|
| מה המשקל שיש להגדרה המילולית של התפקיד, במסגרת חוזה להסכם יעוץ מתמשך, למשל יועצת פרסום, יועצת מדיה דיגיטלית, יועצת שירותי לקוחות, וכו', האם להגדרה עצמה יש משמעות, במידה והחברה שמקבלת את השרות לא מרוצה, וזה מגיע לכדי תביעה. מה קובע, הם הפעולות שלי כיועצת, למשל כפי שיש ומוגדרות בתוך החוזה, הגדרה בתוך ההסכם, סעיף הגדרת החוזה בתפקיד, יועצת מדיה דיגטלית,
ואז סעיף נוסף המפרט, את אופי הפעולות במדויק: מעקב והכנה של הודעות לאפליקציות חברתיות, העלאת תכנים, מעקב תגובות.נקודה.
אם זה מפורט, וזה למעשה מהווה את התוכן הפנימי של הגדרת התפקיד, האם זה מגביל את התביעה לעניין המפורט בחוזה? או שמבחינה משפטית יכולים התובעים להביא הגדרות רחבות יותר,למשל אם נוצרו במהלך הזמן, מעבר למה שמפורט בחוזה במדויק, פעולות עזרה שנעשו מתוך רצון טוב לעזור ולתמוך? ואינן מתחייבות מהמפורט במפורש בחוזה.
כמו כן, איך בית המשפט יתייחס לתביעה, יגביל את המסגרת לדיון, רק לפי המוגדר בחוזה עם הפרוט, הפרוט שהוא ממש אופיו המוגדר של התפקיד?
או יקשיב לכל ההיסטוריה אבל בשורה התחתונה, יפסוק בצמוד למוגדר בחוזה, כלומר, הפרה של החוזה יכולה להיות ותיהיה רק אם מה שכתוב הופר.
זה מה שנראה לי הגיוני, שניתן לתבוע רק על מה שמוגדר בפעולות התפקיד שהוגדרו בחוזה במפורש.
האם נתבעת צריכה להצמד למה שמוגדר בחוזה, אם מתייחסים להפרה, או עקרונית יש חובה לענות על כל טענה בתביעה, זה נראה לי להסתבך ללא סיבה. אן עקרונית ניתן להשיב, זה לא מה שמוגדר בהסכם במפורש?
|