פורום דיני עבודה

עובד אינו מחוייב לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ואולם אם לא יעבוד בה לאחר שנדרש לעשות כן על ידי המעסיק הוא לא יהיה זכאי לשכר עבור אותה התקופה בה לא עבד, ואף לא יהיה זכאי לתשלום חלף הודעה מוקדמת עבור תקופה זו.

ניתן להיעזר גם בועד הועבדים במקום עבודתך.

הוראת החוק היא כי עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים). כך שככל שעובד נעדר 5 ימים מעבודתו, הוא יהיה זכאי ל- 5 ימים בלבד ולא 7.

בהיעדר הוראה אחרת בהסכם קיבוצי או צו הרחבה החל על יחסי העבודה, המעסיק אינו חייב בתשלום מתנה לחתונה.

לפי החוק העבודה בערב חג היא רק שעה פחות מאשר ביום עבודה רגיל.החוק מכיר רק בימי חופשה מלאים ולא בחלקי יום חופש ולכן זה חוקי להוריד יום חופשה על ערב חג.מי שחושב שזה לא צודק מוזמן לפנות לחברי הכנסת ולבקש מהם לקבוע אחרת בחוק.

ערב חג אינו מוכר בחוק כיום חופשה וההוראה היחידה לגביו היא שעל עבודה של 7 שעות בו על המעסיק לשלם לעובד שכר תמורת 8 שעות. המעסיק יכול להחליט להוציא את העובד לחופש בערב החג אולם לא יכול להכנסי אותו ל"מינוס" של ימי חופשה בעקבות זאת. כמו כן החוק אינו מכיר "חצי יום חופשה". או שהיום נספר כחופשה או שלא.

אני מבין שהמעסיק , את ומס הכנסה ביצעו בזמן את כל הפעולות הנדרשות לשחרור כספי הפצויים ומי שמעכב את השחרור זה רק חברת הביטוח.כיום הוק מקנה לעובד זכויות לפצויי הלנה רק מול המעסיק ולא מול חברת הביטוח.תקנות האוצר מחייבות את חברות הביטוח לשחרור כספים תוך תקופה מוגבלת בהתקיים מספר תנאים מתלים, התקנות משתנות בערך אחת לשנתיים ואני לא זוכר מה אומרות התקנות העדכניות. אני מציע לפנות לפורום העוסק בתוכניות פנסיוניות.שי סיכון גדול שהסכום שתקבלי יפחת כתוצאה מהעיכוב שנגרם ע"י חברת הביטוח.לאחר קבלת הכסף יש לשקול הגשת תביעה כנגד חברת הביטוח לתשלום פצויי הלנה או לחילופין הצמדה וריבית מהמועד שהיה על המעביד לשלם את הכספים על פי חוק ועד למועד קבלתם בפועל.לתשלום פיצוי בגין הנזק שנגרם לך עכב ירידת שווי ההשקעה מהמועד שבו היית אמורה לקבלו ועד מועד הקבלה בפועל.לא בטוח שבית המשפט יאשר תביעה כזו, כי כאמור היחס בין העובד לחברת הביטוח לא מוגדר בחוק , אך יתכן שחברת הביטוח תחשוש מתקדים ולכן תציע לך הסכם פשרה, יתכן בהחלט שכדאי יהיה לקבל הסכם זה.

כפי שאת מתארת לא מתקיימים ביניכם יחסי עובד מעביד ולכן חוקי העבודה לא חלים עליכם.אי לכך, הנושא מחוץ לתחומי הפורום ונובע מהחוזה ביניכם וחוק החוזים.בהעדר סעיף בחוזה המתייחס לעניין במפורש יתכן שבפורום דיני חוזים יוכלו להגיד מהי ברירת המחדל במקרה כזה, האם יש לראות בעובדה שבכל חודש שולם תשלום מלא כהסכמה חוזית המחייבת גם באוגוסט או שאולי יש ללכת אחרי הנוהג המקובל במרבית גני הילדים וכו.

