פורום בתי משפט

שלום רב,

ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר.

פרקטיקה מקובלת.

בהצלחה

שלום,

לא ניתן לצרף קישור לכתבי טענות. סרטונים יש לצרף באמצעות דיסק און קי במזכירות בית המשפט.

אם אתה רוצה שהמסמך ישמש כראיה יש להביא תמלול מקצועי, אם זה במסגרת טענות בכתב טענות די בכך שאתה תכתוב את זה ותצהיר על כך.

בהצלחה,

שלום,

לדעתי כן.

בהצלחה

שלום רב,

לא. תקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000.

שלום רב,

בהליך אזרחי יש מושגים;

עילה - כלומר; מהי סיבת התביעה, וסעד - כלומר; מה התובע רוצה להשיג / לקבל בתביעה.

למשל; בתביעה לפינוי מושכר יש עילה אחת - הפרת חוזה, ויש שני סעדים - סעד של פינוי הדירה וסעד של פיצוי כספי בגין אי תשלום שכר דירה או נזקים שנגרמו לדירה.

כאשר מדובר בסעד אחד בגין אותה עילה לא ניתן לפצל את התביעה. למשל; אם יש סעד שסכום התביעה שלו גבוה מאוד, ורוצים לתבוע סכום ראשוני כדי שזה יכסה את האגרה לתביעה הגדולה הרי שדבר זה אינו אפשרי שכן מדובר בסעד אחד בגין עילה אחת.

גם כאשר מדובר בשני סעדים בעילה אחת חייבים להגיש בקשה לפיצול סעדים (אלא אם הוראות הדין קובעים שהכלל הוא פיצול סעדים) ויש לקבל אישור של בית משפט לכך.

כאשר מדובר בעילות שונות ייתכן שניתן להגיש תביעות נפרדות.

על פי נתוני השאלה כפי שהבנתי אותה לא ניתן במקרה זה להגיש בקשה לפיצול סעדים שכן מדובר בסעד אחד.

בהצלחה

שלום רב,

ככל שמדובר בקשה המכילה טענות עובדתיות יש להגיש תצהיר, ככל שמדובר בבקשה המכילה טענות משפטיות אין צורך לצרף תצהיר.

בברכה

שלום רב,

במשרד הפנים.

בברכה

שלום רב,

באופן עקרוני יש לתמוך את כתב ההגנה בתצהיר. אם התצהיר הוגש שלא כדין, אז ממילא כתב ההגנה הוגש ללא תצהיר ולכן דומה הדבר כאילו לא הוגש כלל כתב הגנה. ככל וחלף המועד להגשת כתב הגנה ניתן להגיש בקשה לבימ"ש למחיקת כתב ההגנה עקב הפגם, ולבקש להורות כי לא הוגש כתב הגנה ושינתן פס"ד בהעדר הגנה.

יובהר האמור בתשובה זו מתייחס לנתוני השאלה בלבד, וככל שיש משתנים נוספים שאינם מפורטים בשאלה הרי שהתשובה תשתנה, והמסתמך על תשובה זו עושה זאת על דעתו בלבד.

שלום רב,

תפנה לבימ"ש ותשאל.

מעבר לזה, אין לי מושג מה הסיבה שמשכת את העתירה, אבל אם מדובר בגלל עניינים טכניים, תוכל לתקן אותם ולהגיש מחדש.

בהצלחה

שלום רב,

את המחצית השניה של האגרה יש לשלם לאחר קיומו של קד"מ האחרון בתיק ולפני דיון ההוכחות. באופן עקרוני המזכירות אמורה להפיק שובר לפני הדיון בהוכחות אך לעיתים המזכירות לא שמה לב או שוכחת להפיק שובר לתשלום ואז, בד"כ במציאות, הצד השני מגיש לבימ"ש בעניין.

אם מתחשק לך להיות דווקן בקיום החוק אז במועד הקדם משפט האחרון (כאשר בימ"ש יקבע דיון להוכחות) תבקש מבימ"ש שיתן הוראה למזכירות להפיק שובר לתשלום האגרה השניה.

