פורום בתי משפט

שלום רב,

משטרת ישראל היא רשות השייכת למדינה, ולכן כתב תביעה המוגש נגדה יש להמציא אל פרקליטות המחוז בו נמצא בית המשפט הדן בתביעה. אם התביעה או הערעור נדונים בביהמ"ש העליון- יש להמציא את המסמך למשרד פרקליטות המדינה.

בהצלחה

שלום רב,

ניתן להגיש את להוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

בהצלחה

רמי שלום,

ככל ונושא הבוררות היחיד הוא בסמכות הייחודית של ביה"ד לעבודה- אזי בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לדון בבקשה לאישור פסק הבוררות.

באשר לרמה הטכנית- ממליצה לבדוק זאת ישירות באתר נט המשפט באם קיימת אפשרות כזו להגיש כבקשה או כהודעה, או ליצור קשר עם התמיכה שם.

בהצלחה רבה

אורי שלום,

השאלה כפי שנוסחה איננה ברורה ודורשת ייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות ולפרטים החסרים בה.

בשורות טובות

דניאל שלום,

לא. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי קיימת חובה אוטומטית של העברת תצהירי גילוי מסמכים - כתנאי להצגת אותם מסמכים כראיה בתיק.

לכן, מניסיוני, ככל שצד לא הגיש כלל תצהיר גילוי מסמכים, לא קיים כלל הליכי גילוי ועיון נאותים, שתכליתו לאפשר דיון מ"בקלפים פתוחים" ולא יוכל "להשתמש בכל מסמך שהוא רוצה" כראיה להמשך ההליך, אלא אם יהיה לו הסבר סביר למחדל. הגילוי הוא תנאי בסיסי להגשת המסמך כראיה מאוחר יותר.

בהצלחה רבה

מאיה

עזרא היקר שלום,

ככלל, הצהרה כללית שלא מפרטת את המסמכים אינה עומדת בחובה הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי המחייבות בעלי דין להחליף תצהירי גילוי מסמכים המאמתים רשימה של כל המסמכים הרלוונטיים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותם או בשליטתם, ושאותרו אחרי חקירה ודרישה.

הצד שכנגד צריך לפרט בתצהיר את המסמכים בצורה שניתן יהיה לזהות אותם. הצהרה כללית וסתמית כמו "כל מסמך ו/או מוצג שמצויים בתיק הנייר בהליך", ככל וזו ההצהרה היחידה שקיימת בתצהיר אינה מספקת (ולא בטוח גם מה משמעותה- האם הכוונה בתיק בית המשפט?), ונדרש פירוט באילו מסמכים מדובר, כדי לעמוד בהליכי גילוי ועיון נאותים. זאת בנוסף להצהרת בעל הדין שכנגד לכך שאלו כל המסמכים שיש בידיו הרלוונטיים.

הזכות לעשות שימוש במסמכים כפופה לקיום הליכי הגילוי והעיון, הכוללים פירוט מספק של המסמכים באופן שאלו ניתנים לזיהוי וכן מתן אפשרות ממשית לעיין בהם.

לכן- מניסיוני וכדי לחסום אפשרות מאוחרת להוסיף מסמכים שלא גולו באופן מפורש, כדאי לבקש מהצד השני לפרט את המסמכים המצויים בידו כנדרש בתקנות, באופן שאלו יהיו ניתנים לזיהוי, וכן לבקש עיון מלא בהם.

ככל והצד שכנגד יבהיר כי מדובר בכל המסמכים שצורפו לתיק בית המשפט עד אותו שלב- לדרוש שיבהיר זאת במפורש, לרבות העובדה שאין בידיו מסמכים נוספים.

ככלל, כל אחד מהצדדים יכול לעשות שימוש במסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים.

בהצלחה ובשורות טובות

שלום רב,

ניתן להגיש כל בקשה שרומים לבימ"ש, אך בימ"ש לא חייב להיעתר לבקשה.

ייתכן אף שאם יהיו בקשות לא רלוונטיות זה ילקח בהוצאות משפט בסוף ההליך.

בברכה,

שלום רב,

שליח.

תקנה 161 (3) מדברת על דואר, ואם השופט כתב 161 (4) זה באמצעות שליח.

