פורום פלילי

פונה יקר, כל אדם הנחשד בביצוע עבירה פלילית זכאי להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתו- מדובר באחת מהזכויות הכי בסיסיות והחשובות שיש לכל חשוד. ככל ואתה ביקשת להתייעץ עם עו"ד והחוקר סירב לך ולחץ עליך להודות בדברים שלא עשית- הרי שמדובר באירוע חמור המצריך בירור רציני. לעניין תביעה אזרחית כנגד המשטרה בנושא- יש להתייעץ עם פורום דיני נזיקין

מקווה שהייתי לך לעזר

עו"ד יקר, כפי שאתה מציין בכותרת לשאלתך, הרי בשלב הראשון אתה אמור להשיג את חומר הראיות בתיק וזאת על מנת שתוכל להגיש בקשה משפטית מסוגרת לראש מחלקת החקירות לשינוי עילת סגירה להעדר אשמה. בשלב בו אתה מצוי, אתה לא צריך להיפגש עם קצין החקירות כאם למלא טופס בקשה לעיון בתיק החקירה עם פרטי התיק, סיבת הבקשה ויפוי כח מהלקוח- את הטופס אתה מגיש לאחד מהחוקרים התורנים ( היכן שמוסרים תלונות ) ובהמשך יודיעו לך להגיע לקבל את חומר הראיות בתיק. מקווה שהייתי לך לעזר

רונן יקר, ככל ונחקרת בגין עבירה של הפצת סרטון בעל אופי מיני של קטין, הרי שמדובר בעבירת פשע שאינה נמחקת אוטומטית. עצתי לך היא ראשית, לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש לעיין ברישום המשטרתי שלך ( אתה זכאי לעיין בחינם במידע הזה ) - ככל והרישום עדיין מופיע, ניתן להגיש בקשה למחיקת הרישום המשטרתי בהתאם לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים ( אמות מידה לביטול רישומי משטרה ) -2009 . המלצתי לך להיעזר במקרה כזה בעו"ד בעל ניסיון בתחום. אשמח להיות לך לעזר

פונה יקר- סעיף 288 לחוק העונשין שכותרתו- " העלבת עובד ציבור קובע":. המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים."- יחד עם זאת, מדובר בעונש המקסימלי ולאור פסקי דין שונים בנושא זה - לא ממהרים להגיש כתבי אישום ובטח שלא להרשיע בגין כל אמירה מעליבה הנאמרת לשוטר/עובד ציבור אחר. ממליץ לך לקרוא את פס"ד ברע"פ 229/12 בעניינו של צבי כהן ודנ"פ 7383/08 אונגרפלד- מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, בהחלט ייתכן בהתאם לנסיבות המקרה , שאינם מפורטים בשאלתך, שאף אתה תמצא עצור המובא אחר כבוד לחקירה משטרתית בנושא. למשל אם אתה חושד שבמחסן המשותף לך ולשכן הוא הקים מעבדה לגידול קנאביס, הרי שאתה עלול למצוא עצמך חשוד בהחזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן בהתאם לסעיף 9(א) לפקודת הסמים המסוכנים הקובע: " המחזיק חצרים לא ירשה להשתמש בהם לשם הכנת סם מסוכן, שימוש בו, מכירתו..." .עצתי לך לערוך פגישה מסודרת עם סניגור פלילי לשם קבלת ייעוץ מקיף התואם לנסיבות המקרה שלך בטרם תמצא עצמך מסתבך שלא מדעתך ורצונך בפלילים

פונה יקר, נזק מכוון ע"י אדם המסוכסך עמך המשחית לך עציצים ואדניות יכול להיחשב לעבירה פלילית של היזק בזדון בהתאם לסעיף 452 לחוק העונשין : " ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין , דינו- מאסר שלוש שנים..."

