פורום פלילי

פונה יקר, אין שום מניעה לשופט הדן נאשם בגין מספר מקרי אינוס אשר התרחשו כלפי קורבנות שונים לגזור עונש שהוא מעל העונש המקסימלי הקבוע בחוק בגין כל מקרה בנפרד ובפועל ניתן גם למצוא פסקי דין כאלו, לרבות נאשמים שנגזר דינם בעבירות רצח למספר מאסרי עולם. בנוסף, ובניגוד לדעה הרווחת בציבור, אף אין מניעה לשופט שלום אשר לכאורה מוגבל לגזור עונשים של עד 7 שנות מאסר, לגזור עונש מאסר ארוך יותר אם הוא שופט נאשם בגין מספר אישומים שונים שאינם בגין אירוע אחד. מקווה שהייתי לך לעזר

הי רפי,

למרבה הצער לא. יחד עם זאת הייתי דורש החלטה מבית המשפט בהעדר תגובה.

ש.ב שלום,

בהתאם ללשון החוק, גם דחיפה קלה נחשבת כתקיפה, שכן סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר תקיפה כהפעלת כוח כנגד גוף במישרין או עקיפין בלא הסכמתו.

יחד עם זאת, הדבר תלוי בנסיבות ובחומרת המקרה. לא כל דחיפה קלה תיחשב לתקיפה שמצדיקה פתיחה בחקירה ובזבוז משאבים של משטרת ישראל.

מקווה שהייתי לך לעזר.

פונה יקר בהתאם להוראות סעיף 8א(א) לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, תשמ"ג-1983 "לא ימכור אדם מוצר עישון לקטין"- העובר על העבירה דינו קנס של אלפי שקלים.

שים לב, שאסור לכל אדם למכור סיגריות לקטין ולא רק למוכר בחנות המכולת/פיצוציה. מכאן שאם פקח יראה את הקטין מעביר לך כסף ואתה בתמורה מעביר לו חפיסת סיגריות - הרי שהוא יכול לקנוס אותך וזאת למרות שלמעשה לא עשית כל רווח אישי.

לקראת סיום אציין, כי לא סתם חוקק החוק כשמטרתו להגן על הקטינים מהנזקים של מוצרי העישון וסכנות ההתמכרות ולכן ההנחה שהקטין מספיק עצמאי להחליט על עצמו הינה בעייתית ואף לא מכבדת את הורי הקטין.

בהצלחה!

עמי שלום,

כדי לענות על השאלה צריך לערוך הבחנה האם מדובר במשחק מזל, או במשחק מיומנות. זה שיקול מרכזי שמבדיל בין משחקים חוקיים לבין משחקים אסורים.

במשחקים שאתה מתאר נראה שיש שילוב של מזל ומיומנות, ויש המצביעים על כך שמדובר במשחק שדורש יותר מיומנות מאשר מזל.

לפי עקרונות משפטיים, אם משחק כולל מרכיב משמעותי של מיומנות, הוא עשוי להיחשב כחוקי.

לפי החוק בישראל הימורים על משחקים אסורים, אולם ישנם חריגים, כמו למשל משחקי פוקר שבהם לא כל ההכנסות הן על בסיס "מזל" אלא על בסיס מיומנות של המשתתפים. כלומר, אם המשחק מסודר בצורה כזאת שלא מדובר בהימור נטו על מזל, ייתכן שלא יחשב כפעילות אסורה.

בעניין חוקיות הקמת מועדון - התשובה מורכבת:

מצד אחד - אם המועדון נפתח במסגרת חוקית, תחת פיקוח, ולפי התנאים שהוזכרו, לא צפויה להיות לך בעיה חוקית.

מהצד השני - חשוב לזכור שלא הכל נתון לשליטתך וידיעתך, ויש הרבה משתנים במשחק למשל; זהות השחקנים, הקפדה על הכללים, חוקיות פעילות המקום וכיוצא בזה.

בקשר לחוקיות הפעלת המקום - על המועדון לעומד בדרישות רגולטוריות אשר מאפשרות את פעילותו באופן חוקי.

מקווה שהיית לך לעזר.

יוני שלום,

בתשובה לשאלך- אכן, טענותייך מעלות תהיות לגבי חוקיות הטיפול ע"י הרשות, עם זאת הן לא שוללות בהכרח את החשדות נגדך בעבירת תקיפה אם אכן בוצעה (כמובן שכדי לענות באופן פרטני על המקרה הספציפי יש לבחון את הראיות בתיק ואת טענותיך).