בברכה,

שלום רב,

בימ"ש בפסיקתו לוקח בחשבון את עניין ההוצאות.

אין מה להוסיף או להגיש בקשה שכזו.

בברכה,

שלום רב,

ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר.

פרקטיקה מקובלת.

בהצלחה

שלום,

לא ניתן לצרף קישור לכתבי טענות. סרטונים יש לצרף באמצעות דיסק און קי במזכירות בית המשפט.

אם אתה רוצה שהמסמך ישמש כראיה יש להביא תמלול מקצועי, אם זה במסגרת טענות בכתב טענות די בכך שאתה תכתוב את זה ותצהיר על כך.

בהצלחה,

שלום,

לדעתי כן.

בהצלחה

שלום רב,

לא. תקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000.

שלום רב,

בהליך אזרחי יש מושגים;

עילה - כלומר; מהי סיבת התביעה, וסעד - כלומר; מה התובע רוצה להשיג / לקבל בתביעה.

למשל; בתביעה לפינוי מושכר יש עילה אחת - הפרת חוזה, ויש שני סעדים - סעד של פינוי הדירה וסעד של פיצוי כספי בגין אי תשלום שכר דירה או נזקים שנגרמו לדירה.

כאשר מדובר בסעד אחד בגין אותה עילה לא ניתן לפצל את התביעה. למשל; אם יש סעד שסכום התביעה שלו גבוה מאוד, ורוצים לתבוע סכום ראשוני כדי שזה יכסה את האגרה לתביעה הגדולה הרי שדבר זה אינו אפשרי שכן מדובר בסעד אחד בגין עילה אחת.

גם כאשר מדובר בשני סעדים בעילה אחת חייבים להגיש בקשה לפיצול סעדים (אלא אם הוראות הדין קובעים שהכלל הוא פיצול סעדים) ויש לקבל אישור של בית משפט לכך.

כאשר מדובר בעילות שונות ייתכן שניתן להגיש תביעות נפרדות.

על פי נתוני השאלה כפי שהבנתי אותה לא ניתן במקרה זה להגיש בקשה לפיצול סעדים שכן מדובר בסעד אחד.

בהצלחה

שלום רב,

ככל שמדובר בקשה המכילה טענות עובדתיות יש להגיש תצהיר, ככל שמדובר בבקשה המכילה טענות משפטיות אין צורך לצרף תצהיר.

בברכה

שלום רב,

במשרד הפנים.

בברכה

שלום רב,

באופן עקרוני יש לתמוך את כתב ההגנה בתצהיר. אם התצהיר הוגש שלא כדין, אז ממילא כתב ההגנה הוגש ללא תצהיר ולכן דומה הדבר כאילו לא הוגש כלל כתב הגנה. ככל וחלף המועד להגשת כתב הגנה ניתן להגיש בקשה לבימ"ש למחיקת כתב ההגנה עקב הפגם, ולבקש להורות כי לא הוגש כתב הגנה ושינתן פס"ד בהעדר הגנה.

יובהר האמור בתשובה זו מתייחס לנתוני השאלה בלבד, וככל שיש משתנים נוספים שאינם מפורטים בשאלה הרי שהתשובה תשתנה, והמסתמך על תשובה זו עושה זאת על דעתו בלבד.

שלום רב,

תפנה לבימ"ש ותשאל.

מעבר לזה, אין לי מושג מה הסיבה שמשכת את העתירה, אבל אם מדובר בגלל עניינים טכניים, תוכל לתקן אותם ולהגיש מחדש.

בהצלחה

שלום רב,

את המחצית השניה של האגרה יש לשלם לאחר קיומו של קד"מ האחרון בתיק ולפני דיון ההוכחות. באופן עקרוני המזכירות אמורה להפיק שובר לפני הדיון בהוכחות אך לעיתים המזכירות לא שמה לב או שוכחת להפיק שובר לתשלום ואז, בד"כ במציאות, הצד השני מגיש לבימ"ש בעניין.

אם מתחשק לך להיות דווקן בקיום החוק אז במועד הקדם משפט האחרון (כאשר בימ"ש יקבע דיון להוכחות) תבקש מבימ"ש שיתן הוראה למזכירות להפיק שובר לתשלום האגרה השניה.

