פורום הסדרת מעמד

אורי שלום,

אכן המצב מוכר. משרד הפנים מקפיד בדרישותיו לקבלת כל מסמכי הסף ערוכים ומתורגמים כדין בלבד, ובהקשר זה דרישותיו קשיחות.

אחת הדרישות היותר מאתגרות בהקשר זה היא דרישה לתעודות המעידות על מצבו האישי הנוכחי והקודם של בן הזוג הזר, מאומתות ומתורגמות כדין.

רוב הפונים לא מבינים את מהות הדרישה ולא מצליחים לעמוד בה. מסמכים המעידים על מצב אישי קודם הם כאמור חלק הכרחי מהדרישות של משרד הפנים. מסמכים אלה הם נחלקים בדרך כלל לכמה סוגים:

למי שמעולם לא היה נשוי:

"תעודת רווקות" - בכל מדינה יש צורה מיוחדת ואופיינית לה של מסמך שכזה, ובמדינות מסוימות מרשם האוכלוסין כלל אינו מנפיק תעודות רווקות. בבלארוס ישנה תעודה כזו ולכן היה עליכם להשיג אותה, מאומתת באפוסטיל.

למי שהיה נשוי בעבר:

נדרשת תעודת גירושין מקורית עם אפוסטיל

אם הנישואין הותרו בבית המשפט בבלארוס, נדרש גם פסק הגירושין המאומת

עוד נדרשות תעודות שמלמדות על כשירות להינשא בתקופות שבין הנישואין, הכל מאומת באפוסטיל.

אם נישאתם במדינה שלישית, ולא בבלארוס, יידרש גם הליך לגליזציה של נישואין אלה במרשם האוכלוסין הבלארוסי.

כן, מדובר במשימה מאתגרת.

למיטב ידיעתי, טענתכם שבגלל המצב בבלארוס לא ניתן להשיג את המסמכים אינה מדויקת. מרשם האוכלוסין של בלארוס פועל בימים אלה וניתן לקבל הכל. אולם עתה, לאחר שינוי החוק בבלארוס, לא ניתן להסמיך קרוב משפחה או עו"ד למשימה זו ועלך או על אשתך (תלוי מי מכם אזרח בלארוס) לבצע אותה אישית, וגם הקונסוליה לא מעניקה שירות זה. קרי, יש צורך לנסוע לשם פיזית.

אם ישנה מניעה לכך, העניין הופך לסבוך הרבה יותר וכאן יידרשו ככל הנראה הליכים משפטיים מול משרד הפנים.

אמיר שלום,

המצב מוכר. רבים מיהודי ברית המועצות ניסו להסתיר את יהדותם מסיבות מובנות. הרשויות בישראל, ובראש ובראשונה לשכת הקשר נתיב שנציגיה אמונים על בדיקת מסמכי עליה של אזרחי מדינות ברית המועצות לשעבר, מכירות את התופעה. ועדיין חשוב להבין שבת הזוג שלך לא תוכל לקבל מעמד של עולה רק על סמך סיפורים משפחתיים או הסברים בעל פה על כך שסבה הסתיר את יהדותו.

כדי להוכיח את זכאותה לעלייה כדור 3 (מכוח היותה נכדה ליהודי, לפי סעיף 4א' לחוק השבות) יהיה עליה להציג מסמכים רשמיים ממקורות שונים שיש בהם כדי ללמד על יהדות סבה.

מדובר במלאכה לא פשוטה, למעשה זה סוג של פסיפס שעליה לבנות, להציג לרשות ולשכנע אותה שמשקלם המצטבר של מסמכים אלה גובר על המסמכים הרשמיים של הסב.

מסמכים כאלה יש לחפש בארכיונים רשמיים שונים, ולצורך כך מסתייעים באיש מקצוע. גם לאחר שנמצאו מסמכים כאלה ואחרים אני לא ממליץ לטפל בהם מול לשכת הקשר נתיב ללא מומחה - עורך דין מנוסה שמתמחה בעליה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.