אין קשר בין השאלה לנושא הפליה כך שכותרת שאלתך לא לעניין.בית המשפט פסק כי מותר להתנות עם העובד על תקופת עבודה מינימאלית ותשלום פיצוי בגין עלויות הדרכה שעבר אם יפר את הסעיף.בפסיקה נקבע שצריך להיות יחס סביר בין עלות ההדרכה לבין התשלום שיוטל על העובד וכן על התשלום שיגבה בפועל מול  יתרת תקופת ההתחיבות במועד העזיבה.

בתנאי מערבב בין שני העיסוקים שכן כללי האיתקה של עורכי הדין מונעים מעורך דין לערב את ני עיסוקיו כך שלא יהיה ניגוד עניינים כך שישמש רוח ועוד של אותו לקוח באותו עניין

ההתישנות לתביע בגין הפצויים עצמם היא 7 שנים מסיום יחסי עובד מעביד. ההתישנות לפצויי הלנה היא שנה.התמשכות דיונים איננה עילה להארכת תקופת התישנות.במקרה שעברה תקופת ההתישנות יש לפנות עם מלוא הפרטים לעורך דין, כדי לראות האם יש דרך לתבוע בכל זאת.

ניתן לתובע פיצויי פיטורים עד 7 שנים מיום סיום יחסי העבודה.

החוק לא הגדיר עובד גלובאלי.זוהי המצאה של המעסיקים כדי להעסיק עובדים בשעות נוספות בלי לשלם על כך. החוק גם אסר תשלום גלובאלי בגין שעות נוספות.לצערנו בתי הדין , התעלמו מהחוק ומכירים בדרך כלל בתשלום גלובאלי על כמות מסוימת של שעות נוספות, כאשר עבודה מעבר למכסה תזכה את העובד בתשלום על השעות הנוספות החורגות מהמכסה אם יוכיח את עבודתו בהם.

ראשית , מומלץ לפנות להסתדרות או למשרד התמ"ת ולברר האם חל עלייך הסכם קיבוצי כלשהו מכח צו הרחבה, כי אחרת דינך כמו כל עובדת רגילה ולא מגיעים לך זכויות הניתנות לגננות וסייעות  על פי הסכמים קיבוצייםא. אין קשר בין התשלום שמשלמים ההורים לבין השכר המגיע לך, שכרך נובע מהסכם העבודה שלך.לכן, אם יסתיימו יחסי עובד מעביד לפני אוגוסט לא מגיע לך שכר.ב. לא.ג. אם יחסי עובד מעביד מסתיימים לפני מועד הקייטנה אזי היא לא יכולה להכריח אותך לעבוד בקיטנה, אם יחסי עובד מעביד טרם הסתיימו והסכם העבודה מאפשר להעביר אותך למשימות דומות כמו מדריכה בקייטנה אז זה חוקי ועל המעסיק לשלם את השכר הרגיל, או שכר אחר אם הוסכם אחרת בחוזה.ד. אם אין לך בחוזה סעיף המגדי את חופשותייך אזי מגיעים לך 14 ימי חופש בשנה (כאשר שבת תחשב ליום חופש רק בחופשה שמשכה לפחות 7 ימים קלנדריים), מאחר ועבדת רק 9 חודשים יש להקטין את מספר ימי החופשה בהתאם, גם חופשות במהלך השנה (כגון בחול המועד, חנוכה וכו) נחשבים כימי חופשה לעניין זה.ה. אם הגן ממשיך לפעול גם בשנה הבאה ועובדות אחרות ימשיכו לעבוד שם, יתכן ויש לך עילה לתבוע פצויי פיטורים, זאת אם תראי שפוטרת בגלל רצונו של המעסיק להתחמק מחובת תשלום פצויים.

על המעסיק להפרי שלפנסיה לפי צו ההרחבה רטרואקטיבית מתחילת תקופת עבודתך, דרשי זאת מיד.ההנהלה רשאית לקבוע את התנאים לקבל בונוס, היא לא רשאית לשנות חד צדדית תנאים שהוסכמו בחוזה העבודה, אך רשאית לפטר עובד שמסרב לשינוי כזה.

