פורום פלילי

טומי שלום ותודה על הפניה,

אין איסור בחוק על החזקת נונצ'אקו, גם מחוץ לבית (לצורך ההשוואה ישנו איסור על החזקת אגרופן וסכין).

בנסיבות שאתה מתאר - שימוש כחלק מאימון גופני - הרי שממילא מדובר במטרה כשרה.

בכל מקרה יש להתאמן באופן שלא ייפגע באחרים או יאיים עליהם.

בהצלחה באימון,

שחר לדובסקי

היי שגיא ותודה על הפניה,

בעיקרון, ברור שהמשטרה\התביעות\הפרקליטות יתחשבו ברצון המתלונן לסגור את התיק, אך זה עשוי להיות אחד השיקולים ואין לו וטו בעניין, שכן מערכת האכיפה מייצגת את האינטרס הציבורי ולא את המתלונן.

לדוגמה, אישה מתלוננת כנגד בעלה על תקיפה שגרמה לה לחבלה כלשהי ונניח שיש די ראיות (למשל האירוע מצולם). גם אם המתלוננת תחזור בה מתלונה יש סיכוי (גבוה) שיוגש כתב אישום; יצוין כי במקרה כזה עשויה להיות השפעה לעונש.

לעומת זאת, אם מדובר באירוע זניח בין שכנים, או אירוע שממילא התשתית הראייתית רעועה או מסתמכת בעירה על גרסת המתלונן, הרי שלרצונו של המתלונן עשויה להיות השפעה מכרעת בהחלטה האם להגיש כתב אישום.

אנחנו כאן לרשותך לשאלות נוספות.

בברכה,

שחר לדובסקי,

פונה יקר שלום,

באופן כללי המרשם הפלילי חסוי ולא ניתן להראותו למי שאינו מוסמך לכך.

יחס עם זאת, גורמי האכיפה (משטרה, שב"כ מוסד צה"ל וכו) הם בין הגורמים המוסמכים לעיין במרשם הפלילי של כל אזרח.

המשמעות היא שככל שתגיש מועמדות תהיה להם היכולת לבדוק את המרשם הפלילי שלך (ובאופן כללי מומלץ שלא לשקר בקשר לכך אם תישאל בריאיון).

אני לא יכול לדעת מה תהיה מידת ההשפעה של התיק הסגור בשיקולים אם לקבל אותך לעבודה.

ככל שאתה חושש שמא זה יסכל לך את אפשרות העבודה באותו גוף, אתה יכול להגיש בקשה לשינוי עילת גניזה.

בהצלחה!

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, כשאדם קם לתקוף אדם אחר בחמת זעם והוא נעצר ומוחזק ע"י צד שלישי- הרי שבהחלט ייתכן ומדובר בניסיון לתקוף ומכאן שמדובר בעבירה פלילית אשר ניתן להגיש בגינה תלונה במשטרה. בנוסף, הרבה מהאירועים של ניסיון תקיפה מלווים גם בהתבטאויות מאיימות וגם על כך ניתן להגיש תלונה בגין איומים. מקווה שהייתי לך לעזר

שלום רב,

משאלתך אני מסיק כי לא "זכית" לטיפול ראוי בהגשת תלונה מקוונת.

למיטב ידיעתי וניסוני אכן למשטרה יש קושי לטפל בתלונות מקוונת, ולרוב כאשר אין אוזן קשבת אשר יודעת לכוון ולשאול את השאלות הנכונות בהגשת התלונה, אז העיקר יכול ל"התפספס" ומכאן הדרך לסגירת התיק עוד טרם נפתח, קצרה.

אני באופן אישי מעדיף תלונות שמוגשת באופן פרונטאלי בתחנת המשטרה כאשר יש יד מכוונת ששואלת את השאלות הרלוונטיות, יש תיעוד מסודר בגביית ההודעה, ויש מי שמנתב את הטיפול בתלונה.

מקווה שהייתי לך לעזר, לכל שאלה מוזמנת לפנות בשנית.

אדוארד שלום,

אכן ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה, אך קודם לכן צריך להגיש בקשה לצלם את חומר החקירה, ולטעון לגופן של ראיות ו/או העדרן.

אם כך ואם כך, הרצון של גרושתך יכול לסייע לבקשה, אך יש לעשות זאת במשורה ובזהירות הנדרשת, אחרת זה יכול רק להזיק.