בברכה

שלום רב,

במקרה של הפרת חוזה יש שתי אפשרויות; אפשרות אחת סעד של אכיפה (ופיצוי בגין הנזקים הנגרמים כתוצאה מההפרה עד לקיום האכיפה), ואפשרות שניה סעד של נזקים בגין ההפרה. למעשה, אם ייקבע כי יש לאכוף את החוזה לא תהיה סיבה לתבוע נזקים בגין ההפרה, אך אם יקבע שיש לבטל את החוזה אז וודאי שהניזוק יוכל לתבוע פיצוי בגין ההפרה.

יחד עם זאת, יש לשים לב שבתביעה צריכות להיות שתי החלופות; האחת אכיפה, והשניה, ככל שלא ניתן לאכוף את קיום החוזה פיצוי בגין ההפרה. ככל שמבקשים לתבוע פיצויים מאוחר יותר יש להגיש בקשה מנומקת לבימ"ש מדוע לא מגישים את הסעד של הפיצוי כטענה חלופית.

שלום רב,

יש אפשרות להתקשר למוקד של נט המשפט ולבקש מהם לבדוק, או לנסות להשיג את הטלפון של מזכירות בימ"ש העליון ולדבר איתם ואם גם זה לא עוזר או בלתי אפשרי אז לגשת פיזית לבימ"ש העליון ולנסות להבין מדוע התיק לא מקודם.

בהצלחה

דוד שלום,

תלוי מה כתב בית המשפט בהחלטה, על פניו ההוצאות הן חלק מההחלטה אבל ככל שזה לא ברור או יש ספק- תוכל להגיש בקשה להבהרת החלטה.

בהצלחה רבה

שלום רב,

יש דיון האם צפיה בכתב תביעה באתר נט המשפט נחשב מועד קבלת כתב התביעה או לא, ברמת העיקרון אם המועד הוא לא רחוק ממועד הגשת כתב ההגנה לרוב לא תתקבל טענה על איחור בהגשת כתב ההגנה.

בהצלחה

שלום תהילה,

דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים היא עניין שבפרטיקה.

תשובה זו מנוסחת ביחס לדרישה לגילוי מסמכים בהליך המתנהל לפי סר דין רגיל (תקנות סדר הדין האזרחי) ולא רלוונטית ככל שהתיק שלך מתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט לתביעות קטנות הינו מכשיר ייעודי להכרעה מהירה בסכסוכים בעלי שווי קטן יחסים ולכן אין שם את כל הפרוצדורות של גילוי ועיון, דיון מקדמי ופרוצדורות נוספות הקיימות רק בדיון רגיל.

דרישה לגילוי מסמך ספציפי יכולה להיות בקשר עם מסמך הדרוש לך להוכחת טענה מטענותיך או בקשר עם מסמך שגילויו או אי גילויו עשויה להפריך טענה של הצד השני.

על המסמך המבוקש להיות רלוונטי להוכחת או הפרכת הטענה.

יש סוגים שונים של חסיונות שהדין מכיר בהם באופן כזה או אחר, כך למשך תכתובות בין עורך דין ללקוח הן חסויות, מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי ועוד. כך שמסמך רלוונטי אבל שחל עליו חסיון לא יגולה.

כל עוד המסמכים המבוקשים אינם חסויים (בחסיון אמיתי שקיים בדין) ניתן לדרוש לגלות אותם ולעיין בהם.

הנכון זה לדרוש קודם כל גילוי של המסמכים בתצהיר גילוי מסמכים (יש תצהיר גילוי מסמכים כללי שבו מוטל על בעל דין לגלות את כל המסמכים שבידיו הרלוונטים לעניין במחלוקת - ויש תצהיר גילוי מסמכים שמתייחס למסמכים ספציפיים שהתבקש גילויים). בתצהיר זה (בדומה לתצהיר גילוי מסמכים כללי), הצד השני צריך להצהיר אם המסמכים מצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו או שאיתר לאחר חקירה ודרישה; ככל שהמסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, עליו לפרט את הנסיבות הקשורות לכך שאין בידיו עוד את המסמכים (לאן הם הלכו??).

