פורום בתי משפט

ככל שמדובר בבית דין פרטי הדן מכוח שטר בוררות או הסכם בוררות תקף, לא ניתן בדרך כלל להפסיק את ההליך באופן חד־צדדי ולהתחיל אותו מחדש בבית המשפט. גם העובדה שההליך נמשך יותר משנתיים אינה מסיימת את הבוררות באופן אוטומטי. יש לבדוק את שטר הבוררות, כללי בית הדין, הארכות שניתנו, מקור העיכובים והאם נמסרה הסתייגות בכתב בעניין המועד למתן הפסק.

כאשר התנהלות הבורר גורמת לעינוי דין, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להעברת הבורר מתפקידו לפי סעיף 11(2) לחוק הבוררות. גם אם הבקשה מתקבלת, ברירת המחדל עשויה להיות מינוי בורר חליף; רק בנסיבות מיוחדות יורה בית המשפט שהסכסוך לא יוסיף להתברר בבוררות. בית הדין רשאי להציע פשרה, אך הסכם פשרה מחייב את הסכמת שני הצדדים.

הוצאה לפועל אינה מוסמכת להכריע למי שייכות הזכויות בגג. תחילה נדרש לקבל הכרעה שיפוטית או פסק בורר. פסק בורר אינו ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל מיד עם נתינתו: יש להגיש לבית המשפט בקשה לאישורו לפי סעיף 23 לחוק הבוררות. רק לאחר שבית המשפט אישר את הפסק והוא קיבל מעמד של פסק דין, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לשם אכיפתו.

כל עוד לא ניתן פסק בורר, יש לבחון פנייה מתאימה לבית המשפט המחוזי בעניין המשך הבוררות, ובמקרה הצורך גם בקשה לסעד זמני. מאחר שהתשובה תלויה בנוסח שטר הבוררות ובמסמכי רישום המקרקעין והבית המשותף, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני על בסיס המסמכים.

שאול שלום,

המענה לשאלה דורש בחינה של הסעיף המדובר ונוסחו המדויק יחד עם יתר הנסיבות לחתימת הסכם הגישור ונוסחו. לא ניתן להשיב ללא בחינה פרטנית של נסיבות העניין.

ככלל, הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין מחייב בראש ובראשונה את הצדדים לאותו הסכם וכך גם הוויתורים וההתחייבויות שנקבעו בו ולא אמור לחול כלפי "כולי עלמא" או צדדים שלישיים שאינם חלק מההסכם. אבל יתכן וסעיפים מסויימים או הסכם יחשב כחוזה לטובת צד שלישי ולכך עשויה להיות השלכה לשאלתך. כאמור- יש לבחון את הנוסח המלא של הסכם הגישור במסגרת ייעוץ פרטני לצורך מתן מענה למקרה הספציפי שלך.

בהצלחה רבה

יעקב שלום,

בהתאם לתקנות, אתה רשאי לשלוח שאלון הכולל שאלות "הנוגעות לעניין הנדון"- קרי- כאלו הנובעות ורלוונטיות לגדר המחלוקת.

הרלוונטיות נבדקת בהתאם לפלוגתאות העולות מכתבי הטענות- זו למעשה המסגרת.

אמנם ניתן לשאול בשאלון שאלות גם על עובדות שאינן העובדות הישירות שבמחלוקת, ובלבד שיש להן זיקה אמיתית לבירורה, מיקודה או לצמצום המחלוקת.

כלומר- במסגרת השאלות אין לשאול שאלות שאינן רלוונטיות למחלוקת, שאלות שכל תכליתן בדיקת מהימנות, מכבידות או טורדניות, או שאלות שעולות כדי "מסע דיג", או כאלה שהתשובות להן חוסות תחת חיסיון כזה או אחר. בנוסף, שאלות שמופנות לצד שלישי שאינו בעל דין בתיק- גם הן לא תותרנה.

שים לב שהשאלון לא אמור להיות תחליף לחקירה נגדית או לאפשר הכבדה או פגיעה לא מוצדקת בצד שכנגד, אלא מטרתו לסייע לבירור, מיקוד או צמצום של המחלוקות.

בנוסף, ספציפית בתביעת לשון הרע אסור להשתמש בשאלון, ככלי לשאול שאלות הנוגעות לעברו או אופיו של הנפגע, אלא בהתאם לתנאים בסעיף 22 לחוק איסור לשון הרע הקובעים ששאלה כזו תהיה מותרת רק כשהיא נוגעת ישירות ללשון הרע שבמחלוקת, או שבית המשפט התיר זאת.

