פורום דיני חוזים

שלום אבי,

בוודאי שמקובל לנהל מו"מ לפני חתימה על חוזה.

מניסיוני בניהול סכסוכים חוזיים, אני ממליצה לך שלא לחתום על החוזה כל עוד אתה לא מבין את כלל תנאיו, ההתחייבויות שאתה נוטל על עצמך, המשמעויות וההשלכות המשפטיות וכו'.

אני ממליצה שתפנה לעו"ד שמתמחה בתחום של חוזי נדל"ן לייעוץ פרטני.

בהצלחה!

שלום,

התשובה תלויה בשאלה מקדמית: האם האמא ביטלה בתוך המועד שקבעת בעצמך בטופס.

את קבעת בטופס תנאי מיטיב, שלפיו ברישום מאוחר ניתן לבטל עד המועד שהוגדר ולקבל החזר מלא. אם הודעת הביטול נמסרה בתוך אותו מועד – התנאי החוזי שניסחת מחייב אותך. "החזר מלא" משמעו השבת מלוא 1,500 השקלים ששולמו בפועל, ואין בסיס לנכות ממנו בדיעבד 145 ש"ח בגין כרטיס ההצגה והאוכל. העובדה שכבר הוצאת הוצאות אינה יוצרת זכות ניכוי שלא נקבעה בטופס – הוצאות כאלה רלוונטיות רק כשמדיניות הביטול קובעת זאת מראש.

גם פיצול ההחזר לשתי פעימות מחייב את הסכמת האם או עיגון מפורש בטופס. החלטה חד-צדדית לפרוס את ההשבה לפי נוחותך אינה מקיימת את חובת ההחזר.

אם יתברר שהביטול נמסר לאחר המועד שבטופס – התמונה משתנה, ואז יש לבחון את הנוסח המדויק של יתר תנאי הביטול. אציין כי הפסיקה חלוקה בשאלת סיווג קייטנה (חוג/קורס לעומת מסגרת דמוית גן), כך שאין להניח תוצאה אוטומטית לכאן או לכאן.

מבחינה מעשית: בדקי את הנוסח המדויק של התנאי ואת מועד קבלת ההודעה, השיבי לאם בכתב עם חישוב מסודר, ואם הביטול היה במועד – השיבי את מלוא הסכום. עמידה על הניכוי והפיצול עלולה לעלות לך בתביעה קטנה.

שלום,

נקודת המוצא: החיוב החוזי כלפיכם הוא של המשכיר, לא של השוכרת הנוכחית. חוק השכירות והשאילה מחייב את המשכיר למסור לכם את הדירה במועד המוסכם כשהיא פנויה. אי-שיתוף הפעולה של השוכרת אינו מעביר את הסיכון אליכם.

לשאלתך הראשונה – כן, ויש לפעול כבר עכשיו: שלחו למשכיר פנייה כתובה ומתועדת, שתפרט את מועד הכניסה, את החובה למסור דירה פנויה, את הקושי ביצירת קשר עם השוכרת ואת הנזקים הצפויים (הסעות הילדים, אחסנה, דיור חלופי). דרשו ממנו להבהיר בכתב אילו פעולות הוא נוקט להבטחת הפינוי. שמרו כל תיעוד: חוזה, התכתבויות, אישורי רישום למוסדות הלימוד, קבלות. פנייה כזו גם מאפשרת למשכיר לפעול בזמן, וגם יוצרת ראיה שהתרעתם מראש.

לשאלתך השנייה – הדין אינו קובע מספר ימים. יש להבחין בין מצבים: אם עוד לפני 1.9 יתבררו נסיבות ברורות שהדירה לא תימסר (למשל, המשכיר מודה בכך או השוכרת מודיעה שלא תפנה) – ניתן לבטל כבר עכשיו מכוח דוקטרינת ההפרה הצפויה. יצוין כי חשד בלבד אינו מספיק לביטול חד-צדדי. אם הדירה לא תימסר ב-1.9 – זו הפרה; אם היא יסודית (ומועד המסירה עשוי בהחלט להיות מהותי בנסיבותיכם), ניתן לבטל מיד; אחרת, יש לתת ארכה סבירה ומוגדרת בכתב.

לבסוף, אם תיגרמנה הוצאות – פעלו באופן סביר להקטנת הנזק ושמרו אסמכתאות; הוצאות סבירות של דיור חלופי ואחסנה ניתנות לתביעה.

