,
אכן, הדרך הנכונה היא לציין את שווי מלוא הנזקים ולבקש כסעד, לצרכי אגרה בלבד, להעמיד את הסכום על סך נמוך יותר. בהליך אזרחי, אין צורך לפרט מה אתה גורע בצורה מפורטת. ספציפית לתחום דיני הנזיקין אתה מוזמן לפנות אל מנהלי פורום נזיקין שלנו על מנת שישיבו לך.
קיבלתי תשובה חיובית מהמחוזי לגבי הארכת מועד בו אפשר להגיש בר"ע על תביעה קטנה (היו 2 משיבים), אבל בתשובה כותבת הרשמת שאפשר לערער רק על התביעה נגד משיב אחד . ובכך בעצם הוציאה אותו מהתביעה ובפועל זיכתה אותו... אז רציתי לדעת איך עושים את זה ; חוץ מזה , אם זה כבר מגיע למחוזי ואין אולי מגבלות סכום (כי הרי גם האגרה גבוהה יותר משמעותית )האם יהיה ניתן בהזדמנות זו לעדכן את כתב התביעה ולהוסיף סעיף האשמה בעוולת נגישה (מדובר על נקיטת הליך בידי הרשות שנעשה שלא כדין שכתוצאה ממנו גבתה הרשות סכום פי 3 ממה שהגיע לה ואף השאירה את העודף אצלה שנים ארוכות ואני תבעתי גם אותה וגם את המייצג - עו'ד חסר מצפון שביצע את ההליך ואותו הרשמת הוציאה מהתביעה כאמור ) ובהתאם, להעלות את הסכום הנתבע ?
גם ראיתי בגוגל שלפעמים ניתן לדון בבר" ע בתור ערעור בפני עצמו . לפי תקנות כל שהן .( כי הרי יש אגרה משמעותית ואולי זה בעצם חוסך באגרה פה ) על איזה תקנות מדובר ובאלו מקרים זה קורה?
תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שחייבים לצרף בתור משיב לערעור כל מי שהיה בעל דין בתובענה
"424. כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור."
לכן, אם עורך הדין היה נתבע בתביעה המקורית, חובה לצרף אותו כמשיב בערעור או בבקשה לרשות ערעור.
אם הרשמת הוציאה (מחקה) אותו מהבקשה לרשות ערעור, אתה רשאי להגיש ערעור בזכות על החלטת הרשמת שאותו אתה מגיש לבית המשפט המחוזי בו הוגשה הבר"ע.
.
שים לב לניסוח של הרשמת בבקשת להארכה וכך כתבה " סיכויי הבקשה לרשות ערעור ביחס למשיב 1 קלושים באופן שאין הצדקה להארכת מועד והבקשה בעניינו נדחית " כאמור בספרם של בן-נון וחבקין "סיכויים נמוכים במיוחד או היעדר עילה מטים את הכף לדחיית הבקשה"... ומביאה את מקור הציטוט ... "ביחס למשיב 2 קשה לומר כי הסיכויים לקבלת ערעור גבוהים אך יחד עם זאת באיזון בין השיקולים ובשים לב לפניית המבקש .... פנייה לסיוע המשפטי ... חופשת פסח... מצאתי להאריך את המועד להגשת בקשה לקבלת רשות ערעור עד... "
ככה בעצם היא לא מאפשרת להגיש בר"ע בעניין אותו משיב ספציפי . אם הבנתי נכון
אם אתה זכאי לקבל עזרה מהסיוע המשפטי - פנה אליהם דחוף שיעזרו לך.
על פי תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 יש לך 15 יום להגשת בקשה לרשות ערעור.
לא ברור למה בכלל היית צריך להגיש בקשה להארכת מועד - כאשר הגשת בר"ע היא דבר יחסית פשוט.
בקשה להארכת מועד במחוזי להגשת בר"ע על תביעה קטנה היא בעייתית.
בדרך כלל בית המשפט המחוזי לא נותן רשות ערעור על פסק דין בתביעה קטנה.
קראתי היטב את הדברים שכתבת, ועכשיו זה ברור, שלבד, ללא עזרה משפטית, אתה לא תצליח להתגבר על המערכת של בתי המשפט.
