פורום רשלנות רפואית

שלום אל,

ליבי איתך, שחיכית לניתוח שירפא אותך מכאביך, והוא נדחה אלא שאם אתה לא נמצא במצב מסכן חיים, או שאם דחיית הניתוח לא תגרום נזק בלתי הפיך - איני רואה מדוע לתבוע את הרופא. 

אני מקווה שנקבע לך מועד חדש, ושהניתוח יביא מזור לכאביך.

שלום כפיר,

אני אתייחס לשלושה עניינים העולים משאלתך.

1 - אתחיל בעניין הפשוט ביותר - האבחון של האחות במרפאה. ככל שהוא לא נכון ולא משקף את מצבך הרפואי - מה טוב! בעניין הזה צריך רק לשמוח.
2 - הבעיה במסתם אבי העורקים - ככל שידוע לי, אבל ידיעותי בנושא הזה מוגבלות ואיני קרדיולוגית, אין זה סביר שהמסתם נפגע בתהליך האבלציה. ככל שיהיה קרדיולוג שיאמר לך שייתכן שהאבלציה פגעה במסתם - וככל שזה משפיע על התפקוד - ייתכן שאפשר יהיה לשקול הגשת תביעה בגין הנזק הזה.
3 - האיחור באבחון - צריך לבדוק אם האיחור באבחון פרפור הפרוזדורים הוא זה שגרם לבעייה בתפקוד הלב, או שיש לכך מקור אחר. וגם - להצביע על כך שהתלונות הופיעו פעמים רבות וזמן רב לפני ביצוע האבלציה - כך שצריך היה להציע אותה בשלב מוקדם יותר. ככל שקרדיולוג מומחה יאשר את הקביעות הרפואיות הללו - ניתן להגיש תביעה בגין הנזק שגרם האיחור באבחון.

שלום רפי,

בעקרון - צריך הסכמה לכל טיפול רפואי שמטופל מקבל.  הזכות הזו מעוגנת בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996:
"13.(א)לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה."

החריגים לכלל הזה קבועים בסעיף 15 לחוק, שזו לשונו:I

"15.על אף הוראות סעיף 13 –

(תיקון מס' 9) תשע"ו-2016

(1)מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת הראשונה, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:

(א)מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;

(ב)לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;

(ג)אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין;

(2)בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:

(א)נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;

(ב)צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;

(ג)קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע;

(3)בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת הראשונה יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת."

ככל שהנסיבות המתוארות בסעיף 15 התקיימו במהלך הטיפול הנמרץ - זה עלול ליפול במסגרת החריגים, אלא אם ניתן להוכיח כי ניתנו מראש הוראות שמתנגדות לטיפול שניתן.

שלום גל,

אכן, רופא צריך להסביר לך מה הוא עומד לבצע בבדיקה, וההתנהלות של הרופאה אינה תקינה, בלשון המעטה.
נראה לי שהדרך הנכונה במקרה הזה היא לדאוג לבריאות העיניים שלך, ואם את צריכה הפנייה לבדיקת מומחה כלשהו - תגשי אולי לרופא עיניים אחר - ותבקשי את ההפנייה. ברור שהרופא המפנה לא יתן הפנייה אם הוא לא יעשה בדיקה ויבין אם ההפנייה מוצדקת, אבל תוכלי לבקש ממנו לפני הבדיקה שיסביר לך בדיוק מה הוא מתכוון לעשות, כדי שלא תופתעי.

שלום משה,

בעקרון כל עובד בתחום בריאות הנפש, שמטפל בך, חייב כלפיך בחובת סודיות, ואסור לו למסור מידע שנמסר לו במהלך טיפול בך. עם זאת, יש לכך מספר חריגים. מידע יכול להימסר, שלא בהסכמת המטופל, אם  מוסד המידע נדרש לעשות זאת במהלך ניהול חקירה, למי שמוסמך לנהל חקירות על ביצוע עבירות, או למסור מידע, לצורך מניעת עבירה, לקצין משטרה.