מכל מקום מוזמן ליצור קשר טלפוני ואסביר לך בפירוט איך ומה ניתן לעשות כדי להביא לביטול הרישום.

בהצלחה בדרכך!

שלום שני ותודה על פנייתך,

כאשר אדם מגיש תלונה, היא נבחנת על ידי הפרקליטות\תביעות ביחד עם הראיות האחרות (כלל שישנן) בתיק.

ישנם מקרים שבהם המתלונן מגזים בכוונה - לפעמים מתוך נקמה או רצון לפגוע בפוגע או מתוך מחשבה כי ככה יתייחסו לתלונתו בכובד ראש. למשל, אישה שחוותה אירוע אלימות אחד עשויה להגיד במשטרה כי במשך תקופה היא חיה בפחד או באיומים וכדומה על מנת להעצים את האירוע.

המשמעות של "ניפוח" תלונה היא שככל שמתגלה שמדובר בשקר זה עשוי להשליך על הראיות בנוגע לכל האירועים, המתלונן עשוי להימצא לא מהימן והתביעות\פרקליטות עשויים שלא להגיש כתב אישום. אפילו הוגש כתב אישום והדבר יתגלה בבית המשפט, הדבר עשוי להוביל לזיכוי.

בכל הנוגע לשאלתך בדבר תום לב, הרי שמדובר בשאלה פילוסופית. בשורה התחתונה ככל שחזרת בך מהדברים הרי שצמצמת את הפגיעה בחשוד, ויחד עם זה ייתכן שזה ישפיע על התשתית הראייתית בנוגע לכל האירועים. דהיינו, אם הראיות הן גרסתך בלבד ייתכן שלא יוגש כתב אישום.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, חוק העונשין נותן מענה לשאלתך בסעיף 4 הקובע : " נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה- תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר דין יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה"- מכאן, שההתייחסות הפרקטית למצב נדיר זה אינה בהגשת בקשה למשפט חוזר או ארכה להגשת ערעור- אלא למשל אם אדם מרצה עונש מאסר בגין עבירה שבוטלה- יש לפנות מידית לשופט שנתן את גזר הדין ולבקשו להוציא פקודת שחרור לאסיר וכן לדאוג לביטול הרישום הפלילי הרלוונטי במרשם הפלילי.

שלום רב,

קשה מאד להגדיר "אוכלוסייה" בעייתית מבלי להיכנס לסטראוטיפים ודעות קדומות.

יחד עם זאת יש את אוכלוסיית "הרצידיוויסטים" אלו שביצעו עבירה, ולאחר מכן ביצעו שוב ושוב את אותן עבירות או עבירות חמורות יותר.

ויש את "הנורמטיביים", ללא עבר פלילי קודם, אשר מסתבכים לעיתיים בביצוע עבירות קלות ערך, ולעיתיים בעבירות חמורות ממש.

היי אראל תודה על פנייתך,

מדובר בעבירה פלילית של סחר בסמים וככל שתיתפס העונש עשוי להיות חמור, לרבות מאסר. על פי החוק, ניתן לייחס עבירה של סחר בסמים לכל אחד משרשרת אספקת הסם ללקוח.

באופן כללי לא מומלץ לבצע עבירות פליליות, ואת העבירה הזו בפרט.

לשאלתך, המשטרה יכולה לבצע מעקבים אך אלה נעשים כאשר ישנו מידע מודיעיני רלוונטי. למשל, יודעים שפלוני סוחר בסמים מביתו באמצעות שליח ואז בודקים מי הוא אותו שליח.

הרבה פעמים השליחים נתפסים בעקבות התנהגות חשודה בשטח, או על ידי סוכנים משטרתיים.

יצוין כי העובדה שתדווח על קבלת ההכנסות לא בהכרח תוביל להסרת החשד לסחר בסמים והכל שאלה של ראיות ומודעות (בקצרה, אם רוב העיסוק שלך הוא משלוחי סמים ו\או אתה יודע שמדובר בסמים - יוכלו להגיש כנגדך כתב אישום בגין סחר בסמים).

מקווה שעניתי על שאלתך.

אנחנו כאן לרשותך,

שחר לדובסקי, עו"ד

ש.ל שלום,

ראשית, מצער לשמוע.

שנית, אכן יהיה קשה מאד להוכיח דבר איומים כלפי שוטר במהלך הפגנה, אלא אם הכל תועד וצולם במצלמות גוף. יחד עם זאת ככל שהנך דובר אמת, אין לך ממה לחשוש.

באשר לרישום, יש לערוך הבחנה בין רישום משטרתי (תיק שנסגר במשטרה ולא הגיע לפתחו של ביהמ"ש), לבין רישום פלילי (תיק שהתנהל והתברר בבהמ"ש), כאשר האחרון בהחלט יכול להוות בעיה במספר לא מבוטל של מקומות תעסוקה.

הדרך היעילה ביותר לברר על אודות רישום כאמור, הוא לפנות לתחנת המשטרה הקרובה לביתך, ולבקש לברר על אודות רישומיך הפלילי.

בהצגת תעודות זהות יציגו בפנייך את מסך המחשב, ויאפשרו לך לעיין (מבלי להעתיק) ברישום בעניינך.

לאחר מכן אתה מוזמן ליצור קשר טלפוני, ואשמח להכווין ולהדריך כיצד כדאי לפעול לביטול הרישום ככל שקיים.

אסי שלום,

מדברייך נשמע שצריך תשובה מעמיקה יותר, מוזמן ליצור קשר טלפוני ואסייע בשמחה.

פונה יקר, כשבתיק חקירה קיימות מספיק ראיות להעמדה לדין פלילי התובע היה יכול בעבר או להגיש כתב אישום או לגנוז התיק בעילה של "  נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" ( = חוסר עניין לציבור ) . הרעיון שעומד מאוחרי ההסדר המותנה הוא שכחלק מסמכותה של התביעה לסגור תיק מחוסר עניין לציבור, היא תוכל לסגור תיק בתנאים שאם החשוד יעמוד בהם ימוצה העניין הציבורי באותו תיק ולא יהיה צורך להגיש כנגדו כתב אישום- כלומר, הרעיון הוא לאפשר באותם מקרי ביניים שבעבר היו מגישים בגינם כתב אישום (שכן לא היה נכון לגנוז התיק ללא כל סנקציה) , להימנע מהגשת כתב אישום על כך הכרוך בכך הן מבחינת העומס על המערכת והן בכל הכרוך בתיוג חשוד כעבריין כשניתן להימנע מכך בפתרון ביניים זה. מקווה שהייתי לך לעזר

עומר יקר, "ניפוח תלונה" ע"י הוספת הנזק וכו' מהווה עבירה פלילית של מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף, כסניגור 26 שנה אני יכול להגיד לך שלשקר אין רגליים ובסופו של דבר כשהשקר מתגלה הדבר פוגע באמינות התלונה כולה באופן שעלול להוביל לזיכוי החשוד עליו אתה מבקש להתלונן ואף לגניזת התלונה כולה ככל והשקר מתגלה לפני הגשת כתב האישום. מקווה שהייתי לך לעזר

בהתאם לפקודה, איומים עלולים להיחשב לעבירה פלילית. האיומים המילוליים שהושמעו על ידי השכן, כגון "אני אהרוג אותך ואת הילדים שלך", מהווים עבירה שעלולה להוביל להליך פלילי, אם יוכחו בראיות מתאימות.

לגבי ההשתמשות בסרטוני הווידאו שהושגו מפריצת מצלמות האבטחה של השכן, ישנם מספר סעיפים בחוק המגנים על פרטיות, במיוחד על פי חוק הגנת הפרטיות. פריצה וחדירה למערכת פרטית כדי להשיג ראיות עשויות להיחשב לעבירה פלילית בפני עצמה, ועל כן השגת הראיות בדרך זו עשויה להוביל לכך שהן לא יתקבלו כראיה חוקית בבית המשפט.

פונה יקר, אין שום מניעה לשופט הדן נאשם בגין מספר מקרי אינוס אשר התרחשו כלפי קורבנות שונים לגזור עונש שהוא מעל העונש המקסימלי הקבוע בחוק בגין כל מקרה בנפרד ובפועל ניתן גם למצוא פסקי דין כאלו, לרבות נאשמים שנגזר דינם בעבירות רצח למספר מאסרי עולם. בנוסף, ובניגוד לדעה הרווחת בציבור, אף אין מניעה לשופט שלום אשר לכאורה מוגבל לגזור עונשים של עד 7 שנות מאסר, לגזור עונש מאסר ארוך יותר אם הוא שופט נאשם בגין מספר אישומים שונים שאינם בגין אירוע אחד. מקווה שהייתי לך לעזר

הי רפי,

למרבה הצער לא. יחד עם זאת הייתי דורש החלטה מבית המשפט בהעדר תגובה.

