פורום לשון הרע

בועז שלום,

כעיקרון, הגשת תלונה לגורם מוסמך, כגון משטרת ישראל, חסינה מפני תביעת דיבה. החריג לכך הינו הגשת תלונת שווא. במקרה שכזה על הנפגע להוכיח לבית המשפט כי המתלוננת שיקרה במודע למשטרה.

ככל שניתן להוכיח את הדברים, כי אז סיכויי התביעה להתקבל הינם גבוהים, וכך גם הסיכוי לקבלת פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, וכן אף פיצוי בגין נזק כללי שנגרם כתוצאה מכך.

אציין, כי עצם סגירת התלונה, מכל סיבה שהיא, אינה מספקת לשם ההוכחה כי המתלוננת שיקרה.

מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תובענה.

איתי שלום,

גובה הפיצוי הינו נגזרת של מספר נושאים/קריטריונים הנשקלים על ידי בית המשפט. כגון נסיבות הפרסום, חומרת הדברים שפורסמו, היקף החשיפה של הפרסום, האם הייתה התנצלות של המפרסם לאחר פנייה אליו ועוד.

כעיקרון, ככל שהדברים שפורסמו הינם חמורים ופוגעניים, היקף התפוצה של הפרסום הינו רחב, הדברים שפורסמו לא היו בתגובה או כתוצאה מסכסוך קיים בין הצדדים ולא הייתה התנצלות או מחיקת הדברים לאחר שפנו למפרסם, ייתכן כי בית המשפט יבחר להטיל פיצוי גבוה.

אציין כי ניתן לבקש פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בגין כל פרסום, וניתן גם לעתור לקבלת פיצוי בגין נזק כללי, ככל שנגרם.

מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תובענה.

איתי שלום,

ככל שלא מדובר על תביעה בגין לשון הרע (כפי שניסחת בתחילת פנייתך), כי אז עליך להפנות את השאלה לפורום נזיקין ולא לפורום לשון הרע.

ככל שתביעתך הינה בגין לשון הרע (כפי שציינת בסוף פנייתך), הרי שקיבלת מענה כבר קודם, שכל מה שנאמר בהליך משפטי חסין מתביעות דיבה.

שלום רב, מעבר לכך כי לא מובן מפנייתך מה בדיוק לשון הרע שפורסם כנגדך, יש לציין, כי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי כל מה שנאמר במסגרת הליך משפטי עינו יכול לשמש עילה לתביעה בגין לשון הרע.

 

אני מבין לגמרי את הסקרנות ואת הרצון להבין את ההיבטים המשפטיים, אבל חשוב להדגיש שבלשון הרע - כמו בכל תחום משפטי - לא ניתן לתת תשובה רצינית ומדויקת בלי להכיר היטב את התמונה המלאה.

המשפט מורכב משילוב של עובדות, נסיבות, הקשרים, ופסיקה רלוונטית, וכל אלה משפיעים על עצם קיומה של עילת תביעה ועל סיכויי הצלחתה.

בפועל, ״התנאים והטענות המשפטיות״ אינם רשימה גנרית שאפשר לשלוף מהמדף - הם נגזרים מהאופן שבו הדברים נאמרו או נכתבו, מהקהל שנחשף אליהם, מהכוונה שעמדה מאחוריהם, ומהנזק שנגרם בפועל (אם נגרם), יחד עם החריגים וההגנות הקבועות בחוק.

בלי ניתוח פרטני של כל אלה, כל תשובה עלולה להטעות ואף להזיק. לכן, הדרך הבטוחה והמקצועית היא לבחון כל מקרה לגופו, עם כל הנתונים המלאים, לפני שמנסים לקבוע מהם התנאים או הטענות שיתאימו.

מהתיאור שלך, ייתכן מאוד שמדובר בפרסום לשון הרע, משום שהסרטון והכיתוב שצורף לו עלולים להשפיל אותך בעיני הציבור, לפגוע בשמך הטוב ואף לסכן את פרנסתך - במיוחד אם נוצר הרושם שאתה נוהג בצורה רשלנית למרות שבפועל היית בהפסקה ולא נהגת.

