פורום פלילי

היי שניר ותודה על הפניה,

הציטוטים שרשמת מהווים איומים, וככל שיש לך הקלטות שלהם הרי שסביר שיפתחו לו תיק בחשד לאיומים ולאחר מכן יזמנו אותו לחקירה.

קשה לצפות כיצד יתפתח התיק והאם יחליטו להגיש כתב אישום מאחר שישנם מספר קריטריונים וביניהם עברו הפלילי.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

שחר לדובסקי, עו"ד

היי חי ותודה על הפניה,

חקירה באזהרה במשטרה משמעותה שיפתח כנגד החשוד תיק פלילי ויש לכך השלכות על חייו של האדם ומעבר לכך החקירה עצמה עשויה לגרום לו לטלטלה.

במקרים מסוימים המשטרה יכולה להחליט לגנוז את התיק גם מבלי לחקור חשוד, כך למשל במקרים בהם מדובר בתלונה קנטרנית או שאין מדובר בעבירה פלילית (אדם הטוען שאחר קילל אותו) או שהתשתית הראייתית דלה (לא ידוע מי החשוד).

אנחנו כאן עבורך לשאלות נוספות.

שחר לדובסקי, עו"ד

היי משה ותודה על הפניה,

אין איסור להקליט עו"ד.

כאמור בשאלתך, האיסור הוא של עו"ד להקליט עו"ד אחר וגם זה רק במסגרת כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

אנחנו כאן לכל שאלה נוספת.

שחר לדובסקי, עו"ד

היי אלירן

אתה אכן יכול להגיש כנגדו תלונה במשטרה.

האם יש לך פרטים של אותו אדם או האם למשטרה תהיה דרך לברר אותם (למשל אם שילם במסעדה בכרטיס אשראי).

האם הוא נראה היטב בסרטון מצלמות האבטחה וכך ניתן לזהות אותו?

כמו כן לסרטוני מצלמות האבטחה יש משקל משמעותי במקרה הזה כי גם ההתנהגות כלפיך עשויה להיות מאיימת. תבדוק אם יש לך דרך שהמסעדה תשמור את הסרטונים עד שהמשטרה תתחיל לחקור ( בדרך כלל מצלמות האבטחה נשמרות לזמן מוגבל).

ככל שתגיש תלונה המשטרה תחקור אם יש כאן "קייס" ותפעל בהתאם לנסיבות.

בהצלחה,

שחר לדובסקי

היי שלמה ותודה על השאלה,

אין מספיק פרטים, אבל בעיקרון בתנאים מסוימים למשטרה יש זכות לפרוץ דלת של דירת מגורים, אגב צו מעצר או חיפוש, אך הדבר תלוי נסיבות.

למשל, אם משטרה מגיעה לעצור אדם בדירתו ולאחר שהם דופקים בדלת הם שומעים רעשים שיכולים להיות שמשמעותם העלמת ראיות, אז למשטרה מותר להיכנס בכוח אל הדירה.

יש לעשות הבחנה בין משמעות פריצת הדלת לעניין הפלילי, לבין האפשרות לתבוע את המשטרה על הנזק שנגרם אבל כאמור אין מספיק נתונים בשאלה.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

שחר לדובסקי

היי יוסי ותודה על השאלה,

לא פירטת על מה הדוחות המנהליים, אבל בכל מקרה צא מנקודת הנחה שלמשטרה יש גישה למידע הזה.

למשל אם מדובר בדוח על שימוש בסמים, אז ודאי שלא הייתי משקר לגביי שימוש קודם בסמים.

יחד עם זאת, השפעה של דוחות מנהליים בכל הנוגע לגיוס למשטרה אמור להיות מינורי.

בכל אופן - מבחינה רשמית אין לך "עבר פלילי" וכמובן שאם תישאל זו צריכה להיות התשובה (שוב, אם הדוחות הם על שימוש בסמים וישאלו אותך על שימוש בסמים קח בחשבון שיש להם את הנתונים).

