פורום דיני בנקאות

האם נושה בעל 2 חייבים  יכול לחתום איתם על הסדרים שסכומם ביחד גבוה מסכום החוב? כאשר מחוייבותו של הנושה היא לגבי כך שפרעון בפועל בלבד לא יחרוג מסכום החוב? 

או שהנושה לא יכול ואסור לו לחתום על הסדרים (גם אם בחלקם מותנים) שחורגים ביחד מסכום החוב? 

כלומר האם איסור החריגה מסכום החוב הוא לגבי ההסדר או אך ורק לגבי הפרעון בפועל כאשר ההסדר יכול לחרוג?

הבנק תבע יחד ולחוד בגין מינוס גדול בחשבון זוג פרוד, ככל שהבנק הפר את ההסכם וחובותיו כלפי האשה ,באשר הבנק פתח החשבון בעבור הזוג הנשוי דאז כחשבון משותף שלא לעסק,

וחרף זאת אפשר לאיש  משך שנים לנהל את העסק על שמו באותו חשבון, והיום בגין כך החשבון הגיע למצב בעייתי , מה הסעד שהאשה יכולה לבקש מביהמ"ש בגין כך?

האם האשה יכולה לבקש שבנסיבות על הבנק לגבות  את כיסוי המינוס רק מהבעל? 

מציינת שהעסק הוא רק על שם הבעל, אך לאשה מגיע לפחות חצי מהעסק, בין היתר, כנובע מהמאמץ המשותף. 

תודה רבה

במקרה בו בחשבון בנק משותף לבעל ואשה  מנוהל  עוסק מורשה להסעות שרשום רק על שם הבעל, ועוסק פטור או מורשה של האשה שעובדת כפסיכוטרפיסטית עצמאית. 

1. האם הבנק יכול להגדיר סוג לקוח כזה  כשותפות שאינה רשומה בין הבעל לאשה? 

או לא? 

2. במסמכי הבנק רשום לגבי מצב חשבון שזה חשבון מבוקר,האם זה מעיד על כך שבחשבון מנוהל עסק? כלומר האם חשבון שלא מנוהל בו עסק יכול להיות מוגדר במצב חשבון כחשבון מבוקר? 

תודה רבה

במסמך מהבנק שכותרתו: 

"פרטי ריבית מנהליים" בסוג לקוח רשום: 

"שותפות שאינה רשומה" 

1. האם זה אומר שהלקוח הוא לקוח עסקי?

2. מה זה שותפות שאינה רשומה? האם זה אומר שהלקוח הוא עסק המורכב משותפים? 

תודה רבה 

 לצורך ניהול העסק הרשום על שמי בלבד,  (אך זה עסק השייך בחלקו גם לאשתי בין היתר בגין מאמץ משותף), האם אני יכול לפתוח חשבון בנק פרטי לצורך עסקי, שיהיה רשום על שמי ושם אשתי כחשבון משותף? 

או שיש הגבלות או כללים כלשהם המונעים זאת? 

תודה רבה

הבנק החיל הסכמים וכללים של חשבון משותף של זוג נשוי,  על חשבון אחר שנפתח רק על שם הבעל לצורך קבלת הלוואת קורונה לעסק על שם הבעל בלבד,  אציין שאת ההלוואה לקח רק הבעל' והאשה היא רק ערבה להלוואה.

ככל שהבנק עשה זאת ללא אישור האשה-

האם זה חוקי? ולפי הכללים? או שהבנק היה צריך לקבל את אישור האשה לשם כך? 

מה הפר הבנק בעשותו כן? 

תודה רבה

לפני כחצי שנה אבא שלי נפטר.

אבא היה נהג מונית, אך את המספר שלו הוא מכר לפני שנים רבות ושכר מספר. לאבא לא היו נכסים. אפילו המונית היתה בליסינג והוא כל השנים חי בשכירות. התברר לי בדיעבד שאבא קיבל מבנק הפועלים הלוואה של 250 א' ש"ח.

הבנק העביר את התיק לגבייה למשרד עו"ד. הם הסבירו לי שכיורשת שלי אני חייבת לשלם והציעו לי לעשות הסדר פריסה של החוב ואף וויתרו לי על חלק ממנו במקום שיהיה נגדי הליכי הוצל"פ. 

