פורום רשלנות רפואית

שלום שושנה,

לקבלת צו עשה יש לפנות לבית-הדין לעבודה, שלו יש סמכות ייחודית לדון במחלוקות עפ"י סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי , תשנ"ד-1994.

לצורך כך יש לפנות לעורך-דין המתמחה במימוש זכויות רפואיות. אין "תעריף" לשירותים משפטיים, וכל מייצג קובע את שכר הטרחה שלו.
 דרך נוספת - למיטב ידיעתי יש עמותה בשם קרן דולב לצדק רפואי, שלפעמים מסייעת במקרים כאלה, או לפחות מכוונת כיצד לנהוג.

בהצלחה!

שלום אלי,

לדעתי יש לנכות מכל מזיק כדי חלקו באחריות,  את אותו החלק בגמלאות המל"ל. 

שלום אבי,

השאלה שלך מתאימה יותר לפורום העוסק בסדר דין אזרחי - אבל אני אשיב לך איך אני הייתי נוהגת.

הייתי פונה לצד השני (אין הוראה שמונעת קיום הדיון המקדמי בטלפון) ומנסה להעלות את הנושאים. ככל שלא יהיה שיתוף פעולה מצידו, ניתן לדווח בטופס שהתקיים דיון מקדמי, באמצעות הטלפון, ביום X, ושהדיון לא צמצם את השאלות שבמחלוקת ולא ייתר את הדיון בבית-המשפט.

שלום עידן,

חיסון הקורונה התווסף אמנם לתוספת של חוק ביטוח נפגעי חיסון, תש"ן-1989, ולכאורה מי שנגרמה לו נכות כתוצאה מהחיסון עשוי לקבל פיצוי עפ"י החוק.



אלא שקיום נכות הינו תנאי הכרחי לקבלת הפיצוי, וכריתת תוספתן אינה מזכה בנכות הנדרשת עפ"י החוק.



זאת - בנוסף לקושי שיהיה להוכיח קשר סיבתי (להבדיל מסמיכות זמנים מקרית) בין החיסון לבין דלקת התוספתן.

שלום רבקה,

אכן מצערת ההתנהלות בעניינו של בנך, וחבל שהוא נאלץ להעביר חודש בדרך שהכבידה עליו ועליכם, ולא הייתה לה הצדקה רפואית.
עם זאת - הגשת תביעה במקרה כזה אינה כלכלית ואינה מוצדקת, נוכח העובדה שלא נגרם כל נזק לצמיתות, וחוסר הנוחות וההכבדה היו לתקופה קצובה וקצרה יחסית, וחלפו.
ניהול תביעה ברשלנות רפואית כרוך בהוצאות משמעותיות, ולכן אין זה המקום להגיש תביעה כזו.

שלום יעקב,

אם הבעייה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת ברשימה של הסיכונים שבגללם עשו recall למכשיר ה-CPAP, אתה יכול לפנות לעו"ד אשר עוסק בתביעות רשלנות רפואית, שיפנה את המקרה שלך ליעוץ רפואי, אם הבעייה הזו נובעת מהשימוש במכשיר אם לאו. ככל שהבעייה נובעת מהשימוש במכשיר - ייתכן שאתה צריך להגיש תביעה פרטנית, ולא להיות חלק מהתביעה הייצוגית.

שלום לירון,

אני מבינה שמאז התקלה המרשמים והתרופות ניתנים כסדרם, ואנחנו מדברים על תקופה קצרה בעבר. אני מציעה לא לעשות כלום. זה לא מצב שיעניק פיצוי בדרך כלשהי, לפחות עפ"י הערכתי.

שלום דינה,

משתתפת בצערך על מותו של אביך בשל טיפול רשלני.

חשוב להבהיר שעל נזק אחד (במקרה הזה - מותו של אביך המנוח) אפשר לקבל פיצוי רק פעם אחת, וזה לא שבכל תביעה תוכלי לקבל פיצוי נפרד.
קשה לתת ייעוץ בלי להכיר היטב את העובדות ואת היתכנות ההוכחה בכל עניין.
בעקרון - כאשר סבורים שיש יותר משני מזיקים, שגרמו לאותו הנזק, כדאי לתבוע אותם בתביעה אחת, אבל זה כמובן תלוי בנסיבות.
מומלץ לכן שתפנו לעורך-דין אשר עוסק בתביעות של רשלנות רפואית, שיבדוק את כל הנתונים ויוכל להעריך מה התביעה הנכונה שיש להגיש.

כן.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות שאם לא תצורף חוות דעת - לא ניתן יהיה להוכיח עניין שברפואה - וזו משמעות העניין בתביעת רשלנות רפואית.

שלום נועה,

כמה מצער שאיבדת את ההריון.

לצערי לא אוכל להשיב על הגשת תביעה מחוץ לישראל. איני מכירה את המשפט בקוסטה-ריקה. את צריכה לשאול בעניין זה עורך-דין מקומי.

