פורום לשון הרע

השקרים יהוו חלק מהתלונה.

לפיכך, ראה תשובתי הקודמת.

התשובה תלויה בתוכן התלונה. אם הדברים שנמסרו עלולים, בהנחה שהיו מתפרסמים, להשפיל או לבזות את האדם עליו הוגשה התלונה – ייתכן שמדובר בלשון הרע.

סעיף 15(8) לחוק קובע הגנה מיוחדת במקרים של תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת (כגון המשטרה) נגד אדם, וזאת כל עוד התלונה נעשתה בתום לב. כלומר, עצם הגשת תלונה לרשות מוסמכת, גם אם היא כוללת טענות שפוגעות באדם, אינה בהכרח מהווה עוולה של לשון הרע, כל עוד נעשתה בכנות וללא כוונת זדון.

כאשר מוכח שהתלונה הוגשה בכוונת תחילה תוך ידיעה שהמידע שקרי, תישלל ההגנה של תום הלב, שכן מדובר בפרסום שנעשה שלא בתום לב ואף בכוונה לפגוע. במקרים כאלו, בית המשפט עשוי לקבוע כי מדובר בעוולה של לשון הרע, וכן מדובר בעבירות נוספות, כגון מסירת ידיעות כוזבות למשטרה (עבירה פלילית בפני עצמה).

שאלתך נוגעת לסוגיה רגישה במיוחד, הקשורה לזכותו של אדם להתבטא בחריפות על התנהלות שהוא רואה בה חמורה, אך מבלי לחרוג מגבולות החוק ולחשוף עצמו לתביעת לשון הרע.

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר בלשון ברורה מהי לשון הרע (סעיף 1 לחוק) – כל דבר שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לבוז, ללעג או לשנאה, וכן לפגוע בו במשלח ידו או במקצועו – ובמקרה הזה, מדובר בעורך דין שמקצועו ברור.

לקרוא לעורך דין "נוכל" ו"מלוכלך" בהחלט נופל תחת ההגדרה הזו, מאחר שמדובר בהשמצות שפוגעות הן בשמו הטוב והן במקצועו.

לשאלתך – החוק דווקא מכיר בכך שיש מקומות שבהם נדרשת ביקורת לגיטימית על אנשי מקצוע. סעיף 15(8) לחוק מונה בין ההגנות האפשריות את המקרה שבו הפרסום נעשה בהגשת תלונה לרשות מוסמכת (ובמקרה של עורך דין – לשכת עורכי הדין).

עם זאת, גם במקרה זה ההגנה מותנית בכך שהדברים נאמרו בתום לב, ולפי נוסח החוק, אין הגנה על "פרסום אחר" של התלונה, כלומר – אם תפרסם את הדברים גם ברבים (למשל, ברשתות החברתיות או בפורום ציבורי) ההגנה לא תחול.

אבל חשוב מאוד להבין:

הגשת תלונה בלשון בוטה מדי, עם ביטויים כמו "נוכל" או "מלוכלך", עלולה להיחשב כחורגת מתום הלב, כי מדובר בביטויים שיש בהם קביעה עובדתית חמורה שיכולה להתפרש כהשמצה, אלא אם תוכל להוכיח את אמיתותה.

ניתן בהחלט להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, אך כדאי להימנע משימוש במילים פוגעניות באופן אישי. במקום זאת, תוכל לתאר את מעשיו של עורך הדין בצורה עניינית, לפרט את ההתרחשויות, ולהשאיר את המסקנות בידי הלשכה.

למשל:

כך תוכל להבטיח שהתלונה תיבחן ברצינות, תוך שמירה על זכויותיך, מבלי להסתכן בעבירת לשון הרע.

הדרך הנכונה: לתאר את המעשים ולא להצמיד כינויים פוגעניים.