שלום דור,

עפ"י סעיף 6(א) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996:
"6.(א)מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו."

סייעת לרופא שיניים נכללת בהגדרת מטפל, עפ"י רשימה שפרסם מנכ"ל משרד הבריאות מ-3.2.1998.

לכן, החוק מחייב אותה להזדהות.

שלום,

מציעה שתפנה אליהם בכתב ותדרוש את האבחון. לפי חוק זכויות החולה - יש לך זכות לקבל העתק. הם יצטרכו להשיב בכתב, או שישלחו לך את המסמך, או שיכתבו מדוע החליטו שהם לא שולחים.

שלום רון,

ככל שיהיה בידיך אישור רפואי (מאונקולוג/רופא עור/ או רופא רלבנטי אחר) השולל ביצוע CT במצב הרפואי שלך, או קובע שהוא עלול לסכן את בריאותך - אזי הוא ישקף את הפרקטיקה המקובלת במקרה שלך.
מהשאלה שלך עולה שהחשש הוא שלך - ואינו נתמך, בשלב זה לפחות, בהמלצה רפואית לביצוע MRI במקום CT. תבקש מהרופא המומחה שמטפל בך שימליץ על הבדיקה המתאימה - וייתכן שזה יפתור את הבעייה.

בברכת שנה טובה ומועדים לשמחה,

שלום,

התשובה הקצרה היא כן. הסעיף הרלבנטי היאו סעיף 18 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, שלהלן נוסחו:

"זכות המטופל למידע רפואי

18.(א)מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו.

(ב)חבר בצוות המטפל רשאי למסור למטופל מידע רפואי בתחום עיסוקו בלבד ובתיאום עם האחראי על הצוות.

(ג)על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי מטפל להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי מלא או חלקי המתייחס אליו, אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו; החליט המטפל כי אין למסור למטופל מידע כאמור בסעיף קטן זה, יודיע מיד על החלטתו לועדת האתיקה ויצרף את המידע שלא נמסר למטופל ואת נימוקיו לאי מסירתו.

(ד)ועדת האתיקה רשאית לאשר את החלטת המטפל, לבטלה או לשנותה.

(ה)בטרם תיתן ועדת האתיקה את החלטתה, רשאית היא לשמוע את המטופל או אדם אחר."

שלום אבי,

אם רופא מייחס את הירידה בשמיעה ואת הצורך במכשירי שמיעה לרעש תעסוקתי, אתה יכול להגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה בפגיעה הזו כפגיעה בעבודה, כדי לקבל מימון של מכשירי השמיעה.
בנוסף - למיטב ידיעתי - ניתן לקבל מכשיר שמיעה באמצעות קופ"ח.
בכל מקרה - אין זה המקום להגיש תביעה נגד קופ"ח בגין פגיעה באוטונומיה, כי לא נראה שקופ"ח עשתה משהו שפוגע באוטונומיה שלך.

שלום אבי,

אם פסק-הדין נקב בשמו של אחראי לנזקים שלך, מעבר לגורמים הנתבעים, או כחלק מהם - אז אותו גורם "אשם" בפגיעה שנגרמה לך.
אבל את פסק-הדין ניתן לגבות רק ממי שנתבע בתביעה, ואם אותו גורם לא נתבע אישית - לא תוכל לגבות ממנו.

שלום עמית,

כיום מתקיימים לימודי תעודה המכשירים טכנאי אולטרסאונד.

ייתכן שקיימים במוסדות הרפואיים טכנאים שלא עברו לימודים מסודרים, ואין חובה בדין לקבל הכרה או לעבור רישוי של משרד הבריאות.

