פורום דיני נזיקין

צהריים טובים,

צריך להביא מומחה שיתייחס גם למקור הנזק וגם יעריך את הנזק עצמו ולהגיש תביעה לבית המשפט במסגרתה ניתן לבקש גם צו עשה, כלומר שבית המשפט יורה לבעלים לבצע תיקונים נדרשים וגם פיצויים על הנזק הישיר והעקיף שנגרם לכם. 

אפשרות שנייה היא לבצע את בדיקת המומחה כאמור, לתקן כי אי אפשר להמשיך ולחיות בבית בצורה כזו, ואז להגיש תביעה לפיצויים בין היתר בגין עלויות התיקון. 

צהריים טובים,

צריך להבין את התמונה המלאה - אם התקיים דיון הוכחות והמומחים לא נחקרו או הוסכם לקבל את חוות דעת מומחה בית המשפט כמו שהיא, אז כעיקרון אין משקל לחוות דעת הצדדים אלא אם הם שמרו על זכותם בעניין זה. 

אם לא נחקרו ולא היו הסכמות כלשהן בעניין, לכאורה הנתבע יכול להתייחס לחוות דעת נוספת בתיק, אם כי כמובן שהמשקל הרב יינתן לחוות דעת מומחה בית המשפט. 

שלום רב,

בהנחה שמדובר בפקח שהיה בעבודתו, כלומר במילוי תפקידו לכאורה ולא במסגרת פרטית, אז ההליך הוא מול העירייה בלבד. 

יש מקרים שבהם המעביד, כלומר העירייה, מתנער מהעובד וזה במקרים שבוצעו פעולות בזדון מחוץ למילוי תפקידו. 

שלום אדית,



ככל וניתן להוכיח שאכן נדבקת בעבודה, ביטוח לאומי יכיר בזה כפגיעה בעבודה.



כלומר, אם יש ספק מה מקור ההדבקה שלך, נניח שהיו גורמים נוספים חולים בסביבתך או שנחשפת לחולה אחר ולא ניתן להוכיח חד משמעית שנדבקת במקום העבודה, אז יהיה קשה להכיר בכך כפגיעה בעבודה.



אבל אם לפי החקירה האפידמיולוגית ניתן להוכיח שאכן ההדבקה אירעה בעבודה, המוסד לביטוח לאומי יכיר בך כמי שנפגעה בעבודה עקב ההידבקות בקורונה.



המשמעות של הכרה זו יכולה להיות משמעותית ובין היתר תוכלי לקבל דמי פגיעה עבור ימי המחלה והיעדרותך מעבודה וכן תשלומי נכות במידה ותישאר לך נכות זמנית ו/או לצמיתות. לכן חשוב מאוד לנסות ולהיאבק על ההכרה כנפגע בעבודה כאמור.

שלום רב,

בכל הנוגע להתיישנות צריך להיות מאוד זהירים ולבחון היטב את הטענות, המסמכים והראיות.

ככל ואכן תוכל להוכיח שלא ידעת ולא יכולת לדעת את הטענות מול המעביד הנוסף ואלו התגלו על ידך רק במהלך שנת 2014, אז תוכל לטעון שההתיישנות היא 7 שנים ממועד הגילוי, בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות שקובע שאם נעלמו העובדות מידי התובע ולא ניתן היה לגלותן אז תקופת ההתיישנות מוארכת.

שלום רב,

אם הקבלן נמצא בעיצומן של העבודות אז יכול להיות שצריך לתת לו אפשרות לתקן את הדברים ובסוף ההליך ככל ועדיין קיימות בעיות לתבוע את הקבלן או לנקוט בהליכים אחרים.

מצד שני אם מדובר בליקויים שצריך לתקן אותם באופן מיידי כי הם גורמים נזק אז צריך לעמוד על כך שקודם כל הליקויים יתוקנו.

ברגע שמדובר בתיקון ברכוש המשותף ורוב הדיירים הצביעו בעדו, אז כעיקרון כל דייר צריך לשאת בחלקו, גם אם בשלב זה הוא פחות מרוצה מהעבודה.

אני ממליץ כי תעלי את השאלה גם בפורום מקרקעין באתר.

  שלום רב,

קשה לקבוע את מידת האחריות של כל גורם בנפרד, וודאי מבלי להכיר את ההליכים בתיק.

בית המשפט במקרים כגון אלו מטיל לעיתים את האחריות ביחד ולחוד, כלומר הוא לא מבצע חלוקה אלא מטיל את האחריות על 2 הגורמים יחדיו.

צהריים טובים,

ראשית, כאשר אתה מקבל זימון לעדות מבית המשפט אתה מחויב להגיע ואם לא תגיע יכולים להוציא נגדך צו הבאה. 

