פורום לשון הרע

כינוי גנאי כמו "משפחה חרא" עלול להוות לשון הרע, במיוחד כשהוא פורסם בפומבי בפני קהל רחב ועלול לפגוע בשמך הטוב ובעסקך.

החוק בישראל מאפשר תביעת לשון הרע גם ללא הוכחת נזק, כאשר הסכום המקסימלי הוא כ-75,000 ש"ח, ואם תוכיח כוונה לפגוע – עד 150,000 ש"ח. עם זאת, סכום התביעה תלוי בנסיבות הספציפיות ובפגיעה בפועל.

הסכומים הנפסקים בפועל ברובם הגדול של המקרים נמוך יותר, לעיתים נמוכים משמעותית.

לגבי איתור זהותו של המפרסם, קיימות מס׳ דרכים לקבלת ת.ז. של התובע - באמצעות ביה״מ, חוקר פרטי, איתור במשרד הפנים ודרכים נוספות.

כדי שתהיה עילת תביעה בגין לשון הרע, צריך שהאמירה תפגע בשמך הטוב באופן ממשי ותהיה יותר מסתם דעה אישית. במקרה שלך, אם השכנה רק הביעה את דעתה האישית (למשל, שהיא לא אוהבת את העבודה שלך או חושבת שהיא לא מדויקת), זה נחשב ביקורת לגיטימית ולא בהכרח לשון הרע. עם זאת, אם היא טענה טענות עובדתיות שקריות שעלולות להזיק לך מקצועית, ייתכן שיש מקום לבחון תביעה. מומלץ להתייעץ עם עו"ד לבחינת הנסיבות הספציפיות.

שלום רב,

פנייתך אינה ברורה - כל מסמך יכול להוות ראיה קבילה, ובלבד שהינו עומד בהוראות החוק - כל מקרה לגופו.

אם המכתב הגיע לנמען, והנמען מאשר כי המכתב הגיע אליו אז התוכן הוכח.

מבלי לדעת באיזה שלב נמצא ההליך המשפטי לא ניתן לתת מענה לפנייתך. היות שמטרת הפורום אינה מענה ספציפי אלא מענה כללי הנוגע לכלל הציבור, עליך להתייעץ עם עו"ד בקשר למקרה שלך.

בהליך משפטי, שלב הראיות הינו לאחר הגשת כתבי הטענות (תביעה והגנה), כך שעל פניו, צירוף ראיה בתמיכה להוכחת כוונה לפגוע - ככל שנכתב בכתב התביעה כי הייתה כוונה לפגוע - מהווה צירף תקין של ראיה.

שלום רב,

על מנת לתת מענה ספציפי לפנייתך מומלץ להתייעץ עם עו"ד, אשר יוכל לעיין בדברים - בכתב התביעה, בכתב ההגנה ובתצהירים והראיות שהוגשו לבית המשפט.

על פניו יש פה 2 נושאים שונים - האחד, הינו הרחבת חזית אסורה, שמשמעות המונח, בהקשר של תובע, שהוא אינו יכול לתבוע פיצוי או סעד נוסף על מה שכתוב בכתב התביעה, והוא לא יכול להעלות טענות עובדתיות שאינן מופיעות בכתב התביעה.

יחד עם זאת, בהקשר של הבאת ראיות להוכחת טענה, לעיתים השופטים מאפשרים הבאת ראיות נוספות. ככל שמדובר על פרסום שאין מחלוקת שפרסמת, ייתכן ובית המשפט יקבע שאין בכך כדי להפתיע אותך ויאפשר את הוספת הראיה.

ההכרעה בעניין מסורה לשיקול דעתו של השופט, ובהתאם לניהול ההליך, הטענות וכיו"ב - לכן מומלץ להתייעץ עם עו"ד בעניין על מנת שתדע כיצד ניתן ורצוי לפעול.

שמעון שלום,

כעיקרון, הדיונים נקבעים לפי יומן בית המשפט, כך שייתכן שאין לשופט מועד מוקדם יותר.

בכל מקרה, ניתן תמיד להגיש בקשה להקדים את הדיון.

שלום רב,

ככל שהנך מכחיש את שליחת ההודעה, אז ברור שעליך להוכיח את הטענות.

מנגד, על התובע החובה תחילה להוכיח שאתה שלחת את ההודעה. אם רק המזכירה תגיע להעיד זה לא יספיק, אבל חשוב לנהל את ההליך המשפטי היטב ולא לקחת סיכונים מיותרים.