ואני מאחל לך הצלחה.
אבל החובה היא של המערער ומטרתה לידע את בית המשפט מי הם בעלי הדין שעלולים להיפגע מהערעור. תקנה 424 נועדה להגן על הזכות להשיב, לא על הזכות לערער. לכן אם הרשמת החליטה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור רק נגד אחד המשיבים, המבקש, לדעתי, לא יכול לערער על כך בהסתמך על התקנה.
ביטול הארכת מועד רק בשל בחינת סיכויי הערעור (או בקשה לרשות ערעור) היא בעייתית מאוד, ואולי אף פסולה.
וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון, בש"ם 6229/11 שפרה דון-יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה ואח' -
"12. לפיכך, ונוכח הקושי שהוסבר לעיל בעצם השימוש בכלי של הערכת שיקולי ההליך, יש לנקוט משנה זהירות בשימוש בהערכה זו במסגרת בקשה להארכת מועד. ברי כי יכולים שיהיו מקרים בהם הסיכויים לכאורה של ההליך הם כה קלושים עד כי הדבר יהווה שיקול של ממש לדחיית הבקשה. יחד עם זאת, מקרים אלו, בהם נדחית הבקשה על בסיס הערכת סיכויי ההליך, צריכים להיות החריג ולא הכלל. זאת על מנת למנוע ככל הניתן מצבים בהם בשל טעמים פרוצדוראליים בלבד יגרמו עיוותי דין, אף אם הפגיעה בבעל הדין שכנגד היא זניחה."
ולכן, יש טעם לערער על החלטה להימנע מהארכת מועד שמתבססת רק על סיכויי הערעור, דבר החוסם גישה לערכאות המשפט
הבקשה להארכה הוגשה מתוך הנחה שכן אקבל סיוע משפטי וכי זה לוקח יותר מ15 יום !!! אבל לתדהמתי אחרי כל ההמתנות והטרטורים הודיעה לי העו"ד שסוף סוף הגעתי לפגישה עמה שאין לי בכלל זכאות לקבל אותו. כך אני לגמרי לבד בסיפור זה . וההארכה שניתנה היא רק עד 1 במאי .
העו"ד של הסיוע אמנם זרקה לי מייד שאין לי זכאות אך "עשתה לי טובה " וייעצה לי שלא להגיש בר"ע כי לכאורה לדבריה הטיעונים שלי לא מספיק חזקים היות וקראה מה שכתבתי... וזה לא מספיק משכנע להערכתה ... בדיקת עירנות שלה גילתה לי שלא ממש קראה באמת את החומר . בכל אופן היא יצאה נחרצות נגד עצם הרעיון לתבוע את אותו משיב עו"ד ... שהיה שלוח הרשות ההיא שפשעה .. בטענה שהוא היה רק שליח... נו טוב כבר הבנתי שעורכי דין לא ממש אוהבים שמאשימים קולגה . והקולגיאליות כנראה נמצאת גם במערכת השפיטה...אחרת איך להסביר שהרשמת מנסה כבר בשלב זה להוציאו מגדר האישום? אז תכלס אני רוצה כנראה בכל זאת להגיש בר'ע זה ... זה יכלול את אותו עו'ד או לא ? ובכלל מה דעתכם על כל הסיפור ?
תודה יקירי .
יש לך כבר פסק דין בתביעה הקטנה, יש לך גם החלטה להארכת מועד במחוזי, אתה כבר מוכן עם הבר"ע, ומכאן לא ניתן לחזור אחורה,
תיאורטית, אחרי פסק הדין במחוזי, תוכל גם לבקש רשות ערעור בבית המשפט העליון, אם יהיה צורך, ואם תמצא לנכון לעשות זאת.
לכן מה שנותר, זה לאחל לך בהצלחה !!!
שאלתך אינה ברורה מספיק ואני מציעה לך לקבל ייעוץ פרטני לגבי המקרה הספציפי שלך. לשאלתך השניה - לא ניתן בהליך של ערעור לצרף עילות חדשות או להגדיל את סכומי התביעה. לשאלתך השלישית, בהתאם לקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי: "410. הוגשה בקשת רשות לערער לבית משפט שלערעור, רשאי בית המשפט לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו ההזדמנות להביע התנגדותו ונראה לבית המשפט שלא תיפגע זכותו כבעל דין; החליט בית המשפט כאמור, תחול תקנה 407(ג) ולא יחולו תקנות 412, 419 עד 421 ו-427 עד 433."