האם ניתן לתבוע על השמצות נגד ציבור חרדי?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע בסעיף 1 כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

עם זאת, ישנה הבחנה חשובה מאוד שמופיעה בסעיף מיוחד בעניין לשון הרע על קבוצות וציבורים:

כלומר, כאשר מדובר בפרסום הפוגע בציבור בכללותו – במקרה שלך, הציבור החרדי – אין אפשרות לתבוע באופן אישי תביעה אזרחית פרטית. ההליך הפלילי אפשרי, אך רק ביוזמת היועצת המשפטית לממשלה או בהסכמתה, תהליך נדיר יחסית.

כדי שיהיה מקום לתביעה פרטית, נדרש להראות שהפרסום מתייחס אליך באופן אישי או מצביע על קבוצה מצומצמת ומוגדרת של אנשים, ולא רק על הציבור החרדי בכללותו. אם הדובר היה מזכיר אותך בשמך או מזהה קבוצה קטנה ומובחנת שאתה חלק ממנה, ייתכן והייתה לך עילת תביעה.

המצב המשפטי בישראל מבדיל בין השמצות כלליות על ציבור, שאינן מקנות זכות לתביעה פרטית, לבין פגיעה ממוקדת באדם או קבוצת אנשים ברת זיהוי. לכן, לפי התיאור שמסרת, סביר כי לא תוכל להגיש תביעה אישית בלשון הרע.

לפי חוק איסור לשון הרע, די בכך שהאמירה נחשפת לצד שלישי כלשהו כדי שתיחשב "פרסום", גם אם הייתה כוונה להעביר אותה ישירות לנפגע. העובדה שהמכתב נשלח דרך מזכירות, המהווה צד שלישי, עשויה להוות יסוד לפרסום. יחד עם זאת, יש לבדוק האם קיימת הגנה מכוח סעיף 15 לחוק (הגנת תום הלב), בהתאם לנסיבות, תוכן המכתב, ותום הלב בעת שליחתו.

מדובר בעניין מורכב, יש לברר את מלוא הפרטים לעומק, בכדי לתת תשובה מושכלת, מאחר ופרטים מדויקים משפיעים על התשובה המשפטית

אבי שלום.

ראה בבקשה תשובתי לשני - מקרה זהה למדי.

אלעד שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 אינו מכיר בטענת הגנה של בעיה נפשית בהקשר של פרסום לשון הרע.

ייתכן כי בית המשפט ישקול את העניין במסגרת פסיקת הפיצוי בתיק.

נוי שלום,

ראשית, צר לי על הסיטואציה אליה נקלעת באוטובוס.

שנית, ולעניין פנייתך, על מנת שניתן יהיה להעריך האם עומדת לך עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע, יש לשמוע בדיוק מה נהג האוטובוס אמר.

כעיקרון, על אף שקללות אינן מהוות באופן אוטומטי לשון הרע, ישנם מקרים בהם כן ניתן לתבוע בגינן אך כמובן שהנסיבות בהן הדברים נאמרו חשובות.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד לצורך הערכת סיכויי התביעה.

קרן שלום,

כעיקרון, ביקורת צרכנית הינה חשובה ובתי המשפט קבעו לא אחת כי יש להגן על ביקורות שכאלו.

יחד עם זאת, כשכותבים ביקורת צרכנית, יש להימנע מתיאורים פוגעניים המייחסים עבירות פליליות לבית העסק כגון "גנבו אותי" וכיו"ב.

גם ביקורת צרכנית צריכה להתנסח בצורה ראויה ולהיצמד לעובדות ולא לתיאורים.

בברכה,

אורי שורר, עו"ד

לא ברור הקשר בין פרסום לשון הרע לבין זכויות קניין.

באשר לתום הלב - ברגע אתה מפרסם תוכן כלשהו, אשר ידוע לך כי אינו נכון או מהווה לשון הרע, לא תוכל לטעון לתום לב בפרסום.

אפרים שלום.

הפצת ספר אשר מכיל לשון הרע על פלוני, בהחלט יכולה להיחשב כפרסום לשון הרע.

בהחלט אפשרי כי תהיה קיימת עילת תביעה כנגדך במקרה זה.