בכל מקרה, ככלל, שאלון הוא לא המקום לשאלות שמטרתן הבלעדית היא תקיפת מהימנות, חיטוט כללי בעברו של הנפגע, הכבדה, הטרדה או "מסע דיג".

בהצלחה רבה

שלומית שלום,

תקנות סדר הדין האזרחי לא מחייבות בעלי דיון מיוצגים לקיים דיון מקדמי דווקא במפגש פרונטלי, ולכן להבנתי ניתן בנסיבות להסתפק בחילופי הודעות בדוא"ל ובשיחות ועידה, ובלבד שזה יגשים את תכלית ודרישות הליך הדיון המקדמי- כלומר, שזה יאפשר באמת לדון ושהתכתובת תגשים בפועל את מטרות הדיון המקדמי.

מניסיוני, ככלל, בתי המשפט לא מאוד אוכפים את החובה לקיים דיון מקדמי באופן מסוים ולעיתים מוגשות הודעות מאוד כלליות בעניין זה, לאחר שיחה טלפונית קצרה או זום בין הצדדים. עם זאת, זה לא אומר שבית המשפט לא יעשה זאת או יורה על אמצעי תקשורת שיגשים את תכלית הדיון המקדמי, ככל והצד השני יבקש זאת למשל.

בהצלחה

יוסי שלום,

מציעה שתבדוק זאת בפורום של דיני תעבורה/ הפלילי המצוי באתר, מאחר וזה לא הליך אזרחי ולכן סדרי הדין והכללים אחרים שם.

בהצלחה

שלום רב,

הוצאה לפועל.

בהצלחה

שלום רב,

בחוק איסור לשון הרע יש הגנה על מסמכים שהוגשו במסגרת הליך משפטי.

את יכולה לפנות לבימ"ש ולהוכיח שהם שיקרו ולבקש שיטילו עליהם הוצאות. לא בטוח שיעזור.

את יכולה גם להגיש תלונה במשטרה על תצהיר שקרי.

בהצלחה

שלום רב,

לא.

בהצלחה

שלום רב,

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור המחוזי

אפשר לבד, אך כדאי להיעזר בעורך דין.

בהצלחה

שלום רב,

להגיש כתב הגנה בכל מקרה.

כל עוד לא ניתנה החלטת בימ"ש הדוחה את המועד המועד הקבוע בדין הוא המועד להגשת כתב הגנה.

בהצלחה

שלום רב,

אין זכות קנויה.

בהצלחה

שלום רב,

למעשה זה לא ממש משנה כל עוד הוא חתם על אישור המסירה.

אם אתה לא מצליח ליצור דרך שבה הוא יחתום על המסמך אז לכתובת הרשומה במשרד הפנים.

בהצלחה

אורנית שלום,

הרעיון של סעיף 79א לחוק בתי המשפט- פסיקה על דרך הפשרה, היא שהסמכות של ביהמ"ש לעצם ההכרעה במנגנון הזה והיקפו- נובעת מהסכמת הצדדים לכך. כלומר- הצדדים הם שמקנים לביהמ"ש את הסמכות הזו והיקפה.

כאשר צדדים מסמיכים את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה לפי ס' 79א, ככלל- הם למעשה משחררים את ביהמ"ש מכללי הפרוצדורה, סדרי הדין הרגילים ודיני הראיות ומאפשרים לביהמ"ש לפסוק לפי שיקול דעתו ואף ללא הנמקה. במסגרת זו הסמכות המוקנית לביהמ"ש מאוד רחבה, ככל וזו לא מוגבלת מראש במסגרת ההסכמה שניתנת לפסיקה לפי 79א.

מאחר ופסיקה על דרך הפשרה משחררת את ביהמ"ש מכללי הפרוצדורה הרגילים, ביהמ"ש רשאי לפסוק על סמך טענות הצדדים שעמדו בפניו וגם יכול לבקש השלמות, וככלל- לא מחויב להגביל עצמו דווקא למסכת הראיות המקורית.

ככל שהצדדים מעוניינים להגביל את בית המשפט לחומר הקיים בלבד או להגדיר תנאים מסוימים להגשת חומרים נוספים- הם צריכים לעשות זאת באופן מפורש במסגרת ההסכמה הדיונית ל-79א.

מניסיוני, כדי להנות מהכלי הזה, כדאי לפחות להגביל את ההסמכה לפסיקה לפי 79א מבחינת סכומים - של מינימום ומקסימום.