בברכה

שלום רב,

במקרה של הפרת חוזה יש שתי אפשרויות; אפשרות אחת סעד של אכיפה (ופיצוי בגין הנזקים הנגרמים כתוצאה מההפרה עד לקיום האכיפה), ואפשרות שניה סעד של נזקים בגין ההפרה. למעשה, אם ייקבע כי יש לאכוף את החוזה לא תהיה סיבה לתבוע נזקים בגין ההפרה, אך אם יקבע שיש לבטל את החוזה אז וודאי שהניזוק יוכל לתבוע פיצוי בגין ההפרה.

יחד עם זאת, יש לשים לב שבתביעה צריכות להיות שתי החלופות; האחת אכיפה, והשניה, ככל שלא ניתן לאכוף את קיום החוזה פיצוי בגין ההפרה. ככל שמבקשים לתבוע פיצויים מאוחר יותר יש להגיש בקשה מנומקת לבימ"ש מדוע לא מגישים את הסעד של הפיצוי כטענה חלופית.

שלום רב,

יש אפשרות להתקשר למוקד של נט המשפט ולבקש מהם לבדוק, או לנסות להשיג את הטלפון של מזכירות בימ"ש העליון ולדבר איתם ואם גם זה לא עוזר או בלתי אפשרי אז לגשת פיזית לבימ"ש העליון ולנסות להבין מדוע התיק לא מקודם.

בהצלחה

דוד שלום,

תלוי מה כתב בית המשפט בהחלטה, על פניו ההוצאות הן חלק מההחלטה אבל ככל שזה לא ברור או יש ספק- תוכל להגיש בקשה להבהרת החלטה.

בהצלחה רבה

שלום רב,

יש דיון האם צפיה בכתב תביעה באתר נט המשפט נחשב מועד קבלת כתב התביעה או לא, ברמת העיקרון אם המועד הוא לא רחוק ממועד הגשת כתב ההגנה לרוב לא תתקבל טענה על איחור בהגשת כתב ההגנה.

בהצלחה

שלום תהילה,

דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים היא עניין שבפרטיקה.

תשובה זו מנוסחת ביחס לדרישה לגילוי מסמכים בהליך המתנהל לפי סר דין רגיל (תקנות סדר הדין האזרחי) ולא רלוונטית ככל שהתיק שלך מתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט לתביעות קטנות הינו מכשיר ייעודי להכרעה מהירה בסכסוכים בעלי שווי קטן יחסים ולכן אין שם את כל הפרוצדורות של גילוי ועיון, דיון מקדמי ופרוצדורות נוספות הקיימות רק בדיון רגיל.

דרישה לגילוי מסמך ספציפי יכולה להיות בקשר עם מסמך הדרוש לך להוכחת טענה מטענותיך או בקשר עם מסמך שגילויו או אי גילויו עשויה להפריך טענה של הצד השני.

על המסמך המבוקש להיות רלוונטי להוכחת או הפרכת הטענה.

יש סוגים שונים של חסיונות שהדין מכיר בהם באופן כזה או אחר, כך למשך תכתובות בין עורך דין ללקוח הן חסויות, מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי ועוד. כך שמסמך רלוונטי אבל שחל עליו חסיון לא יגולה.

כל עוד המסמכים המבוקשים אינם חסויים (בחסיון אמיתי שקיים בדין) ניתן לדרוש לגלות אותם ולעיין בהם.

הנכון זה לדרוש קודם כל גילוי של המסמכים בתצהיר גילוי מסמכים (יש תצהיר גילוי מסמכים כללי שבו מוטל על בעל דין לגלות את כל המסמכים שבידיו הרלוונטים לעניין במחלוקת - ויש תצהיר גילוי מסמכים שמתייחס למסמכים ספציפיים שהתבקש גילויים). בתצהיר זה (בדומה לתצהיר גילוי מסמכים כללי), הצד השני צריך להצהיר אם המסמכים מצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו או שאיתר לאחר חקירה ודרישה; ככל שהמסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, עליו לפרט את הנסיבות הקשורות לכך שאין בידיו עוד את המסמכים (לאן הם הלכו??).