עם זאת, עומדות בפנייך אפשרויות נוספות במסגרתן תוכל לפעול כגון: תביעה אזרחית על הפגיעה בעסק ובגופך, פנייה למח"ש לצורך חקירת אירוע האלימות כלפייך ופעולות בניגוד לחוק מצד המשטרה, תביעה אזרחית בגין אותן תלונות שווא שנטענו וכן הלאה...

לפנייה למח"ש יכולה להיות השפעה ישירה על ההליך הפלילי וההאשמות נגדך..

מקווה שתשובתי סייעה לך...

שבוע טוב ובהצלחה.

איל יקר, התשובה לשאלתך בשלילה! למעשה המושג של "העדר עניין לציבור" שהיה מטעה הוחלף ל " נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין " - בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס' 1.1 השיקולים המרכזיים לסגירת תיק בעילה זו הם : א. מידת חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה ב. היקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה. ג. שכיחות ההתנהגות העבריינית ( אם למשל מדובר ב"מכת מדינה" - תפחת ההצדקה שלא להעמיד לדין ) ד. האם מדובר בעבירה מתמשכת ( למשל בעבירות על חוק התכנון והבנייה עשויה ההחלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין להעניק במשתמע לגיטמציה להמשך ביצוע העבירה ) ה. משך הזמן בו בוצעה ההתנהגות העבריינית. ו. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה. ז. גילו או מצב בריאותו של החשוד ( גיל צעיר של החשוד או לחילופין גיל מבוגר כמו גם מצב בריאות יכולים לשמש כשיקול לאי העמדה לדין ) ח. עבר פלילי ( לרבות רישומים קודמים שנסגרו בעילה זו ) ט. מידת שיתוף הפועלה של החשוד עם רשויות החקירה. י. הליכים משפטיים מקבילים בגין אותו מעשה עבירה ( מנהלי /אזרחי ) יא. מידת נכונות החשוד לפצות את נפגע העבירה ומהי עמדתו של נפגע העבירה ומידת הפגיעה בו ועוד. מקווה שהייתי לך לעזר

שני ערב טוב,

ההליך הפלילי וההליך הפלילי הם בדר"כ הליכים מקבילים ולא חלופיים ועל התשובה לשאלתך הינה שלילית, ביתר שאת, אם הוגש כתב אישום.

בכל מקרה, אין מספיק מידע בפנייתך לגבי אותה עבירה (לא חמורה) כך שהתשובה הכללית הינה שלילית.

כדי לתת מענה ספציפי לסיטואציה עליה את שואלת עלייך לפרט את פרטיה ונסיבותיה.

המשך ערב מוצלח וסופ"ש מעולה.

שלום רב ותודה על פנייתך,

אם ישנם שני מתלוננים (נפגעים) הרי ששניהם צריכים לספר במשטרה מהם המעשים בגינם נפגעו, אחרת לא יהיו ראיות לבסס כתב אישום.

ככל ששניהם נפגעו אבל רק אחד סיפר מעשים כנגדו וכתב האישום כולל עבירות כלפיו ואילו האחר הוא עד תביעה, הרי שסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לבית המשפט להרשיע בעבירה שהתגלתה במהלך דיון ההוכחות, אף אם לא הייתה חלק מכתב האישום:

"בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן"

החוק הזה קובע שני כללים, האחד שתינתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן והשני שלא יוטל עליו עונש גבוה מהעונש שהיה מוטל עליו אילו היה מורשע לפי עובדות המקור בכתב האישום.

לטעמי, בית המשפט ייעשה שימוש מצומצם בסעיף זה כאשר מדובר על עד שלמעשה "מספר" סיפור חדש ולראשונה על ביצוע עבירה כנגדו, להבדיל ממתלונן שכבר מסר במשטרה גרסה שלמה שמבססת אשמה כאשר במהלך ההוכחות התגלה פרט נוסף או אחר.

מקווה שסייעתי.

אנחנו כאן לרשותך.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שאול שלום,

נדמה כי פנייתך משלבת בין הליכים וסעדים אזרחיים ואלה הפליליים...

ההליך האזרחי אינו מרוקן מתוכן את ניהול ההליך הפלילי אם אכן נמצא כי בוצעה עבירה גם אם בשלב זה או אחר אתה מוכן לתת למתלונן את הסעד (אם בוצעה עבירה המשטרה צריכה לחקור ולמצות את הדין) בניגוד להליך האזרחי בו מתבקש סעד מתובע ההליך הפלילי מתנהל מול המדינה ורשויותיה שם עלויות ההליכים אינן רלוונטיות לקיומו.

