פורום הוצאה לפועל

לבקש תמיד אפשר

חובה לשלוח התראה טרם ביצוע שטר בהוצל"פ רק בהתקיים התנאים האמורים בתחילת הסעיף. לנוחיותך אני מצרף את נוסח הסעיף למטה. במקרה אחר אין צורך שהלא הבנק ממילא שולח מכתב לבעל החשבון.

בבקשה לביצוע שטר כנגד ערב יש להחתים תצהיר - ניתן לאמת התצהיר ע"י עו"ד או אדם מורשה לפי ס' 15 לפקודת הראיות.

-----------------------

       (ז)  (1)  לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2) לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ג);

--------------------

מנחם שלום רב,

הודעה שנשלחה בווטסאפ אינה מספקת לשם הגשת תביעה בסכום קצוב גם אם היא נצפתה. התצהיר הנדרש בעניין העדים הוא רק לצורך אימות הצהרתך, ולא לצורך עצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל

אבי שלום רב

שאלתך לא מובנת

האינטרס של הבנק הוא לקבל חזרה כמה שיותר מסכום החוב.

כמובן שכל תשלום שהוא לא במזומן נושא בדרך כלל ריבית והצמדה.

טל שלום, חשוב להבהיר כי ככלל, מוטל צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליך חדלות פירעון, אך כאשר קיימת סיבה מוצדקת היא נבחנת לגופו של עניין, אכן ניתן לבקש את ביטול הצו בכפוף להעמדת ערבים טובים או בטוחות מתאימות.

כאשר סכום החוב עומד על 120,000 ש"ח הוא יתנהל במסלול חדלות פירעון בהוצאה לפועל. כמו כן, בטרם כניסה להליך משפטי מכל סוג שהוא, עדיף להתייעץ עם עורך דין כדי לבחון מה ההליך המשפטי הכי נכון עבורך. בהצלחה

אביב שלום, ניתן לבקש את ביטול הגבלת רישיון הנהיגה אם היא פוגעת באופן ממשי בכושר ההשתכרות שלך, מאחר ואתה עובד כנהג חלוקה וזוהי פרנסתך היחידה, עליך להגיש בדחיפות בקשה לביטול הגבלה לרשם ההוצאה לפועל, בצירוף אישורים על מקום העבודה (תלושי שכר או חוזה העסקה).

רינת שלום רב

נסי לפנות לב"כ הזוכה על מנת לזרז את ביטול העיקול

על אימך להגיש תביעה כנגדך וכנגד הנושים, למתן סעד הצהרתי כי הרכוש בביתה הוא שלה.

עיקול ניתן לבצע על נכסים שבישראל. לכל היותר להטיל צו איסור שימוש שמופנה כלפיך.

שלום רב,

לא ברורה כוונתך בחוב שאינך יכול לראות.

ימים סופ"ש נספרים, פסח לא.

שלום רב,

הסיטואציה אינה ברורה. לא ברור מה ניסו לעשות והאם הצליחו?

שלום רב,

זו איננה שאלה לפורום פתוח.

קח בחשבון שבנק יכול לקבל מידע שכזה דרך מערכות ניטור האשראי.

משרדי ב"כ הזוכה רשום בתיק ההוצל"פ. ניתן לגשת דרך אתר ממשל זמין.

את הטופס אתה יכול להוציא מהאתר של הוצאה לפועל או לרשום בגוגל טופס 214 הוצאה לפועל

קובי שלום,

הרישום על חדלות הפירעון לא נעלם לגמרי, אבל ההשפעה שלו נגמרת, כך שלא נשאר כתם לכל החיים. כמובן שלאחר סיום הליך חדלות פירעון קשה לקבל הלוואות או כרטיסי אשראי כי הבנקים רואים "סימן אדום", אבל במידה ותמשיך להתנהל נכון, בעוד כמה שנים העבר הזה כבר לא יפריע לך ותוכל להתמקד בתכנונים העסקיים שלך.

בהצלחה

אליהו שלום, השאלה האם כדאי לאחד תיקים תלויה בכל מקרה לגופו, כדי לתת מענה מקצועי, חייבים לבחון לעומק את הנתונים ואת המצב הכלכלי האישי שלך, חשוב להבין שלכל הליך משפטי יש השלכות שונות וללא התמונה המלאה ובדיקת המסמכים, לא ניתן לקבוע מה המסלול הנכון עבורך, לכן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים.  בהצלחה!

שלום ברק,

לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל ישירות בגין הלוואה, אלא אם קיים מסמך אכיף כמו שטר חוב או הסכם הלוואה.

הוצאה לפועל אינה מבררת מחלוקות עובדתיות, אלא מבצעת גבייה על בסיס אחד מאלה:

אם הכסף הועבר ללא שטר, שיק או פסק דין – יש להגיש תחילה תביעה לבית המשפט. רק לאחר קבלת פסק דין ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל ולגבות את החוב.

ככל שיש ראיות בכתב (כגון הודעות שבהן החייבת מודה בחוב או מתחייבת להחזיר), ניתן לשקול פנייה משפטית מתאימה.

בהצלחה

שלום אירה,

במקרה כזה יש להבחין בין החוב המקורי (250 ₪) לבין היתרה שנצברה עקב ריביות, פיגורים והוצאות לאורך שנים. פער כזה (מ-250 ₪ ל-20,000 ₪) הוא חריג, ובמיוחד כשמדובר בחייבת נכה 100% החיה מקצבת ביטוח לאומי וטוענת שלא ידעה כלל על התיק.

ראשית, מומלץ לדרוש לעיין באישור המסירה המקורי שבתיק (לא רק ברישום במחשב). לא אחת מתברר שמדובר במסירה פגומה: כתובת לא נכונה, אדם אחר שקיבל, “הדבקה” שלא בוצעה כדין וכו’. אם מתגלה פגם – ניתן לבקש ביטול הליכים מחובת הצדק ולבטל לפחות את הריביות והפיגורים שנצברו.

גם אם המסירה תיחשב תקינה, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות רחבה להפחית ואף למחוק ריביות, פיגורים והוצאות מטעמי צדק, לפי סעיף 69י לחוק ההוצאה לפועל והפסיקה. במקרים של חייבים קשי-יום, נכים, עם הכנסה יחידה מקצבאות, רשמים לא פעם מעמידים את החוב לסילוק על סכום סמלי הקרוב לקרן או מעט מעליה.

לכן, אם "ההצעה" של משרד הגבייה תהיה גבוהה ולא ריאלית – בהחלט יש טעם בהגשת בקשה מנומקת לרשם, בצירוף:

במקביל, כדאי לפנות גם ישירות לזוכה עצמו (כיום – יינות ביתן או החברה שרכשה את מגה), ולא רק למשרד הגבייה. פעמים רבות הנהלת החברה או המחלקה המשפטית מוכנות לאשר מחיקה כמעט מלאה של חוב עתיק כזה מטעמים הומניטריים וכלכליים, במיוחד כשהקרן זניחה.

תפני בפרטי ואנסה לסייע לזוג.

האמור אינו מהווה ייעץ משפטי מחייב

בהצלחה

שלום יואב,

ככלל, לאחר פטירת אדם הוא חדל להיות בעל כשירות משפטית, ולכן לא ניתן לנהל נגדו הליכי גבייה רגילים. עם זאת, בדיני ההוצאה לפועל קיימת הבחנה חשובה: ניתן טכנית לפתוח תיק על שמו של חייב שנפטר, אך זאת רק לצורך שימור מצב קיים (כגון רישום עיקול זמני על נכסי עיזבון כדי למנוע הברחה). לעומת זאת, לא ניתן לבצע פעולות אכיפה מהותיות – גבייה, מימוש נכסים, חיוב כספי או נקיטת הליכים נגד יורשים – כל עוד היורשים לא צורפו להליך כדין ולא הומצאו להם מסמכים.

במקרה שלכם קיימת בעיה חמורה אף יותר: פסק המשקם ניתן בשנת 2015, כלומר כ־12 שנים לאחר פטירת אביכם, ומבלי שיורשיו צורפו להליך או זומנו לדיון. מדובר בפגם יסודי של העדר יריבות והעדר זכות טיעון. הליך שנוהל נגד אדם שנפטר, ללא צירוף יורשיו, הוא הליך פגום מיסודו, ופסק שניתן כך ניתן לתקיפה ואף לביטול מחובת הצדק.