הנה כמה כיוונים אפשריים של מקורות שיתכן שבהם ניתן יהיה למצוא מסמכים שילמדו על יהדות הסב:

כדאי לחפש מסמכים אותנטיים מהתקופה הסובייטית שנחשבים אמינים יותר בעיני הרשויות. למשל: תיקים אישיים ממקומות עבודה, פנקסי שירות צבאי ומסמכי צבא מתקופת מלחמת העולם השנייה, תיעוד בארכיונים של ה-NKVD/KGB (רשויות הביטחון), רישומים ארכיוניים מבתי כנסת, רישומים ארכיוניים של המפלגה הקומוניסטית, רישומי ארגון הצלב האדום ועוד כהנה וכהנה מקורות.

חשוב להבין שלא מספיק להגיע עם מסמך בודד - צריך לבנות "פאזל" שלם של הוכחות.

בהצלחה!

עומר שלום,

על פי נוהל ייעודי משרד הפנים מחויב להכיר בזוגיות חד-מינית בין ישראלים לזרים ולאפשר הליך מדורג. אלא שבמציאות המצב בדרך כלל מורכב יותר. פעמים רבות בחינת הבקשה להסדרת מעמד שמוגשת על-ידי זוג להט"ב נעשית בקפדנות יתר ואף חמור מזה ומשרד הפנים משקיע מאמץ גדול במהלך בחינה של מערכות יחסים חד-מיניים.

משרד הפנים בהחלט אמון על יישום החוק ומחויב שלא להפלות על בסיס נטייה מינית, ואכן הרשות (רשות האוכלוסין), כמוסד, עושה מאמצים רבים כדי לעמוד בדרישות החוק. אבל מי שמיישם את החוקים והנהלים בסופו של דבר הוא לא הרשות אבסטרקטית, אלא אנשים בשר ודם, נציגי הרשות. כל נציג מגיע מרקע אחר ונושא בתוכו מערכת ערכים ותפיסת עולם שונים. את זה חשוב מאוד לזכור.

האמצעי העיקרי של משרד הפנים הוא ראיון נכות הקשר שנערך לבני הזוג הן בפתח ההליך והן מדי שנה כתנאי להארכת רישיון הישיבה (הוויזה).

עוד חשוב לדעת שבמקרים מאתגרים שבהם יש שילוב של "גורמי סיכון" העיין עלול להסתבך. אלא הם חלק מגורמי הסיכון:

-נישואי עבר במערכות יחסים הטרוסקסואליות

-שהייה לא חוקית בישראל של בן הזוג הזר

- בקשות קודמות למעמד (מכל סוג) שהגיש בן הזוג בעבר

- קשיים באיסוף מסמכי הסף (שלפעמים קשורים בהיסטוריה של בן הזוג, ולעתים נובעים מהאופן שבו מנוהל מרשם האוכלוסין של מדינת מוצאו)

- סירובי כניסה בעבר

- נישואין וגירושים טריים

- עבר פלילי

מוטי שלום,

על פי חוק האזרחות, ילד זכאי לאזרחות ישראלית מלידה אם אביו אזרח ישראל (בעת הלידה). כדי לרשום את הילד בתעודת הזהות שלך ובמרשם האוכלוסין ולהקנות לו אזרחות ישראלית יש צורך בבדיקת אבהות המתבצעת תחת פיקוח בית המשפט לענייני משפחה.

חשוב להדגיש - רק בדיקה כזו תוכר על ידי משרד הפנים כבסיס לעריכת שינויים במרשם האוכלוסין.

התהליך מתחיל בהגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. התביעה צריכה להיות מגובה בשורה ארוכה של מסמכים פורמליים, כולל מסמכים הנוגעים לאם (שלעתים השגתם מאתגרת מאוד), תצהירים, טפסים ייעודיים ועוד דרישות פרוצדורליות. אם המדינה (שהיא המשיבה בהליך המשפטי) אינה מתנגדת לתביעה לאור המסמכים שצורפו, בית המשפט מוציא צו לבדיקת סיווג רקמות. עם הצו ניתן לפנות לאחת המעבדות המורשות בישראל לביצוע הבדיקה.

תוצאות הבדיקה מוגשות לתיק בית המשפט, ובהתאם לממצאים ניתן פסק דין. לאחר מכן יש לפעול אקטיבית לרישום השינויים במרשם האוכלוסין על בסיס פסק הדין.