השימוש כאמור בדרישה לגילוי מסמכים ספציפית עשויה להוביל למסירת תצהיר מצד הנתבע בוא הוא מודה (תצהיר= עדות בהליך) שאין ברשותו מסמך פלוני. ככל שמסמך פלוני חייב להיות בידיו נוכח גרסתו - עשוי להיווצר מצב ראייתי מעניין ביחס לאותה טענה...

לאחר שיש תצהיר גילוי מסמכים חתום על ידי הצד שכנגד אפשר לדרוש לעיין בכל מסמך שנמצא ברשותו. התיבה בתקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי (2018) העוסקת ב"או שאיתר לאחר חקירה ודרישה" מאפשרת לטעמי גם במקרים המתאימים לדרוש מהצד השני לאפשר עיון במסמך המצוי גם אצל צד ג' על פי הצהרתו. פעם בהליך צד שכנגד טען ביחס לשיקים שצירף הנתבע כנספחים שהחתימה עליהם זויפה. דרשתי ממנו ללכת לבנק ולהביא את טופס דוגמאות החתימה שלו ובית המשפט חייב אותו (הייתה פשרה לאחר כמה ימים).

בד"כ השיקול שיכריע ביחס לבקשה לגלות מסמך או לאפשר לעיין בו הינו רלוונטיות המסמך להוכחת הטענות. יחד עם זאת, המגמה בפסיקה היא לצמצם דרישות גילוי מסמכים ולטעמי הם מזיקים למערכת ולצדדים בצמצום זה.

הנסיבות המתוארות על ידך נשמעות כמו בעל דין שמתחמק מחובותיו בהליך בקשר עם גילוי מסמכים ושאלונים.

תקנה 60 לתקנות הנ"ל מלמדת שלהתחמקות בעל דין מגילוי או מלאפשר לעיין במסמכים עשויה להוביל לחיוב בהוצאות ובמקרים מיוחדים למחיקת כתב טענות של בעל דין שלא מקיים את חובתו בהתאם לתקנות. מדובר בסעדי שבפועל בית המשפט מקמץ בהם מאוד. לפי תפיסתי שופטים רואים את הסעד של מחיקת כתב טענות של בעל דין שלא משתף פעולה במסגרת גילוי מסמכים ושאלונים כסעד קיצוני.

הסנקציה הנוספת שחלה על מי שנמנע מלגלות מסמך (לא מפרט אותו כלל בתצהיר גילוי מסמכים כללי או אחר - לפי דרישה) אותו בעל דין לא יהיה רשאי להביא את אותו מסמך כראיה בהליך אלא בכפוך לקבלת רשות שלא תנתן בקלות אלא אם ימצא בית המשפט שהיה לבעל הדין הצדק סביר. יש לתקנה 60 המשך אבל לדעתי אות מתה.

טעם נוסף שעשוי לתת צבע של סבירות ל"סירוב" לגלות מסמך או לאפשר עיון בו עשוי להיות אם חל שיהוי משמעותי ממועד שנוצרה התביעה עד שהוגשה התביעה. למשל אם לא התרעת בפני הנתבע 6.5 שנים שבכוונתך לתבוע אותו ואז לאחר תקופה זו כאשר הוא מזמן כבר שכח מי את ולא שמר מסמכים רלוונטיים את מגישה נגדו תביעה. מה שתיארתי נקרא שיהוי ואפילו שיהוי קיצוני ובמקרים מסויימים שיהוי עשוי לפגוע בדרישה לגיטימית גם בעניין זה.