מעבר לכך, אני מבין ממה שציינת שאתה לא נתבע בתיק. מי הנתבעת בתיק ? חברת הביטוח ? המכון שבו הדרכת ? 

אם אתה לא נתבעת באופן אישי (מן הסתם היית יודע על זה) אז לכאורה אין לך ממה לחשוש. 

בכל מקרה, עורך הדין שמייצג את הגוף שנתבע הוא זה שאמור להכין אותך ולהסביר לך על ההליך. 

צהריים טובים,

אם האירוע אירע בשל רשלנות של צוות הגן, למשל שלא פיקחו כמו שצריך, שהדלת לא הייתה תקינה, שלא היה מספיק צוות וכו', אז אפשר להגיש תביעה נגד הביטוח של הגן על כל הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו. 

שלום רב,

בית המשפט אינו פונה מיוזמתו לחוקרים. אין הליך כזה.

הדרך היחידה שבה בית המשפט שומע את החוקרים היא באמצעות חקירה נגדית שלהם בהליך הוכחות.

שלום רב,

אם הוא לא מייצג אותך בהליך הנזיקי, הוא לא יכול לראות את ההליכים דרך המערכת.

יחד עם זאת, ככל והוא יצטרך מסמכים מתוך התיק הנזיקי כדי לטפל בעניינים שלגביהם הסכמת אותו בייפוי הכוח, הוא יכול לעשות שימוש בייפוי הכוח ולבקש אותם מבית המשפט. 

שלום רב,

על מנת להגיש תביעת נזיקין בגין הנזק שנגרם עקב הליך פלילי, לא מספיק שקיים זיכוי מלא, אלא יש להוכיח שרשויות המדינה התרשלו בכך שבכלל פתחו בהליך והגישו כתב אישום וכי מלכתחילה לא היה מקום בצורה סבירה לנקוט בהליכים. בית המשפט בוחן את שיקול הדעת של רשויות התביעה והאם נהגו כראוי במקרה זה, בדקו את כל הראיות לפני וביצעו את כל הבדיקות הנדרשות.

אם שיקול הדעת לא היה סביר, אפשר להגיש תביעה נזיקית ובה לדרוש פיצוי בגין הפסדים והוצאות, כמו הפסדי שכר וכן פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה. 

מבחינת שכר טרחה זה מאוד משתנה מעו"ד אחד לשני ותלוי גם בין היתר בהליך שיש לנקוט, בהיקף העבודה בתיק ופרמטרים נוספים שיש לבחון בכדי להעריך את שכר הטרחה הרלוונטי. 

בהערת אגב יש להוסיף שאם היה מעצר שווא במסגרת ההליך הנ"ל, ניתן לבקש החזר עבור הוצאות הגנה ועבור ימי המעצר בהתאם לפקודת המשטרה (גם ללא עילה נזיקית כמתואר לעיל). 

שלום רב,

כאשר מדובר בחולה המגיע לבית החולים, הוא זה שאמור להביע את עמדתו לגבי הטיפול ולגבי העברתו לבית חולים אחר. 

אם הוא במצב שאינו יכול להביע עמדתו, אז אמורים למנות לו אפוטרופוס שיביע את העמדה במקומו. 

ניתן לבצע פעולות דחופות ללא אפוטרופוס, אבל לפי המתואר בשאלה כנראה שלא מדובר היה בפעולה דחופה ומצילת חיים. 

שלום רב,

מדובר בשאלה לא פשוטה של פרשנות הסכם שכר הטרחה, כלומר האם הגמלה כוללת את התוספות או רק הגמלה עצמה.

במסגרת הליך משפטי ככל ויהיה יכריע בית המשפט בפרשנות, אבל בהחלט יש סיכוי שהטענה שלך תתקבל וכי אם רצה עורך הדין לגבות גם מיתר ההטבות, היה עליו לציין זאת במפורש במסגרת הסכם שכר הטרחה. 

צהריים טובים,

יש צדק בדבריו. זה לא שאסור לו לכתוב לך חוות דעת, אבל בדרך כלל שמדובר ברופא מטפל מעדיפים שלא לקחת ממנו חוות דעת והמשקל שיתנו לחוות הדעת שלו עשוי להיות מופחת, בגלל שהוא טיפל בך.

צהריים טובים,

צריך להבין קודם כל מה הסיבה לכך שנתבע רק שותף אחד, האם מדובר בטעות או שמא יש סיבה מסוימת, למשל שהעסק רשום על שם שותף אחד בלבד.

במידה ומדובר בטעות, הרי שזו שאלה לא פשוטה אם אפשר לתבוע ברשלנות. מצד אחד עורך הדין גרם לך לזכות במשפט ומצד שני אתה לא יכול לממש את הכסף בגלל טעות זו.

יכול להיות שתעמוד לך טענת רשלנות, אבל זה משהו שמצריך כאמור בדיקה מעמיקה.