ש.ב שלום,

בהתאם ללשון החוק, גם דחיפה קלה נחשבת כתקיפה, שכן סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר תקיפה כהפעלת כוח כנגד גוף במישרין או עקיפין בלא הסכמתו.

יחד עם זאת, הדבר תלוי בנסיבות ובחומרת המקרה. לא כל דחיפה קלה תיחשב לתקיפה שמצדיקה פתיחה בחקירה ובזבוז משאבים של משטרת ישראל.

מקווה שהייתי לך לעזר.

פונה יקר בהתאם להוראות סעיף 8א(א) לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, תשמ"ג-1983 "לא ימכור אדם מוצר עישון לקטין"- העובר על העבירה דינו קנס של אלפי שקלים.

שים לב, שאסור לכל אדם למכור סיגריות לקטין ולא רק למוכר בחנות המכולת/פיצוציה. מכאן שאם פקח יראה את הקטין מעביר לך כסף ואתה בתמורה מעביר לו חפיסת סיגריות - הרי שהוא יכול לקנוס אותך וזאת למרות שלמעשה לא עשית כל רווח אישי.

לקראת סיום אציין, כי לא סתם חוקק החוק כשמטרתו להגן על הקטינים מהנזקים של מוצרי העישון וסכנות ההתמכרות ולכן ההנחה שהקטין מספיק עצמאי להחליט על עצמו הינה בעייתית ואף לא מכבדת את הורי הקטין.

בהצלחה!

עמי שלום,

כדי לענות על השאלה צריך לערוך הבחנה האם מדובר במשחק מזל, או במשחק מיומנות. זה שיקול מרכזי שמבדיל בין משחקים חוקיים לבין משחקים אסורים.

במשחקים שאתה מתאר נראה שיש שילוב של מזל ומיומנות, ויש המצביעים על כך שמדובר במשחק שדורש יותר מיומנות מאשר מזל.

לפי עקרונות משפטיים, אם משחק כולל מרכיב משמעותי של מיומנות, הוא עשוי להיחשב כחוקי.

לפי החוק בישראל הימורים על משחקים אסורים, אולם ישנם חריגים, כמו למשל משחקי פוקר שבהם לא כל ההכנסות הן על בסיס "מזל" אלא על בסיס מיומנות של המשתתפים. כלומר, אם המשחק מסודר בצורה כזאת שלא מדובר בהימור נטו על מזל, ייתכן שלא יחשב כפעילות אסורה.

בעניין חוקיות הקמת מועדון - התשובה מורכבת:

מצד אחד - אם המועדון נפתח במסגרת חוקית, תחת פיקוח, ולפי התנאים שהוזכרו, לא צפויה להיות לך בעיה חוקית.

מהצד השני - חשוב לזכור שלא הכל נתון לשליטתך וידיעתך, ויש הרבה משתנים במשחק למשל; זהות השחקנים, הקפדה על הכללים, חוקיות פעילות המקום וכיוצא בזה.

בקשר לחוקיות הפעלת המקום - על המועדון לעומד בדרישות רגולטוריות אשר מאפשרות את פעילותו באופן חוקי.

מקווה שהיית לך לעזר.

יוני שלום,

בתשובה לשאלך- אכן, טענותייך מעלות תהיות לגבי חוקיות הטיפול ע"י הרשות, עם זאת הן לא שוללות בהכרח את החשדות נגדך בעבירת תקיפה אם אכן בוצעה (כמובן שכדי לענות באופן פרטני על המקרה הספציפי יש לבחון את הראיות בתיק ואת טענותיך).

עם זאת, עומדות בפנייך אפשרויות נוספות במסגרתן תוכל לפעול כגון: תביעה אזרחית על הפגיעה בעסק ובגופך, פנייה למח"ש לצורך חקירת אירוע האלימות כלפייך ופעולות בניגוד לחוק מצד המשטרה, תביעה אזרחית בגין אותן תלונות שווא שנטענו וכן הלאה...

לפנייה למח"ש יכולה להיות השפעה ישירה על ההליך הפלילי וההאשמות נגדך..

מקווה שתשובתי סייעה לך...

שבוע טוב ובהצלחה.