עכשיו בהיבט הפרקטי, הגשת רשימת בקשות, לפי מה שאת מתארת הצד השני טען במסגרת התגובה לרשימת הבקשות טענה דבילית בניסיון להמנע מגילוי המסמך, תגיעי לדיון הקדם שאמור להיות בטווח הזמן המיידי, ותסבירי לכבוד השופט/ת מדוע המסמך המבוקש רלוונטי ואיך הוא יקדם את בירור התביעה. מה הוא נועד להוכיח וכד'. מאחל לך שכנוע מוצלח.

בהצלחה!

60 ימים תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי.

שלום רו"ח ע'

שיקול הדעת אם העדויות ימסרו בתצהיר או שיחקרו העדים בדיון נתון לבית המשפט. בית המשפט בד"כ יורה על עדות בכתב כי זה פרקטי ומקצר את הדיון.

הנסיבות שאתה מתאר מתאימות לתקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי (2018) לפיה מקום בו בית המשפט קבע שהעדויות יוגשו בכתב, הוא רשאי להורות שעד שלא הגיש תצהיר לא יורשה להעיד.

זו הסנקציה של התקנות ביחס לבעל דין שעל אף החלטה להגיש תצהירי עדות מטעם עדיו נמנע מלהגיש תצהירים כאמור.

לו הייתי נתקבל בנסיבות דומות הייתי מגיש לבית המשפט בקשה שמתייחסת לאי קיום ההחלטה הנוגעת להגשת תצהירי העדים בכתב, מזכיר את התקנה לעיל ומבקש להורות שהעדים שלא הוגש מטעם תצהיר לא יורשו להעיד. הייתי מציין כי היה על הנתבע להגיש בקשה ביחס לכל עד שמסרב למסור תצהיר ולא להניח שבית המשפט יתיר זאת. בתי משפט לא אוהבים עשיית דין עצמית..

אם בית המשפט יחסום את עדי הנתבע מלהעיד כעת, כל עוד מדובר בעדים שאין לך אינטרס לשמוע את עדותם אלא שהם נועדו להוכיח טענות הגנה של הנתבע זה יהיה לך מעולה אם תמנע עדותם.

תקנה 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שיש לצרף לבקשה בכתב תצהיר.

זה נכון גם לבקשה לסעד זמני.

איני רואה קושי בהיות 2 התצהירים זהים זה לזה אך יש לצרף לכל הפחות העתק אחד של התצהיר לכל אחת מהבקשות.

לא

כן יש לצרף תצהיר הן לתגובה והן לבקשה לסעדים זמניים. התצהיר צריך לתמוך בעובדות הבקשה / התגובה.

המעמד של תצהיר הוא בגדר עדות, עליה להיות רלוונטית למסמך אליה היא מצורפת.

שלום רב,

לטעמי מצרפים הכל יחד.

לעניין תצהיר אם יש שם טענות עובדתיות מצרפים תצהיר אם רק טענות משפטיות אז אין צורך.

בהצלחה

שלום רב,

בערכאת ערעור לא מצרפים ראיות חדשות.

בהצלחה

שלום רב,

באופן עקרוני כן. מומלץ להגיש בקשה לבימ"ש לפני הדיון.

קח בחשבון שאם היא עדה ותצטרך לחקור אותה היא לא תוכל לחקור את עצמה.

בהצלחה,

אהובה שלום רב,

לעיתים בית המשפט יעדיף לדון בבקשה בעל פה מטעמים פרקטיים- כאשר נדרשות לו הבהרות נוספות ובמסגרת הדיון יוכל לקבל את התשובות מבאי כוח הצדדים.

באשר לאופן הדיון בבקשות, ככלל לבית המשפט יש את שיקול דעת באם לדון בבקשה בעל פה או בכתב.

לעיתים בית המשפט קובע שבקשת תידון בדיון בנסיבות בהן הוא יעדיף לנסות להביא את הצדדים לכדי הסכמות בנוגע לאותה בקשה ובכך ייתר את הצורך להכריע בה, וההכרעה תהיה לפי הסכמת הצדדים.

בהצלחה רבה

שלום רב,

אין הוראות בדין בעניין זה.