אם התובע לא יזמן את השליח מטעמו, כדאי לשקול זימון השליח על ידך.

בכל מקרה, ממליץ להתייעץ עם עו"ד בעניין התיק.

הילה שלום,

יש להבין בדיוק מה נכתב אודותיך בכדי להעריך האם מדובר פה בלשון הרע.

כך למשל, ייתכן כי ישנם חומרים "לא מקוריים" אך שעושים את אותה עבודה כמו חומר "מקורי". יש לבדוק גם מה הכוונה בחומר "לא מקורי".

יש לבדוק האם הפרסום פגע בך בעסק, בהכנסות, האם לקוחות פונים אליך בשאלות או מבטלים תורים בגלל זה וכיו"ב.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד על מנת להבין את האפשרויות העומדות בפניך.

אריק שלום,

בתי משפט בדר"כ אינם מוחקים תביעות כדבר שבשגרה.

יחד עם זאת, אם הוגשה כנגדך תביעה בגין תלונות שהגשת לגורמים מוסמכים (כגון משטרת ישראל), כי אז ישנה חסינות על התלונות שלך ולא ניתן להגיש כנגדך תביעה.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד לפחות לעניין הכנת כתב ההגנה, על מנת שתוכל לטעון את כל הטענות העומדות להגנתך.

שלום רב,

בהנחה כי מדובר בפרסומים כוזבים, אז בוודאי שמדובר בפרסומים המקימים עילת תביעה בגין לשון הרע.

עפ״י דין, תקופת ההתיישנות בתביעת לשון הרע היא שבע שנים מיום פרסום הדברים. אם עברו שבע שנים מאז הפרסום, ייתכן שהתביעה התיישנה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות (כגון פרסום חוזר וסיבות נוספות). עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, ולכן אם יש חשש לתביעה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לקבלת ייעוץ פרטני.

לשון הרע היא פרסום פוגעני שעלול לפגוע באדם, אך החוק מכיר גם בנסיבות שבהן יש הגנות. במקרה שלך, אמירה במסגרת שימוע בעבודה עשויה להיות מוגנת תחת הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע), במיוחד אם הדברים נאמרו בתום לב ולצורך הגנה על זכויותיך. עם זאת, אם הדברים נאמרו בכוונה לפגוע וללא בסיס, ייתכן שקיימת עילה לתביעה.

בהנחה שיש לך את פרטי המפרסם, נראה כי על פניו יש בהחלט עילת תביעה בלשון הרע. כמובן שיש לבחון את אשר נכתב באופן מדויק.

ניתן להוציא מכתב התראה (מומלץ ע״י עורך דין) וככל שלא ייענה לשקול הגשת תביעה לבית המשפט.

הבעת דעה ביקורתית היא זכותך, אך יש לנקוט במשנה זהירות בשימוש במונחים העלולים להוות "לשון הרע". אם תפרסם פוסט הקובע כי האתר מבצע "ניצול ורמאות", ייתכן שהדבר יתפרש כהאשמה חמורה שיכולה להיחשב כלשון הרע. בתביעה תיאורטית עלייך לשקול מראש כיצד תוכל להתגונן. דרך בטוחה יותר היא להביע ספק או ביקורת עניינית, למשל: "לדעתי האישית, הנטען באתר נראה לא מבוסס ומעורר תהיות". כך תוכל להקטין סיכון משפטי ועדיין להביע את עמדתך. במקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין

חשוב להיזהר מניסוח שעלול להתפרש כאיום פסול. באופן עקרוני, מותר לך לפרסם חוות דעת אמיתית ומדויקת על חוויית הרכישה שלך. עם זאת, אם תכתוב (או תאמר) לעסק דברים בסגנון של "אם לא תזכו אותי – אפרסם ביקורת שלילית", הדבר עלול להיראות כאמצעי לחץ פסול ואף כסחיטה באיומים. לא הייתי יוצר כל קשר בין הזיכוי (שייתן או לאו) לבין פרסום הביקורת. כך או כך, מומלץ להיצמד לעובדות ולנסח את הדברים בצורה עניינית ולא מאיימת.

כן, ייתכן שיש כאן עילה לתביעת לשון הרע.

הצגת המוצרים שלך כ"זבל" ו"מזויפים" עלולה לפגוע במוניטין העסקי שלך. כדי שהתביעה תהיה מוצדקת, עלייך יהיה להיות ערוכה להוכחה כי הדברים שפורסמו אינם אמת ושהם עלולים לגרום לך נזק. עם זאת, לפני נקיטת צעדים משפטיים, ניתן לשלוח לה מכתב התראה בדרישה להסרת הסרטון והתנצלות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי לבדוק את סיכויי התביעה וכיצד לפעול בצורה נכונה

כן, ייתכן שמדובר בלשון הרע, במיוחד אם ההודעה עלולה לפגוע במוניטין שלך כמורה. טענה כזו על אפליה מכוונת פוגעת ביושרתך המקצועית ועלולה להזיק לך. אם ההודעה הופצה לקבוצת הורים או גורמים אחרים, הדבר מחמיר את המקרה. תוכלי לפנות להורה בדרישה להתנצל ולחזור בו, ואם הדבר לא ייפתר – לשקול תביעה.

אין לכך תשובה ברורה.

תלוי מאד בלוח הזמנים של השופט הממונה לתיק וגם באופן ההתנהלות של הצדדים.

הזמן יכול לנוע בין מס׳ חודשים לבין מס׳ שנים.

תביעה בגין לשון הרע על תלונה שהוגשה למשטרה, אפשרית בד״כ רק כאשר מוכח כי התלונה ידע שתוכן התלונה אינו נכון.

במקום בו יש חשד סביר אמיתי ובתום לב אין עילה בלשון הרע.

כעיקרון, הגשת תלונה למשטרה אינה יכולה להוות עילת תביעה בגין לשון הרע.

החריג לכלל זה הוא אם ניתן להוכיח כי המתלונן שיקר למשטרה בכוונה.

השקר צריך להיות אודות המעשים המשמשים בסיס לתלונה ולא פרטים שוליים.

שימוש בסרטון לצרכי תלונה: באופן עקרוני, תיעוד דיסקרטי של התנהלות במקום ציבורי עשוי להיות מותר אם המטרה היא הגשת תלונה ולא פרסומו בפומבי. עם זאת, יש לשים לב כי מדובר בשימוש מוגבל לצרכים פנימיים בלבד (למשל, הגשת תלונה למרפאה). אציין עם זאת, כי קיימות מגבלות נוספות בהקשר זה, אשר קצרה כאן היריעה מלפרטן.

מומלץ להגיש תלונה מסודרת למרפאה ולשקול ייעוץ פרטני עם עו"ד אם ברצונך לבחון אפשרות תביעה.

חוק איסור לשון הרע מאפשר במקרים מסוימים להגיש כתב אישום פלילי בעבירות לשון הרע (סעיף 6 לחוק). לשם כך, נדרשת עמידה בתנאים: (1) הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע; (2) המקרה מעורר עניין ציבורי מיוחד. תביעות פליליות מסוג זה נדירות, שכן מדובר בהליך מורכב המצריך אישור מהפרקליטות.

בנוגע להאשמות שווא בפלילים, בתי המשפט רואים בכך פגיעה חמורה בשמו הטוב של אדם. בפסיקה, התייחסות לפרסומים כאל "לשון הרע חמורה" עשויה להגדיל את הפיצויים שנפסקים לנפגע, גם במסגרת תביעה אזרחית. עם זאת, יש להוכיח שהפרסום שקרי, נעשה ביודעין, וגרם נזק ממשי.

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את פרטי המקרה והאפשרות לפעול משפטית.

עניין בפרסום אינו טענה מוכרת לי.

קיימות בעולם לשון הרע טענות של אמת בפרסום ועניין לציבור.

אך לא בטוח שהן רלוונטיות לעניינך.

כאמור לא ניתן לייעץ באופן פרטני מבלי להכיר את מלוא הפרטים.

כמו בכל תחום משפטי אחר, יש להכיר את לעומק את החקיקה הרלוונטית ואת ההלכות המשפטיות.

בתיקי לשון הרע קיימת מורכבות לא מועטה, לאור ההליך וההגנות הקבועות בחוק.

ממליץ לך לעבוד עם עורך דין העוסק בלשון הרע וללמוד ממנו.

לראייתי, הבקשה אינה בקשה פשוטה ולא אוכל לייעץ לך מהן הטענות אותן יש לטעון מבלי להכיר את פרטי המקרה והרקע לו באופן מעמיק.

הליך מהיר (באמת) במדינת ישראל (למעט סעדים זמניים)... אינו מוכר לי.