במקרים כאלה, החוק מאפשר לנפגע להגיש תביעה כנגד המפרסם, ואף לדרוש פיצוי כספי.

דרישת הפיצוי יכול להתבצע גם ללא הוכחת נזק, כלומר גם אם לא תפוטר, עדיין קיימת עילת תביעה. בוודאי שאם תפוטר, יש לך עילת תביעה. אם תוכל להוכיח את הנזק, ניתן להגיש תביעה על מלוא הנזק שנגרם לך.

ניתן גם לבקש מבית המשפט סעד של פרסום תיקון או הכחשה, והסרת התוכן מהרשת.

יחד עם זאת, למפרסם עשויות לעמוד הגנות מסוימות, למשל אם יטען שהדברים שפורסמו הם אמת ושקיים "עניין ציבורי" בפרסום, או אם ינסה לטעון שפרסם בתום לב במסגרת הגנה על אינטרס לגיטימי. במקרה שלך, יהיה צורך לבדוק אם הסרטון באמת משקף מציאות מסוכנת או שמדובר בהצגה מטעה היוצרת רושם כוזב - דבר שיכול לחזק את עמדתך.

חשוב לפעול מהר: לתעד את הסרטון, את הכיתוב הנלווה, ואת התגובות שקיבל, לפני שהוא יימחק. בנוסף, כדאי לפנות לייעוץ משפטי פרטני כדי לבחון את סיכויי התביעה והאפשרות לדרוש פיצוי, במיוחד אם הפיטורים יתבצעו בעקבות הפרסום.

פרסום מקרה בו סוחר רכב שינה את נתוני הקילומטראז' עלול להיכנס תחת ההגדרה של "לשון הרע", משום שמדובר בייחוס מעשה הפוגע ביושרו ובמוניטין העסקי של אדם.

עם זאת, החוק קובע כי פרסום כזה יכול להיות מותר אם מתקיימים שני תנאים מצטברים:

אמת בפרסום - המידע שאתה מפרסם נכון ומגובה בראיות.עניין ציבורי - לפרסום יש תועלת ממשית לציבור, למשל מניעת פגיעה ברוכשי רכב נוספים.

כאשר שני התנאים מתקיימים, מדובר בהגנה משפטית שמאפשרת את הפרסום. יחד עם זאת, יש להקפיד על:

דיוק מירבי - תיאור השתלשלות האירועים באופן מלא ומדויק, מבלי להוסיף פרטים שלא נבדקו.

ניסוח מאוזן - הצגת העובדות בצורה עניינית.

כתמיד ועקב הרגישות, מציע להתייעץ עם עורך דין בכדי להקטין את הסיכוי לתביעה.

קרן שלום,

כעיקרון, קללות אינן מהוות לשון הרע באופן אוטומטי ויש לבחון מה בדיוק נכתב עליך.

ייתכן גם שריבוי הקללות יכול להוות כשלעצמו לשון הרע, על אף שמדובר רק בקללות, אך על מנת שתוכלי לדעת האם יש לך עילת תביעה עליך להתייעץ עם עו"ד ולהציג בפניו את ההודעות.

רוני שלום,

ראשית אציין, כי בפנייתך אין כל שאלה אלא קביעה כי ברצונך להגיש תביעה.

ככל שמדובר בשאלה שלך, כלומר, רצונך לדעת האם הינך יכולה לתבוע את השכן, הרי שהיות שלא פירטת בדיוק איזו הודעות פוגעניות פורסמו כנגדך, לא ניתן לדעת האם עומדת לך עילת תביעה.

ככל שמדובר בפרסומים פוגעניים, משפילים או מעליבים - להבדיל מקללות גרידא - כי אז רוב הסיכויים כי את יכולה להגיש תביעה בעניין.

ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה.