שלום רונן,

צר לי על הטיפול הכושל באביך, שגרם לכם לאבדו בטרם עת.

אם לא כל היורשים רוצים להיות חלק מהתביעה, הם עדיין יקבלו את חלקם בפיצוי, ככל ויתקבל פיצוי כזה, כמובן שבניכוי ההוצאות שהוציאו היורשים שהגישו את התביעה (שכ"ט עו"ד, חוות דעת ואם תהיינה הוצאות נוספות).

בהעדר נתונים כלשהם (גיל, מצב רפואי, היקף הכנסות) קשה להעריך את הפיצוי שעשוי להתקבל בגין הגשת תביעה כזו. הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני (כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים) יכול לנוע בין 100-250  אלף ש"ח, ולזה מוסיפים פיצוי שהוא פונקציה של הכנסות המנוח.

אם יש בידיכם מסמכים חד משמעיים, ויש בהם הודאה בפענוח השגוי, ייתכן שאפשר יהיה לפנות למוסד הרפואי בטרם הגשת תביעה, ולחסוך את הוצאות חוות הדעת.

שלום יואב,

ככל שיש ראיות מוצקות לזה שהמחלה החמירה בגלל האבחון המאוחר (ולא כתוצאה מהידרדרות המצב הרפואי שלא קשורה למועד האבחון), וככל שלהחמרה זו יש משמעויות תפקודיות שונות מאלה שהיו לו המחלה הייתה מאובחנת במועד - ייתכן שיש מקום לשקול הגשת תביעה.

שלום אוהד,

מצער מאוד לשמוע על המהלך הקשה שעבר אחיך.

ראשית יש להשלים את הטיפול הרפואי - כלומר - לעבור כנראה ניתוח נוסף להוצאת המכשיר שנותר בגוף.

לאחר מכן - יש להמתין עד להחלמה מלאה מהניתוח, כדי לדעת שהכל שב על מקומו בשלום.

חשוב לנסות ולתעד את כל המהלך מרגע הגילוי ועד להוצאת המכשיר מהגוף, ככל שניתן לצלם תיעוד רפואי שחשוף לעיניכם, או תיעוד מכל סוג אחר. ולאחר מכן - מומלץ לפנות לעורך-דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית - כדי שייצג את אחיך בתביעה נגד המוסד הרפואי בו בוצע הניתוח הראשון.

שלום אבי,

בתיק מוצגים, בטרם הוכחות, אפשר להגיש את כל המסמכים שרוצים להגיש לצורך הוכחת התביעה.

ניתן לצרף גם לכל תצהיר עדות ראשית את המסמכים הרלבנטיים למי שנותן את התצהיר.

שלום,

בעיני שימוש בתרופה שפג תוקפה הוא חמור ביותר, ונראה שיש בו רשלנות.

עם זאת - לא בכל מקרה שיש רשלנות יש הצדקה להגשת תביעה. כדי להגיש תביעה צריך גם להוכיח נזק קבוע ובלתי הפיך, וגם קשר סיבתי בין הנזק לבין השימוש בתרופה שפג תוקפה. ככל שאין נזק בלתי הפיך, או ככל שקיים נזק ולא ברור אם הוא נובע מהשימוש בתרופה שפג תוקפה - לא כדאי להגיש תביעה, למרות השימוש הרשלני בתרופה שפג תוקפה.

שלום,

מצער מאוד לשמוע שאימך טופלה בתרופה שפג תוקפה, ואין ספק שמדובר ברשלנות.

עם זאת - כדי להגיש תביעה כנגד מי שהשתמש בתכשיר שפג תוקפו - יש צורך להוכיח גם קיומו של נזק קבוע ובלתי הפיך, ואני מקווה שזה לא המקרה אצל אימך.

לכן - למרות האירוע המקומם - לא נראה שיש כדאיות בהגשת תביעה.

שלום יפעת,

צר לי על החוויה הקשה שלך.

ראשית אומר כי לכל טיפול רפואי יש סיכונים (והזרקת בוטוקס הינה בהחלט טיפול רפואי, ולא רק קוסמטי), ונראה שלמרבה הצער הסיכון התממש בטיפול הזה.

יש לומר כי ככל שהנזק יחלוף, הזיהום יירפא והכל יחזור לתיקונו, אין בכך כדי להצדיק הגשת תביעה, שכן עלותה של תביעה כזו גבוהה, וככל שאין נזק קבוע, אין לה הצדקה.

גם אם תוגש תביעה, אם חלילה יישאר נזק קבוע, צריך יהיה להוכיח שהיה כשל כלשהו בתהליך (זיהום של המזרק, העדר חיטוי נאות של המקום בו היה הטיפול וכו'), שאלה פרטים שדי קשים להוכחה.

אני מאחלת לך החלמה מהירה וקלה מהטיפול.

שלום אבי,

השאלה מאוד כללית, ולא ברורים לי הפרטים, אך אומר כי ככלל, אחרי שמוגש כתב הגנה יש לתובע זכות להגיש כתב תשובה. וזו התקנה הרלבנטית:
"18.(א)תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש."
נראה כי לאחר שיוגש כתב הגנה, ולאחר שתראה מה הן הטענות שטוען הנתבע בכתב הגנתו, תוכל להפריך טענות אלה, ככל שהן מתיישבות עם טענותיך בכתב התביעה - באמצעות הגשת כתב תשובה.

בהצלחה!

שלום דביר,

צר לי על התוצאה הלא מוצלחת של הניתוח שעברת.

אכן, לא כל ניתוח מצליח. עם זאת - חשוב שכל ניתוח יבוצע במיומנות הראויה ועפ"י הפרקטיקה הרפואית המקובלת. התשובה לשאלותיך נמצאת פעמים רבות בתיעוד הרפואי, בדו"ח הניתוח, דו"ח ההרדמה וכו'. ויש פעמים רבות שהעובדות "המרשיעות" נעלמות מהתיעוד הרפואי - שאז קשה יהיה להוכיח שהניתוח לא בוצע במיומנות הראויה.



אבל ראשית יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי, ולבדוק את מה שכן יש בו - ולפעמים זה מספיק כדי שרופא מומחה בתחום יאמר שהטיפול שניתן לא היה זהיר וסביר.

שלום,

אני סבורה שאין זה ראוי. השאלה היא האם המטופל נבדק, האם היה מאושפז, האם הייתה החלטה לשחרורו, אם נבדק - מה היו תוצאות הבדיקה וכו'.

אני לא משוכנעת שאם לא היה מתפנה מרצון היה מפונה בכוח מבית-החולים, אבל לא ניתן לבחון את זה בדיעבד.

שלום יפעת,

צר לי על הכאב המיותר שנגרם לך.

התשובה לשאלתך תלויה במידה רבה בשאלה אם נותר נזק בגין הניתוח המאוחר, או שלמרבה המזל הניתוח שבוצע ניקז את כל מה שצריך היה לנקז, ניקה את האיברים הפנימיים, וכעת נותר לך להחלים מבלי שישאר נזק כלשהו.
אם יש נזק בלתי הפיך משמעותי - ואם יש תיעוד מספיק לתלונות קודם לכן - ייתכן שיש מקום לבדוק את המסמכים ולהגיש תביעה.

שלום רוני,

כדי להוכיח תביעה של רשלנות רפואית צריך שתהיה התרשלות בטיפול, צריך שיהיה נזק לצמיתות, וצריך קשר סיבתי בין שניהם.
כדי להוכיח שהותרת הכפתור לאחר גיל 7 היא רשלנית - יש לצרף חוות דעת של מומחה שיאמר שמדובר ברשלנות. לאחר מכן צריך גם שיהיה נזק בלתי הפיך וקבוע לאוזניים/לשמיעה. אם אין נזק כזה - אין הצדקה להגשת תביעה.
ככל שזה המצב - ייתכן שניתן להגיש תביעה על הנזקים מהם סובלת ביתך.

שלום יורם,

להערכתי בין 3-6 שנים, בערכאה ראשונה. אם מוגש ערעור לאחר מכן - אז פרק זמן נוסף.

שלום מיטל,

אין משהו "מקובל", וכל עו"ד יכול לבקש מה שלדעתו יש הצדקה לשלם לו, כאשר יש להביא בחשבון את גודל התיק, ההשקעה הנדרשת, הנסיון והמוניטין של עורך הדין, והיכולות המקצועיות שלו.
להערכתי שכר הטרחה נע בתחומים שבין 25%-35%, בתוספת מע"מ.

שלום אורלי,

אני מקווה שלאחר שהשבר אובחן ניתן טיפול מתאים, והיד בסדר.
ככל שלא יודעים זאת עדיין - אני מציעה להמתין עם הגשת תביעה, שכן ניתן להגיש תביעה פעם אחת.
על פניו נראה שיש רשלנות רפואית, שכן ייתכן שראוי היה להפנות לצילום רנטגן עוד במרפאת "טרם". עם זאת - איני יודעת מה תהיה גישתו של בית-המשפט לתביעות קטנות - אם הוא יהיה סבור שתביעה כזו ראויה להתברר בפניו אם לאו. לכאורה, על פי התקנות, אם את רוצה להוכיח רשלנות רפואית - צריך לעשות זאת בחוות דעת רפואית - מה שכמובן שולל את התועלת הכלכלית בהגשת התביעה במקרה שאין נזק משמעותי.
אבל ייתכן שכדאי לך לנסות.... בדרך כלל הפיצוי שפוסקים בגין הדברים שציינת אינו פיצוי משמעותי, וייתכן שבית-המשפט לתביעות קטנות יחשוב שזה מתאים לדיון בפניו.