שלום לשואלת,

החוזה לא צריך לציין במפורש זכות החזקה ושימוש בלעדית - זכות השכירות מעניקה לשוכר את זכות ההחזקה והשימוש בנכס (גם אם היה מדובר בדירת 5 חדרים, הזכות להחזיק בדירה היא שלך גם אם את בחו"ל).

לכן, מגורי המשכירה בדירה שאת שוכרת, במהלך תקופת השכירות וכאשר את ממשיכה לשלם את דמי השכירות ואת כל ההוצאות השוטפות בגין הדירה, היא הפרה חמורה של חוזה השכירות ושל חובת תום הלב בקיום חוזה.

אתה זכאי לדרוש ולקבל עותק חתום של החוזה באופן מיידי, ואין כל הצדקה לדחייה בנוסח "יסדרו את זה בהמשך".

חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 מטיל על עוסק חובה כפולה: לתת לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני החתימה, ולמסור לו עותק ממנו לאחר החתימה. הצרכן אינו אמור "לרדוף" אחרי עותק החוזה שעליו חתם.

להפרת החובה משמעות משפטית של ממש: ראשית, ההפרה מהווה עוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין, המקנה לך זכות תביעה ככל שנגרם לך נזק. שנית, עוסק שאינו מוסר עותק מהחוזה חשוף לעיצום כספי מצד הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

מבחינה מעשית: פנה לחברה בכתב (מייל או הודעה מתועדת), דרוש את מסירת העותק החתום בתוך פרק זמן קצוב, וציין כי אי-מסירתו מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן. תיעוד הפנייה ישרת אותך אם תידרש בהמשך לפנות לרשות להגנת הצרכן או לערכאות.

שלום,

אם הבנתי נכון: שילמתם 5,000 ש"ח לתוכנית מבוססת אבחון גנטי שהבטיחה ירידה במשקל ואיזון סוכר, ולאחר כחצי שנה החברה שינתה את השירות כך שההמלצות והתפריטים שקיבלתם הוחלפו לטובת מיקוד אחר לגמרי. על בסיס זה, להלן התייחסותי.

האם יש כאן הפרה? שינוי חד-צדדי של שירות במהלך תקופה ששולמה מראש, באופן המרוקן אותו מתוכנו המקורי, עשוי בהחלט להוות הפרת חוזה, באופן שעשוי להצדיק את ביטולו ודרישה להשבה יחסית.

מעשית: התארגנו כקבוצה, שלחו פנייה אחת בכתב בשם כולכם, פרטו את ההבטחות המקוריות (שמרו צילומי מסך של הפרסומים והתפריטים הישנים) ודרשו השבה יחסית. אם תסורבו, פתוחות בפניכם תביעות קטנות (לכל אחד בנפרד), ובנסיבות מתאימות אף בחינת תובענה ייצוגית.

אין באמור משום ייעוץ משפטי פרטני.

בברכה,

עו"ד שחר אילוז

שלום,

לפני הכול: האם אי-פעם הודעת לבזק בינלאומי (אתה או הוט בשמך) על רצונך להתנתק? אם ניתנה הודעה כזו והחיובים נמשכו - מדובר בגבייה שלא כדין, ועילתך חזקה. אם מעולם לא הודעת, החברה תטען שהמנוי נותר פעיל כדין, שכן מנוי אינו פוקע מאליו רק בשל אי-שימוש. גם אז לא אבדה תקוותך - ניתן לטעון שחברה המחייבת לקוח שנים ארוכות ללא כל צריכת שירות חבה חובת יידוע אקטיבית מכוח עקרון תום-הלב - אך הדרך קשה יותר. חפש בתיעוד שלך כל אסמכתה להודעת ניתוק.

מה לעשות בפועל: פנה בכתב לבזק בינלאומי, פרט את התקופה והסכומים, ודרוש ניתוק מיידי והחזר כספי. אם תסורב - בקש את נימוקי הסירוב בכתב; מהם תוכל ללמוד אם יש בידך עילה טובה. ככל ובידך עילה טובה - תוכל להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ואולי אף לבחון הגשת תביעה ייצוגית.

חשוב לדעת: תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, כך שההשבה תוגבל ככלל ל-7 השנים האחרונות.

אין באמור משום ייעוץ משפטי פרטני.

בברכה,

עו"ד שחר אילוז

שלום יוסי,

ככל שאין בחוזה סעיף המאפשר ביטול בכל עת ומכל סיבה, אזי לצורך הביטול צריכה להיות בידך עילה לביטולו - הפרה כלשהי מצד נותן הקורס או פגמים בהתקשרות (הטעיה, מצגי שווא, חוסר תום לב וכו').