שיהיה בהצלחה

יעל יקרה, רבים יודעים, כי בהתאם לחוק האזנת סתר- אם את צד לשיחה אין מדובר בהאזנת סתר - אך לא רבים יודעים כי בהתאם לסעיף 3 לאותו חוק : " האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג."- כך שאם ההקלטה של השיחה לא נופלת לגדר סעיף 3 אין בעיה להקליט. יחד עם זאת, כשמכשיר הטלפון מקליט אוטומטית את כל השיחות, הרי מטבע הדברים יכול והשיחה תיכנס לאחד האיסורים של סעיף 3 וייתכן שעל רקע סעיף 3 הופסקה האפשרות להקלטת שיחות באופן מובנה בנייד ( הגם שמדובר בהשערה שלי בלבד ) מקווה שסייעתי לך

תמר יקרה, הקלטת שיחה שאת צד לה אינה נחשבת האזנת סתר ולכאורה אם לא נכנסת לאחד האיסורים שמנויים בסעיף 3 לחוק האזנת סתר או לאחד החריגים בחוק הגנת הפרטיות הרי שהדבר מותר. יחד עם זאת, צריכה להיות לך סיבה טובה מאוד להקלטה, שכן אף אם היא לא נועדה לגרום נזק לקצינת המבחן, מדובר בסופו של דבר במפגש שבמהותו הוא גם מפגש טיפולי /אבחוני והקלטת קצינת המבחן ללא ידיעתה והסכמתה עלולה להסב לך נזק חמור במערכת היחסים עימה. לשם הנוחות רצ"ב סעיף 3 לחוק האזנת סתר הקובע כי : " האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג." מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, הצבת מיקרופון רגיש על המרפסת שיכול להקליט שיחות של אחרים מהווה האזנת סתר בהתאם להגדרה של חוק האזנת סתר : " האזנה" – האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר"- בהתאם לסעיף 2. (א) לחוק האזנת סתר :" המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים."- כמובן, שכדאי לברר עימו האם האזנה היא כדין. בנוסף, אף צילום של הזולת , אם הוא לא נכנס לגדר ההגנות של חוק הגנת הפרטיות יכול להוות עבירה פלילית. כך שהייתי מברר עם השכן מה מטרת הצבת המצלמה עם המקרופון והאם יש לו על כך היתרים- ככל והוא לא מוכן לתת לך מענה או שהמענה לא מספק תשובה המניחה את דעתך אפשר לנסות להגיש כנגדו תלונה במשטרה וייתכן שאף קמה לך עילת תביעת נזיקין כנגדו ( דבר שאתה יכול להתייעץ לגביו בפורום דיני נזיקין ) מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, בהתאם להוראות סעיף 51 י'1 לחוק העונשין- אתה יכול לקבל קיצור של 6 שבועות במקרה שלך וזאת אם המפקח עליך אישר כי ביצעת את עבודות השירות עד עתה כנדרש וקצין המבחן שלך אישר, כי אתה עומד בתנאי התוכנית שנקבעה לך . כל פתרון אחר הוא לא ממש אפשרי , שכן המרת עבודות השירות בעונש אחר ( אם אתה לא מתכוון כמובן לריצוי מאסר בפועל במקום ) מצריכה הגשת ערעור על גזר הדין שלך ובקשה לעיכוב ביצוע העונש ( אך מועד הערעור חלף מזמן )- אופציה שנייה היא חנינה אך סד הזמנים שלך קצר מידי בשביל הגשת חנינה והחלטה בה. כך שהייתי מתמקד במקומך על האפשרות לקבל קיצור של מאסרך בהתאם להוראות החוק שציינתי . מקווה שהייתי לך לעזר

שמעון שלום ותודה על השאלה.

ככל שאני מבין משאלתך התקיים שימוע במסגרתו הציעו לך הסדר טיעון (במסגרתו אתה תודה בכתב אישום מוסכם) וערכו איתך הסכם עליו חתמת.

בעיקרון, כל עוד לא הודית והורשעת בפני שופט, אתה יכול להתחרט (לעיתי נדירות גם אם הודית בפני שופט), מומלץ לעדכן על כך מראש את התביעות\הפרקליטות.

לגביי שימוע -השימוע נערך ללא נוכחות החשוד - חלק מהפעמים בכתב בלבד ובחלק בפגישה של עוה"ד עם המדינה.

על פניו עולה שהליך השימוע מוצה אבל יש לך את האפשרות לשלוח טיעונים בכתב - מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

היי שאול ותודה על השאלה.

כאשר בית המשפט צריך לגזור את עונשו של נאשם הוא צריך תחילה לקבוע מהו "מתחם העונש ההולם" - דהיינו, מקריאה של כתב האישום בלבד מה המתחם העונש הראוי שיש לגזור על אדם. למשל, על עבירה של גניבת רכב בית המשפט יכול לקבוע מתחם של 10 - 20 חודשי מאסר.

לאחר מכן עליו להחליט היכן למקם את הנאשם בתוך המתחם וזה גם יהיה העונש של הנאשם.