חשוב לציין כי מדובר בהליך פורמלי מאוד, ומניסיוני מי שאינו מיוצג על ידי עורך דין שמצוי בתחום לרוב מתקשה להשלים אותו בהצלחה או "מתבחבש" חודשים ארוכים ואף יותר. משך ההליך "התקין" הוא בין 3-5 חודשים, כתלות באופן ניהול התיק והמסמכים המוגשים.

בהצלחה,

ארתור

סופי שלום,

אני מבין את המצב המורכב שאת נמצאת בו. במקרה של התאלמנות במהלך ההליך המדורג כשיש ילדים משותפים – על פי הדברים בהחלט קיימים טעמים הומניטריים משמעותיים לבקשה להסדרת מעמד.

במקרה שלך הגורם המשמעותי הוא העובדה שיש לך ילדה משותפת. יתכנו גם טעמים נוספים, ניתן יהיה להבין זאת רק אחרי צלילה לנסיבות העניין.

העובדה שאת מועסקת כאחות ויש לך מרכז חיים מבוסס בישראל תורמת גם היא לחיזוק הבקשה.

חשוב להבין שיש תקווה ובהחלט יש מה לעשות, אך הדרך מסובכת ורצופה לא מעט שאלות ומכשולים, חלקם מהותיים וראייתיים, וחלקם פרוצדורליים. הייתי ממליץ לך, ככל שזה אפשרי, לא לנהל לבדך הליך כה לא פשוט מול מערכת מנהלית ומשפטית חזקה. קל מאוד לעשות טעות חמורה במקרים מסוג זה וממש לא קל – לפעמים בלתי אפשרי – לתקן את הטעות בדיעבד.

בהצלחה,

ארתור

רמי שלום,

התפעלותך בהחלט מובנת.

רשויות המדינה, ובהן משרד הפנים ונציגויות קונסולריות ודיפלומטיות, פועלות בהתאם לחוק ונהלים ייעודיים שאמורים לסייע לפקידים ליישם את החוק בצורה הטובה והמדויקת ביותר. מאחר שישנה משמעות רבה לקביעה אם אתה אבא של בנך והיא הכרה בזכותו לקבל אזרחות ישראלית, המדינה בודקת כל מקרה כזה בפקידה וכאמור בהתאם לנהלים.

נוהל מסוים של משרד הפנים מסדיר גם מצבים מהסוג שתיארת. ישנו קריטריון יחסית קשיח שאותו המדינה מיישמת במקרים של ילדים שנולדים לאבות ישראלים ואימהות זרות, והוא קובע שאם חלפו לפחות 300 ימים ממועד הנישואין עד ליום הלידה - לא תידרש בדיקת דנ"א להוכחת אבהות; ככל שלא חלפו 300 ימים, תידרש הוכחה מדעית באמצעות בדיקת דנ"א שעושים אך ורק דרך בית משפט לענייני משפחה (בישראל).

מבחן זה רלוונטי רק למקרים שבהם האב הוא אזרח ישראלי ולא האם.

לפקידים יש סמכות במקרים מסוימים להסתפק ב"הוכחת פרי בטן" (מני ראיות למהלך ההיריון והלידה בזיקה לאב), אך עושים את זה לעתים נדירות יחסית.

ארתור

אנסטסיה שלום,

אני משער שמדובר בהרשעה יחסית חדשה שלא הייתה בשלב פתיחת ההליך המדורג ובחינתו, שכן באותו מעמד הצגת - בהתאם לנוהל - תעודת יושר.

ההתמודדות עם המצב יכולה להתבצע בשני מישורים. במישור אחד, ככל שההרשעה לא הייתה מוצדקת, מן הסתם כדאי לבחון אפשרות של ערעור/השגה עליה בדרכים החוקיות המקובלות באותה מדינה. במישור השני, צריך להתמודד עם הסירוב של משרד הפנים. ישנו נוהל ייעודי (המכונה "נוהל הערות גורמים") שמסדיר סוגיות מסוג זה וקיימת גם פסיקה של בתי המשפט המחוזיים והעליון שאיש מקצוע יכול להסתמך עליה בהתנהלות מול משרד הפנים.