שלמה יקר, ככל וחבר ועד הבית מועל בכספי הדיירים של הבניין הרי שהוא עובר עבירות פליליות, דוגמת גניבה, גניבה ע"י מורשה, קבלת דבר בתחבולה ועוד ואין שום מניעה מלהגיש כנגדו תלונה מסודרת במשטרה תוך צירוף הראיות שיש לך בנושא.

מקווה שהייתי לך לעזר

היי שניר ותודה על הפניה,

הציטוטים שרשמת מהווים איומים, וככל שיש לך הקלטות שלהם הרי שסביר שיפתחו לו תיק בחשד לאיומים ולאחר מכן יזמנו אותו לחקירה.

קשה לצפות כיצד יתפתח התיק והאם יחליטו להגיש כתב אישום מאחר שישנם מספר קריטריונים וביניהם עברו הפלילי.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

שחר לדובסקי, עו"ד

היי חי ותודה על הפניה,

חקירה באזהרה במשטרה משמעותה שיפתח כנגד החשוד תיק פלילי ויש לכך השלכות על חייו של האדם ומעבר לכך החקירה עצמה עשויה לגרום לו לטלטלה.

במקרים מסוימים המשטרה יכולה להחליט לגנוז את התיק גם מבלי לחקור חשוד, כך למשל במקרים בהם מדובר בתלונה קנטרנית או שאין מדובר בעבירה פלילית (אדם הטוען שאחר קילל אותו) או שהתשתית הראייתית דלה (לא ידוע מי החשוד).

אנחנו כאן עבורך לשאלות נוספות.

שחר לדובסקי, עו"ד

היי משה ותודה על הפניה,

אין איסור להקליט עו"ד.

כאמור בשאלתך, האיסור הוא של עו"ד להקליט עו"ד אחר וגם זה רק במסגרת כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

אנחנו כאן לכל שאלה נוספת.

שחר לדובסקי, עו"ד

היי אלירן

אתה אכן יכול להגיש כנגדו תלונה במשטרה.

האם יש לך פרטים של אותו אדם או האם למשטרה תהיה דרך לברר אותם (למשל אם שילם במסעדה בכרטיס אשראי).

האם הוא נראה היטב בסרטון מצלמות האבטחה וכך ניתן לזהות אותו?

כמו כן לסרטוני מצלמות האבטחה יש משקל משמעותי במקרה הזה כי גם ההתנהגות כלפיך עשויה להיות מאיימת. תבדוק אם יש לך דרך שהמסעדה תשמור את הסרטונים עד שהמשטרה תתחיל לחקור ( בדרך כלל מצלמות האבטחה נשמרות לזמן מוגבל).

ככל שתגיש תלונה המשטרה תחקור אם יש כאן "קייס" ותפעל בהתאם לנסיבות.

בהצלחה,

שחר לדובסקי

היי שלמה ותודה על השאלה,

אין מספיק פרטים, אבל בעיקרון בתנאים מסוימים למשטרה יש זכות לפרוץ דלת של דירת מגורים, אגב צו מעצר או חיפוש, אך הדבר תלוי נסיבות.

למשל, אם משטרה מגיעה לעצור אדם בדירתו ולאחר שהם דופקים בדלת הם שומעים רעשים שיכולים להיות שמשמעותם העלמת ראיות, אז למשטרה מותר להיכנס בכוח אל הדירה.

יש לעשות הבחנה בין משמעות פריצת הדלת לעניין הפלילי, לבין האפשרות לתבוע את המשטרה על הנזק שנגרם אבל כאמור אין מספיק נתונים בשאלה.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

שחר לדובסקי

היי יוסי ותודה על השאלה,

לא פירטת על מה הדוחות המנהליים, אבל בכל מקרה צא מנקודת הנחה שלמשטרה יש גישה למידע הזה.

למשל אם מדובר בדוח על שימוש בסמים, אז ודאי שלא הייתי משקר לגביי שימוש קודם בסמים.

יחד עם זאת, השפעה של דוחות מנהליים בכל הנוגע לגיוס למשטרה אמור להיות מינורי.