השאלה שהעלית נוגעת ללבו של הדין העוסק בלשון הרע: מתי יוכל אדם שפרסם דבר מה, אף אם פוגע, להסתמך על ההגנה של אמת בפרסום? ההגנה הזו מוכרת, אך חשוב מאוד להבין את תנאיה והיקפה המדויק - שכן לא כל אמירה שהיא "אמת" אכן תהיה מוגנת באופן אוטומטי.

החוק קובע כי ישנן נסיבות שבהן לא תקום אחריות בגין לשון הרע, גם אם אכן פורסם דבר שיש בו כדי לפגוע. אחת ההגנות המרכזיות היא הגנת אמת בפרסום, אך זו אינה עומדת בפני עצמה. החוק מחייב שני תנאים מצטברים:

שפרסום היה אמת - במובן זה שמדובר בעובדות נכונות בעת הפרסום (ולא רק תחושות או דעות). וגם... שהיה בפרסום עניין ציבורי - כלומר, הציבור זכאי לדעת את המידע, והפרסום תורם לשיח הציבורי או לחשיפת מחדלים, ולא רק לסיפוק סקרנות אישית או לסגירת חשבונות.

כפי שציינת, אם כתבת אמת - זהו תנאי חשוב, אך לא מספק לבדו. לדוגמה, גם אם העובדות נכונות, אך מדובר בפרסום שמשרת מטרה פרטית, נקמנית או שאינו מעלה כל ערך ציבורי - ייתכן שההגנה תישלל.

לסיכום, הגנת אמת בפרסום היא רבת עוצמה - אך גם מוגבלת. כל מקרה נבחן לגופו, על פי תוכן הפרסום, נסיבותיו, המניע שמאחוריו והאופן שבו הוצג. במקרה שלך, אם כתבת דברים ענייניים, אמתיים, ולצורך ברור שיש בו עניין ציבורי - יש בהחלט מקום לבחון את ההגנה הזו בחיוב. אך תמיד מומלץ להיוועץ עם עו"ד כדי לבחון את המקרה הספציפי בצורה מקצועית וזהירה

מדובר במצב מורכב למדי, אשר בלתי אפשרי לנתחו מבלי לבחון את פרטי הדברים לעומק.

אעיר באופן כללי, כי בכדי להגיש תביעה - יש צורך בעילת תביעה.

לשם כך, יש להוכיח כי העובד הסוציאלי, כתב בידיעה (או שיכול היה לדעת), דברים שאינם נכונים.

קיימת סבירות גבוהה כי העו״ס כתב בחוות הדעת את דעתו.

אם הוא חושב שקרו אירועים אלו או אחרים, זו אינה רק דעתו, אלא אף חובתו לציין זאת בדו״ח.

בכל אופן יש לבחון זאת באופן מעמיק.

בפורום הזה אנחנו מתייחסים בעיקר לשאלות מעולם לשון הרע.

כפי שכתבנו לך במענה הקודם, מסמכים שהוגשו כחלק מהליך משפטי אינם יכולים להוות עילה לתביעה בגין הוצאת דיבה.

אבל... ניתן לבחון הגשת תביעה בעילות אחרות כגון רשלנות מקצועית.

בתביעות אלו (ובשונה מרוב התביעות מעולם לשון הרע) יהיה עלייך להוכיח את הנזק שנגרם לך.

אם אתה מאמין שתוכל להוכיח זאת, אתה מוזמן לפנות אלינו (פרטי קשר בראש הפורום) או למי שתמצא לנכון להמשך ייעוץ.

חנוך שלום,

צר לי על האירוע שתיארת והמצב בו אתה נמצא. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי כל מה שמוגש/נאמר במסגרת הליך משפטי מוגן לחלוטין מפני תביעות דיבה.

יחד עם זאת, ציינת כי הדוח של הפסיכולוג נשלח גם לרווחה, וייתכן כי בגין פעולה זו עומדת לך עילת תביעה, אך יש לבדוק היטב מה פורסם ובאיזה נסיבות.

