| בועז שלום,
שאלת שאלה שהתשובה לה הוא מורכבת מאוד ועוסקת בין הניגוד המובנה בין חובות הבנקים לפי סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), היא החובה לתת שירותים בנקאיים שנקבעו שם, לבין חובותיהם לפי חוק איסור הלבנת הון וחקיקת המשנה שלו, המחייבות אותם למנוע כניסה למערכת הבנקאות של כספים שחשודים כהלבנת הון, מימון טרור וכו', והעובדה שבדרך כלל בקריפטו, לא ידוע מקור הכספים.
נראה גם שבתי המשפט המחוזיים מתלבטים בסוגיה וניתנו מספר פסקי דין בנושא, אך טרם נקבעה הלכה מחייבת. הכללים שנקבעו עד עתה בפסיקה (כולל פסק דין מלפני כחודש) הם שככלל אסור לבנק לקבוע מדיניות גורפת בנושא ועליו לבחון כל מקרה לגופו בהתאם למדיניותו ולעבודות הרלבנטיות. עוד נקבע שעל הלקוח להיות תם לב ביחסיו עם הבנק ולא לנסות להערים עליו, למשל בניסיון להסתיר את מקור הכסף, אחרת עלול להיות משבר אמון, שהוא כשלעצמו, סיבה טובה מאוד עבור בנק לסרב להמשיך לעבוד עם הלקוח.
נראה שכל הבנקים מחמירים בנושא זה, גם בשל הסנקציות הקשות הקבועות בחקיקה במקרה של הפרת הוראות חוק איסור הלבנת הון.
לכן, ובשים לב גם לכך שיש מספר שיטות סחר במטבעות קריפטו והעבודות שונות מקרה למקרה, מומלץ לבחון כל מקרה באמצעות קבלת ייעוץ מקצועי מעו"ד שעוסק בנושא, רצוי טרם כל פעולה שהיא, שעלולה לעתים להתברר כבלתי הפיכה לנושא.
אני מקווה שעלה בידי לסייע.
בברכה,
אסף מירוז, עו"ד
מנהל פורום דיני בנקאות
מרכז עזריאלי, המגדל המשולש, ק"28, דרך מנחם בגין 132/3 תל אביב
טלפון: 03-7266966 ; מייל: amerozlaw@gmail.com
|