גם אם ההרשעה תיוותר על כנה באותה מדינה, ישנם שיקולים נוספים חשובים (נוספים על השיקול של סכנה לשלום הציבור בישראל, בזיקה לאותה הרשעה בחו"ל) שעל המדינה לשקול - ובראש ובראשונה זכותו של בעלך לחיי משפחה. אם יש לכם ילדים משותפים - על אחת כמה וכמה. אך המדינה לא תמיד "זוכרת" את השיקולים הנוספים ותפקידו של עורך דין מומחה להזכיר לה את זה בדרכים המקובלות.

כל מקרה כזה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו, אבל בגדול בהחלט יש מה לעשות בתיק שכזה. צריך לבנות אסטרטגיה נכונה ולפעול על-פיה.

שיהיה בהצלחה,

ארתור

אינה שלום,

מציע לך לקרוא את תשובתי לשאלה של קארינה מהיום שנוגעת גם לעניינך.

אחרי הסירוב שקיבלת את למעשה שוהה בישראל שלא כדין. כעו"ד אני כמובן לא יכול להצדיק התנהלות כזו, אבל עלייך ועל בן זוגך לדעת שגם בנסיבות כאלה ישנן זכויות יסוד מוגנות שלפעמים גוברות על תכליות המדינה בדבר מלחמה בהגירה לא חוקית.

אם את מנהלת קשר זוגיות משמעותי ואמיתי עם בן זוג ישראלי, דעו לכם שלזכותו של בן זוגך לחיי משפחה משקל רב.

הגם שמשרד הפנים "לא אוהב" (לשון המעטה והצנעה) בקשות להסדרת מעמד שמוגשות על-ידי בני זוג זרים ששוהים בישראל שלא כדין, קיימת פסיקה חד-משמעית של בית המשפט העליון שמורה למדינה להגן על זכותו זו של אזרח ישראלי לחיי משפחה ולתת לה מעמד של בכורה.

לסיכום, מדובר במקרה מורכב ומאתגר, אך אם אתם מנהלים זוגיות משמעותית וכנה, מייצג מסור ומקצועי יעזור לכם לצלוח את האתגר.

בהצלחה,

ארתור

קארינה שלום,

הגם שאת שוהה בישראל שלא כדין (אלא אם את אוחזת באזרחות אוקראינה, ובמקרה זה חלה עלייך הוראה מיוחדת שלמעשה מזכה את שהייתך), ויש לעובדה זו חשיבות, יתכן שניתן להסדיר את מעמדך בארץ.

אם את מנהלת קשר זוגיות לגיטימי וכן עם אזרח ישראלי (בין אם זה אבא של בנך ובין אם מדובר באדם אחר), אתם יכולים להסדיר את מעמדך בארץ מכוח קשר הזוגיות. פירטתי על ההליך המדורג (כך נקראת הפרוצדורה שבמסגרתה ניתן להסדיר את מעמדך מכוח זוגיות) בתשובה לשאלה של אולגה מיום 21.11.24, וממליץ לך לקרוא אותה. התייחסתי שם להסדרת מעמד מכוח נישואין, אבל הקריטריונים דומים במידה רבה גם לקשר של ידועים בציבור.

אציין כי מאחר שאת שוהה בישראל שלא כדין, מצפה לכם הליך מאתגר, אך אם תקבלו ייצוג משפטי טוב, אני מאמין שתוכלו לצלוח את המשוכה.

אם את לא בקשר זוגיות עם אזרח ישראלי אבל מגדלת תינוק שנולד מאזרח ישראלי, ניתן להגיש בקשה להסדרת מעמדך בארץ מטעמים הומניטריים שקשורים קודם כל בטובת בנך התינוק. גם כאן מדובר בהליך ארוך לא פשוט, ותידרש גם הוכחה מדעית לאבהות (בדיקת דנ"א באמצעות בית משפט לענייני משפחה), אך עם ייצוג מקצועי ומסור אפשר להתמודד גם עם אתגר שכזה.