לאחרונה שמעתי שכיוון שאבא לא השאיר כלום, אני לא חייבת בחובותיו. האם זה נכון? אם כן, מה אפשר לעשות בעניין?  

כשבנק תובע שניים ביחד ולחוד, על סכום מסויים , האם הבנק רשאי ללא אישור מנתבע א, להגיע להסדר עם נתבע ב ולפטור אותו מהתביעה  ואז לפצל את התביעה כך שהחבות כבר לא תהיה ביחד ולחוד? 

כי הבנתי שהחוק אוסר על פיצול תביעה ביחד ולחוד, מכאן שאם התובע פטר נתבע ב' וסגר כנגדו את התביעה ללא אישור נתבע א,  התובע כבר לא מנהל תביעה ביחד ולחוד כנגד נתבע א ומאחר ואסור לפצל תביעת ביחד ולחוד, ניתן לבקש לדחות את התביעה כי היא כבר לא רלוונטית . האם זה נכון? 

תודה רבה

תודה רבה

אשתי ואני פתחנו "חשבון משותף שאינו עסקי"  בשנת 2008.

אלא שבניגוד לכך, הבנק אפשר לאשתי לנהל את העסק שעל שמה בתוך החשבון המשותף הנ"ל שפתחנו. 

אשתי סרבה לבקשותיי לנהל את העסק בנפרד מהחשבון המשותף המשפחתי, ומאחר והיא זו שנהלה בלעדית את החשבון ואיימה עליי ופעל כנגדי כדי לאפשר לה לעשות מה שהיא רוצה, כך זה נשאר משך שנים.אשתי ניהלה בפועל בלעדית את החשבון ואת כל הפן הכלכלי של התא המשפחתי.

עתה אנו בהליכי גרושין ולכן לראשונה בדקתי מה קורה בחשבון וגיליתי שהיו לה הוצאות עסק רבות וגבוהות שהכניסו את החשבון למינוס גדול. ושמנגד ההכנסות שהכניסה לחשבון לא תואמות את ההוצאות הגבוהות.

הבנק דורש בתביעה לביהמש ממני וממנה ביחד ולחוד לשלם את המינוס הגדול.

האם טענתי כי בגלל שהבנק ניהל בפועל בחשבון המשפחתי שנועד שלא לצורך עסקי את העסק על שם אשתי, נגרם המינוס הגדול בחשבון, וכי אני לא צריך לשאת בתוצאות התנהלות לקויה של הבנק וברשלנותו - היא טענה שביהמש יתחשב בה? או שמותר לבנק לפתוח חשבון משותף שאינו עסקי ולאפשר בתוכו התנהלות של עסק? גם אם יש השלכות חמורות לכך.

תודה רבה

כתב התביעה של הבנק בלתי מעודכן כי לא סכומו לא הופחת בהתאם לסכום הסדר שהבנק הגיע עם אחד הנתבעים.

אני הנתבעת השניה,  האם ההגנה שלי יכולה להיות שמאחר שהבנק הגיע להסדר לגבי רוב הסכום ,3/4 הסכום, עם אחד הנתבעים, הרי שהתביעה הנוכחית  אינה ראלית מהווה תביעת סרק  ומבוקש להורות לבנק קרי לתובע לתקן את תביעתו בהתאם.

תודה רבה

הבנק תבע שניים ביחד וכל אחד לחוד. עם הנתבע הראשון הבנק הגיע להסדר כתוב שהוא ישלם חלק מהחוב ב60 תשלומים. 

הנתבע השני אמור להגיש כתב הגנה בתוך ימים אחדים, ככל שנתבע השני יבקש כעת מביהמש שיורה לבנק להגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם ליתרת החוב המעודכנת לאחר ההסדר עם הנתבע הראשון, האם זה יגרום לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה של הנתבע השני? או איך ניתן להשתמש בזה על מנת שזה יגרום לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה של הנתבע השני? 

תודה רבה

הבנק תבע שניים ביחד וכל אחד לחוד. עם הנתבע הראשון הבנק הגיע להסדר כתוב שהוא ישלם חלק מהחוב ב60 תשלומים. 

הנתבע השני אמור להגיש כתב הגנה תוך כמה ימים, האם ביכולתו של הנתבע השני לבקש מביהמש שיורה לבנק להגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם להסדר עם נתבע הראשון  (כך שסכום שהבנק תובע בכתב התביעה, יהיה סכום החוב פחות הסכום שהוסדר עם הנתבע הראשון).