איל יקר, התשובה לשאלתך בשלילה! למעשה המושג של "העדר עניין לציבור" שהיה מטעה הוחלף ל " נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין " - בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס' 1.1 השיקולים המרכזיים לסגירת תיק בעילה זו הם : א. מידת חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה ב. היקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה. ג. שכיחות ההתנהגות העבריינית ( אם למשל מדובר ב"מכת מדינה" - תפחת ההצדקה שלא להעמיד לדין ) ד. האם מדובר בעבירה מתמשכת ( למשל בעבירות על חוק התכנון והבנייה עשויה ההחלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין להעניק במשתמע לגיטמציה להמשך ביצוע העבירה ) ה. משך הזמן בו בוצעה ההתנהגות העבריינית. ו. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה. ז. גילו או מצב בריאותו של החשוד ( גיל צעיר של החשוד או לחילופין גיל מבוגר כמו גם מצב בריאות יכולים לשמש כשיקול לאי העמדה לדין ) ח. עבר פלילי ( לרבות רישומים קודמים שנסגרו בעילה זו ) ט. מידת שיתוף הפועלה של החשוד עם רשויות החקירה. י. הליכים משפטיים מקבילים בגין אותו מעשה עבירה ( מנהלי /אזרחי ) יא. מידת נכונות החשוד לפצות את נפגע העבירה ומהי עמדתו של נפגע העבירה ומידת הפגיעה בו ועוד. מקווה שהייתי לך לעזר

שני ערב טוב,

ההליך הפלילי וההליך הפלילי הם בדר"כ הליכים מקבילים ולא חלופיים ועל התשובה לשאלתך הינה שלילית, ביתר שאת, אם הוגש כתב אישום.

בכל מקרה, אין מספיק מידע בפנייתך לגבי אותה עבירה (לא חמורה) כך שהתשובה הכללית הינה שלילית.

כדי לתת מענה ספציפי לסיטואציה עליה את שואלת עלייך לפרט את פרטיה ונסיבותיה.

המשך ערב מוצלח וסופ"ש מעולה.

שלום רב ותודה על פנייתך,

אם ישנם שני מתלוננים (נפגעים) הרי ששניהם צריכים לספר במשטרה מהם המעשים בגינם נפגעו, אחרת לא יהיו ראיות לבסס כתב אישום.

ככל ששניהם נפגעו אבל רק אחד סיפר מעשים כנגדו וכתב האישום כולל עבירות כלפיו ואילו האחר הוא עד תביעה, הרי שסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לבית המשפט להרשיע בעבירה שהתגלתה במהלך דיון ההוכחות, אף אם לא הייתה חלק מכתב האישום:

"בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן"

החוק הזה קובע שני כללים, האחד שתינתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן והשני שלא יוטל עליו עונש גבוה מהעונש שהיה מוטל עליו אילו היה מורשע לפי עובדות המקור בכתב האישום.

לטעמי, בית המשפט ייעשה שימוש מצומצם בסעיף זה כאשר מדובר על עד שלמעשה "מספר" סיפור חדש ולראשונה על ביצוע עבירה כנגדו, להבדיל ממתלונן שכבר מסר במשטרה גרסה שלמה שמבססת אשמה כאשר במהלך ההוכחות התגלה פרט נוסף או אחר.

מקווה שסייעתי.

אנחנו כאן לרשותך.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שאול שלום,

נדמה כי פנייתך משלבת בין הליכים וסעדים אזרחיים ואלה הפליליים...

ההליך האזרחי אינו מרוקן מתוכן את ניהול ההליך הפלילי אם אכן נמצא כי בוצעה עבירה גם אם בשלב זה או אחר אתה מוכן לתת למתלונן את הסעד (אם בוצעה עבירה המשטרה צריכה לחקור ולמצות את הדין) בניגוד להליך האזרחי בו מתבקש סעד מתובע ההליך הפלילי מתנהל מול המדינה ורשויותיה שם עלויות ההליכים אינן רלוונטיות לקיומו.

לאחר שזה נאמר, במקרים מסויימים (כאשר מדובר בעבירות פשוטות וממוקדות) ובהנתן שהאינטרס הציבורי בבירור אותן עבירות לכאוריות הוא קטן, עצם סיומו של הליך אזרחי יכול להשפיע במידה כזו או אחרת על המשך ההליך ו/או החקירה הפלילית או לכל הפחות על תוצאותיו של ההליך המשפטי הפלילי.

יש לציין כי בפנייתך חסר מידע רב המתאר את המקרה הספציפי ועל כן טיבו של המענה הינו כללי.

מקווה שעניתי על שאלתך,

בהצלחה והמשך יום נפלא.