פורום בתי משפט

כל מקרה לגופו. 

יש לבחון את עילת התביעה, את הראיות ואת חוזקן ולקבל החלטה.

מדובר בתהליך של ניהול סיכונים.

מומלץ לפנות לייעוץ פרטני

בהתאם לתקנה 79(א) (1) יש חובה לצרף את חוות הדעת לכתב התביעה. 

מומלץ שתשאל בפורום המתאים מאחר שיש לענפים מסויימים במשפט כלליים דיוניים נוהגים ואיני עוסק בתביעות מסוג זה.

שלום רב, 

כדי לענות לשאלה נכון צריך להבין את המעמד שלך בתיק. ככל שאתה התובע ככלל נטל ההוכחה להוכחת הטענות אשר מבססות את עילת התביעה מוטל עליך. 

כאשר אתה מגיש כתב תביעה אתה מפרט בו את הטענות אשר מקימות לשיטתך את עילת התביעה. 

כאשר הנתבע מגיש כתב הגנה, הוא צריך להכחיש כל טענה שאינה אמת לדעתו ולפרט מדוע אינה אמת. 

המפגש בין הטענה שנכללה בכתב התביעה לבין הניסיון להפריכה שנכלל בכתב ההגנה יוצר נק' מחלוקת בין הצדדים. במסגרת פסק הדין יהיה על השופט על בסיס כתבי הטענות והראיות שהוצגו להכריע בפלוגתאות אלה. 

בהיבט הפרקטי -  ככל שטענת כתובע שהקיר לבן, והצד השני לא הכחיש שהקיר לבן, אינך צריך להוכיח שהקיר לבן.

ואולם אם אתה טענת הקיר לבן, והצד השני הכחיש את הטענה, בית המשפט צריך להכריע בפלוגתא הזו. על בסיס מה? על בסיס הראיות.. וכתובע הנטל להוכיח את הטענה שמבססת את שנטען בכתב התביעה מוטל עליך. 

לו הייתי צריך להוכיח שהקיר לבן, הייתי מצרף לצורך העניין חוות דעת מומחה לצבעים או לקירות לצורך העניין. 

כמובן שכל מקרה לגופו והראיה המתאימה להוכחתו. ויש סוגים שונים של טענות ומקרים שמשנים את נטלי ההוכחה והראיה והופכים אותם. 

חד וחלק כן

הדרך להלחם בכך היא ראיות ועו"ד מקצועי שיודע לנהל את ההליך בצורה מיטבית ולהוציא את האמת לאור

עליך להוסיף לפסיקתא הוצאות משפט בהתאם לתעריף המינמלי המומלץ לייצוג בהליך זה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000. כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000

ביחס להוצאות משפט, עליך לסכום את הסכומים שנשאת בהם בקשר עם ניהול ההליך ובכלל זאת עלויות של אגרות, צילומים, שליחויות, שכר מומחים וכיוצ"ב. 

שלום רב, 

במהלך חיי ההליך, בית המשפט עשוי לפסוק הוצאות ביחס לכל בקשה שהוגשה במסגרת ההליך. 

לעניין זה נא ראה את הוראות תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:

בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

כמו כן, לבית המשפט סמכות לפסוק הוצאות בשל עילות נוספות במהלך ההליך כדן במקרה בו טענת חוסר סמכות לא עלתה במועד (ת' 29), אי התייצבות לפגישת מהו"ת (ת' 37(י)), כאשר צד לא מילה אחר הוראות פרק מסויים בתקנות ביחס לדיון מקדמי או הליכי גילוי ועיון (ראה למשל ת' 38 ו-60) ובמקרים נוספים. 

בסיומו של ההליך במסגרת פסק הדין גם נקבעות הוצאות. 

הביטוי בו השתמשת החזר הוצאות הוא מטעה. אין החזר של ההוצאות אלא יש הוצאות כפי שבית המשפט מוצא לנכון לפסוק. 

התשובה מצויה בתקנון הבית המשותף ויש לפעול בהתאם למפורט בו. 

לשאלות המשך נא לפנות לפורום דיני מקרקעין

בהתאם להוראות תקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, לבית המשפט יש שיקול דעת מאוד נרחב כיצב לפעול, והוא רשאי, אך לא חייב, להורות שאותם עדים שלא הוגש תצהיר מטעמם לא יורשו להעיד אלא אם התרשם שאי הגשת התצהיר נבעה מנסיבות מוצדקות. 

מניסוח השאלה אני מתרשם שהצד השני לא הגיש תצהירים כלל. בהיבט הפרקטי, אם הצד שלא הגיש תצהירי עדות הוא התובע, שהרי הוא לא יוכל להוכיח את תביעתו. בנסיבות אלה הייתי מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה. 

בתי משפט ממש לא ממהרים למחוק תביעה, אבל בסופו של דבר גם סבלנותם פוקעת (והיא הרבה יותר ארוכה מסבלנותך). סביר מאוד שהשופט שיושב בדין לא ימהר לתת סעד אבל כן ידרוש תגובה מהצד השני מה שאו יחייה את ההליך או יקדם אותך למחיקה. 

בהצלחה

זאת, בהתאם להוראות סעיף 25ט (ב)(2) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971

יצויין כי ניתן באופן חוקי לחייב שוכר לערוך ביטוח נזקי צד ג' ותחולה. 

שלום רב, 

התשובה מצויה בהסכם השכירות עליו חתמת. 