שלום שמעון,

אני מקווה שהשיקום יעלה יפה, ותוכל לחזור לשגרת חייך במהירה.
ההתנהלות שאתה מציין אכן מטרידה, אבל אני מתקשה לראות איך ביצוע CT מספר חודשים קודם לכן היה משנה את מהלך הטיפול הדרוש. כמו כן אין לי נתונים אודות הפגיעה בשריר הלב, ועולה השאלה כיצד ניתן יהיה להוכיח שכולה נגרמה במהלך תקופה זו.
הרי לו היית מבצע CT, היו רואים את ההיצרות, וממילא הטיפול היה צנתור טיפולי עם תומך, כפי שבוצע בסופו של דבר בפועל.
איני מקלה ראש חלילה בתקופה הממושכת בה התלוננת ותלונותיך לא נענו, אלא שאני חוששת שאין לזה משמעות כספית משמעותית, ותביעה של רשלנות רפואית מגישים כדי לקבל פיצוי.
הדברים נאמרים במיוחד לאור העובדה שציינת שאתה נכה בשיעור 100% עוד קודם לאירועים המתוארים בשאלתך, וגם אם ניתן יהיה לייחס נכות כלשהי לפגיעה בשריר הלב, הרי שלא תהיה לפגיעה זו השפעה על כושר ההשתכרות שלך, שהוא רכיב הפיצוי העיקרי בתביעות.
לכן לדעתי אין זה מקרה בו כדאי להגיש תביעה.

בברכת שנה טובה ובריאה,

שלום,

אני מציעה לפנות לבית-החולים ולבדוק מדוע נרשם מה שנרשם. אם כתוב "אלקטיבי" - מתי הוחלט על ביצוע הניתוח האלקטיבי? מדוע הוא בוצע ללא טופס 17? האם הוסברה לך עלות הניתוח "האלקטיבי"? ועוד שאלות כאלה. אם אכן מדובר בטעות - והאשפוז והניתוח היו דחופים - יש להעריך שיצא תיקון של הרשומה (לא שינוי - אלא פירוט הנתונים הנכונים והסבר כי הרישום הקודם היה טעות).
אם יצא תיקון - אני מעריכה שקופת החולים תשלם את החשבון.

שלום אביב,

אין חובה להגיש תלונה בכתב. כל עוד נפגשת עם הממונה על פניות הציבור, שטחת בפניו את הטענות, והן נרשמו - יש להניח שאמור להתקיים בירור.
אם לא קיבלת מענה תוך מספר שבועות, או מה שנראה לך "זמן סביר" - אפשר לבדוק איתם היכן נמצא בירור התלונה.

שלום שובל,

ככל שלא מדובר בשתל שניתנה לגביו הוראת החזר מגורם רפואי כלשהו, וכל עוד זה שתל שהשימוש בו מקובל ומאושר, הרי שדליפת הסיליקון היא אחד הסיכונים שבניתוח כזה (אני מעריכה שזה מופיע גם בטופס ההסכמה לניתוח עליו חתמת טרם הניתוח).

אם מדובר בסיכון של הניתוח - אין בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

שלום נעמה,

אני שמחה שחייו של אביך ניצלו.

כדי להגיש תביעה נגד קופת החולים, יש להוכיח שנגרם נזק כלשהו. כל עוד לא ארע (למרבה המזל) אוטם בשריר הלב - איני רואה מקום לתביעה.
אם הקרדיולוג יבהיר לך מה הוא הנזק שנגרם בשל התנהגות קופת החולים - ייתכן שתשובתי תשתנה.

שלום מאי,

בביצוע ניתוח אלקטיבי ראוי כמובן לקבל מראש הסבר אודות הניתוח שעתיד להתבצע, דרך הביצוע שלו, הסיכויים והסיכונים בו. כל עוד נערכה שיחה כזו, וכל המידע נמסר למטופל, אין חשיבות לכך שהחתימה עצמה נעשתה בשלב מאוחר יותר.