לאחר שזה נאמר, במקרים מסויימים (כאשר מדובר בעבירות פשוטות וממוקדות) ובהנתן שהאינטרס הציבורי בבירור אותן עבירות לכאוריות הוא קטן, עצם סיומו של הליך אזרחי יכול להשפיע במידה כזו או אחרת על המשך ההליך ו/או החקירה הפלילית או לכל הפחות על תוצאותיו של ההליך המשפטי הפלילי.

יש לציין כי בפנייתך חסר מידע רב המתאר את המקרה הספציפי ועל כן טיבו של המענה הינו כללי.

מקווה שעניתי על שאלתך,

בהצלחה והמשך יום נפלא.

יצחק שלום,

לשאלתך ישנם מספר מצבים בהם ניתן לעיין בחומר חקירה:

בעניינך - כל שהתיק נסגר באחת העילות שמשאירות רישום משטרתי, והנך חפץ להשיג על עילת הסגירה, ניתן להגיש בקשה לצלם את חומר החקירה ולהגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה.

פונה יקר, התשובה לשאלתך היא בחיוב! אדם המשאיר ברכוש הציבורי חפצים שעלולים לפגוע בילדים מבלי לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הפגיעה- עובר עבירה פלילית גם אם בפועל אף ילד לא נפגע. נושא זה מוסדר בסעיף 340 לחוק העונשין הקובע כי :" המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו – מאסר שנה."- מקווה שהייתי לך לעזר

מאור יקר, התשובה לשאלתך קשורה מאוד לנסיבות המקרה שאינן מפורטות בשאלתך. קח למשל מקרה בו גבר עולה במעלית עם אישה זרה והוא מחליט לתת לה נשיקה על הלחי כשבעיניו מדובר בחיזור לגיטימי- מקרה כזה יחשב כמעשה מגונה ( ועוד לא אמרנו דבר לגבי גילה של הבחורה שאף לו יכולות להיות השלכות לניתוח הסוגייה, או ניצול מצב המונע מהבחורה לתת הסכמה חופשית ועוד ) . מצד שני, אם אתה יוצא לדייט עם בחורה ובסיומו של הדייט שנראה היה מוצלח מבחינתך אתה מנשק הבחורה על הלחי, מבלי שהיא הביעה העדר הסכמה מפורשת או משתמעת- הרי סביר שלא יראו בהתנהגות שלך כעולה לידי מעשה מגונה. מקווה שהייתי לך לעזר

היי שגיא,

רשמת כי ההודעות גם כללו איומים ולכן יש גם לקחת בחשבון עבירה של איומים (בנוסף לעבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק).

ברור כי לא כל הגשת תלונה (הגם שישנן ראיות) תוביל בסופו של דבר להגשת כתב אישום וישנם מקרים בהם התיק יסגר "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין" או הליך של הסדר מותנה.

בכל מקרה אם הוגשה כנגדך תלונה וזומנת לחקירה מומלץ להתייעץ לפני כי לפעמים ההבדל בין הגשת כתב אישום לגניזת התיק תלוי בגרסת החשוד בחקירה שלו.

בברכה,

שחר לדובסקי

פונה יקר, מעבר לעובדה שאסור לפי סעיף 193א(א1) לחוק העונשין למכור לך אלכוהול אם אתה קטין, הרי שבהתאם לסעיף 193א (א) לחוק העונשין אפשר לראות במקרה בו אתה מארגן מסיבה ודואג שיהיה אלכוהול במסיבה כעידוד קטינים לשתיית אלכוהול ( אפילו שאתה בעצמך קטין ) - מדובר בעבירה פלילית . לנוחיותך נוסח הסעיף :" המעודד או משדל קטין לשתות משקה משכר, דינו - מאסר שלושה חדשים."- מקווה שהייתי לך לעזר

היי שגיא ותודה על פנייתך,

נראה שמדובר בסכסוך אזרחי אך אנסה לתת מענה בכל הנוגע להטרדה באמצעות מתקן בזק.

החוק מדבר על שימוש באופן ש(בין היתר) יש בו כדי להטריד. בגדול בוחנים את תוכן הפניה ומספר הפניות. הכוונה אדם יכול לשלוח מספר מצומצם של הודעות בעלות תוכן פוגעני וזה ייחשב להטרדה ואילו אחד אחר יישלח תוכן לגיטימי אך בכמויות וגם זה יחשב להטרדה.