שיהיה בהצלחה,

ארתור

יואל שלום,

בהתאם לנהלי משרד הפנים אחותך יכולה לשהות בארץ עד שלושה חודשים, ולראש צוות אשרות במשרד הפנים (בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין שאליה משתייכת אמא שלכם) סמכות להאריך את שהייתה עד שישה חודשים בסך הכל.

סמכות שברשות, לא חובה - כלומר, צריך לשכנע את נציגי משרד הפנים, ולעתים מדובר במשימה לא פשוטה.

ציינת בפנייתך שאחותך ביקרה בישראל בעבר: אם שהתה כאן עם הארכה עד שישה חודשים (כפי שהסברתי לעיל) וטרם חלפה שנה מאז יציאתה, בהתאם לנוהל היא תצטרך להמתין עד שתחלוף שנה.

לצערי, אלה הם הנהלים. לא קיים נוהל שנותן לך או לאמא שלך מענה וזכות להביא לכאן את אחותך בנסיבות שתיארת לצורך שהייה ארוכה.

ישנו נוהל הומניטרי כללי שעשוי לחול על הנסיבות המצערות, אבל הפעלתו של הנוהל מורכבת ורצופת אתגרים, ומחייבת ייצוג משפטי רציני.

שיהיה בהצלחה,

ארתור

גיא שלום,

אם תנהגו נכון, בת הזוג שלך לא תיאלץ לצאת מהארץ לצורך פתיחת תיק הסדרת מעמד מכוח נישואין שלכם.

יש לכם זכות להסב את רישיון הישיבה שלה לאחר שתינשאו ותפעלו לפי הדרישות המחמירות של משרד הפנים, ובהקשר זה קיימות הוראות מפורשות בנוהל הייעודי של רשות האוכלוסין.

אך הכרת הנוהל אינה תמיד מספיקה וחשוב לדעת כיצד לבצע - הלכה למעשה - את המעבר מאשרת מטפלת סיעודית לבת זוג של אזרח ישראלי, ולפעמים קמים בהקשר זה אתגרים.

בשל רגישות עניין צליחת השלב הראשון של הליך הסדרת מעמדה של בת הזוג שלך, כאשר ברקע מעמדה הנוכחי, אני ממליץ להסתייע במומחה.

בהצלחה,

ארתור

שלומית שלום,

ממליץ לקרוא תשובה מפורטת (מהיום) לשאלה של סיגל.

על פי רוב קשרי עבודה לא מבססים זיקה מספקת לצורך קבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים לאחר פקיעת קשר זוגיות או נישואין.

אם יש ילדים משותפים, זה יכול לשנות את התמונה.

אם ישנן נסיבות הומניטריות ייחודיות שקשורות למצב רפואי וכיוצא באלה - גם זה יכול לשמש טעם מסוים. אך כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם למארג נסיבותיו.

ארתור

סיגל שלום,

אם לא תצליחו ליישב את ההדורים ותחליטו להיפרד, ברירת המחדל במקרה זה של משרד הפנים - לקרוא לבני הזוג ללשכה האזורית המטפלת, לקיים ראיון הפסקת הליך, להפסיק את הליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר ולהורות לו לעזוב את ישראל.

זה הדין היבש. אבל לצד זאת קיים נוהל ייחודי של משרד הפנים שמאפשר לבני זוג זרים שנקלעו לסיטואציות מסוג זה לפנות בבקשה להסדרת מעמד בנסיבות של פקיעת קשר.

אם שמת לב, כתבתי על פרידה ולאו דווקא על גירושין, מאחר שמבחינת משרד הפנים והליך הסדרת המעמד אין משמעות אם תתגרשו או "רק" תיפרדו. בכל מקרה שכזה הליך הסדרת המעמד שלך יופסק.

אך כאמור במקרה כזה תוכלי להגיש בקשה נפרדת להמשך הסדרת מעמדך בישראל מכוח נוהל הפסקת הליך. מדובר בנוהל מורכב ובהליך בעל אופי הומניטרי מאוד לא פשוט ולא קצר, אבל אם הוא מנוהל נכון, יש סיכוי לא מבוטל, בוודאי במקרה שלך שבו יש ילדה משותפת, שבסופו של דבר תוכלי לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.

