פורום רשלנות רפואית

שלום, 

מערכת נט המשפט פעלה בימי חול המועד, ובכל מקרה כל ימי סוכות נחשבים לפגרה ואינם באים במניין הימים לצורך חישוב מועדים.

שלום רחל,

צר לי על אביך, ועל החבלה המיותרת.



כשאדם מגיע לאשפוז, צריך לערוך  הערכת סיכון לנפילות, ולפעול בהתאם. לפעמים במיון לא מספיקים לעשות זאת, וצריך לבדוק את הנסיבות הספציפיות - מה הייתה הסיבה בגללה פונה אליך לחדר המיון, האם היה צריך לשכב במיטה עד לסיום הבירור הרפואי, האם הרימו את מעקה המיטה, מה היו בדיוק נסיבות הנפילה וכו'.



בחדר המיון אמורים למלא דו"ח אירוע חריג, ממנו ניתן ללמוד על נסיבות הנפילה.



אני מאחלת לאביך החלמה מלאה מהחבלה, אבל ככל שיישאר נזק, בין נזק מוחי, ובין אם ישתנה התפקוד של אביך, למשל מעצמאי לסיעודי, או חלילה נזק אחר, ניתן יהיה להגיש תביעה כנגד בית-החולים  ככל שלא ננקטו כל האמצעים שהיו צריכים להינקט כדי למנוע את הנפילה, ולקבל פיצוי עפ"י הנזק שיישאר בתום אשפוזו של אביך.



מקווה שתהיה החלמה מלאה, ומאחלת חג שמח!

שלום נתנאל,

למיטב נסיוני - הליך גישור מתנהל ללא פרוטוקול. הצעת מגשר לפעמים ניתנת בכתב ולפעמים ניתנת בעל-פה. בכל מקרה - כל מה שהתנהל בהליך הגישור חסוי.

שלום נורית,

אם אין זיקה לישראל בביצוע הניתוח הראשון (מנתח ישראלי, מוסד כלשהו בישראל שהיפנה לטיפול וכו') - לא תהיה סמכות בישראל לדון בתביעה, ולכן צריך להתייעץ עם עו"ד בטורקיה.

שלום קטי,

את תמיד יכולה לבקש את כספך חזרה - אבל לא בטוח שהוא ישיב.

לכאורה - טיפול רפואי אינו אמור להביא תוצאות ידועות מראש ב-100%, וכל גוף מגיב אחרת לטיפול. לכן ייתכן שהרופא יאמר שהוא נתן לך את השירות עליו שילמת, וזה שאת לא שבעת רצון מהתוצאה - אין בכך כדי לבטל את מה שהוא קיבל עבורו תמורה.

שלום שרון,

ככל שלא מדובר בסכנה ברורה ומיידית להצלת חיים, הרופא במרפאה פרטית אינו חייב לקבל כל פונה. לא מצאתי כל מקור משפטי המחייב מתן טיפול לכלל הפונים.

שלום חלי,

אני מסיקה מתוך שאלתך שמתנהלים הליכים משפטיים, לכן מה שאני כותבת כאן אולי לא מתאים בדיוק למקרה שלך, כי לא כל העובדות ידועות לי, בניגוד לעוה"ד אשר מטפל במקרה.
איני יודעת לאיזה מגבלות גרמה הרשלנות הרפואית, אבל יש לומר שבגיל 8 חודשים עדיין לא ניתן להעריך בוודאות איזה מגבלות יתפתחו בעתיד, לא ניתן לדעת איך יתפתח הדיבור, הפעולות המוטוריות, הקוגניציה - אלה נתונים שמתבררים רק בגיל מאוחר הרבה יותר. לכן, מעצם העובדה שעד גיל 8 חודשים לא נצפו קשיים מעבר לקשיים המצופים ממי שיש לו תסמונת דאון, לא ניתן להסיק שכך היו נשארים הדברים.
כאשר מפצים ילד "רגיל" שנפגע ברשלנות רפואית, ראשי הנזק העיקריים הם הפגיעה בכושר ההשתכרות, והסיעוד. במקרה של ילד עם תסמונת דאון, ההנחה היא שהוא היה ממילא תלוי בזולת כל ימי חייו (לפחות במידה מרובה) והנחה נוספת היא שממילא לא היה לו כושר השתכרות כמו לילד "רגיל". לכן, כאשר באים לפצות ילד עם תסמונת דאון שנפגע מטיפול רפואי רשלני - שני רכיבים אלה אינם באים בחשבון הפיצויים, ולכן כנראה הפער בין הפיצוי שאת מדברת עליו, לבין הפיצוי שהיה מקבל ילד ללא תסמונות כלשהן, שהיה נפגע מאותו טיפול רשלני.
בשאלת הניכויים - כלומר איזה חלק מקצבאות הנכות יש לקזז מתוך הפיצויים - לדעתי יש לנכות רק את ההפרש בין מה שהוא קיבל או היה צפוי לקבל לפני הפגיעה, לבין מה שהוא מקבל אחריה.