האם אותה בר"ע שאגיש כנראה תכלול או לא תכלול את המשיב הראשון (להזכיר :זה העו"ד שלוח הרשות ) או לא ??? האם בכלל היה מותר לרשמת להפריד בין המשיבים בהתייחסות לבקשתי תוך כדי הדיון בבקשה של האישור להאריך את המועד?
אילן שלום,
אתה יכול להגיש בקשה לעיין בתיק שאינך צד לו, תוך פירוט זיקתך להליך זה. עליך לתמוך את בקשתך בתצהיר.
ראה בתקנות:https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_114.htm
ברצוני לתבוע וועדת בחירות אזורית. האם אני חייבת לתבוע גם את המדינה? ואם לא אתבע עכשיו יחייבו אותי לתקן את כתב התביעה?
משה שלום,
שאלתך אינה ברורה מאחר והגשת תביעה נגד ועדת הבחירות האזורית היא במהותה תביעה נגד המדינה (משרד הפנים), אשר ישיבו לה באמצעות הפרקליטות, היינו משרד הפנים הוא אחד הנתבעים שלך.
האם חובה לצרף תצהיר לבקשה להארכת מועד להגשת כתב טענות? השאלה היא בפרקטיקה בבית משפט מחוזי-אם לא צרפתי תצהיר האם זו עילה למחיקת הבקשה? (היו בבקשה טענות עובדתיות)
מילנה שלום רב,
התשובה היא חיובית. אכן, אם את כותבת עובדות בבקשה, גם אם מדובר בבקשה להארכת מועד, עליך לתמוך אותן בתצהיר ובית המשפט יכול למחוק את הבקשה רק מהטעם שלא צורף תצהיר בתמיכה לעובדות שפורטו בבקשה.
א. האם אני יכולה לחתום על תצהיר לבימ"ש בו רשום כך: ?
אני עושה תצהירי זה בשמי ובשם הנתבעים האחרים (שהם האחים שלי)
ב. האם עו"ד יכול לחתום על אימות של תצהיר כזה?
אורנה שלום רב,
הדבר בהחלט אפשרי ומקובל ועו"ד אכן יכול לאמת תצהיר שכזה.
הוגשו סיכומים לבימ"ש דרך "נט המשפט" והם יצאו מטושטשים.
האם יש אפשרות "למשוך" את העותק שהוגש ב"נט המשפט" ולהגיש במקומו עותק חדש במסירה ידנית?
ניבר
היי ניבר,
במצס כזה אני מציעה לך להכין עותק פיזי ולהגיש לבית המשפט.
זה מקובל ואני עושה את לא מעט בתיקים שאני מנהלת.
היכן מערערים על פסק דין של בית המשפט לעררים של תל אביב?
האם שופט יכול לפסוק הוצאות משפט ל"משיב" למרות שהוא לא ביקש?
תודה מראש,
אלי
לא ברור לי למה אתה מתכוון "פסק דין של בית המשפט לעררים של תל אביב", האם התכוונת לבית המשפט המחוזי שעליו מערערים על פסקי דין של בית משפט השלום?
לשאלתך השניה - בית המשפט יכול לפסוק הוצאות גם אם לא נתבקש לעשות זאת.
מעל 15 יום
הזמנת עד נקבעה בתקנה 182 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"182. (א) ההזמנה תומצא זמן מספיק לפני המועד הנקוב בה להתייצבותו של המוזמן או להצגת המסמך, כדי ליתן לו שהות מספקת להתכונן ולהגיע למקום הנדרש או להציג את המסמך.(ב) דרש בעל דין הזמנת עד במועד שהוא פחות מחמישה עשר ימים לפני התאריך שנקבע לבירור המשפט, רשאי בית המשפט או הרשם לסרב להוציא את ההזמנה; הוצאה הזמנה, לא תשמש אי הענותו של העד להזמנה עילה לדחיית בירור המשפט, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו."