מבחינת החוק יש רק שתי אפשרויות: או שיש סעיף יציא הדדי שבו למשכיר יש תקופת התראה של 90 יום ולשכור יש תקופת התראה של 60 יום, או שאין שום סעיף יציאה ואף אחד מהצדדים לא יכול להשתחרר מהחוזה למעט במקרה שהצד השני הפר אותו הפרה יסודית שלא תוקנה.
לדעתי בתי המשפט לא נתנו עד היום פסיקה ברורה שאומרת במקרה של סעיף יציאה לא חוקי מה קורה, האם בית המשפט יפרש את החוזה כאילו שיש בו סעיף יציאה חוקי, או כאילו שאין בו סעיף יציאה בכלל?

שלום

על פניו הסעיף עולה בקנה אחד עם סעיף 25יג  לחוק השכירות והשאילה:

25יג. (א) תניה בחוזה שכירות למגורים המאפשרת למשכיר לבטל את החוזה שלא בשל הפרתו בטלה, אלא אם כן קיימת גם לשוכר זכות ביטול כאמור.

(ב) המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים בהתאם לתניה כאמור בסעיף קטן (א), 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה בהתאם לתניה כאמור, 60 ימים מראש, לפחות.