אם אינך יודע האם הדברים נכונים, הייתי ממליץ לך לבדוק את נכונותם בטרם הפרסום.

כינוי גנאי כמו "משפחה חרא" עלול להוות לשון הרע, במיוחד כשהוא פורסם בפומבי בפני קהל רחב ועלול לפגוע בשמך הטוב ובעסקך.

החוק בישראל מאפשר תביעת לשון הרע גם ללא הוכחת נזק, כאשר הסכום המקסימלי הוא כ-75,000 ש"ח, ואם תוכיח כוונה לפגוע – עד 150,000 ש"ח. עם זאת, סכום התביעה תלוי בנסיבות הספציפיות ובפגיעה בפועל.

הסכומים הנפסקים בפועל ברובם הגדול של המקרים נמוך יותר, לעיתים נמוכים משמעותית.

לגבי איתור זהותו של המפרסם, קיימות מס׳ דרכים לקבלת ת.ז. של התובע - באמצעות ביה״מ, חוקר פרטי, איתור במשרד הפנים ודרכים נוספות.

כדי שתהיה עילת תביעה בגין לשון הרע, צריך שהאמירה תפגע בשמך הטוב באופן ממשי ותהיה יותר מסתם דעה אישית. במקרה שלך, אם השכנה רק הביעה את דעתה האישית (למשל, שהיא לא אוהבת את העבודה שלך או חושבת שהיא לא מדויקת), זה נחשב ביקורת לגיטימית ולא בהכרח לשון הרע. עם זאת, אם היא טענה טענות עובדתיות שקריות שעלולות להזיק לך מקצועית, ייתכן שיש מקום לבחון תביעה. מומלץ להתייעץ עם עו"ד לבחינת הנסיבות הספציפיות.

שלום רב,

פנייתך אינה ברורה - כל מסמך יכול להוות ראיה קבילה, ובלבד שהינו עומד בהוראות החוק - כל מקרה לגופו.

אם המכתב הגיע לנמען, והנמען מאשר כי המכתב הגיע אליו אז התוכן הוכח.

מבלי לדעת באיזה שלב נמצא ההליך המשפטי לא ניתן לתת מענה לפנייתך. היות שמטרת הפורום אינה מענה ספציפי אלא מענה כללי הנוגע לכלל הציבור, עליך להתייעץ עם עו"ד בקשר למקרה שלך.

בהליך משפטי, שלב הראיות הינו לאחר הגשת כתבי הטענות (תביעה והגנה), כך שעל פניו, צירוף ראיה בתמיכה להוכחת כוונה לפגוע - ככל שנכתב בכתב התביעה כי הייתה כוונה לפגוע - מהווה צירף תקין של ראיה.

שלום רב,

על מנת לתת מענה ספציפי לפנייתך מומלץ להתייעץ עם עו"ד, אשר יוכל לעיין בדברים - בכתב התביעה, בכתב ההגנה ובתצהירים והראיות שהוגשו לבית המשפט.

על פניו יש פה 2 נושאים שונים - האחד, הינו הרחבת חזית אסורה, שמשמעות המונח, בהקשר של תובע, שהוא אינו יכול לתבוע פיצוי או סעד נוסף על מה שכתוב בכתב התביעה, והוא לא יכול להעלות טענות עובדתיות שאינן מופיעות בכתב התביעה.

יחד עם זאת, בהקשר של הבאת ראיות להוכחת טענה, לעיתים השופטים מאפשרים הבאת ראיות נוספות. ככל שמדובר על פרסום שאין מחלוקת שפרסמת, ייתכן ובית המשפט יקבע שאין בכך כדי להפתיע אותך ויאפשר את הוספת הראיה.

ההכרעה בעניין מסורה לשיקול דעתו של השופט, ובהתאם לניהול ההליך, הטענות וכיו"ב - לכן מומלץ להתייעץ עם עו"ד בעניין על מנת שתדע כיצד ניתן ורצוי לפעול.