ככל שלא נקבעו בו הוראות לעניין זה לא ניתן לחייב אותך לא להשאיר מפתח ולא להראות את הדירה. ככל שכן נקבעו הוראות לעניין זה ואתה לא תבצע אותם אתה תמצא בהפרה של ההסכם. עניין שעשויות להיות לו השלכות קשות כגון הודעה מצד המשכיר על ביטול ההסכם כתוצאה מהפרתו ודרישהמיידית לפינוי המושכר. 

מאידך, כדי לזכור שיש חוזים שבהם יש גם אפשרות להודיע על קיצור תקופת השכירות. רוצה לומר יכול להיות שאתה רשאי לסרב להראות את הדירה ואולם ככל שתסרב יהיה למשכיר תמריץ לפנות אותך.

ככלל, מומלץ לנהוג בדרך ארץ ובתום לב.

סירוב בנסיבות סבירות ככל הנראה יתפס כסביר, בעוד סירוב מסיבות קטנוניות עשוי להתפס כביצוע בחוסר תום לב. 

ככל שיש חשש מוצע להתייעץ עם עורך דין. 

שלום רב,

המועד המוקדם יותר. 

בתקווה לימים טובים יותר ולבשורות טובות

שלום רב,

נא להעביר את השאלה לפורום דיני עבודה. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

לפי השאלה נשמע שיש לך ידע משפטי ולכן אני מציע לבחון טוב טוב את הנתונים לצורך הגשת התביעה הנכונה. עקרונית, לפי נתוני השאלה, אתה טוען שיש שתי עילות חלופיות; האחת הזזת הפחים, השניה (אם לא יזיזו את הפחים) תביעה נזיקית. לכן, התביעה צריכה להיות תביעה אחת עם שתי טענות חלופיות - זה לא המקרה, שוב - על פי נתוני השאלה, לבקשה לפיצול סעדים. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות. 

שלום רב,

חוק הטכנאים שעליו אתה מדבר מתייחס לטכנאי שבא לתקן ציוד לא לאיש שירות שבא לאסוף ציוד. 

אם שילמת תשלום עבור שירות ולא ניתן השירות אתה יכול לתבוע החזר עבור השירות. אם נגרם נזק נוסף כתוצאה מההמתנה שלך אתה יכול לדרוש פיצוי עבור הנזק שנגרם. לא מכיר אפשרות לתבוע, במקרה זה, פיצוי ללא הוכחת נזק. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות. 

שלום רב,

את מבקשת פה עצה משפטית שלא ניתן לתת אותה מעל דפי הפורום, ולכן אכתוב את דעתי באופן כללי, וזאת מבלי להכיר את הנתונים ואת התיק במלואו, ולכן יש לבחון האם דעתי מתאימה למקרה הנדון. 

לדעתי, ככלל לא מומלץ להפתיע את בימ"ש או בי"ד בבקשות בע"פ במעמד הדיון. 

בתקווה לימים טובים יותר ולבשורות טובות. 

שלום רב,

ניתן לתבוע מזיק בגין נזק שנגרם בתקופת מתן השירות אף לאחר שהסתיים השירות ובכפוף לתקופת ההתיישנות. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות. 

נא להבהיר מה השאלה. 

גם לא פירטת לגבי מהי ההחלטה שעליה אתה מבקש לערער?

ייתכן שיותר מתאים לשאול את השאלה בפורום חדלות פרעון. 

יש חובה. 

בית המשפט רשאי לחייב בהוצאות ובמקרים קיצוניים גם לפי פקודת הביזיון. 

לא מומלץ לשחק משחקים כאלה בבית המשפט. 

בית המשפט רשאי להורות על הגשת תצהירים וכתבי טענות. 

ייתכן וניתנה לך הזדמנות למקצה שיפורים. יש לשם לב לא לבצע הרחבת חזית. 

בקשה לביצוע שטר אינה מהווה הליך משפטי היוצר השתק עילה כשלעצמו.  בהוצאה לפועל מתייחסים לשיק באופן היותר דומה לפסק דין מלכתב תביעה.

עם העברת ההתנגדות לבית המשפט, על בית המשפט לדון בשאלה אם תנתן לנתבע החייב רשות להתגונן. ככל שלא נינתה רשות להתגונן חוזרים להוצאה לפועל לגביית החוב, ואין מניעה לאחר מכן (או במקביל) להגיש תביעה על סכום קצוב. 

ככל שכן תנתן רשות להתגונן אז באופן מעשי את כבר מנהלת הליך בבית המשפט, ומבחינה פרקטית כבר יהיה עדיף לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שיכלול את הסעדים הנוספים שאת זכאית להם לשיטתך מכח אותה עילת תביעה. 

בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת לפי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי. 

מבלי לקבוע מסמרות כי איני מכיר את הפרטים המועד הנכון להגשת בקשה כאמור הוא לאחר ובכפוף למתן רשות להתגונן ככל שתנתן ובמסגרת סעיף 20(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי. יש להגיש בקשה מפורטת המסבירה את הסיבה שבגינה מבוקש תיקון כתב התביעה. עקרונית ניתן גם לבקש פיצול סעדים אם כי בנסיבות המתוארות נראה מורכב נוכח העובדה כי מדובר ב-2 סעדים כספיים הנובעים מאותה עילת תביעה. 

על אף המפורט לעיל ובשם לב להשלכות המשעותיות שעשויות להיות לפעולות שאת עשויה לנקוט בהן, מוצע לגשת לייעוץ פרטני התואם את נסיבות המקרה שלך. בהצלחה