ההליך, כאמור, מורכב ואני ממליץ להסתייע כאן במומחה, מאחר שכל שגיאה קטנה, בוודאי בשלבים ההתחלתיים של הטיפול עלולה להיתרגם לנזקים חמורים ולפגוע בסיכוי לזכות במעמד בעתיד.

בהצלחה,

ארתור

אביב שלום,

המלצתי - לא להמתין לתור (ובכך להחמיר את מצבך עוד יותר) אלא להתייצב בלשכת רשות האוכלוסין האזורית שבה מטופל תיק הסדרת המעמד שלכם, ולעמוד על הארכת הרישיון. זמני קבלת קהל ללא תור (באמצעות מספר V) הם ימי ראשון עד חמישי (לא כולל ימי רביעי) 8:00-9:00. מומלץ להגיע מוקדם מאוד כדי להספיק "לתפוס תור". ישנן לשכות מסוימות שלא מקיימות מדיניות של קבלת קהל ללא זימון תור מראש. אם "זכיתם" בלשכה אזורית כזו, אני ממליץ מאוד לכל הפחות להתיש את הלשכה במיילים ובפקסים שבהם אתה מסב את תשומת לב הרשות לבעיה שלך ומבקש לקבל פתרון.

בהצלחה,

ארתור

אירנה שלום,

יתכן שאת זכאית על פי דין להקנות לאמא שלך מעמד בישראל.

אני משער, לפי תוכן שאלתך, שאמא שלך לא נשואה נכון להיום.

ישנו נוהל מיוחד של משרד הפנים שמאפשר לאזרחי ישראל להביא לארץ את הוריהם, אך מדובר בנוהל שמונה שורה של תנאים מצטברים:

על המזמין הישראלי (בן או בת) להתגורר בארץ דרך קבע

על המוזמן להיות הורה "בודד" בהקשר של מצבו האישי - גרוש/גרושה, אלמן/אלמנה, רווק/רווקה

גיל מינימלי למוזמנת - 62 (אמא), גיל מינימלי למוזמן (אבא) - 64

אך הנוהל מונה עוד תנאי, והוא לא פשוט: אם לאותו הורה מוזמן יש ילדים נוספים שלא גרים בישראל - לא ניתן להחיל את הנוהל, או במילים פשוטות, לא ניתן לקבל מעמד בישראל.

אם המבקשים לא עומדים בתנאים המפורטים, יתכן שישנן נסיבות הומניטריות ייחודיות שבגינן אפשר יהיה לשכנע את משרד הפנים בכל מקרה להחיל את הנהול. אבל מדובר בהליך מאתגר ביותר שאיני ממליץ אפילו לשקול ללא ייצוג מקצועי.

במקרה שתיארת, אם לאמא שלך אין עוד ילדים שחיים מחוץ לישראל, את יכולה להביא אותה לכאן. מדובר בפורצדורה בירוקרטית די מסובכת, אך אם מדייקים ועומדים בכל הדרישות, הכל מסתדר.

חשוב מאוד לדעת שלאור גילה של אמך (73) בשלב הראשון, במשך שנה, יינתן לה רישיון מסוג ב/1 שאמנם מאפשר לה לעבוד (הגם ספק אם בגיל הזה ובמצבה זה נחוץ), אך אינו מזכה אותה בקופת חולים. רישיון זה יינתן לא מייד אלא רק לאחר בחינת הבקשה, שעלולה לארוך גם חצי שנה. רק בחלוף שנה עם רישיון ב/1 ניתן יהיה לשדרג את מעמדה של אמך ל-א/5, שמזכה אותה בשירותי קופ"ח. כלומר,יתכן שאמך לא תהיה זכאית לשירותי קופת חולים במשך 1.5 שנים.

יתכן שבפרק זמן זה תוכלי לרכוש עבורה ביטוח בריאות פרטי, אך אני ממליץ לך לבדוק את כל האפשרויות בהקשר זה בקפידה יתרה.