בסעיף 40יא לחוק העונשין ישנה רשימה של נסיבות שעל בית המשפט להתחשב בהן ובין היתר ישנם גם "הפגיעה של העונש בנאשם", "הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם" והנזק שייגרם לנאשם מהרשעתו.

יחד עם זאת, נתונים אלה יובאו בחשבון בתוך המתחם. ייתכנו מקרים (נדירים) בהם מצב רפואי קשה עשוי להוביל לחריגה לקולא אל מתחת למתחם העונש שנקבע.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

בברכה,

שחר לדובסקי

שוב שלום,

למיטב ידיעתי לאזרח סקרן אין אפשרות לקבל פרטים כמו מספר התיק ומועדי דיון מבלי לדעת את פרטי התיק.

יחד עם זאת, ההליך הפלילי פומבי ואתה יכול ללכת לאולם בית המשפט ולראות את הדיונים ואת מספרי התיקים. ככל שמדובר בתיק תקשורתי פעמים רבות מעדכנים מראש על מועד הדיון.

באתר "נט המשפט" תוכל לראות את רשימת הדיונים שקבועים לכל שופט.

בדרך כלל גם לא תוכל לדעת מראש מה בדיוק הולך להיות בדיון ( האם מדובר בדיון טכני או הצגת הסדר).

לגביי דיון של הצגת הסדר - בשלב הזה הצדדים מציגים את כתב האישום שבו הנאשם יודה, ומה העונש או התנאים להסדר. בדיון לאחר מכן שלב "הטיעונים לעונש" כל צד ינמק את העתירה העונשית שהוא מבקש מבית המשפט.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

צבי יקר, ראשית חשוב לדעת שבהתאם לסעיף 15 לחוק העונשין, דיני העונשין של מדינת ישראל חלים גם על עבירות שבוצעו בחו"ל ושנעברו בידי אדם שהיה בשעת ביצוע העבירה אזרח ישראלי . במקרה שלך, למעשה הזיוף כנראה בכלל נעשה בארץ ונשלח מהארץ לחו"ל כך שבכל מקרה כל העבירות של הזיוף ,שימוש במסמך מזויף ובידוי ראיות נעברו בישראל ורק העבירה של ניסיון לשבש מהלכי משפט וניסיון לקבל דבר במרמה נעברו בחו"ל. כך שאין שום בעיה להגיש על כך תלונה במשטרת ישראל עם האישור מהפסיכיאטר שהמסמך מזויף . מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקרה, ראשית בדקתי בגוגל וראיתי שמעריכים את אחוז האסירים החפים מפשע ב 5% וגם זה לא נתון מדוייק, שכן אם אכן ישנה הוכחה שהאסיר הוא חף מפשע- הרי שניתן היה לשחררו במשפט חוזר למשל. בכל מקרה בסופו של דבר על מנת שבכלל יפתח כנגדך תיק פלילי, מישהו צריך להגיש עלייך תלונה ולבסס אותה בראיות. כך שאם אנחנו חוששים מתלונות שקריות, עדיף פשוט להשתדל לנהוג בדרך ארץ ולא להסתכסך קשות עם אנשים באופן שיגרום להם להגיש תלונה שקרית במשטרה כנגדך. ובכל מקרה הסתייעות בסניגור פלילי בטרם חקירה עשויה לחשוף בקלות את התלונה השקרית והמניע לה. מקווה שהייתי לך לעזר וקצת הקלתי על החרדה

שלום רב ותודה על הפניה,

בעיקרון הדיונים בבתי המשפט פומביים ויש זכות לציבור להיכנס ולהיות בקהל למעט חריגים, למשל דיון בעניינם של קטינים.

יחד עם זאת, אין לאדם שאינו קשור לתיק זכות לקבל את פרוטוקול הדיון, ובדרך כלל הם גם לא מפורסמים.

ישנם מאגרים משפטיים (למשל נבו, פסק דין, תקדין וכו) אשר מפרסמים גזרי דין והחלטות של בתי המשפט.

באתר נט המשפט ניתן לעקוב אחר מועדי דיון בבתי משפט השונים, אולם על מנת לאתר תיק ספציפי תצטרך לדעת לכל הפחות את מועד הדיון והשופט או את מספר התיק.

גם אם התיק יסתיים בעסקת טיעון הרי שיש לך את הזכות (התיאורטית) להיות נוכח בדיון.

