|
| 1. מאחר שהשיר שכתבת עלול להשפיל את אותה אישה, לעשותה מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע במשלח ידה וכדומה, הרי שהוא לשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. אבל:
2. אם תוכיח שהפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי, תידחה התביעה נגדך (ראה סעיף 14 לחוק). במקרה הנדון, על פני הדברים, מדובר בסכסוך רגיל בין שני אנשים, ועל כן העניין הציבורי שבו מוטל בספק.
3. הגנה חלופית שעשויה לעמוד לך היא הגנת תום הלב. כדי לזכות בה תצטרך להוכיח, שהפרסום נעשה באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק (למשל, כדי להגן על עניין אישי כשר שלך או של מי שהפרסום מופנה אליו), ושהוא לא חרג מהסביר באותן נסיבות. אבל בכך אין די. כי גם אם תשכיל להוכיח את שני הרכיבים האלה, עדיין לא תזכה בהגנה, אלא רק תעביר את נטל הראיה אל התובעת, והיא תוכל לסתור את חזקת תום לבך, אם היא תוכיח אחת משלוש החלופות שבסעיף 16 (ב) לחוק, לאמור:
(1) שמה שפרסמת לא היה אמת ולא האמנת באמיתותו; או:
(2) שמה שפרסמת לא היה אמת ולא נקטת אמצעים סבירים לבדוק אם הוא אמת, אם לאו; או:
(3) שהתכוונת לפגוע בה במידה גדולה ממה שסביר כדי להגן על הערכים המוגנים בסעיף 15 לחוק.
4. אתה אכן חשוף לתביעות מנשים נוספות באותו שם, אם ניסחת את השיר בכלליות, בלי שהובהר שהוא מכוון לאישה מסוימת. זאת מהטעם הפשוט, שהפרסום פגע, או עלול לפגוע, גם בהן.
שים לב, שלפי ההגדרה שבסעיף 1 לחוק, לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול לפגוע, ולא דווקא דבר שפגע, ולפי סעיף 7א לחוק, אין חובה להוכיח נזק בתביעה על לשון הרע (תביעת סכום שאינו עולה על 50,000 ש"ח, בהתאמה למדד ספטמבר 1998, או כפל הסכום אם הלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, פטורה מהוכחת נזק).
|