בכל אופן - מבחינה רשמית אין לך "עבר פלילי" וכמובן שאם תישאל זו צריכה להיות התשובה (שוב, אם הדוחות הם על שימוש בסמים וישאלו אותך על שימוש בסמים קח בחשבון שיש להם את הנתונים).

שיהיה בהצלחה

יעל יקרה, רבים יודעים, כי בהתאם לחוק האזנת סתר- אם את צד לשיחה אין מדובר בהאזנת סתר - אך לא רבים יודעים כי בהתאם לסעיף 3 לאותו חוק : " האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג."- כך שאם ההקלטה של השיחה לא נופלת לגדר סעיף 3 אין בעיה להקליט. יחד עם זאת, כשמכשיר הטלפון מקליט אוטומטית את כל השיחות, הרי מטבע הדברים יכול והשיחה תיכנס לאחד האיסורים של סעיף 3 וייתכן שעל רקע סעיף 3 הופסקה האפשרות להקלטת שיחות באופן מובנה בנייד ( הגם שמדובר בהשערה שלי בלבד ) מקווה שסייעתי לך

תמר יקרה, הקלטת שיחה שאת צד לה אינה נחשבת האזנת סתר ולכאורה אם לא נכנסת לאחד האיסורים שמנויים בסעיף 3 לחוק האזנת סתר או לאחד החריגים בחוק הגנת הפרטיות הרי שהדבר מותר. יחד עם זאת, צריכה להיות לך סיבה טובה מאוד להקלטה, שכן אף אם היא לא נועדה לגרום נזק לקצינת המבחן, מדובר בסופו של דבר במפגש שבמהותו הוא גם מפגש טיפולי /אבחוני והקלטת קצינת המבחן ללא ידיעתה והסכמתה עלולה להסב לך נזק חמור במערכת היחסים עימה. לשם הנוחות רצ"ב סעיף 3 לחוק האזנת סתר הקובע כי : " האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג." מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, הצבת מיקרופון רגיש על המרפסת שיכול להקליט שיחות של אחרים מהווה האזנת סתר בהתאם להגדרה של חוק האזנת סתר : " האזנה" – האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר"- בהתאם לסעיף 2. (א) לחוק האזנת סתר :" המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים."- כמובן, שכדאי לברר עימו האם האזנה היא כדין. בנוסף, אף צילום של הזולת , אם הוא לא נכנס לגדר ההגנות של חוק הגנת הפרטיות יכול להוות עבירה פלילית. כך שהייתי מברר עם השכן מה מטרת הצבת המצלמה עם המקרופון והאם יש לו על כך היתרים- ככל והוא לא מוכן לתת לך מענה או שהמענה לא מספק תשובה המניחה את דעתך אפשר לנסות להגיש כנגדו תלונה במשטרה וייתכן שאף קמה לך עילת תביעת נזיקין כנגדו ( דבר שאתה יכול להתייעץ לגביו בפורום דיני נזיקין ) מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, בהתאם להוראות סעיף 51 י'1 לחוק העונשין- אתה יכול לקבל קיצור של 6 שבועות במקרה שלך וזאת אם המפקח עליך אישר כי ביצעת את עבודות השירות עד עתה כנדרש וקצין המבחן שלך אישר, כי אתה עומד בתנאי התוכנית שנקבעה לך . כל פתרון אחר הוא לא ממש אפשרי , שכן המרת עבודות השירות בעונש אחר ( אם אתה לא מתכוון כמובן לריצוי מאסר בפועל במקום ) מצריכה הגשת ערעור על גזר הדין שלך ובקשה לעיכוב ביצוע העונש ( אך מועד הערעור חלף מזמן )- אופציה שנייה היא חנינה אך סד הזמנים שלך קצר מידי בשביל הגשת חנינה והחלטה בה. כך שהייתי מתמקד במקומך על האפשרות לקבל קיצור של מאסרך בהתאם להוראות החוק שציינתי . מקווה שהייתי לך לעזר

שמעון שלום ותודה על השאלה.