לגבי גובה התביעה, סיכויי הצלחה והאם כדאי לך - אלו שאלות ספציפיות שלא ניתן לענות עליהן במסגרת הפורום ללא בדיקה מעמיקה של העובדות והראיות שיש לך.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

השאלה עוסקת בדיני הגנת הפרטיות.

אשיב בתמצית;

יש להבחין בין הקלטת וידאו (תמונה) לבין הקלטה אודיו (קולית).

הקלטת וידאו מותרת, כל עוד אינה פוגעת בפרטיותו של אדם. קיימים כלליים רבים בעניין זה ויש לבחון כל מקרה לגופו.

באשר להקלטת קולית, זו אסורה שכן מדובר בהאזנת סתר.

יש לבחון כמובן את המקרה הספציפי שלך לעומק בכדי לתת לך מענה מקיף.

מיכאל שלום,

אותו חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע במפורש כי כל מה שמפורסם במסגרת הליך משפטי נהנה מחסינות מוחלטת מתביעות דיבה.

משכך, כל מה שנכתב בכתב ההגנה, משמיץ ופוגעני ככל שיהיה, אינו יכול להוות עילה לתביעת דיבה.

יחד עם זאת, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש שיורה על מחיקת הסעיפים או הביטויים הפוגעניים ולחייב את הנתבע להגיש כתב הגנה חדש וללא השמצות.

שלום רב,

בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, הגשת תלונה לגורם מוסמך אינה יכולה להוות לשון הרע. לכן, ככל שהתלונה שתוגש תהייה לנציב התלונות על שופטים, הרי שהתלונה עצמה מקבלת חסינות מפני תביעה.

החריג היחידי לכך הוא במידה ומדובר בתלונת סרק שקרית, ובמקרה זה ניתן להגיש תביעת דיבה ככל שתוכן התלונה מהווה לשון הרע.

במקרה שתיארת, עולות מספר שאלות עקרוניות הנוגעות לפרסום פומבי של חוויה שלילית מול חברה עסקית. מכתב ההתראה שקיבלת מבוסס ככל הנראה על טענה לפיה דבריך מהווים לשון הרע - כלומר, פרסום שעלול לפגוע בשמה הטוב של החברה.

ראשית, יש לבחון אם מדובר בפרסום שעלול באמת לפגוע בעסקהּ או במוניטין שלה – וממה שתיארת, נראה שהתגובה שלך בהחלט עלולה להתפרש כך. החוק קובע שפרסום כזה עשוי להיחשב עוולה אזרחית, ולעיתים גם עבירה פלילית.

עם זאת, קיימות בחוק מספר הגנות שיכולות לעמוד לצדך. אחת המרכזיות שבהן היא ההגנה על פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי. כלומר, אם אכן מדובר בתיאור מדויק של התנהלות שקרתה בעבר, ויש לפרסום חשיבות למניעת נזק אפשרי לאחרים – ההגנה עשויה לחול.

עם זאת, כדי שההגנה תתקבל, יש צורך להראות גם:

שהדברים שנכתבו הם עובדות נכונות ולא סתם תחושות או פרשנות.שהצורה בה הובאו לא הייתה פוגענית מעבר לסביר.שהייתה לכך תועלת ציבורית ממשית - למשל, אזהרה לגולשים אחרים.

מעבר לכך, החוק מכיר גם בהגנת תום הלב בנסיבות מסוימות - למשל, כאשר אדם פועל כדי להגן על עניין אישי לגיטימי. אך גם כאן חשוב להראות שלא הייתה כוונה לפגוע מעבר לנדרש, ושננקטו אמצעים סבירים לבדוק את נכונות הפרסום.

לסיכום, התגובה שכתבת בהחלט עלולה להוות בסיס לתביעה בלשון הרע, אך ייתכן שגם תוכל לטעון בהצלחה לאחת ההגנות הקבועות בחוק, במיוחד אם תוכל להראות שהעובדות שציינת מדויקות, שיש להן תיעוד, ושהייתה לכך תועלת ציבורית.

מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום בכדי לבחון את הפרסום באופן מדויק ולסייע לך להחליט כיצד להגיב למכתב ההתראה ולשקול צעדים להקטנת החשיפה המשפטית.

החוק מתייחס ללשון הרע לא רק כאשר נאמרים דברים ישירים ומפורשים, אלא גם כאשר ניתן להסיק מנסיבות הפרסום מיהו האדם שלגביו נאמרו הדברים – גם אם שמו לא הוזכר כלל. דהיינו, מה שקובע אינו רק הטקסט עצמו, אלא גם ההקשר שבו הוא נאמר והאופן שבו תפסו אותו מי שקראו או שמעו אותו.

בהתאם לכך, ביטוי כמו "נפלו אצל נוכלים", שנאמר בקבוצת וואטסאפ המיועדת לקבוצת רכישה, עשוי להתפרש בקרב חברי הקבוצה כאמירה המתייחסת לאדם מסוים, גם אם לא צויין שמו המפורש. ככל שחברי הקבוצה הבינו או היו יכולים להבין מההקשר שמדובר באדם המסוים, ייתכן שהדבר ייחשב כפרסום לשון הרע לגביו.

אם שכנים הפיצו לשכנה שלך מידע לפיו את משליכה בדלי סיגריות - מעשה שיכול להתפרש כהתנהגות רשלנית, פוגענית ואף מסוכנת - ייתכן שמדובר בלשון הרע, במיוחד אם לא היה בסיס עובדתי לכך.

האם מדובר ב"פרסום"?

על פי סעיף 2 לחוק, די בכך שהדברים נאמרו לאדם אחר (במקרה הזה - לשכנה) כדי שייחשבו ל"פרסום", גם אם נאמרו בעל פה ולא פורסמו בפומבי.

עילת תביעה נגד השכנה שהאשימה?

ככל שהשכנה חזרה על הדברים והציגה אותך כמי שגרמה לה נזק, ביודעה שאין לה הוכחה או כשהייתה אמורה לוודא את אמיתות המידע - ייתכן שניתן יהיה לשקול עילה נגדה.

ומה לגבי השכנים שמסרו מידע שגוי?

אם השכנים האחרים הם שיזמו את ההפצה של המידע השגוי, תוך ייחוס לך מעשה שלא ביצעת - ולשכנה עצמה לא היו אמצעים עצמאיים לבדוק את הטענה - ייתכן שמדובר בלשון הרע.

ראיות

בכל המתואר לעיל, נטל הראיה להוכיח את הפרסום, חל עלייך, כלומר עלייך להוכיח שהשכנה אמרה את האמור למישהו נוסף מלבדך ועלייך אף להוכיח כי השכנים אכן אמרו את אשר השכנה טענה כנגדך.

סיכום

נראה שבמקרה שלך ייתכן שיש עילת תביעה, אך יש לבחון זאת לעומק.

שלום רב,

מבחינת הליך פלילי, היעדר הסבר אינו יכול להוכיח יסוד נפשי פלילי.

יחד עם זאת, מבחינת הליך אזרחי של תביעת דיבה, ייתכן כי היעדר הסבר מניח את הדעת יכול לשכנע את בית המשפט כי אכן הייתה כוונה לפגוע.

מציע להתייעץ עם עו"ד בקשר לנסיבות העובדתיות של הפרסום בטרם הגשת תביעה או קובלנה פלילית.

שלום רב,

צר לי על הסיטואציה אליה הגעת.

כעיקרון, שליחת הודעות פרטיות, שאינן חשופות לאנשים אחרים, אינה מהווה לשון הרע.

ככל שההודעות מטרידות אותך, אז בהחלט יש מקום להגיש תלונה במשטרה או אף לבקש להוציא צו הגנה או הרחקה.

קוני שלום,

מפנייתך לא ברור את מי אתה רוצה לתבוע ובאיזו עילה?

פרסומיך בפייסבוק הינם ציבוריים ופתוחים לכלל הציבור, לרבות למעסיקים הנוכחים והפוטנציאליים.

התנהלות ברשת החברתית יכולה להוות משקל בהחלטה של מעסיק האם לקבל לעבודה או לא.

 

חוק איסור לשון הרע, כולל הגנות, כמו למשל הגנת תום הלב (סעיף 15), כאשר הפרסום נעשה מתוך צורך להגן על עניין אישי כשר או כאשר מדובר בביקורת עניינית. גם סעיף 14 לחוק מקנה הגנה כאשר מה שפורסם הוא אמת ויש בו עניין ציבורי.

במקרה שלך, אם הסימון ב-Truecaller נעשה כתוצאה מהטרדה חוזרת ונשנית מצד סוכן הביטוח, ניתן לטעון כי מדובר בפעולה לגיטימית ולא בפרסום מתוך מטרה לפגוע.

הודעותיו המאיימות בתביעה גם עשויות להיחשב כפעולה מאיימת או בלתי הולמת מצד הסוכן – וניתן לשקול תלונה בהתאם, לרבות לרשות להגנת הצרכן או במקרה קיצוני אף למשטרה.

עדיין, יש לבחון את המכלול כולו לעומק, כגון כמה פעמים הוא התקשר, האם ניתנה הסכמה שלך לשיחות הללו ועוד.

כך או כך, סוכן הביטוח עלול להגיש תביעה על מנת להרתיע אותך.

עלייך להחליט כיצד לנהוג.

אציע לך לקבל ייעוץ משפטי בכדי שתוכל לכלכל צעדייך.

סול שלום,

ראשית, ולשאלתך, עליך להגיש תביעה חדשה בעילה של פרסום לשון הרע, היות שלא רק שמדובר על עילת תביעה חדשה, אלא אני מניח שגם הנתבעת היא שונה.

אתה יכול לבקש לתקן את כתב התביעה, אבל זה לא מומלץ כי זה גם ידחה את הדיון והמועדים בתיק, וגם יחשוף אותך לתשלום הוצאות בגין התיקון.

שנית, מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה, על מנת לראות מה פורסם, שכן עצם פרסום כתב התביעה, ללא כל הוספת מלל, אינו מהווה לשון הרע על פניו.

כן, תיאורטית בעל מקצוע יכול לתבוע אותך על פידבק שלילי, אך הסיכוי שלו לזכות בתביעה נמוך מאוד אם פעלת נכון. התביעה תתבסס על חוק איסור לשון הרע, אבל החוק מספק הגנות חזקות לצרכנים שכותבים ביקורת עניינית ואמיתית.

 

כדי להבין את המצב, צריך להכיר שני צדדים של המטבע: עילת התביעה (לשון הרע) וההגנות שלכם (אמת ותום לב).

1. על מה הוא יכול לתבוע? (עילת התביעה)

התביעה תוגש בדרך כלל בגין "לשון הרע" (או "הוצאת דיבה").

לשון הרע מוגדרת בחוק כפרסום שעלול:

להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונותיו.לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

פידבק שלילי באתר כמו מידרג בהחלט עלול לפגוע בעסקו של בעל המקצוע, ולכן הוא עונה להגדרה הבסיסית של "לשון הרע". אבל כאן נכנסות ההגנות שלכם.

2. כיצד תוכלו להתגונן? (ההגנות העיקריות)

החוק מעניק לכם שתי הגנות מרכזיות וחזקות מאוד בהקשר של ביקורות צרכניות:

א. הגנת "אמת דיברתי" (אמת בפרסום):

כדי לזכות בהגנה זו, עליכם להוכיח שני דברים:

שהדברים שכתבתם הם אמת.שיש בפרסום עניין ציבורי.אמת: אם כתבתם שהאינסטלטור איחר בשלוש שעות, השאיר אחריו לכלוך וגבה מחיר גבוה מהמוסכם – ואתם יכולים להוכיח זאת (באמצעות התכתבויות, תמונות, עדים וכו') – אתם עומדים בתנאי הראשון.עניין ציבורי: ביקורת על בעלי מקצוע בפלטפורמה ייעודית כמו מידרג נחשבת כמעט תמיד כבעלת "עניין ציבורי". המטרה היא לסייע לצרכנים אחרים לקבל החלטות מושכלות, וזהו אינטרס ציבורי מובהק.

