|
| 1. בדרך כלל, הנתבע הוא שטוען לזיוף החתימה, כטענת הגנה, שמעבירה את נטל ההוכחה שאין זיוף, לתובע. 2. מי שמגיש את התביעה הוא התובע, ולכן, בדרך כלל, השיהוי נובע מהגשה מושהית של הגשת התביעה, ולא בגלל שהנתבע השהה את טענת ההגנה שלו, שהיא זיוף החתימה. 3. במקרה של קושי באימות החתימה בשל שיהוי, יש דרכים להתגבר על כך - ראשית, בית המשפט בעצמו רשאי לבדוק את החתימה ולהשוות עם חתימות אחרות של אותו חותם, שנית, בית המשפט יכול למנות מומחה מטעמו (גרפולוג) שיקבע אם יש זיוף, ושלישית, להסתמך על ראיות נסיבתיות, כגון, עדים, או קיום בפועל של תנאי המסמך החתום על ידי הצדדים, וכו'.
|