נניח שאדם נתן לך שירות ואתה לא מרוצה מהשירות (ולא ממש משנה מי צודק) ואתה כל יום מתקשר אליו 10 פעמים בשעה 4 לפנות בוקר זה יכול להיחשב להטרדה גם אם התוכן של הדברים אינו פוגעני או מטריד.

לעניין שלך - אם אדם נתן לך שירות ואתה לא מרוצה ולאחר מספר פניות הוא לא מוכן לתת מענה אתה יכול לשקול לתבוע אותו.

בהצלחה,

שחר לדובסקי

שלום רב,

כתב אישום מבוסס על חומר ראיות אשר מועבר להגנה לאחר הגשת כתב האישום.

ככל שלדעתך הראיות אינן מבססות אשמה, הרי שעם עבודה נכונה יהיה ניתן להראות זאת בבית המשפט.

בעיקרון הראיות לא מוגשות לבית המשפט יחד עם הגשת כתב האישום אלא בית המשפט נחשף אליהן רק במהלך דיון ההוכחות ובהתאם לעדים שמסרו את אותן הראיות.

החוק מאפשר לבית המשפט להרשיע אדם גם על בסיס עובדות שנשמעו לראשונה בבית המשפט, ככל שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ( במהלך המשפט). יחד עם זאת, אם עדמתלונן מוסר פרטים חדשים לראשונה בבית המשפט הדבר עושי לפגוע במהימנות שלו.

אנחנו כאן לרשותך לשאלות נוספות,

שחר

פונה יקר, כנאשם במשפט הנטל להוכיח את עובדות כתב האישום מוטל על התביעה ולכן לא אתה הוא זה שאמור לסייע למאשימה בהשלמות חקירה וכו'. כך למשל, אם ישנה טענה של מתלונן, כי אתה מטריד אותו דרך הודעות שאתה משאיר לו אצל המזכירה והמזכירה כלל לא עדה בתיק- ייתכן וניתן יהיה לבקש לפסול את עדותו של המתלונן באשר היא מבוססת על עדות מפי השמועה ולא אתה הוא זה שצריך לבקש שהתביעה תביא את המזכירה שכלל לא נחקרה במשטרה לעדות ( לחילופין, אם המזכירה כן העידה במשטרה והמאשימה לא מביאה אותה לעדות, הרי שהיא לא תעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח את אשמתך בדין מעבר לכל ספק סביר ). מצד שני, לעיתים ניתן להוכיח את העבירה אף מכוח מכלול ראיות נסיבתיות או מכוח חריגים שונים בפקודת הראיות. מקווה שהייתי לך לעזר

מצטער לשמוע על המצב שנקלעת אליו.

יחד עם זאת יש מספר צעדים שניתן לנקוט בהם:

לסיכום, יש לך זכות להרגיש בטוח בסביבת מגוריך, וחשוב לפנות למשטרה ולמערכת המשפטית כדי לשמור על הזכות לחיות בביטחון ובכבוד.

הי רן,

בהליך פלילי, ככלל, פסק דין פלילי חלוט (שלא ניתן לערער עליו) ניתן לשנות או לתקן לא יאוחר מ- 21 ימים ממועד מתן הפסק דין, זאת לפי חוק בתי המשפטי.

עם זאת, קיימת סמכות לבית המשפט להיענות לבקשות תיקון טעות אפילו אחרי התקופה האמורה, וניתן להגיש בקשות לתקן טעויות כתוצאה מהחלטות שיפוטיות שגויות או טעויות סופר, גם אם הפסק דין חלוט.

אמנם אין סעיף חיקוק ישיר שמקנה סמכות כזו, אך קיימת אפשרות לבית המשפט לפעול במקרה של טעות שניתן לתקנה, גם לאחר חלוף הזמן המוגדר, ככל שקיימת עילה מיוחדת.

למעשה בית המשפט יכול להפעיל את סמכותו ולהעניק אורכה אם ימצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. לדוגמה, אם התבקשה הארכה בשל סיבה מוצדקת (כמו טעות שנעשתה בעיכוב טכנית בהגשה או סיבה אחרת), ייתכן שהשופט יפנה לאורכה, אך זה תלוי בהחלטת בית המשפט.

לסיכום, אין סמכות אוטומטית להענקת אורכה למועד מעבר ל-21 יום, אלא אם כן יש טעמים מיוחדים שיכולים לשכנע את בית המשפט.