בנוסף, לא מן הנמנע שעומדת לכם גם טענת התיישנות ביחס לעצם החוב או ביחס לאפשרות לאכוף את פסק המשקם, בהתחשב בפרק הזמן הארוך שחלף מאז פטירת האב ומאז היווצרות החוב הנטען. סוגיה זו תלויה בנסיבות הקונקרטיות (מועד היווצרות החוב, סוג החוב, ומהות הליך המשקם), אך מדובר בטענה מהותית שראוי לבחון במסגרת כל התנגדות או בקשה מתאימה.

לפיכך, האגודה אינה רשאית לנקוט הליכי גבייה מהותיים בהוצאה לפועל על סמך אותו פסק, לא נגד אביכם המנוח ולא נגדכם כיורשים, כל עוד לא נוהל הליך תקין מול היורשים. לכל היותר, וכעניין טכני בלבד, ניתן היה לרשום עיקול זמני על נכסי עיזבון (אם קיימים) לשם מניעת הברחה – אך לא מעבר לכך.

אם האגודה תפתח תיק הוצאה לפועל בפועל, מומלץ להגיש מיד בקשה לרשם לסגירת התיק או לעיכוב ההליכים, בצירוף תעודת פטירה, בטענה שהחייב נפטר שנים לפני מתן פסק המשקם ושלא צורפו יורשים להליך, ולשקול במקביל נקיטת הליך לביטול פסק המשקם עצמו בערכאה המוסמכת.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב - בהצלחה

שלום זוהר,

כאשר מדובר בחוב מזונות למוסד לביטוח לאומי, הדין קובע כי עם פטירת החייב החוב נמחק ואינו נגבה מן העיזבון או מן היורשים. לכן, אם בתו של המנוח שילמה את החוב לאחר פטירתו – מדובר בגבייה שלא הייתה אמורה להתבצע, והיא זכאית להשבת הכספים.

מאחר שהתשלום בוצע דרך ההוצאה לפועל אך הכסף הועבר בפועל לביטוח הלאומי, ההשבה אינה מתבצעת אוטומטית. הצעד הראשון הוא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש אישור בכתב כי החוב נמחק עקב פטירת החייב וכי לא הייתה חבות חוקית של היורשת לשלם אותו. זהו המסמך המרכזי שיאפשר את המשך ההליך.

לאחר קבלת האישור, על היורשת להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל בתיק המזונות, בצירוף תעודת הפטירה, אישור הביטוח הלאומי ואסמכתאות על התשלום שבוצע, ולבקש מתן החלטה על השבת כספים שנגבו שלא כדין. הרשם אינו מחזיק בכסף, אך החלטתו היא הבסיס המשפטי שמחייב את ביטוח לאומי להשיבו.

לאחר מתן החלטה כזו, המוסד לביטוח לאומי מחויב להשיב את הסכום ליורשת, לרוב באמצעות מחלקת הגבייה שלו. אין צורך בהגשת תביעה אזרחית נפרדת, אלא בהליך קצר וממוקד בתיק ההוצאה לפועל בצירוף האישור מהמוסד.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום אוריאל,

שמוטל בתיק מזונות "עיכוב כספים בתיק החייב" הכוונה בדרך-כלל היא שהרשמת נתנה הוראה להחזיק/להקפיא כספים שנכנסו לתיק ההוצאה לפועל (או נתפסו אצל צד ג’) ולא לשחרר אותם מייד לזוכה – עד שיבוצע בירור/זקיפה נכונה. זה לא “עיקול חדש עליך” במובן הפלילי-משמעתי, אבל כן סימן שיש כרגע פער חשבונאי/זקיפה בתיק.

מה זה אומר מבחינתך: אם שילמת סכום כדי לסגור חוב (ריבית/הפרשים) והוא לא נזקף נכון או לא שוחרר לזוכה, הכסף יכול לשבת "מעוכב" בתיק. לפעמים זה קורה כי יש צורך בהחלטה מפורשת של הרשמת לאיזה רכיב לזקוף (חוב עבר/שוטף/ריבית/הוצאות), או כי קיימת הוראת עיכוב הליכים/הסדר תשלומים שמחייבים בקרה לפני שחרור.