טופס ההסכמה לניתוח הוא חלק מהרשומה הרפואית, והוא אמור להישמר במוסד הרפואי בו נערך הניתוח. את יכולה לבקש מהם את התיק הרפואי שלך - ושם הוא אמור להיות.

שלום ציון,

איני מכירה חובה שבחוק ליידע מטופל אודות יחסי העבודה בין המוסד הרפואי לבין הרופא המטפל. יש כמובן חובה לדאוג לרצף טיפולי, ולטיפול הולם בתוצאות של בדיקות שבוצעו.

שלום דניאל,

עפ"י חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 רשומה רפואית היא מידע המתעד את מהלך הטיפול הרפואי וכולל, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול. תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית. התיעוד יכול להיות בדרך של רישום או צילום, או בכל דרך אחרת, לרבות התיק הרפואי של המטופל שבו מצויים מסמכים רפואיים על אודותיו.

מכאן עולה שתלונה אינה בגדר רשומה רפואית. עם זאת - יש להניח כי התלונה והנספחים לה נמצאים בידי מי שהגיש את התלונה.

כן. לא בהכרח רשלנות "רפואית", אבל ניתן פיצוי בגין רשלנות בביצוע המילה.

שלום יפה,

רשלנות עלולה להתרחש בכל פעולה רפואית (והזרקה הינה פעולה כזו). השאלה תמיד היא האם זה מוצדק כלכלית להגיש תביעה. זה תלוי כמובן בסוג הנזק.

שלום דוד,

רישום רפואי אמור לשקף את מה שהיה בטיפול. עם זאת - מאחר ומדובר בטיפול פסיכיאטרי, אי אפשר לנתק את המסקנות הרפואיות של המטפל, ממה שהוא מתעד. אם יש פרטים שלא נרשמו - זכותך כמובן לעמוד על כך שהם יבואו לידי ביטוי ברישום הרפואי, לפחות בדברים שנאמרו בפיך.
אין לך שום יכולת לשלוט על האבחנה.
אתה יכול לעמוד על כך, בביקור הבא, שכל התלונות וכל מה שאתה מספר יירשם.
עם זאת - רישום שנעשה כבר - אסור לשנות, ובוודאי שאסור לשנות באופן שימחק את הרישום הקודם שהיה.

אם אתה חושב שהיה ליקוי אתי בהתנהגות של המטפל - אתה יכול לפנות בתלונה לועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית.

שלום מיכאל,

אני מקווה שהחלמת, ושלומך כעת תקין.

העובדות שאתה מתאר עלולות בהחלט להוות רשלנות, אלא שלא די ברשלנות כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית. צריך גם נזק, וכאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית - יש הצדקה לפעולה כלשהי רק אם הנזק הוא קבוע ומשמעותי.

במקרה שלך - הנזק נגרם מהתגובה האלרגית, ועצם מתן התרופה אינו רשלנות. בסופו של דבר, לא נותר לך נזק לצמיתות, כך שגם אם לא טיפלו באופן ראוי בהתלקחות האלרגית שהופיעה בתגובה למתן התרופה, בסופו של דבר לא נשאר נזק, ולכן אין מקום להגיש תביעה.

שלום מיכל,

לו היית מקבלת פיצוי משמעותי בגין האירוע - ייתכן שהייתה הצדקה לחתום על ההסכם שהם הציגו לך, אך ככל שמדובר בהחזר כספי, וכלל לא בפיצוי - איני רואה הצדקה לוותר על זכותך לספר אודות הטיפול שקיבלת, ועל הזיהום שנבע ממנו. ראוי היה שהם יבינו שככל שלא תחתמי על ההסכם, מאחר שלא הוצע לך פיצוי הולם, הם חשופים לסיכון של פרסום הסיפור. כמובן - ככל שיש ביכולתך להוכיח קשר בין הטיפול לבין הזיהום שהתפתח.

עם זאת - אין לדעתי הצדקה כלכלית להגיש תביעה,