מקווה שהצלחתי להסביר את מה שהבנתי מתוך שאלתך.

מאחלת לך ולילדך בריאות בעתיד!

שלום עמית,

אפתח ואומר שאתה יכול לבקש מהרופא להשאיר תיעוד רק של החלק הרלבנטי בפנים. אבל ככל שהוא חושב שיש חשיבות לתמונה של כל הפנים (אולי, למשל, לצורך הערכת פרופורציות), הוא רשאי לתעד את כל מה שהוא רואה קשור לטיפול שבוצע.
מובן מאליו כי על התמונות חל חיסיון כמו החיסיון שחל על כל תיעוד רפואי.

שלום חנן,

מצער לשמוע אודות  הסבל הקשה שלך.

כדי להשיב על שאלתך מה הם סיכויי התביעה צריך יהיה לבסס קשר סיבתי בין השימוש בתרופות לבין החמרת הטנטון, לבדוק אם מותר היה לתת הנחייה לשימוש בתרופות אלה כאשר אתה סובל מטנטון, והאם אחת משתי התרופות או השילוב של שתיהן גרם לתוצאה המצערת.
צריך גם לבדוק שהפסקת השימוש בתקופות לא תפחית לאחר זמן מה את הטנטון והמצב ישוב לקדמותו.
ככל שתמצא חוות דעת הקושרת בין השימוש בתקופות לבין החמרת הטנטון, אפשר יהיה לשקול הגשת תביעה.

שלום אורנה,

כדי להשיב על השאלה רצוי לעניין בכל המסמכים שנמסרו לך טרם הכנסת השתלים.

צריך גם לבחון אם יש ליקוי ו/או תקלה בשתלים הספציפיים, וייתכן שהתביעה תהיה נגד היצרן ולא בהכרח נגד הרופא שהשתמש בשתלים בניתוח.

שלום רעיה,

איחור באבחון יכול בהחלט לשמש בסיס לתביעת רשלנות רפואית. צריך יהיה להוכיח שניתן ו/או צריך היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר, וצריך יהיה להוכיח שהאבחון המאוחר הסב נזק למטופל.

שלום דינה,

לפעמים ניתן לנו טיפול רפואי, והגוף מגיב בדרכו, ולא עפ"י תכנית הטיפול. לכן - מהנתונים שצרפת לא ניתן להשיב בוודאות אם מדובר ברשלנות בטיפול.

כדי להעריך אם מדובר ברשלנות, צריך שרופא מומחה יבדוק אותך, את תכנית הטיפול ואת כל המסמכים המתעדים את הטיפולים שניתנו לך, ויחווה דעתו אם מדובר בטיפול רשלני, או בטיפול ש"התרחב" בשל נתונים של הפה והשיניים שלך.

את רשאית לפנות למרפאה אחרת לצורך חוות דעת והמשך טיפול, ככל שאינך שבעת רצון מהיחס של המרפאה בה טופלת.

שלום יעל,

עפ"י סעיף 18 לחוק זכויות החולה, תשנ"ה-1996:
"18.(א)מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו".

מכיון שצילום הסטילס נעשה לצורך הטיפול הרפואי - יש לך זכות לקבל העתק ממנו.

ככל שהוא לא יימסר לך את יכולה לפנות בתלונה למשרד הבריאות וגם כנראה להסתדרות רופאי השיניים. לדעתי - אם תאמרי במרפאה שזו כוונתך - יש להניח שתקבלי את הצילום.

בהצלחה!

שלום שי,

איני חושבת שצריך לתעד ברשומה הרפואית נוכחות של נלווים בחדר הלידה.
אפשר להוכיח את נוכחותם בעדות שלהם ושלך בעל-פה או בתצהיר.

שלום רותם,

הפורום הזה עוסק ברשלנות בטיפול בבני אדם. איני מכירה עורכי-דין העוסקים בתביעות בגין רשלנות בטיפול בבעלי חיים.

שלום שושנה,

לקבלת צו עשה יש לפנות לבית-הדין לעבודה, שלו יש סמכות ייחודית לדון במחלוקות עפ"י סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי , תשנ"ד-1994.

לצורך כך יש לפנות לעורך-דין המתמחה במימוש זכויות רפואיות. אין "תעריף" לשירותים משפטיים, וכל מייצג קובע את שכר הטרחה שלו.
 דרך נוספת - למיטב ידיעתי יש עמותה בשם קרן דולב לצדק רפואי, שלפעמים מסייעת במקרים כאלה, או לפחות מכוונת כיצד לנהוג.

בהצלחה!

שלום אלי,

לדעתי יש לנכות מכל מזיק כדי חלקו באחריות,  את אותו החלק בגמלאות המל"ל. 

שלום אבי,

השאלה שלך מתאימה יותר לפורום העוסק בסדר דין אזרחי - אבל אני אשיב לך איך אני הייתי נוהגת.

הייתי פונה לצד השני (אין הוראה שמונעת קיום הדיון המקדמי בטלפון) ומנסה להעלות את הנושאים. ככל שלא יהיה שיתוף פעולה מצידו, ניתן לדווח בטופס שהתקיים דיון מקדמי, באמצעות הטלפון, ביום X, ושהדיון לא צמצם את השאלות שבמחלוקת ולא ייתר את הדיון בבית-המשפט.

שלום עידן,

חיסון הקורונה התווסף אמנם לתוספת של חוק ביטוח נפגעי חיסון, תש"ן-1989, ולכאורה מי שנגרמה לו נכות כתוצאה מהחיסון עשוי לקבל פיצוי עפ"י החוק.



אלא שקיום נכות הינו תנאי הכרחי לקבלת הפיצוי, וכריתת תוספתן אינה מזכה בנכות הנדרשת עפ"י החוק.



זאת - בנוסף לקושי שיהיה להוכיח קשר סיבתי (להבדיל מסמיכות זמנים מקרית) בין החיסון לבין דלקת התוספתן.

שלום רבקה,

אכן מצערת ההתנהלות בעניינו של בנך, וחבל שהוא נאלץ להעביר חודש בדרך שהכבידה עליו ועליכם, ולא הייתה לה הצדקה רפואית.
עם זאת - הגשת תביעה במקרה כזה אינה כלכלית ואינה מוצדקת, נוכח העובדה שלא נגרם כל נזק לצמיתות, וחוסר הנוחות וההכבדה היו לתקופה קצובה וקצרה יחסית, וחלפו.
ניהול תביעה ברשלנות רפואית כרוך בהוצאות משמעותיות, ולכן אין זה המקום להגיש תביעה כזו.

שלום יעקב,

אם הבעייה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת ברשימה של הסיכונים שבגללם עשו recall למכשיר ה-CPAP, אתה יכול לפנות לעו"ד אשר עוסק בתביעות רשלנות רפואית, שיפנה את המקרה שלך ליעוץ רפואי, אם הבעייה הזו נובעת מהשימוש במכשיר אם לאו. ככל שהבעייה נובעת מהשימוש במכשיר - ייתכן שאתה צריך להגיש תביעה פרטנית, ולא להיות חלק מהתביעה הייצוגית.

שלום לירון,

אני מבינה שמאז התקלה המרשמים והתרופות ניתנים כסדרם, ואנחנו מדברים על תקופה קצרה בעבר. אני מציעה לא לעשות כלום. זה לא מצב שיעניק פיצוי בדרך כלשהי, לפחות עפ"י הערכתי.

שלום דינה,

משתתפת בצערך על מותו של אביך בשל טיפול רשלני.

חשוב להבהיר שעל נזק אחד (במקרה הזה - מותו של אביך המנוח) אפשר לקבל פיצוי רק פעם אחת, וזה לא שבכל תביעה תוכלי לקבל פיצוי נפרד.
קשה לתת ייעוץ בלי להכיר היטב את העובדות ואת היתכנות ההוכחה בכל עניין.
בעקרון - כאשר סבורים שיש יותר משני מזיקים, שגרמו לאותו הנזק, כדאי לתבוע אותם בתביעה אחת, אבל זה כמובן תלוי בנסיבות.
מומלץ לכן שתפנו לעורך-דין אשר עוסק בתביעות של רשלנות רפואית, שיבדוק את כל הנתונים ויוכל להעריך מה התביעה הנכונה שיש להגיש.

כן.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות שאם לא תצורף חוות דעת - לא ניתן יהיה להוכיח עניין שברפואה - וזו משמעות העניין בתביעת רשלנות רפואית.

שלום נועה,

כמה מצער שאיבדת את ההריון.

לצערי לא אוכל להשיב על הגשת תביעה מחוץ לישראל. איני מכירה את המשפט בקוסטה-ריקה. את צריכה לשאול בעניין זה עורך-דין מקומי.