ככל שקיימות בידך ראיות לאלו, תוכל לבטל את החוזה ו/או לדרוש פיצויים בגין נזקיך.

בהצלחה

שלום מירי,

הזכות לתבוע השבת כספים שיצאו מקופת חברה שייכת אך ורק לחברה עצמה כאישיות משפטית נפרדת, ועיזבון של נפטר אינו מהווה אישיות משפטית הכשירה להגיש תביעה.

בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ פרטני.

שלום,

על פניו נראה שמדובר בחוזה מחייב לכל דבר ועניין.

יחד עם זאת, אפשר כי לאור הנסיבות בית המשפט יתערב ויקבע כי מדובר בחיוב בלתי סביר היות והביטול נעשה בסמיכות לחתימה וזמן רב מראש כאשר לא סביר שנגרם לבעל האולם כל נזק.

שלום,

בהנחה שההקלטות וההתכתבויות אכן מתעדות תנאים שונים מהותית ממה שנחתם בפועל, יש בידך בסיס טוב לפעולה.

המסלול המרכזי – ביטול עקב הטעיה. פער בין ההבטחות שקיבלת (גובה ההחזר החודשי, היעדר עלויות נוספות) לבין תנאי העסקה בפועל עשוי להקים עילת הטעיה, הן לפי חוק הגנת הצרכן והן לפי חוק החוזים, המקנה זכות ביטול. בעסקת ליסינג מימוני עילה זו אף מתחזקת: גובה ההחזר ותנאי המימון הם לב-ליבה של העסקה, ועל נותן אשראי מוטלות חובות גילוי מוגברות לגביהם. ביטול בעילת הטעיה אינו כרוך בדמי ביטול כלל – ודרישת ה-15% אינה מתיישבת עם הדין במקרה כזה. חשוב: יש להודיע על הביטול בתוך זמן סביר מגילוי הפער, אז אל תתמהמה.

מסלול נוסף, התלוי במבנה העסקה. בדוק במסמכים על שם מי אמור הרכב להירשם. אם הוא אמור להירשם על שמך – ניתן לבטל גם לפי תקנות ביטול עסקה: בתוך 14 ימים מיום העסקה, כל עוד הרכב טרם נרשם על שמך, בדמי ביטול של 5% או 100 ש"ח בלבד, הנמוך מביניהם. אם הרכב נרשם על שם חברת הליסינג – מסלול זה מוטל בספק, ונותרת עם עילת ההטעיה.

מה לעשות בפועל: כדאי לשלוח בהקדם הודעת ביטול בכתב הן לסוכן והן לחברת המימון, בציון שהמצגים ניתנו מטעמה. אל תקבל את הרכב, ושמור את כל התיעוד. אם תסורב – פתוחה בפניך פנייה לערכאות.

אין באמור משום ייעוץ משפטי פרטני.

בברכה,

שחר

שלום,

ניתן בהחלט לעשות זאת ולהוסיף סעיף כזה להסכם. אולם, ישנה חשיבות מכרעת להגדרה מדויקת של הסעיף ושל המנגנון אשר יופעל מכוחו. 

שלום ישראל,

על פניו, אינך נדרש לשלם תוספת תשלום מאחר והגדלת הקצבה איננה תוצאה של מתן השירותים המשפטיים.

בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום של ביטוח לאומי.

בהצלחה!

שלום רפאל,

ככל שמדובר בדירת מגורים, אזי לפי חוק השכירות והשאילה, אסור למשכיר לדרוש ממך לבטח את הדירה בביטוח מבנה, שכן האחריות לתשתיות ולמבנה עצמו מוטלת עליו בלבד.

לגבי ביטוח התכולה, אין בחוק השכירות והשאילה חיוב של השוכר לבטח את תכולת הדירה באופן אוטומטי. יחד עם זאת, מניסיוני, מדובר בפרקטיקה מקובלת ואף מומלצת, שיש בה חלוקה של הסיכונים בין הצדדים.

בהצלחה

שלום אילן,

צריך להגיש את התביעה בנתניה, לפי תניית השיפוט הייחודית והבלעדית שנקבעה בהסכם השכירות. אני ממליצה לציין במפורש בכתב התביעה שהסמכות המקומית מוקנית לביהמ"ש בנתניה בהתאם לסעיף כך וכך בהסכם השכירות במסגרתו הסכימו הצדדים על תניית שיפוט ייחודית ובלעדית - אפשר כמובן גם לצטט את נוסח הסעיף המלא.