בהצלחה,

ארתור

אולגה שלום, לך ולבעלך זכות להסדיר את מעמדך בישראל שיאפשר לך להשתקע בארץ, לעבוד כאן ולמעשה להעתיק את חייך לישראל. הפרוצדורה שבמסגרתה ניתן לעשות זאת נקראת "ההליך המדורג", ואם לאמלק אותה - מדובר בהליך בירוקרטי עמוס פרטים ומסמכים לעייפה. השלב הראשון שלו, שהוא שלב של הכנה והגשה של הבקשה, מאתגר במיוחד והוא כרוך בעמידה בשורה ארוכה של תנאים, דרישות וגם מועדים. בשלבים שונים של ההליך תהיי זכאית למעמד ב/1 (רישיון עבודה בלבד) ולימים א/5, שזה רישיון ישיבה ארעי שמזכה אותך בזכויות רבות. כל הליך ההתאזרחות מכוח נישואין אורך כ-5 שנים עד לקבלת אזרחות ישראלית, אם הוא מנוהל כמו שצריך ובני הזוג עומדים בדרישות משרד הפנים. ניתן לטפל בעניינכם גם עכשיו כשאת כבר נמצאת בישראל לצד בעלך. בשל מורכבות ההליך (או לפחות השלב הראשון שלו) ופרק הזמן הקצר שנותר לפקיעת תוקף האשרה שלך אני ממליץ שתסתייעו בעורך דין שעוסק בתחום הסדרת מעמד מול משרד הפנים.

שלום רב ותודה על פנייתך,

ישנה אפשרות להגיש בקשה למצתן מעמד עבור בן זוגך.

זוהי אכן בקשה מורכבת וכזו האורכת זמן רב ומחייבת בין היתר מסמכים רבים, גם ממדינת המוצא.

אני ממליץ להתייעץ עם עו"ד מומחה בדיני הגירה לישראל, בטרם תוגש הבקשה.

בהצלחה ולשירותך,

שלום רב, ותודה על פניייתך,

הייתי ממליץ לאביך לפנות לנציגות ישראל במדינה בה הוא מתגורר, ולהגיש את הבקשה שם.

בברכה,

שלום ותודה על פנייתך,

מדובר במסמכים שצריך לקבל במדינת המוצא, שיהיו מקוריים, ועם חותמת אפוסטיל.

כמו כן דאג שהמסמכים יהיו באנגלית או מתורגמים בתרגום נוטריוני, לרבות האפוסטיל.

בברכה,

שלום לך, 

הפורום הזה דן באזרחות ומעמד בישראל בלבד. 
על כן, השאלה שלך לא רלוונטית לפורום הזה. 

שיהיה בהצלחה

שלום לך, 

הפורום הזה עוסק בנושאים הקשורים במעמד ואזרחות בישראל. 

על כן, השאלה שלך, לגבי ויתור על אזרחות זרה, אינה רלוונטית לפורום הזה. 

מציעה שתחפשי פורום רלוונטי. 

בהצלחה

עו"ד נופר בר

החשמונאים 115, תל אביב

054-4465055

nufarb@nbar-law.co.il

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

ניתן להוציא היום דרך האינטרנט תמצית רישום



https://www.gov.il/he/service/summaryinfofromthepopulationregistrylisting

שלום לך, 



אין בנהלים של משרד הפנים אופציה של הזמנת נכדים. 

ייתכן שאפשר לנסות להגיש בקשה במסגרת נוהל בני זוג נשואים להזמנת ילדים - כחריג

או במסגרת בקשה הומניטרית. 



בכל מקרה מדובר במקרה סבוך שידרוש נסיבות חריגות (גם במקרה של אימוץ) ומומלץ להתייעץ באופן פרטי עם עו"ד בקיא בתחום לפני הגשת הבקשה. 

שלום רב, ותודה על פנייתך.

מבלי שאני מצוי בפרטים, דומה כי משרד הפנים מתייחס אל גרושתך כיהודייה בזמן הגירושין ועל כן הגירושין אינם קבילים. אם זה המצב יכול להיות שתהיו חייבים לקבל פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה המתיר את הנישואים שלכם.

לשירותכם בכל שאלה או עניין, ובהצלחה!