בהצלחה,

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, ביום 25.9.25 התייחסתי בהרחבה לסוגיית חובות הסניגור לפני הלכת אשקר. בפסק הדין בעניין וחנון רע"פ 2675/13 לא הייתה כלל התייחסות לסוגיה שאתה מעלה- כאם נקבע כי אדם אשר נקבע לגביו כי הוא חוסה תחת סעיף 34ח' לחוק העונשין - סייג אי שפיות הדעת. הרי שלא נכון יהיה לסיים משפטו תחת הקביעה שהוא " לאו בר עונשין" אלא יש לזכותו. עוד חשוב להבין שבהתאם לפסק הדין בעניין פלוני ע"פ 5300/20 שניתן לאחר פסק הדין בעניין אשקר הרי שדרך המללך במקרה בו נאשם אינו כשיר דיונית בעת ניהול ההליך הפלילי וניתנה עליו חוות דעת פסיכיאטרית כי אף בעת המעשים המיוחסים לו הוא לא היה שפוי- היא בהפסקת ההליכים כנגדו והוצאת צו אשפוז או טיפול מרפאתי ורק במקרה בו מתקיימים ארבעת התנאים כולם המפורטים בפסק דין אשקר הוא יזוכה מאחריות פלילית. מקווה שסייעתי לך

רועי יקר, ראשית חשוב לדעת שאף אם בכוונת התביעה לעתור למאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות, היא מחויבת להודיע, כי קיימת אפשרות לפיה היא תבקש במאסר בפועל. ( ראה סעיף 15א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי ) . שנית, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי לרבות חולשה בראיות, ניתן לעיתים לשכנע את התביעה לתקן מכתב האישום ולהגיע להסכמה לעונש קל בהרבה. ולבסוף, בסופו של דבר בית המשפט גוזר את הדין ואין הכרח שתועדף דווקא עתירת התביעה על פני עתירת ההגנה- הכל תלוי בטיב הנימוקים וביסוסם ע"י הצדדים. מקווה שהייתי לך לעזר

אורי יקר, סעיף 192 לחוק העונשין המגדיר מה היא עבירת איומים, מנוסח באופן רחב שבהחלט יכול לכלול אף איומים כגון " אני אראה לך מי אני" " חכה , חכה מה אני אעשה לך" וכו'. השאלה מתי יוחלט להגיש כתב אישום בגין איומים כאלו או אחרים, תלויה רבות בנסיבות המקרה הספציפי ואף בזהות המאיים והמאוים ונסיבות השמעת האיומים. - יש להניח למשל, שאם ראש משפחת פשע יאיים על שופט " אתה תשלם ביוקר" ההתייחסות תהיה אחרת לעומת מקרה בו אדם במסגרת חינוכית מאיים על ילדו שהרביץ לילד אחר, כי עכשיו הוא ישלם על מעשיו ביוקר. ( אם הכוונה כמובן היא לא לכך שהוא הולך להרביץ לו אלא למשל למנוע ממנו מסכים / מחשב וכד' ) , כך שהכל תלוי בנסיבות המקרה. מקווה שהייתי לך לעזר

שלום אייל ותודה על הפניה

בעבירת הטרדה מאיימת באמצעות מתקן בזק מתייחסים לכמות ההתקשרות והתוכן, ואין ממש חשיבות לזהות הצדדים.

במקרה שלך, אם פנית בצורה מכובדת אל נותן שירותים וביקשת פיצוי או שיתקן את השירות שלו והוא הגיב לך בסירוב ואתה חזרת על הבקשה והוא הגיב וחוזר חלילה - ככל הנראה אין מדובר בהטרדה.

יחד עם זאת, אם התקשרת אליו עשרות פעמים ברציפות (או באמצע הלילה ) הדבר יכול להיחשב כהטרדה באמצעות מתקן בזק.

אפשרות נוספת היא פניה במספר הזדמנויות כאשר תוכן הפניה כולל קללות, עלבונות או אמירות שהן על גבול האיומים ומצב כזה גם יכול להיחשב הטרדה באמצעות מתקן בזק.

ככל שתוגש תלונה המשטרה תיבחן את האירוע בהתאם למספר הפניות ותוכן הפניות.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שלום רב ותודה על הפניה,

על פי פנייתך התיק הועבר לפרקליטות והחלט על גניזתו.