בהצלחה!

שלום חגית,

עם כל הקושי למצב אליו נקלעת, במקרה של הרשמה לקורס, זכות הביטול לפי חוק הגנת הצרכן והתקנות מכוחות מוגבלת בזמן, ולמעשה אינה מתאפשרת לאחר תחילת הלימודים.

יחד עם זאת, אם הטעו אותך באופן מהותי לפני ההתקשרות או שאפשר יהיה להראות חוסר תום לב מצד מוכר הקורס, ניתן יהיה לבטל את העסקה ולקבל החזר כספי מכוח דיני החוזים. כלומר, עשויה להיות לך עילה לבטל את ההתקשרות שלא מכוח חוק הגנת הצרכן.

מקווה שהצלחתי לסייע,

הרבה הצלחה!

שלום,

על פניו, סיכויי הביטול נמוכים, שכן מאז ההרשמה חלפו כבר יותר מ-14 ימים. כמו כן, מאחר שמתכונת הלימוד באמצעות זום הייתה ככול הנראה ידועה מראש, קושי הלימוד במדיה זו לבדו אינו מהווה עילת "אי-התאמה" משפטית.

עם זאת, סוגיית העלויות הנסתרות שצצו לאחר מכן; ככל שמדובר בחיובים מהותיים שלא גולו מלכתחילה, עשויה לקום עילת ביטול.

שלום,

באופן כללי, נקבע בפסיקה כי דרישה של קבלן לחתום על ויתור רק כדי לקבל מפתח הינה פרקטיקה פסולה אשר לא תמנע מלהגיש תביעה בהמשך.

על אף האמור, אין לראות בכך תחליף לייעוץ משפטי, וחשוב שתיוועץ בעורך דין טרם ביצוע כל פעולה או חתימה על מסמך.

שלום,

שיפוץ מעין זה, המבוצע מכוח צו עירוני מחייב, אינו נחשב להרעת תנאים אלא להשבחה והטבה של המושכר.

שלום,

נשמע שישנה בעיתיות מובנית בהתנהלות זו.

ככול שתהא הפרה של החוזה והשיק יוצג לפרעון אזי ימומש 100% מהפיצוי, ולא 30%, זה מתאים לניסוח של "לפחות ב 30%..".

אמליץ לך להעזר בעורך דין.

שלום חיים,

פתיחת עסק להשכרת אופניים חשמליים שאינם עומדים בתקן (או למעשה להשכרה/מכירת כל מוצר שאינו עומד בתנאי הרגולציה) חושפת אותך לאחריות אישית מלאה במקרה של תאונה (פלילית ונזיקית).

אין לטופס "ויתור זכויות" כל תוקף משפטי בהקשרים אלו.

למיטב הבנתי גם לא תוכל לבטח כלים שאינם חוקיים למעשה.

מוצע כי תפנה לייעוץ פרטני עם עו"ד לבחינת כלל הנסיבות והסיכונים המשפטיים הכרוכים בהקמת העסק ובכלל.

בהצלחה

שלום מנשה,

משאלתך לא ברור האם דרשת מנותני השירות את החזרי המקדמות.

הזכאות להשבת המקדמות תלויה בהוראות ההסכמים הספציפיים ובחינת אופן חלוקת הסיכונים במסגרת ההסכמים.

ככל שאין הסכמים מפורשים, ניתן לטעון לחובת השבת המקדמות מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט ומכוח דיני חוזים כלליים.

בהצלחה

שלום

במקרה זה מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בתחום לצורך מתן ייעוץ משפטי ושליחת מכתב התראה לספק, כאשר ייתכן כי המכתב ייתר את ההליך המשפטי ויוביל להסכמות בשלב מוקדם תוך חיסכון יקר בזמן ובהוצאות.

שלום,

לא ברור מהשאלה באיזה סוג של תיקונים מדובר לפי החוזה - האם בתוך הדירה או ברכוש המשותף. מניסיוני, סביר יותר שהסכם השכירות מתייחס לתיקון ליקויים בדירה עצמה בלבד (כאשר יש גם לכך כללים שקבועים בחוק השכירות והשאילה, אך לא זו השאלה כרגע).

על פניו, האחריות לתשלום מוטלת על המשכיר.

שלום יהודית,

על המשכיר לשאת בעלויות שאינן הוצאות שוטפות יומיומיות (כמו למשל ניקיון שוטף, ביטוח וכיו"ב), זאת אלא אם קבוע אחרת במפורש בהסכם השכירות עליו חתמת.

בהצלחה