לצערי את לא זכאית..

ענבל מסיימת בימים אלו את תקופת ההתמחות שלה בעריכת דין. לטענתה, יש לראות בתום ההתמחות כסיום חוזה לתקופה קצובה ועל כן קמה לה הזכאות לפיצויי פיטורים. האם צודקת ענבל בטענתה?  הילה פורת, עו"ד, משיבה:ככלל, הפסיקה קבעה כי אין לראות במתמחה כעובד על פי חוזה לתקופה קצובה אלא יש לראותו כעובד על פי חוזה למשימה מוגדרת. אמנם היחסים בין המאמן למתמחה הם יחסי עובד מעביד, אך בסיום ההתמחות המתמחה לא מפוטר מעבודתו אלא למעשה היחסים באים לידי סיום מעצמם. עוד נפסק כי חוזה עבודה שכזה, דהיינו חוזה עבודה למשימה מוגדרת, מעצם מהותו לא ניתן לחידוש, וממילא לא מזכה בפיצויי פיטורים עם סיום המשימה (דב"ע לב/43-3 יגאל הלפרין נ. הסתדרות מדיצינית הדסה). זאת ועוד, באשר למתמחה בעריכת דין קיימת הוראת חוק ספציפית השוללת את זכאותו לפיצוי פיטורים עם סיום ההתמחות. בהתאם לסעיף 41א ולתוספת לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, חוק פיצויי פיטורים לא יחול על מתמחים במשפטים. מאחר ומדובר בהוראה גורפת, הרי שנראה כי תקופת ההתמחות של ענבל לא רק שאינה מזכה בפיצויי פיטורים אלא אף אינה נחשבת לוותק לעניין פיצויי פיטורים, אם למשל תמשיך ענבל לעבוד כעו"ד במשרד בו התמחתה. במילים אחרות, נראה כי עובד שהחל לעבוד כמתמחה במשפטים במשך שנה והוסיף לעבוד לאחר מכן כעורך דין ופוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק במידה ועבד לפחות שנה כעורך דין, והוותק לעניין פיצויי פיטורים יהיה כל תקופת עבודתו למעט שנת ההתמחות.