ניתן לפנות את הפרקליטות הרלוונטית בבקשה לצילום חומר החקירה בכתובת הבאה ( בגוגל "צילום חומר חקירה פרקליטות")

https://mojforms.justice.gov.il/mojaemformstateattorney/copyinginvestigation.html

בסיבה לבקשה ניתן לרשום לשקול הגשת ערר.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, כשסניגור מייצג נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין ולא היה שפוי בעת ביצוע העבירה- הוא למעשה נמצא במצב מאוד לא פשוט, שכן משמעות המונח " נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין" הוא שהנאשם גם לא יכול להיוועץ עם עורך דינו ולא באמת מבין את משמעות התפקידים : שופט, תובע סניגור. ברע"פ 8601/15 בעניין אשקר נקבע , כי במקרה בו סניגור מייצג נאשם לגביו ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית כי לא היה שפוי בעת ביצוע המעשה והוא בלתי כשיר לעמוד לדין , הרי שבכדי שבית המשפט יורה על זיכויו של נאשם על הסניגור להצהיר כי בחן היטב את חומר הראיות ואת האינטרס של הנאשם אותו הוא מייצג והוא- הסניגור - מודע לנפקוית הזיכוי מחמת אי השפיות ורק לאחר כל אלה הוא יכול להצהיר כי הנאשם ביצע את העבירה. בנוסף, בית המשפט אמור לקבל את כל תיק החקירה ולעיין בו ולהגיע אף הוא למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה. לאחר כל אלה ובהנחה שהתביעה אינה חולקת על חוות הדעת הפסיכיאטרית - על בית המשפט לקבוע כי הוא מזכה את הנאשם מחמת סייג אי השפיות ובנוסף, בית המשפט יורה על הוצאת צו אשפוז או מרפאתי כפוי. לשאלתך, הפסיקה לא דורשת מהסניגור להוכיח, כי אכן בדק את חומר הראיות אלא רק להצהיר על כך + דורשת גם מבית המשפט לערוך בדיקה של חומר הראיות. ככל והוא יכול לתקשר עם הנאשם, חרף אי יכולתו של הנאשם לעמוד לדין, הרי שמצופה ממנו להסביר לנאשם את ההשלכות של זיכוי מחמת אי השפיות. מקווה שהייתי לך לעזר

רמי יקר, עבירת האיומים מוגדרת בסעיף 192 לחוק העונשין בצורה מאוד רחבה: " המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו , בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו מאסר שלוש שנים" . הפסיקה קבעה שיש לבחון את התקיימותו של האיום לפי אמת מידה אובייקטיבית, כלומר אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום. בשאלה שלך לא פרטת את הנסיבות של השמעת האיום והקשר שלך למאויים. למשל אם אתה עבריין ידוע ואתה פונה לתובע בתיק שלך ואומר לו " אני אראה לך מי אני " - סביר מאוד שיראו בכך איום שלא כדין ואף ייתכן שאם לא תדע להסביר את כוונתך מאחורי אמירת הדברים באופן שאף יאמינו לך שזו אכן הייתה כוונתך- שאף תורשע בעבירה. כך גם אם למשל השארת הודעה בתא קולי לאדם עימו אתה מסוכסך והדבר היחיד שאתה אומר הוא " אני אראה לך מי אני " ומנתק הרי שסביר שיראו בכך איום. לעומת זאת, אם למשל אדם ניסה להונות אותך ואתה אומר לו אני אראה לך מי אני - זה לא יעבור בשתיקה, אני הולך עכשיו להתלונן נגדך במשטרה- הרי שלא יראו בכך איום.

דנה יקרה, לא ציינת בשאלתך מדוע את מבקשת להסתיר את המידע אודות אחוזי הנכות שיש לך ומדוע נושא זה רלוונטי לקבלתך לעבודה בהתנדבות. בכל מקרה ככל ואת מצהירה ביודעין בפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, הצהרה שקרית הרי שזו עבירה פלילית. עצתי לך, ככל וסוגיית אחוזי הנכות רלוונטית לעבודה שאת מבקשת להתקבל אליה, הרי שלהסתרת המידע מהמעסיק יכול ויהיו השלכות גם מבחינות נוספות לפלילים ולכן הייתי נמנע מלשקר בנושא זה. מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, המשטרה אמורה לאפשר לך לקבל לידיך חומרי חקירה בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8 שעניינה בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק החקירה. משאלתך אני מבין שאתה המתלונן בתיק וכמתלונן בהתאם להנחיה יש לך זכות להגיש ערר על סגירת התיק ולקבל חומרי חקירה שונים מהתיק. ככל והיחידה החוקרת מסרבת להעביר לך או לעו"ד חומרי חקירה בניגוד להנחיה- הרי מעבר לאפשרות להעביר את הבקשה לקצין חקירות מרחבי, מפקד התחנה , נציב פניות הציבור וכד' שמורה לך הזכות להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ולעתור לחייב את היחידה החוקרת בהעברת חומרי החקירה אליך.( בעבר בקשות אלו נדונו במסגרת בג"צ- ראה למשל בג"צ 9022/07 ) מקווה שהייתי לך לעזר