ב. הגנת "תום הלב":

זוהי הגנה חשובה מאוד בביקורות. גם אם אינכם יכולים להוכיח ב-100% כל פרט, עדיין תהיו מוגנים אם פעלתם בתום לב. סעיף 15 לחוק מונה 12 נסיבות שבהן פרסום ייחשב כנעשה בתום לב. הרלוונטיות ביותר לפידבק הן:

הבעת דעה: פרסום שהוא הבעת דעה על התנהגותו של אדם בתפקיד מקצועי או ציבורי.ביקורת לגיטימית: פרסום שהוא ביקורת על שירות שניתן לציבור.הגנה על עניין אישי כשר: כתבתם את הביקורת כדי להזהיר אחרים ולהגן על ציבור הצרכנים (שגם אתם חלק ממנו).

העובדה שכתבתם את הביקורת באתר מידרג, שכל מטרתו היא שיתוף חוויות צרכניות מאומתות, מחזקת מאוד את טענת תום הלב שלכם.

אז באילו מקרים התביעה עלולה להצליח?

בעל מקצוע יחזיק בקלף חזק יותר אם הפידבק שלכם חורג מגבולות הביקורת הלגיטימית. הנה מקרים שבהם אתם עלולים להיות בסיכון:

כתיבת שקרים מוחלטים: אם המצאתם עובדות שלא היו ולא נבראו (למשל, טענתם שהוא גנב משהו כשזה לא קרה).שימוש בקללות וגידופים אישיים: אם במקום לתאר את השירות, עברתם להשמצות אישיות שאינן קשורות לעבודה ("הוא אידיוט", "נוכל", "רמאי" – מילים חריפות שקשה להוכיח). עדיף לכתוב "הרגשתי מרומה" מאשר "הוא רמאי".פרסום פרטים אישיים לא רלוונטיים: אם פרסמתם מידע על חייו הפרטיים של בעל המקצוע שאינו קשור כלל לשירות שקיבלתם.כתיבת חוות דעת מתוך נקמנות או כוונה זדונית: אם יתברר שלא הייתם לקוחות אמיתיים או שהמניע שלכם היה לפגוע בו ממניעים אישיים שאינם קשורים לעבודה. (במידרג זה פחות סביר, כי הם מאמתים שאתם לקוחות).טיפים לכתיבת פידבק שלילי "בטוח":

כדי למנוע תביעה או כדי לנצח בה בקלות אם תוגש, הקפידו על הכללים הבאים:

היצמדו לעובדות: תארו את מה שקרה באופן מדויק. "הוא איחר", "התיקון לא החזיק מעמד", "המחיר הסופי היה שונה ממה שסוכם".הפרידו בין עובדה לדעה: ציינו מהי דעתכם. במקום לכתוב "העבודה שלו גרועה", כתבו "לדעתי, רמת הגימור של העבודה לא הייתה מקצועית".הימנעו מהשמצות וקללות: שמרו על שפה עניינית ומכבדת, גם אם אתם כועסים.שמרו תיעוד: שמרו התכתבויות, תמונות של העבודה, חשבוניות והקלטות (שנעשו כדין). זה יהיה הנשק הכי חזק שלכם אם תגיעו לבית משפט.לסיכום:

בעל מקצוע יכול לתבוע, אך מערכת המשפט בישראל מכירה בחשיבות של חופש הביטוי הצרכני. כל עוד הפידבק שלכם אמיתי, ענייני, נכתב בתום לב בפלטפורמה לגיטימית כמו מידרג, ונמנע מהשמצות אישיות – אתם מוגנים היטב על פי חוק. הסיכון שתחויבו בפיצוי הוא נמוך מאוד.