שמעון שלום,

כעיקרון, הדיונים נקבעים לפי יומן בית המשפט, כך שייתכן שאין לשופט מועד מוקדם יותר.

בכל מקרה, ניתן תמיד להגיש בקשה להקדים את הדיון.

שלום רב,

ככל שהנך מכחיש את שליחת ההודעה, אז ברור שעליך להוכיח את הטענות.

מנגד, על התובע החובה תחילה להוכיח שאתה שלחת את ההודעה. אם רק המזכירה תגיע להעיד זה לא יספיק, אבל חשוב לנהל את ההליך המשפטי היטב ולא לקחת סיכונים מיותרים.

אם התובע לא יזמן את השליח מטעמו, כדאי לשקול זימון השליח על ידך.

בכל מקרה, ממליץ להתייעץ עם עו"ד בעניין התיק.

הילה שלום,

יש להבין בדיוק מה נכתב אודותיך בכדי להעריך האם מדובר פה בלשון הרע.

כך למשל, ייתכן כי ישנם חומרים "לא מקוריים" אך שעושים את אותה עבודה כמו חומר "מקורי". יש לבדוק גם מה הכוונה בחומר "לא מקורי".

יש לבדוק האם הפרסום פגע בך בעסק, בהכנסות, האם לקוחות פונים אליך בשאלות או מבטלים תורים בגלל זה וכיו"ב.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד על מנת להבין את האפשרויות העומדות בפניך.

אריק שלום,

בתי משפט בדר"כ אינם מוחקים תביעות כדבר שבשגרה.

יחד עם זאת, אם הוגשה כנגדך תביעה בגין תלונות שהגשת לגורמים מוסמכים (כגון משטרת ישראל), כי אז ישנה חסינות על התלונות שלך ולא ניתן להגיש כנגדך תביעה.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד לפחות לעניין הכנת כתב ההגנה, על מנת שתוכל לטעון את כל הטענות העומדות להגנתך.

שלום רב,

בהנחה כי מדובר בפרסומים כוזבים, אז בוודאי שמדובר בפרסומים המקימים עילת תביעה בגין לשון הרע.

עפ״י דין, תקופת ההתיישנות בתביעת לשון הרע היא שבע שנים מיום פרסום הדברים. אם עברו שבע שנים מאז הפרסום, ייתכן שהתביעה התיישנה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות (כגון פרסום חוזר וסיבות נוספות). עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, ולכן אם יש חשש לתביעה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לקבלת ייעוץ פרטני.

לשון הרע היא פרסום פוגעני שעלול לפגוע באדם, אך החוק מכיר גם בנסיבות שבהן יש הגנות. במקרה שלך, אמירה במסגרת שימוע בעבודה עשויה להיות מוגנת תחת הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע), במיוחד אם הדברים נאמרו בתום לב ולצורך הגנה על זכויותיך. עם זאת, אם הדברים נאמרו בכוונה לפגוע וללא בסיס, ייתכן שקיימת עילה לתביעה.

בהנחה שיש לך את פרטי המפרסם, נראה כי על פניו יש בהחלט עילת תביעה בלשון הרע. כמובן שיש לבחון את אשר נכתב באופן מדויק.

ניתן להוציא מכתב התראה (מומלץ ע״י עורך דין) וככל שלא ייענה לשקול הגשת תביעה לבית המשפט.

הבעת דעה ביקורתית היא זכותך, אך יש לנקוט במשנה זהירות בשימוש במונחים העלולים להוות "לשון הרע". אם תפרסם פוסט הקובע כי האתר מבצע "ניצול ורמאות", ייתכן שהדבר יתפרש כהאשמה חמורה שיכולה להיחשב כלשון הרע. בתביעה תיאורטית עלייך לשקול מראש כיצד תוכל להתגונן. דרך בטוחה יותר היא להביע ספק או ביקורת עניינית, למשל: "לדעתי האישית, הנטען באתר נראה לא מבוסס ומעורר תהיות". כך תוכל להקטין סיכון משפטי ועדיין להביע את עמדתך. במקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין