פורום בתי משפט

שלום רב,

באופן עקרוני מומלץ להגיש חוות דעת בכל תיק מיד עם הגשתו מכיוון שזו יכולה להיות ראייה טובה מאוד לטענות.

יחד עם זאת יש מקרים בהם קיימת חובה להגיש חוות דעת מקצועית עם הגשת התביעה, ויש תחומים שבהם לא מומלץ להגיש חוות דעת שכן ממילא בית המשפט ימנה מומחה מטעמו.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

בית המשפט יכול לקבוע עממצא עובדתי על עובדה המגיעה לפתחו בין אם היא מוכחשת ובין אם לא.

גם עובדה שיש לה ראיות מכחישות בית המשפט יכול לאשרה ולקבוע שהראיות המכחישות שגויות (כך שבוודאי שהוא יכול לקבוע עובדה שאינה מוכחשת בראיות אלא רק במילים).

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

רשימת הנושאים המטופלים ע"י הסיוע המשפטי נמצאת בקישור הזה;

https://www.gov.il/he/service/legal_aid_application

על פניו נראה שלא, אבל מוזמן לנסות לפנות אליהם דרך הקישור.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

השאלה שלך מכילה שני חלקים;

הראשונה מתייחס לעבירה הפלילית של מתן עדות שקר. באופן עקרוני סביר להניח ש 30% עד 40% מהעדויות שניתנות בבית המשפט הם עדויות שקר והעבודה היא שבית המשפט מכריע כמו הצד השני. לא שמעתי על מישהו שעמד לדין בגין מתן עדות שקר במשפט. יחד עם זאת, ניתן להגיש תלונה במשטרה על מתן עדות שקר.

השניה מתייחס לקבלת / דחיית התביעה. עדות, כל עדות שניתנה בבית המשפט, היא ראיה אחת ממכלול ראיות הקיימות בתיק בית משפט. בבוא בית משפט להכריע בהליך משפטי הוא בוחן את כלל הראיות ומכריע על פיהן. בית המשפט יכול להכריע שעדות אחת ממכלול העדויות שניתנה במשפט היא עדות שקר ועדיין לקבל או לדחות את התביעה (לטובת אותה עדות שקר) וזאת בהתייחס ליתר הראיות בתיק.

לא ניתן לקבוע באופן גורף כי מי שנתן עדות שקר בהכרח יפסיד בתיק בית משפט.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

הקבוצה שלא תבעה תצטרך להגיש גם היא תביעה לבימ"ש לקבלת פיצוי. ניתן, אולי, יהיה להשתמש בפס"ד הראשון שניתן כראיה / אסמכתא לכך שהקבוצה השניה זכאית לפיצוי.

יחד עם זאת, יש לבחון טענות אחרות, כגון; "התיישנות" וכדו'.

אינני מתיימר לתת כאן עצה משפטית כיצד עליכם לנהוג, אך מנתוני השאלה זו תשובתי.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

עקרונית כל דיון צריך להיות חשוף לציבור למעט הליכים שנקבע בחוק שההליך יתנהל "בדלתיים סגורות". יחד עם זאת, במקרים מסויימים ניתן להגיש בקשה לבימ"ש שהתיק האזרחי הרגיל (זה שאינו עומד בתנאי החוק לדלתיים סגורות) יתנהל בדלתיים סגורות. ניתן גם לבקש להסתיר חלק מהפרטים.

בימ"ש יצטרך להכריע האם הבקשה עומדת בתנאים לצורך הסתרת פרטים ומידע.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

ראשית אני מוחה על המילה הבוטה שהתמשת בה כנגד השופטים ולכן מחקתי אותה.

שנית אומנם מדובר ב 200 ימים (כפי שאתה טוען) אך לאור העובדה שמדובר בשלושה הליכים שונים כל פעם הימים נספרים מחדש, ולכן לא ניתן לומר שמדובר ב 200 ימים.

בקצרה על סמכויות וקדם משפט;

אם בית משפט נותן החלטה כאשר התיק לא בסמכותו אזי ההחלטה בטלה מלכתחילה, ולכן אין שום טעם שבית משפט יתן פסק דין (כאשר צד פועל בניגוד לאמור בתקנות) כאשר פסק דין יכול להיות מבוטל בטענה של חוסר סמכות. לכן, הטענה הראשונה שבודקים היא סמכות ואח"כ את כל הטענות האחרות. במקרה הזה, לפי הסיפור שלך, אין לך ברירה אלא להגיע לבית המשפט לקדם המשפט ולטעון שהתובע לא צירף את המסמכים הרלוונטיים ולקוות שבית המשפט ישתכנע מהטענות שלך.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

מיום המצאת כתב התביעה המתוקן לנתבע.

יחד עם זאת, יום ההמצאה עצמו לא נספר.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

לא, למעט המקרים המפורטים בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין

תלוי בסוג ההליך ובפני איזה ערכאה הוא מתנהל.

ככל שלא נקבעו הוראות מפורשות על ידי בית המשפט אז המועד הקבוע להגשת כץב הדנה מתחיל להמנות מחדש ממועד בו המצאת לנתבע את כתב התביעה המתוקן.

מיום שחלף המועד להגשת כתב הגנה, ולא הוגש כתב הגנה ניתן לעתור לפסק דין בהעדר הגנה. ואולם זה לא נכון לכל הערכאות / ההליכים.

יש לצרף לבקשה אסמכתאות לביצוע ההמצאה של כתב התביעה לנתבע כדין ועל המועד בו בוצעה ההמצאה בפועל.

זאת, ביחס לכתב התביעה המתוקן.

השאלה מתאימה לפורום דיני משפחה.

ככל שנקבע גובה דמי השכירות בפסק הדין אין לצדדים שיקול דעת לשנותם על דעת עצמם.

מצריך בדיקה וייעוץ פרטניים.

בהצלחה.

דורון היקר שלום,

סעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי "מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו- קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין".

בהתאם לסעיף 20(1) לחוק לשכת עורכי הדין - ייצוג אדם בבית המשפט היא אחת הפעולות שייוחדה לעורכי דין בלבד.

לפיכך, על פי החוק בישראל, הכלל הבסיסי הוא שרק עו"ד בעל רישיון רשאי לייצג אדם אחר בהליכים משפטיים. העובדה שאתה האב והמנהל את הנכס אינה מקנה זכות אוטומטית לייצג את בתך, וככלל למרות היכרותך המעמיקה עם פרטי המקרה והנכס- אינך רשאי לייצג את בתך בהליך המשפטי עצמו.

תשומת הלב כי ניסיון לייצג ללא רישיון עו"ד עלול להוות עבירה בהתאם לסעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין.

יחד עם זאת, לא ציינת בשאלתך באם ההליך הוגש כהליך אזרחי רגיל, או כתביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות.

ככל וההליך הוגש בבית משפט לתביעות קטנות- הכללים שם שונים וזה מהווה חריג משמעותי לכללי הייצוג הרגילים ,כאשר בכפוף לאישור בית המשפט ובתנאים מסויימים, מאפשר ייצוג גם על ידי אדם שאינו עורך דין. בהקשר זה ראה סעיף 63 לחוק בתי המשפט הקובע את התנאים.

במקרה שלך, בהתחשב במעורבותך בניהול הנכס והקשר המשפחתי, ככל ומדובר בתביעה קטנה- יש אפשרות לבקש מבית המשפט אישור לייצג את בתך, כל עוד הייצוג עומד בתנאים הקבועים בחוק בתי המשפט: הייצוג יהיה ללא תמורה, אינך עוסק בייצוג בדרך קבע ויש להגיש ייפוי כוח מבתך לטובת ייצוגה בהליך.

ככל ומדובר בהליך אזרחי רגיל, החלופות האפשריות מבחינתכם לניהול ההליך הן: שכירת עו"ד לייצוג בתך, מתן עדות מטעמה כעד המרכזי בתיק, סיוע בהכנת החומר והעובדות עבורה או עבור עוה"ד שייצג אותה.

מקווה שהמידע היה לך לעזר ואשמח לסייע בכל שאלה נוספת.

ברכה והצלחה ובשורות טובות,

יערה היקרה שלום,

בנסיבות המקרה שאת מתארת, מאחר והתביעה כבר הוגשה לבית הדין לעבודה, עצם הגשת התביעה עוצרת את מרוץ ההתיישנות.

לא ברור משאלתך הנימוקים להחלטת בית הדין, אולם, מאחר ונקבע מועד שעד אליו עליך להודיע באם את עומדת על ההליך ואיך את מתכוונת לקדמו- ניתן להניח כי החלטתו ניתנה בהתאם לסמכות בית הדין הקבועה בסעיפים 48 ו/או 48א לתקנות בית הדין לעבודה.

המשמעות היא שעל פניו, מדובר בעיכוב הליכים שלא מהווה בשלב זה דחייה סופית של התביעה, אלא השהייה זמנית שלה (עד למועד בו את נדרשת להודיע כמפורט בהחלטה).

בנסיבות אלו, כל עוד לא נדחתה התביעה באופן סופי, והתיק רק "סגור" זמנית עם אפשרות לחידוש ההליכים, מירוץ ההתיישנות לא מתחיל מחדש. כלומר- תקופת עיכוב ההליכים שנקבעה בתיק לא נספרת במניין תקופת ההתיישנות.

יחד עם זאת, ברמה המעשית- חשוב שתקפידי על הגשת ההודעה לבית הדין עד למועד שנקבע בהחלטה וככל ואת מתכוונת לקדם את ההליך- רצוי שתפרטי באותה הודעה באיזה אופן.

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת.

בברכה והצלחה ושנזכה לבשורות טובות.

תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי היא התקנה המגדירה את הביטויים המופיעים בתקנות.

במסגרת המילה "החלטה" נקבע כי היא כוללת בתוכה גם פסק דין חלקי. לכן, התקנות המתייחסות למתן החלטה מתייחסות גם למתן פסק דין חלקי.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובת.

גיתית היקרה שלום,

המענה לשאלתך תלוי באופן בו נוסחה בקשת התובעת ומה הנימוק שעמד בבסיסה.

מכל מקום, לאור מה שאת מתארת- מאחר שהשופט החליט מנימוקי הבקשה לעכב את ההליכים עד ליום מסוים וסטטוס התיק הפך לסגור, ניתן להניח שבבקשת התובעת ניתנו נימוקים המצדיקים את עיכוב ההליכים עד לתאריך מסוים ולא רק דחייה "רגילה" של מועדים.

המשמעות היא שכל ההליכים בתיק מושהים עד לאותו מועד שנקבע, והתיק נמצא בסטטוס סגור זמנית, כאשר לצורך חידוש ההליכים יהיה צורך בהגשת בקשה לבית הדין.

בברכה והצלחה רבה.

אבי היקר שלום,

שאלתך מורכבת וחסרה פרטים הנדרשים לבחינה מעמיקה לצורך המענה (כגון- מתי התגלה הנזק? האם מדובר בגילוי מאוחר של הקשר הסיבתי להבדיל מגילוי מאוחר של הנזק עצמו? וכדומה), לכן קשה להשיב לשאלתך במסגרת הפורום כאן.

מאחר ושאלתך מתייחסת לתחום הרשלנות הרפואית- הייתי מציעה לך להתייעץ עם עו"ד המתמחה ספציפית ברשלנות רפואית ו/או לשאול את השאלה בפורום רשלנות רפואית או דיני נזיקין המצוי באתר זה.

בהצלחה רבה, לימים טובים ובשורות טובות,

משה שלום,

ראשית, מאחלת הצלחה רבה בהליך המשפטי.

בהליך של סדר דין מהיר (או "דיון מהיר", כשמו בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות) הרעיון הוא לקיים דיון מהיר יחסית (תוך 6 חודשים ממועד הגשת כתב טענות אחרון), כאשר כלל הטענות והראיות מוגשות ועומדות בפני בית המשפט כבר עם הגשת כתבי הטענות.

לכן, בהתאם לתקנה 79 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהליך של דיון מהיר יש לצרף לכתב התביעה (וגם לכתב ההגנה) תצהיר לאימות העובדות במפורטות בכתב ההגנה, חוות דעת מומחה ככל שנדרשת וכן, בין היתר, את רשימת המסמכים הרלוונטיים למחלוקת המצויים או שהיו מצויים בשליטתך (מה שאני מניחה שהתכוונת כשכתבת שהוגש תצהיר גילוי מסמכים).

אשר לשאלתך- את העתק המסמכים עצמם יש להגיש לתיק בית המשפט יחד עם כתב התביעה, ככל שאותם מסמכים (המפורטים ברשימת/תצהיר גילוי המסמכים) מצויים ברשותך.

ככל וטרם צירפת - ממליצה לבקש לצרפם.

בדיון מהיר בית המשפט רשאי לקבוע ישיבת קדם משפט אחת וכן ישיבת הוכחות, שאמורה להיקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.

ברכה והצלחה רבה.

.

שלום רב,

למיטב הבנתי הלקוח יכול לבקש מעו"ד להשמיד חומר שהלקוח העביר לעו"ד גם בתקופה הקצרה מחמש שנים. לעומת זאת חומר שעו"ד הכין עבור הלקוח הוא בעיני רכוש של עו"ד ולכן הלקוח אינו יכול לבקש להשמיד חומר כזה.

למשל; מסמכים רפואיים שהעביר הלקוח לעו"ד יכול הלקוח לבקש מעו"ד להשמידם, אך לעומת זאת כתב תביעה שהכין עו"ד עבור הלקוח האחרון אינו יכול לבקש להשמידם.

ככה אני מבין את הסעיף.

שלום רב,

השאיפה היא שהליכים משפטיים יתנהלו במשך זמן קצר.

לצערנו הרב, הליכים במדינת ישראל לוקחים זמן רב.

לעיתים זה נובע מדרישות הצדדים למתן אורכה להגשת מסמכים או מבקשות הצדדים לדחיית מועדים וכדו'.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

תביעה לקבלת (או למתן) צו עשה היא תביעה שבה התובע מבקש משהו שהוא אינו כספי או שווה כסף.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב לשואל,

כשבית משפט פוסק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הוא פוסק אותם לטובת בעל הדין - הלקוח. הלקוח הוא הצד לתיק.

המפורט לעיל נכון על עוד לא ניתן פירוט אחר בהחלטה. לשימת לבך שחיוב בהוצאות עשוי להיות גם לטובת אוצר המדינה.

הסכם ההתקשרות שבינך לבין בא כחך עשוי לקבוע כי במקרה בו יפסקו הוצאות משפט או שכר טרחת עו"ד, כי עורך הדין יהיה זכאי לקבל אותם כשכר טרחתו.

כל עוד הסכם הייצוג שותק לעניין זה הלקוח הוא שזכאי לסכומים אלו.

בהצלחה.

שלום עורך דין צעיר,

נראה שקיימת לאקונה ביחס להבנתך את התהליך המשפטי.

עורך הדין אינו עד בתיק ואין דבריו מהווים ראיה. עורך הדין יכול להביא את דברי הלקוח לידי ביטוי במסגרת כתבי הטענות שהוא מנסח עבורו. עורך הדין אינו מעיד בהליך ואין לדבריו משקל ראייתי במסגרת ההליך.

וראה כי כאשר תובע מגיש תביעה, בכתב התביעה הוא מפרט את טענותיו הרלוונטיות המרכיבות את עילות התביעה הרלוונטיות לכתב התביעה. בשלב ההוכחות העדים מטעם בעלי הדין הם שמעידים ביחס לעובדות הרלוונטיות ועל התובע ובא כוחו לנהל את ההליך בצורה כזו בה הם יוכיחו את טענות התובע כפי שפורטו בכתב התביעה ומרכיבות את עילת התביעה.

בהתאם השאלה צריכה להיות ככל הנראה למה קורה מקום בו עד משקר בעדותו. לעניין זה אציין שבד"כ לשקר יש רגליים, וניתן להפריכו באמצעות ראיות אחרות הסותרות את תוכנו. לעניין זה צריך להבין שכאשר בית המשפט שוקל את עובדות המקרה ואת הנסיבות המשפטיות שלו טרם מתן פסק הדין, השופט שיושב בדין קובע משקל לכל ראיה. כאשר שופט מתרשם שעד שהעיד בפניו אינו אמין, הוא רשאי להפחית ממשקל הראיה. באופן זה בשקלול כלל הראיות בתיק לכדי קביעת הממצאים העובדתייים או המשפטיים יש לשופט חופש פעולה על מנת לנטרל עדות שקרית.

בהתאם הדגש צריך להיות על הפרכת השקר במסגרת ההליך ולא על מה בית המשפט יעשה לעורך הדין.

ביחס לחובות של עורכי דין, שהרי חוק לשכת עורכי הדין וככלי האתיקה מטילים על עורכי דין מספר חובות שיכולות להיות רלוונטיות להקשר זה.

עורך דין שטוען שקר בכתבי טענות שהוא מגיש לבית המשפט או בעל פה עשוי אולי להמצא כמי שהפר את הוראות סעיפים מסויימים מחוק לשכת עורכי הדין כגון סעיף 53 המחייב עורך דין לשמור על כבוד המקצוע ולהמנע מעשיית דבר שעשוי לפגוע בכבוד המקצוע או סעיף 54 לחוק זה לעניין החובה לעזור לבית המשפט לעשות משפט. לעניין כללי האתיקה ראה כי הוראות ס' 34 אוסרת על עורך דין לטעון במהלך דיון (בעל פה) או בכתבי טענות טענה משפטית או עובדתית ביודעו שהיא אינה נכונה.

הפרת הוראות אלה לעיל עשויה להוביל לפתיחה בהליך משמעתי בועדות האתיקה השונות נגד עורך הדין. ועדת האתיקה היא חיצונית לבית המשפט ומי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות של עורך דין רשאי להגיש תלונה. ואולם אין בהליכים אלה כדי להשפיע על התנהלות ההליך העיקרי.

בהתאם למפורט לעיל, עורך דין שמשקר ביודעין ביחס לטענה עובדתית או משפטית במהלך דיון או במסגרת כתבי הטענות עשוי לסרבל את ההליך המשפטי, ואולם בסופו של יום ההליך יתנהל, יתקיימו הוכחות ויוגשו סיכומים והתובע יהיה זכאי לסעד אם יצליח להוכיח את תביעתו.

שלום רב אבי,

הערת האזהרה נרשמה טרם העיקול והיא ככל הנראה גוברת עליו.

מרבית הסכמי המכר ביחס לדירות כוללים הוראה ביחס לאפשרות שיוטל עיקול על זכויות המוכר.

העיקול אינו מאפשר את השלמת הרישום של הבעלות בדירה על שמך עד לאחר שהוא ימחק.

ההוראה הנ"ל שככל הנראה קיימת בהסכם המכר, כוללת התחייבות של המוכר לפעול למחיקת העיקול בתוך תקופה בת 30/60/90/ כמות אחרת של ימים.

בהתאם הייתי קודם כל דורש מהמוכר לפעול בהתאם לחוזה המכר.

ככל שאני צודק וקיימת הוראה כזו, עצם אי מחיקת העיקול על ידי המוכר, בכפוף להוראות ההסכם עשוי להוות הפרה יסודית של הסכם המכר. במרבית חוזי המכר מקובל לקבוע פיצוי מוסכם בשיעור של 10% משווי העסקה.

כמו כן, אתה יכול להגיש הליך אזרחי לסעד הצהרתי - שזכותך גוברת, ולצווי עשה - למחיקת העיקול נגד הגורם המעקל.

יצויין כי לא פירטת אם שילמת כבר את מלוא התמורה וקיבלת חזקה בדירה ולעניין זה עשויה להיות השלכה ביחס לפתון הבעיה. ייתכן שניתן להסכים עם המוכר, ככל שאין לו הגנה מפהי העיקול, שאתה תפדה את העיקול והסכום יקוזז מיתרת התמורה. לצורך הסכמה זו רצוי לחתום על תוספת בכתב להסכם המכר.

נוכח פוטנציאל הנזק, מוצע שתתייעץ עם עורך הדין שייצג אותך בהסכם המכר מול המוכר או עם ליטיגטור.

בהצלחה

שלום בועז,

לצרכי מיסוי מקרקעין המועד בו חתמת על הסכם לרכישת הדירה הוא מועד הבעלות. בהתאם אתה הבעלים של הדירה שבנייתה לא הסתיימה.

מכירת הזכויות בדירה טרם השלמת הבניה וקבלת ט' 4 משמעותה כי הנכס שאתה מוכר אינו דירת מגורים וככל הנראה יש לראות בו זכות אחרת במקרקעין. רוצה לומר - אין זכאות לפטור ממס שבח על השבח שנבע לך ממכירת הדירה.

לצורך העסקה מומלץ שתהיה מיוצג על ידי עו"ד מקרקעין עם הבנה במיסוי מקרקעין.

כמו כן, השאלה מתאימה יותר לפורום נדלן או מיסוי.

בהצלחה.

תודה על ההפניה לפסיקה.