השימוש כאמור בדרישה לגילוי מסמכים ספציפית עשויה להוביל למסירת תצהיר מצד הנתבע בוא הוא מודה (תצהיר= עדות בהליך) שאין ברשותו מסמך פלוני. ככל שמסמך פלוני חייב להיות בידיו נוכח גרסתו - עשוי להיווצר מצב ראייתי מעניין ביחס לאותה טענה...

לאחר שיש תצהיר גילוי מסמכים חתום על ידי הצד שכנגד אפשר לדרוש לעיין בכל מסמך שנמצא ברשותו. התיבה בתקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי (2018) העוסקת ב"או שאיתר לאחר חקירה ודרישה" מאפשרת לטעמי גם במקרים המתאימים לדרוש מהצד השני לאפשר עיון במסמך המצוי גם אצל צד ג' על פי הצהרתו. פעם בהליך צד שכנגד טען ביחס לשיקים שצירף הנתבע כנספחים שהחתימה עליהם זויפה. דרשתי ממנו ללכת לבנק ולהביא את טופס דוגמאות החתימה שלו ובית המשפט חייב אותו (הייתה פשרה לאחר כמה ימים).

בד"כ השיקול שיכריע ביחס לבקשה לגלות מסמך או לאפשר לעיין בו הינו רלוונטיות המסמך להוכחת הטענות. יחד עם זאת, המגמה בפסיקה היא לצמצם דרישות גילוי מסמכים ולטעמי הם מזיקים למערכת ולצדדים בצמצום זה.

הנסיבות המתוארות על ידך נשמעות כמו בעל דין שמתחמק מחובותיו בהליך בקשר עם גילוי מסמכים ושאלונים.

תקנה 60 לתקנות הנ"ל מלמדת שלהתחמקות בעל דין מגילוי או מלאפשר לעיין במסמכים עשויה להוביל לחיוב בהוצאות ובמקרים מיוחדים למחיקת כתב טענות של בעל דין שלא מקיים את חובתו בהתאם לתקנות. מדובר בסעדי שבפועל בית המשפט מקמץ בהם מאוד. לפי תפיסתי שופטים רואים את הסעד של מחיקת כתב טענות של בעל דין שלא משתף פעולה במסגרת גילוי מסמכים ושאלונים כסעד קיצוני.

הסנקציה הנוספת שחלה על מי שנמנע מלגלות מסמך (לא מפרט אותו כלל בתצהיר גילוי מסמכים כללי או אחר - לפי דרישה) אותו בעל דין לא יהיה רשאי להביא את אותו מסמך כראיה בהליך אלא בכפוך לקבלת רשות שלא תנתן בקלות אלא אם ימצא בית המשפט שהיה לבעל הדין הצדק סביר. יש לתקנה 60 המשך אבל לדעתי אות מתה.

טעם נוסף שעשוי לתת צבע של סבירות ל"סירוב" לגלות מסמך או לאפשר עיון בו עשוי להיות אם חל שיהוי משמעותי ממועד שנוצרה התביעה עד שהוגשה התביעה. למשל אם לא התרעת בפני הנתבע 6.5 שנים שבכוונתך לתבוע אותו ואז לאחר תקופה זו כאשר הוא מזמן כבר שכח מי את ולא שמר מסמכים רלוונטיים את מגישה נגדו תביעה. מה שתיארתי נקרא שיהוי ואפילו שיהוי קיצוני ובמקרים מסויימים שיהוי עשוי לפגוע בדרישה לגיטימית גם בעניין זה.

עכשיו בהיבט הפרקטי, הגשת רשימת בקשות, לפי מה שאת מתארת הצד השני טען במסגרת התגובה לרשימת הבקשות טענה דבילית בניסיון להמנע מגילוי המסמך, תגיעי לדיון הקדם שאמור להיות בטווח הזמן המיידי, ותסבירי לכבוד השופט/ת מדוע המסמך המבוקש רלוונטי ואיך הוא יקדם את בירור התביעה. מה הוא נועד להוכיח וכד'. מאחל לך שכנוע מוצלח.

בהצלחה!

60 ימים תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי.