האם שופט יכול לקבל חומר חדש בפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט?

אורנית שלום,

הרעיון של סעיף 79א לחוק בתי המשפט- פסיקה על דרך הפשרה, היא שהסמכות של ביהמ"ש לעצם ההכרעה במנגנון הזה והיקפו- נובעת מהסכמת הצדדים לכך. כלומר- הצדדים הם שמקנים לביהמ"ש את הסמכות הזו והיקפה.

כאשר צדדים מסמיכים את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה לפי ס' 79א, ככלל- הם למעשה משחררים את ביהמ"ש מכללי הפרוצדורה, סדרי הדין הרגילים ודיני הראיות ומאפשרים לביהמ"ש לפסוק לפי שיקול דעתו ואף ללא הנמקה. במסגרת זו הסמכות המוקנית לביהמ"ש מאוד רחבה, ככל וזו לא מוגבלת מראש במסגרת ההסכמה שניתנת לפסיקה לפי 79א.

מאחר ופסיקה על דרך הפשרה משחררת את ביהמ"ש מכללי הפרוצדורה הרגילים, ביהמ"ש רשאי לפסוק על סמך טענות הצדדים שעמדו בפניו וגם יכול לבקש השלמות, וככלל- לא מחויב להגביל עצמו דווקא למסכת הראיות המקורית.

ככל שהצדדים מעוניינים להגביל את בית המשפט לחומר הקיים בלבד או להגדיר תנאים מסוימים להגשת חומרים נוספים- הם צריכים לעשות זאת באופן מפורש במסגרת ההסכמה הדיונית ל-79א.

מניסיוני, כדי להנות מהכלי הזה, כדאי לפחות להגביל את ההסמכה לפסיקה לפי 79א מבחינת סכומים - של מינימום ומקסימום.

בשורה תחתונה, לשאלתך- בפסיקה לפי 79א לחוק בתי המשפט, ככל והצדדים לא התנו במפורש בהסדר הדיוני ביניהם את האפשרות לקבל ראיות וחומרים חדשים, אזי ביהמ"ש אינו חייב להגביל עצמו לחומר המצוי בתיק בלבד, ולמעשה- אף לא נדרש לתת הנמקה להכרעה שייתן לפי סעיף 79א.

בהצלחה רבה