האם זה לרעתך? בדרך כלל לא מהותית, אבל יש כאן סיכון פרקטי: אם הכסף לא נזקף במערכת, התיק יכול להראות כאילו עדיין יש חוב, ואז עלולות לצאת פעולות אוטומטיות/התראות נוספות. לכן כדאי לטפל בזה מהר כדי שלא ייווצר “חוב מדומה” שימשיך לצבור ריבית או יפעיל הגבלות.

האם אתה צריך לבקש לשחרר? כן, מומלץ. תגיש בקשה קצרה לרשם בתיק:

אם לא תבקש – האם תצטרך לשלם עוד? תאורטית, אם הכסף נשאר מעוכב ולא נזקף, המערכת עלולה להמשיך לחשב יתרה כאילו לא שולם, ואז עלולות להצטבר ריביות/הפרשים או לצאת הליכי גבייה למרות ששילמת בפועל. כלומר: לא שהחוב “אמיתי” פתאום, אלא שהזקיפה לא בוצעה וזה עלול לייצר לך כאב ראש מיותר.

במילים פשוטות: "עיכוב כספים” אומר שהכסף תקוע בתיק עד החלטה. זה לא אמור לפגוע בך אם אכן שילמת, אבל כן חשוב להגיש בקשה כדי שהכסף ייזקף נכון, ישוחרר לזוכה, והתיק יתעדכן אחרת אתה עלול למצוא את עצמך מתווכח שוב על יתרה שלא משקפת את המציאות

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום ארתור,

עיקול שמותיר חייב ללא כל סכום למחיה פוגע בעקרונות יסוד בדיני ההוצאה לפועל ואינו נחשב תקין. גם כאשר החוק מאפשר לעקל כספים מביטוח לאומי, מטרת ההליך אינה להביא את החייב לחרפת רעב אלא לאזן בין זכות הזוכה לגבייה לבין זכות החייב לקיום מינימלי בכבוד. לכן, עיקול “מלא” של קצבה או דמי אבטלה, כאשר זו ההכנסה היחידה של החייב, הוא מצב חריג שמחייב התערבות של רשם ההוצאה לפועל.

מעבר לכך, חוק הביטוח הלאומי מעניק הגנה מיוחדת לגמלאות. סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, קובע כי גמלה אינה ניתנת לעיקול או להעברה, כל עוד היא בידי המוסד לביטוח לאומי, וגם לאחר שהופקדה בחשבון הבנק – במשך 30 ימים ממועד קבלתה (למעט חריגים מצומצמים כגון חוב מזונות). המשמעות היא שעיקול שמוטל על קצבה "טרייה", בתוך 30 יום ממועד הזיכוי, הוא בדרך כלל בלתי חוקי וניתן לבקש את ביטולו.

גם לאחר שחלפו 30 הימים, אין בכך כדי להתיר עיקול מלא. לפי חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, וכן לפי פסיקה עקבית, רשם ההוצאה לפועל מחויב להותיר בידי החייב "סכום מוגן למחיה", הנקבע לפי נסיבותיו האישיות: גובה ההכנסה, היותה ההכנסה היחידה, מצב משפחתי, שכר דירה, תרופות, הוצאות מחיה בסיסיות וכדומה. אסור שהעיקול יגרום לכך שהחייב יישאר ללא יכולת קיום מינימלית.

במצב כזה ההליך הנכון הוא להגיש בהקדם בקשה בקוד 84 בתיק ההוצאה לפועל. בבקשה יש לפרט שהקצבה או דמי האבטלה הם מקור ההכנסה היחיד, שהעיקול מותיר אותך ללא סכום למחיה, ולצרף אישורים מביטוח לאומי, דפי חשבון והוצאות קבועות. במסגרת הבקשה ניתן ואף רצוי לבקש גם עיכוב מידי של העיקול עד למתן החלטה, שכן מדובר בפגיעה חמורה בקיום הבסיסי.

לסיכום, הדין מגן על חייבים מקצבאות בשני מעגלים: ראשית הגנה מוחלטת למשך 30 יום ממועד קבלת הקצבה לפי חוק הביטוח הלאומי; ושנית – גם לאחר מכן, חובה להשאיר סכום מינימלי מוגן למחיה לפי חוק ההוצאה לפועל. כאשר עיקול סותר עקרונות אלה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ואף חייב להתערב ולתקן את המצב.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום רב,

קודם כול חשוב לעשות סדר: יש אצלך פסק דין חלוט משנת 2021 נגד השכן (צו עשה), ויש הליכים נפרדים שהתנהלו לאחר מכן אצל המפקח מול השכן והוועד. אלו שני מסלולים שונים לגמרי משפטית.

לגבי פסק הדין מ-2021: מאחר שמדובר בצו עשה שניתן לאכיפה , האכיפה נעשית רק דרך ההוצאה לפועל. לא מגישים עליו בקשת ביזיון לבית משפט ולא חוזרים למפקח. בהוצאה לפועל צריך לבקש אכיפה של צו עשה: זימון החייב, קביעת מועד לביצוע, הטלת קנסות אם אינו מבצע, ואם הוא ממשיך להתחמק, לבקש אישור לבצע את התיקון בעצמך באמצעות בעל מקצוע מטעמך ולחייב אותו בעלות. העובדה שאין בפסק הדין חוות דעת אינה מונעת אכיפה.

מה שקרה אצל המפקח לאחר מכן הוא הליך חדש ונפרד. כל ההחלטות שלו (לגבי תיקון עצמי, הוועד, מומחה, חלוקת עלויות והחזר כספים) הן פסקי דין/החלטות עצמאיות. אם הן שגויות, לא הוגנות או מתעלמות מראיות, הדרך היחידה לתקוף אותן היא ערעור לבית המשפט המחוזי. ההוצאה לפועל והרשם אינם מוסמכים לבטל החלטות של מפקח ואינם יכולים "לעזור מולו" או להחזיר כספים שנפסקו.

לגבי הוועד, אם ניתן פסק דין חדש נגד הוועד, זה תיק אחר לגמרי בהוצאה לפועל, עם חייב אחר ועילה אחרת. לכן טבעי שבהוצל"פ שואלים למה יש פתאום עוד פסק דין – משפטית מדובר בהליך נפרד.

ולשאלתך "לאיזה תיק עושים ביזיון?" התשובה היא: לא עושים ביזיון בכלל. כאשר ניתן לאכוף צו עשה בהוצאה לפועל, זה המסלול הבלעדי. ביזיון אינו רלוונטי.

בשורה התחתונה: את צו עשה מ-2021 אוכפים בהוצאה לפועל בלבד; על החלטות המפקח מערערים למחוזי אם צריך; והרשם לא מוסמך להתערב בהתנהלות המפקח או בהחלטותיו.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

אם כבר יש בידך פסק דין כספי, ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל גם כאשר החייב שוהה בחו״ל. עם זאת, יש כלל יסוד אחד: בלי המצאה כדין של אזהרה – לא ניתן לבצע הליכי גבייה מהותיים (עיקולים, הגבלות וכו’). ההוצאה לפועל אינה פועלת במסלול “מקוצר וללא מסירה”, גם כאשר לחייב יש חשבון בנק ידוע או שכבר נגבו ממנו כספים בעבר. החוק מחייב המצאה תקינה, ובמקרה של חייב בחו״ל מדובר בהמצאה מחוץ לתחום, הליך טכני ולעיתים מסורבל (דואר בינלאומי/אמנות).

במצב שאתה מתאר, כשהשכן צפוי לחזור לארץ בעוד חודש-חודשיים, הפתרון הפרקטי והזול הוא לרוב להמתין לחזרתו, לבצע מסירה בארץ ולהתקדם מיד בהליכי גבייה. אפשר אמנם לפתוח תיק כבר עכשיו, אך בפועל הגבייה תיתקע עד שתבוצע מסירה כדין, ולכן אין בכך יתרון ממשי אם אינך רוצה להתעסק במסירות לחו״ל.

לעניין צו עשה: חיוב לבצע תיקון או צביעה נאכף דרך ההוצאה לפועל. פותחים תיק גם על צו עשה, והרשם מזמן את החייב, קובע מועדים ויכול להטיל קנסות, הגבלות ואף צעדים לפי פקודת ביזיון כדי לאלץ אותו לבצע את העבודה. ההוצאה לפועל עצמה לא שולחת בעל מקצוע ולא מנהלת את התיקון בפועל.

אם החייב ממשיך להתחמק או שאתה לא רוצה שיביא “סייד חאפר”, ניתן לבקש מהרשם לאשר שאתה תבצע את התיקון באמצעות בעל מקצוע מטעמך, ולאחר מכן לחייב את החייב בעלות ולגבות אותה ממנו דרך ההוצאה לפועל. לעיתים הרשם יבקש גם החלטה משלימה מבית המשפט שנתן את פסק הדין – תלוי בנוסח הצו.

לכן, המסלול המעשי הוא: להמתין למסירת האזהרה כשהחייב חוזר לארץ, לפתוח תיק הוצאה לפועל על החיוב הכספי ועל צו עשה, לבקש אכיפה של צו עשה, ואם הוא לא מבצע, לבקש לבצע בעצמך ולחייב אותו בהוצאות.

ראשית, תנחומים על פטירת אביך.

לעניין החובות: בדין הישראלי חובות של אדם שנפטר אינם עוברים לילדיו או לקרוביו באופן אישי, אלא חלים רק על העיזבון (הרכוש שהותיר אחריו). יורש עלול לשאת בחובות רק עד שווי הנכסים שקיבל בפועל בירושה. כאשר אדם נפטר ללא נכסים, או כאשר לא נותר בעיזבון דבר מעבר לרכב שכבר נתפס, אין מקור חוקי לחייב את ילדיו לשלם מכיסם את יתרת החובות, גם אם לאחר מכירת הרכב יישאר "זנב" של חוב או קיימים חובות אשראי נוספים.

העובדה שקיבלת אזהרה כ"יורש פוטנציאלי" אינה הופכת אותך לחייב. מדובר בצעד טכני של הזוכה כדי לאתר מי עשוי להיות יורש. כל עוד לא הוצא צו ירושה, לא קיבלת נכסים בפועל, ואינך מחזיק בנכסי עיזבון – אינך יורש מבחינה משפטית, ואין בסיס להמשך נקיטת הליכים נגדך.

במצב כזה די בכך שתוגש לתיק ההוצאה לפועל הודעה קצרה לרשם, בצירוף תעודת פטירה (אם יש) ותצהיר, שבה תציין שאביך נפטר, שלא הוצא צו ירושה, שלא קיבלת כל נכס מן העיזבון ולמיטב ידיעתך אין עיזבון כלשהו. לאחר הודעה כזו, מקובל שרשם ההוצאה לפועל מורה למחוק את קרוב המשפחה מהתיק ולהבהיר לזוכה כי הוא רשאי לפעול – אם בכלל – רק מול העיזבון עצמו.

אין חובה לבצע “הסתלקות מירושה” במקרה כזה. הסתלקות נדרשת רק כאשר יש צו ירושה או כאשר קיימים נכסים שעומדים לחלוקה בין יורשים. כאשר אין צו ואין נכסים, אין ירושה משפטית שממנה צריך להסתלק, ולכן מדובר בהליך מיותר.

לעניין האיחור של 20 הימים: האיחור כשלעצמו אינו יוצר חבות אישית ואינו הופך אותך לחייב. גם אם ננקטו צעדים טכניים כלשהם, לאחר שתוגש ההודעה לרשם ותובהר העובדה שאינך יורש ואין עיזבון – יש לבטל כל הליך שננקט כלפיך. לכן אין מניעה להגיש את ההודעה גם כעת ולעצור את המשך ההליכים.

בשורה התחתונה: אם לא ירשת דבר ואין עיזבון, אינך אחראי לחובות אביך, אין צורך בהסתלקות פורמלית מירושה, וניתן להסדיר את העניין בהודעה מסודרת להוצאה לפועל שתביא למחיקתך מהתיק.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.