ככל שהתשובה חיובית, האם בגין הוראת ביהמש על הגשת כתב תביעה מתוקן, ידחה מועד הגשת כתב ההגנה של  הנתבע השני?ויקבע מועד הגשת כתב הגנה חדש המתייחס למועד הגשת  כתב התביעה המתוקן? 

או איך כל העניין ישפיע על מועד הגשת כתב ההגנה של הנתבע השני?

תודה רבה

 בעל התנהג באופן אלים כלפי אשתו על מנת שתחתום לו ערבות על הלוואת קורונה שלקח. 

והאשה לבסוף נכנעה וחתמה לו ערבות.וכיום הבעל והאשה פרודים והבנק תבע את האשה על מנת שתשלם את סכום הערבות.

האם הנסיבות שבהן שהבעל התנהג באופן אלים ובגין כך נאלצה האשה לחתום על הערבות שלא רצתה לחתום עליה, מהווה טיעון משפטי שבית משפט בו הבנק תבע את הערבה , מתחשב בו בבוחנו האם יש לפטור את הערבה  מהערבות באופן מלא או חלקי?  

תודה רבה

בסעיף 5 (א) לחוק הערבות רשום כך: 

" הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב." 

הבנק הלווה ללווה 100,000 ש"ח והחתים ערב שאינו מוגן או יחיד אלא ערב רגיל, ונשאר להחזיר בהלוואה 80,000 ש"ח.

הבנק עשה הסדר עם הלווה שישלם 60,000 ש"ח. והבנק מנסה להחתים את הערב על 20,000 ש"ח שנותרו.  האם בנסיבות ניסיון הבנק לגבות מהערב לא מהווה הפרה של הסעיף שצוטט לעיל?

האם בנסיבות שתוארו  זה נחשב שהבנק הקטין את החיוב הנערב?  כי עשה איתו הסדר על פחות מסכום החוב?  ואם זה נחשב הקטנת הסכום הנערב, אז האם נכון שהבנק מנוע מלגבות את סכום ההקטנה מהערב וזאת לנוכח הסעיף שצוטט לעיל? 

אודה מאוד להסבר. מה כוונת הסעיף שצוטט והאם בנסיבות שתארתי, הסעיף המצוטט מאפשר או לא מאפשר, לגבות מהערב את חלק מסכום ההלוואה שאותו לא גובים מהלווה עצמו? 

תודה רבה

הבנק תבע ב2 תביעות אחת על מינוס והשניה על הלוואה אותי ואת פרודי שנינו יחד וכל אחד לחוד.

הבנק הגיע להסדר לגבי חלק מכספי שתי התביעות עם פרודי. ככל שלא יגיע איתי להסדר על יתר הכספים, האם המשך התביעה שכנגדי חייב שתתנהל רק על יתרת הכספים ולא על יותר מזה? או שהבנק יכול לתבוע אותי על מלוא סכומי התביעה למרות שחלק מסכומים אלה נסגרו בהסדר מול פרודי? 

תודה רבה

מה זה אומר חשבונות קשורים? 

יש לי ולפרודי מינוס בחשבון עו"ש משותף, והלוואת קורונה שלקח פרודי  עם חשבון ספציפי להלוואה זו, כאשר אני ערבה להלוואה.

הבנק תבע אותי הן בגין המינוס והן בגין היותי ערבה להלוואת קורונה.

יש פה שתי מספרי תביעה נפרדים, והצעה להסדר הכוללת את שני העניינים/ התביעות ביחד מצד הבנק. 

בקשתי מהבנק לקיים את הצעתם להסדר בתביעה הראשונה לגבי המינוס  ושאודיע להם לגבי התביעה שניה בגין הלוואת הקורונה בהמשך ....

אך הבנק ענה לי ששני החשבונות קשורים. ושאי אפשר להגיע להסדר רק בחשבון אחד.

מציינת שעל החשבון בגין הלוואת הקורונה רשום רק פרודי ואני בכלל לא רשומה עליו.

אז האם הבנק צודק שהחשבונות קשורים ושלא ניתן לקיים הסדר רק לגבי חשבון אחד?

תודה רבה