ימי החופשה מחושבים בהתאם להיקף העבודה כשזה נגזר מימי העבודה שבוצעו בפועל. ככל שעובד עבד 200 ימי עבודה בשנה הוא זכאי למלוא ימי החופשה המוענקים לו על פי צו ההרחבה החל עליו.

הפחתה בגין העדרות אפשרית בהחלט ואולם אי תשלום בעבור שעות נוספות איננו אפשרי ומנוגד לחוק ברוב המקרים.הדבר אפשרי רק במקרה בו מדובר בעובד בכיר שיש בו אמון אישי מוגבר ואין יכולת לפיקוח על שעות עבודתו. ואולם אם מעבידך מוריד על שעות חסרות הוא כפי הנראה יכול לפקח על השעות ולכן נראה כי אי תשלום ש"נ איננו עולה בקנה אחד עם חוק שעות עבודה ומנוחה.  בנוסף, לא ניתן אף להתחשבן ולהתקזז בין שעות העדרות לשעות נוספות חנן

מעסיקך פועל בניגוד להוראות הדין. חוק הגנת השכר אוסר תשלום שכר כולל כאשר לעניין זה שכר כולל משמעותו תשלום שעות עבודה ושעות נוספות יחד, כך שעל המעסיק לשלם בנפרד עבור שעות העבודה והשעות הנוספות, הן בתשלום והן בביטוי בתלוש השכר. המעסיק גפ אינו יכול לקזז ולהחליף בין שעות עבודה חסרות לשעות נוספות.

יש לבדוק האם אכן חתם המעביד על סעיף 14 ומתי.

הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יחול רק במקרה בו העובד הסכים לחלותו על יחסי הצדדים ורק לאחר שהמעסיק קיבל אישור לכך על ידי משרד התמ"ת.

המעסיק תריך להתחיל להפריש לך לאחר 3 חודשי עבודה אם קיימת קרן פנסיה על שמך.

אתה זכאי להודעה מוקדמת של שלושה ימים טרם פיטורייך. המעסיק אינו יכול להורות לך לשבת בבית ולחכות להוראה ממנו. אם הוא עושה כן, הוא צריך לשלם לך שכר בטלה.

חופשה- מספר ימי עבודה (ולא שעות עבודה) בתקופת עבודה חלקי 200 כפול 10 כפול מחיר ליום.
הבראה- על פי היקף משרה (שעות חודשיות חלקי 186) כפול 11 ימי הבראה כפול 340 ש"ח עבור יום הבראה.

את צריכה ליתן הודעה מוקדמת של 4 ימים קלנדאריים, היינו כולל שישי שבת.

המעסיק אינו יכול לשנות חד צדדית את תנאי העסקתך גם ללא קשר לעובדת חזרתך מהריון. השינוי כפי שהוצג לך על ידי המעסיק הוא הרעה מוחשית בתנאי העסקה אשר תזכה אותך בפיצויי פיטורים אם תחליטי להתפטר עקב כך. בכל אופן עלייך להתנגד אקטיבית ולא פסיבית לשינוי המוצע.

ראשית עליך לדעת כי מעבידך עבר על חוק הגנת השכר ולאחר תיקון 14 לחוק הוא צפוי לקנס בסך 5000 ש"ח על כל פעם שלא מסר לך תלוש במועד. בנוסף מאחר והעבירה חוזרת על עצמה יש סנקציות פליליות חמורות יותר.  בנוסף רישום תלוש כוזב הוא עבירה נוספת.   כמו כן הנך זכאי לתשלום דמי הבראה בגין תקופת עבודתך בסך 340 מוכפל ב 9 ברוטו  למשרה מלאה.  עליך לפנות בכתב למעסיק אולי בעזרת עוד או ההסתדרות ואם לא יעזור להגיש תביעה בדיון מהיר בבית הדין לעבודה

אתם אינכם מחויבים למסור את הפרטים שנתבקשתם למסור ואולם אם המידע אנונימי לא תהיה פגיעה בפרטיות העובדים שיימסרו את נתוניהם.