ככל שאני מבין משאלתך התקיים שימוע במסגרתו הציעו לך הסדר טיעון (במסגרתו אתה תודה בכתב אישום מוסכם) וערכו איתך הסכם עליו חתמת.

בעיקרון, כל עוד לא הודית והורשעת בפני שופט, אתה יכול להתחרט (לעיתי נדירות גם אם הודית בפני שופט), מומלץ לעדכן על כך מראש את התביעות\הפרקליטות.

לגביי שימוע -השימוע נערך ללא נוכחות החשוד - חלק מהפעמים בכתב בלבד ובחלק בפגישה של עוה"ד עם המדינה.

על פניו עולה שהליך השימוע מוצה אבל יש לך את האפשרות לשלוח טיעונים בכתב - מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

היי שאול ותודה על השאלה.

כאשר בית המשפט צריך לגזור את עונשו של נאשם הוא צריך תחילה לקבוע מהו "מתחם העונש ההולם" - דהיינו, מקריאה של כתב האישום בלבד מה המתחם העונש הראוי שיש לגזור על אדם. למשל, על עבירה של גניבת רכב בית המשפט יכול לקבוע מתחם של 10 - 20 חודשי מאסר.

לאחר מכן עליו להחליט היכן למקם את הנאשם בתוך המתחם וזה גם יהיה העונש של הנאשם.

בסעיף 40יא לחוק העונשין ישנה רשימה של נסיבות שעל בית המשפט להתחשב בהן ובין היתר ישנם גם "הפגיעה של העונש בנאשם", "הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם" והנזק שייגרם לנאשם מהרשעתו.

יחד עם זאת, נתונים אלה יובאו בחשבון בתוך המתחם. ייתכנו מקרים (נדירים) בהם מצב רפואי קשה עשוי להוביל לחריגה לקולא אל מתחת למתחם העונש שנקבע.

אנחנו כאן לשאלות נוספות.

בברכה,

שחר לדובסקי

שוב שלום,

למיטב ידיעתי לאזרח סקרן אין אפשרות לקבל פרטים כמו מספר התיק ומועדי דיון מבלי לדעת את פרטי התיק.

יחד עם זאת, ההליך הפלילי פומבי ואתה יכול ללכת לאולם בית המשפט ולראות את הדיונים ואת מספרי התיקים. ככל שמדובר בתיק תקשורתי פעמים רבות מעדכנים מראש על מועד הדיון.

באתר "נט המשפט" תוכל לראות את רשימת הדיונים שקבועים לכל שופט.

בדרך כלל גם לא תוכל לדעת מראש מה בדיוק הולך להיות בדיון ( האם מדובר בדיון טכני או הצגת הסדר).

לגביי דיון של הצגת הסדר - בשלב הזה הצדדים מציגים את כתב האישום שבו הנאשם יודה, ומה העונש או התנאים להסדר. בדיון לאחר מכן שלב "הטיעונים לעונש" כל צד ינמק את העתירה העונשית שהוא מבקש מבית המשפט.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

צבי יקר, ראשית חשוב לדעת שבהתאם לסעיף 15 לחוק העונשין, דיני העונשין של מדינת ישראל חלים גם על עבירות שבוצעו בחו"ל ושנעברו בידי אדם שהיה בשעת ביצוע העבירה אזרח ישראלי . במקרה שלך, למעשה הזיוף כנראה בכלל נעשה בארץ ונשלח מהארץ לחו"ל כך שבכל מקרה כל העבירות של הזיוף ,שימוש במסמך מזויף ובידוי ראיות נעברו בישראל ורק העבירה של ניסיון לשבש מהלכי משפט וניסיון לקבל דבר במרמה נעברו בחו"ל. כך שאין שום בעיה להגיש על כך תלונה במשטרת ישראל עם האישור מהפסיכיאטר שהמסמך מזויף . מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקרה, ראשית בדקתי בגוגל וראיתי שמעריכים את אחוז האסירים החפים מפשע ב 5% וגם זה לא נתון מדוייק, שכן אם אכן ישנה הוכחה שהאסיר הוא חף מפשע- הרי שניתן היה לשחררו במשפט חוזר למשל. בכל מקרה בסופו של דבר על מנת שבכלל יפתח כנגדך תיק פלילי, מישהו צריך להגיש עלייך תלונה ולבסס אותה בראיות. כך שאם אנחנו חוששים מתלונות שקריות, עדיף פשוט להשתדל לנהוג בדרך ארץ ולא להסתכסך קשות עם אנשים באופן שיגרום להם להגיש תלונה שקרית במשטרה כנגדך. ובכל מקרה הסתייעות בסניגור פלילי בטרם חקירה עשויה לחשוף בקלות את התלונה השקרית והמניע לה. מקווה שהייתי לך לעזר וקצת הקלתי על החרדה

שלום רב ותודה על הפניה,

בעיקרון הדיונים בבתי המשפט פומביים ויש זכות לציבור להיכנס ולהיות בקהל למעט חריגים, למשל דיון בעניינם של קטינים.

יחד עם זאת, אין לאדם שאינו קשור לתיק זכות לקבל את פרוטוקול הדיון, ובדרך כלל הם גם לא מפורסמים.

ישנם מאגרים משפטיים (למשל נבו, פסק דין, תקדין וכו) אשר מפרסמים גזרי דין והחלטות של בתי המשפט.

באתר נט המשפט ניתן לעקוב אחר מועדי דיון בבתי משפט השונים, אולם על מנת לאתר תיק ספציפי תצטרך לדעת לכל הפחות את מועד הדיון והשופט או את מספר התיק.

גם אם התיק יסתיים בעסקת טיעון הרי שיש לך את הזכות (התיאורטית) להיות נוכח בדיון.

בהצלחה,

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, ביום 25.9.25 התייחסתי בהרחבה לסוגיית חובות הסניגור לפני הלכת אשקר. בפסק הדין בעניין וחנון רע"פ 2675/13 לא הייתה כלל התייחסות לסוגיה שאתה מעלה- כאם נקבע כי אדם אשר נקבע לגביו כי הוא חוסה תחת סעיף 34ח' לחוק העונשין - סייג אי שפיות הדעת. הרי שלא נכון יהיה לסיים משפטו תחת הקביעה שהוא " לאו בר עונשין" אלא יש לזכותו. עוד חשוב להבין שבהתאם לפסק הדין בעניין פלוני ע"פ 5300/20 שניתן לאחר פסק הדין בעניין אשקר הרי שדרך המללך במקרה בו נאשם אינו כשיר דיונית בעת ניהול ההליך הפלילי וניתנה עליו חוות דעת פסיכיאטרית כי אף בעת המעשים המיוחסים לו הוא לא היה שפוי- היא בהפסקת ההליכים כנגדו והוצאת צו אשפוז או טיפול מרפאתי ורק במקרה בו מתקיימים ארבעת התנאים כולם המפורטים בפסק דין אשקר הוא יזוכה מאחריות פלילית. מקווה שסייעתי לך

רועי יקר, ראשית חשוב לדעת שאף אם בכוונת התביעה לעתור למאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות, היא מחויבת להודיע, כי קיימת אפשרות לפיה היא תבקש במאסר בפועל. ( ראה סעיף 15א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי ) . שנית, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי לרבות חולשה בראיות, ניתן לעיתים לשכנע את התביעה לתקן מכתב האישום ולהגיע להסכמה לעונש קל בהרבה. ולבסוף, בסופו של דבר בית המשפט גוזר את הדין ואין הכרח שתועדף דווקא עתירת התביעה על פני עתירת ההגנה- הכל תלוי בטיב הנימוקים וביסוסם ע"י הצדדים. מקווה שהייתי לך לעזר