בשורה תחתונה, לשאלתך- בפסיקה לפי 79א לחוק בתי המשפט, ככל והצדדים לא התנו במפורש בהסדר הדיוני ביניהם את האפשרות לקבל ראיות וחומרים חדשים, אזי ביהמ"ש אינו חייב להגביל עצמו לחומר המצוי בתיק בלבד, ולמעשה- אף לא נדרש לתת הנמקה להכרעה שייתן לפי סעיף 79א.

בהצלחה רבה

שניר שלום,

אני לגמרי מבינה את התחושה, אבל זה בהחלט מקובל שעוה"ד לפעמים ממליץ ללקוח שלא ידבר במהלך הדיון, במיוחד אם הוא מעריך שדברים שיאמרו עשויים לפגוע באינטרס של הלקוח, גם אם לא התכוון לכך.

ככלל, מאחר ואתה הלקוח- אתה רשאי לבחור ולבקש גם לדבר במהלך הדיון, קיימים שופטים שלא יאשרו את זה בנסיבות בהן אתה מיוצג לפחות לא בשלב הראשון של ההליך.

השאלה היותר חשובה היא- האם כדאי שתדבר באותו דיון לצורך הצלחת ההליך מבחינתך, מה שלא תמיד נכון, וכאן בהחלט רצוי לשמוע ולהבין מהם השיקולים העומדים מאחורי המלצת עורך הדין שלך, שאני מניחה שנשקלו.

ייתכן וההמלצה של עוה"ד נובעת מכך שהוא יודע שכל מה שאתה אומר בביהמ"ש נרשם בפרוטוקול ומשמעותו- הצהרה. לכן לפעמים בהחלט ראוי לשקול את הדברים שנאמרים ואם בכלל, בפרט אם לא נעשתה אי איזה הכנה מוקדמת וככל שלא מדובר בדיון הוכחות שנערכתם אליו כראוי.

שים לב שבכל מקרה, תהיה לך האפשרות להשמיע את דבריך בשלב ההוכחות- במסגרת תצהיר או בעדות בביהמ"ש.

בהצלחה רבה

דני שלום,

ככלל, אין צורך לצרף את השאלונים והמענה לתיק המוצגים כדי לעשות בהם שימוש בשלב ההוכחות.

מניסיוני, פעמים רבות אני עושה שימוש בתצהיר המענה לשאלונים דווקא בלי לצרף אותם לתיק המוצגים מראש, וזאת על מנת שאם יהיו סתירות בתשובות של עדים שאני חוקרת- אז אני אגיש זאת לבית המשפט, כמוצג המסומן במהלך חקירת העד בדיון ההוכחות. זו טאקטיקה מקובלת ומותרת כמובן.

בהצלחה רבה

בית המשפט לתביעות קטנות שולח את התביעה לצד השני, אבל לצורך כך עלייך להמציא את הכתובת המדוייקת לבית המשפט. עלייך, גם, לעקוב שאכן בוצעה מסירה, ואם בבית המשפט כתוב שלא הצליחו למסור אז את תצטרכי להמציא לנתבע.

שלום,

כן, פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה זה חוקתי.

בברכה

קובי שלום,

לפי הדין והפסיקה, הנטל הראשוני להוכיח כי בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה- שהוא המסמך הפותח את ההליך, מוטל על התובע.

שים לב שתקנה 162 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת במפורש שהמצאה באמצעי אלקטרוני (כמו הודעת SMS, וואטסאפ או דוא"ל) לא חלה על כתב תביעה או המסמך הראשון שמוגש בתיק, אלא אם כן ניתנה הסכמה אחרת בכתב של הנמען. לכן, ככלל- בהעדר הסכמה כזו בכתב, חובה לבצע את ההמצאה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

כשמדובר בכתב הטענות הראשון הפותח את ההליך- כלל ההמצאה גובר על כלל הידיעה. לכן, ידיעה על קיומו של הליך באמצעות הודעת SMS שלא ניתן היה להיכנס אליה או לצפות בתוכנה- לא מחליפה המצאה כדין.

לכן בנסיבות שאתה מתאר בשאלתך, נראה כי לא ניתן לראות בנתבע כמי שקיבל את ההודעה, ועל התובע נוטל הנטל להוכיח כי ביצע המצאה כדין של כתב התביעה (ובפרט של כתב התביעה המתוקן) במסירה פיזית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

בהצלחה רבה,

יצחק שלום,

בהתאם לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין)- פסק דין בעתירה מינהלית אמור להינתן בתום הדיון או סמוך לאחריו "ככל האפשר בנסיבות העניין" (ס' 17 לתקנות הנ"ל), והדין לא נוקב במספר ימים מוגדר או קשיח למתן פסק הדין.

(זאת להבדיל מהליך אזרחי רגיל, שם תקנות סדר הדין האזרחי קבעו מועד קצוב של לא יאוחר מ-90 ימים לאחר תום הדיון בהליך).

בהחלט סביר וניתן להניח שהעיכוב נובע מהעומס הרב הקיים באותו בית משפט או אצל אותו שופט/ת. מניסיוננו אכן מורגש בתקופה האחרונה קיומו של עומס חריג בבתי המשפט השונים.

אולי כדאי שתנסו להגיש שוב בקשה בה תבהירו את הדחיפות למתן החלטה בעניינכם.

למרות שיש לכם זכות להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בגין עיכוב ההחלטה, לא בטוחה אם ברמה המעשית, של זירוז מתן ההחלטה, יהיה בכך כדי לסייע.

בהצלחה רבה,

שלום רב,

העיר לוד נמצאת במחוז השיפוט של מחוז מרכז.

במחוז מרכז יש 6 בתי משפט לתביעות קטנות, וניתן לבחור להגיש בכל אחד מאותם בתי משפט. בתי המשפט לתביעות קטנות של מחוז מרכז ממוקמים ב; כפר סבא, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, ורמלה.

אפשר לבחור להגיש את התביעה הקטנה בכל אחד מ 6 בתי המשפט הללו.

בהצלחה

שלום רב,

ראשית המחיר סביר, מעט גבוה אבל בגדר גבולות הגזרה של המגשרים.

שנית השאלה לא כל כך מובנת אבל כל אחד מהצדדים יכול להציע מגשר, ואם צד אחד הציע מגשר והצד השני חושב שהמגשר לא אובייקטיבי אז ניתנת האפשרות לפסול את המגשר. בד"כ כשממנים מגשר שני הצדדים בוחרים בו יחדיו, וממילא שני הצדדים משלמים את שכ"ט.

שלומית שלום,

עקרונית, נתבע רשאי להגיש מספר בקשות לסילוק על הסף, אך לא בגין עילות שהיו ידועות לו מראש או כשאין כל שינוי בנסיבות שהיו בעת הגשת הבקשה הראשונה.

ככלל, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, טענות מקדמיות לסילוק על הסף צריך לפרט במסגרת כתב ההגנה, אך אפשר להגיש גם בקשה לסילוק על הסף עוד בטרם הגשת כתב ההגנה.

פיצול של בקשות סילוק והגשתן בזה אחר זה, ללא הצדקה, כאשר מדובר בעילות שהיו ידועות מראש וכשאין כל נימוק ענייני לכך, עשויה להוות שימוש לרעה בהליכי משפט בניגוד לחובת תום הלב הדיונית.

אמירה חד צדדית בבקשה לפיה הצד שכנגד שומר לעצמו את הזכות להגיש בקשות נוספות לא גוברת ולא יכולה לגבור על חובתו הדיונית לרכז את כל טענותיו ולנהוג בתום לב דיוני, ובית המשפט רשאי לדחות בקשות עוקבות שיוגשו בדרך זו.

בהצלחה רבה

שלום רב,

אם הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי, והתביעה נמחקה מסיבה כל שהיא והגשת תביעה חדשה הרי שהתביעה החדשה תידון בפני שופט בהתאם לחלוקה פנימית של בית המשפט. ייתכן שהמשפט יתנהל אצל אותו שופט וייתכן שלא.

אם הגשת בקשה לביטול פסק דין, כדי שידונו בתיק מחדש, אז התיק יידון אצל אותו שופט שנתן את פסק הדין.

שלום רב סול,

העקרון של מעשה בית דין הוא חזר ורחב. לא סביר שתוכלי להגיש הליך נוסף מכח אותה עילת תביעה. ככל ששווי המוצר מצדיק זאת יש לשקול לקבל ייעוץ פרטני לגופו של עניין.

שלום רב רז,

לשופט שדן בתיק שאתה צד לו - אתה לא פונה במכתב.

אם אתה מעוניין לפנות לשופט בכתב - אתה רשאי בנסיבות המתאימות להגיש בקשה בכתב. בקשה כאמור ככל שלא תדחה על הסף תועבר לתגובת הצד שכנגד.

המקום לפרט את טענותיך הוא בכתב התביעה או בכתב ההגנה - כתבי הטענות. ככל שאין בהם כדי לבטא את טענותיך בצורה טובה, ניתן לבקש רשות לתקן כתב טענות.

בדיון עצמו תוכל לשטוח טענותיך ולנסות לשכנע את השופט בצדקתך.

בהצלחה