בהצלחה!

שלום,

כדי לענות על השאלה צריך לערוך הבחנה האם מדובר במשחק מזל, או במשחק מיומנות. זה שיקול מרכזי שמבדיל בין משחקים חוקיים לבין משחקים אסורים.

בפוקר, יש שילוב של מזל (הקלפים שמחולקים) ומיומנות (האסטרטגיה של השחקנים), ויש המצביעים על כך שמדובר במשחק שדורש יותר מיומנות מאשר מזל.

לפי עקרונות משפטיים, אם משחק כולל מרכיב משמעותי של מיומנות, הוא עשוי להיחשב כחוקי.

לפי החוק בישראל הימורים על משחקים אסורים, אולם ישנם חריגים, כמו למשל משחקי פוקר שבהם לא כל ההכנסות הן על בסיס "מזל" אלא על בסיס מיומנות של המשתתפים. כלומר, אם המשחק מסודר בצורה כזאת שלא מדובר בהימור נטו על מזל, ייתכן שלא יחשב כפעילות אסורה.

בעניין אם אתה עובר על החוק כשאתה משחק שם - התשובה מורכבת:

מצד אחד - אם אתה משחק במסגרת חוקית, תחת פיקוח, ולפי התנאים שהוזכרו, לא צפויה להיות לך בעיה חוקית.

מהצד השני - חשוב לזכור שלא הכל נתון לשליטתך וידיעתך, ויש הרבה משתנים במשחק למשל; זהות השחקנים, הקפדה על הכללים, חוקיות פעילות המקום וכיוצא בזה.

במילים אחרות בקלות יתרה אתה יכול למצוא עצמך חשוד בפלילים, לכן כדאי לוודא שהמועדון פועל לפי כל דרישות החוק ולהיות מודע לחוקי המקום שבו אתה נמצא.

בקשר לחוקיות הפעלת המקום - המועדונים שציינת פועלים עם רישיון עסק, ומכיוון שהם פועלים תחת פיקוח ותיאום עם המשטרה, פעילותם אינה נחשבת לפעילות בלתי חוקית. בנוסף, רישיון עסק מעיד על כך שהמועדון עומד בתנאים החוקיים הנדרשים למהלך תקין של פעילות מסחרית.

העובדה שהמשטרה מודעת לפעילות המועדון ומאפשרת לו להמשיך לפעול מצביעה על כך שהמועדון עומד בדרישות רגולטוריות אשר מאפשרות את פעילותו באופן חוקי.

מקווה שהיית לך לעזר.

אם אתה מייצג את עצמך ואתה שואל האם אפשר להעניק פרשנות משפטית שונה לנושא המחלוקת, התשובה תלויה בכמה גורמים, כולל פרטי המקרה הספציפי והחוק החל עליו.

במובן כללי, אם אתה מאמין שיש אפשרות לפרש את המקרה שלך באופן שונה מהאופן שבו נטען כי מדובר בעבירה פלילית, תוכל לנסות להציג פרשנות כזו.

חשוב לזכור ששופט או רשות שיפוטית היא זו שתקבע את הפרשנות הנכונה לנושא, בהתאם לחוק ולפסיקה.

באופן כללי, גם אם אתה מייצג את עצמך, כדאי לשקול להיעזר בעורך דין כדי לבנות את הטיעונים המשפטיים בצורה מדויקת.

מקווה שהייתי לך לעזר.

פונה יקרה, איומים גם אם הם נכתבים בוואטפ הם עדיין איומים - יחד עם זאת, לא בכל מקרה בו מוגשת תלונה על איומים מוגש בהמשך כתב אישום. מהות האיומים, ההסברים שאת יכולה לספק לאמור בהודעות שלך והרקורד המשטרתי שלך יכולים להוביל לגניזת התלונה. מקווה שהייתי לך לעזר

שבוע טוב לולי,

אכן ישנם מקרים שבהם נדמה שהמשטרה סוגרת תיקי חקירה במחי יד מבלי לבחון את חומרי החקירה ומטעמים שונים.

כנפגעת עבירה בתיק יש לך זכות לערור על החלטת קצין החקירות לפרקליטות בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה על סגירת התיק וזאת ע"י הגשת ערר מנוסח היטב המשולב טענות עובדתיות ומשפטיות (לאחר ניתוח חומרי החקירה בתיק).

פעולה זאת הינה יחידה וחד פעמית ועל כן מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד פלילי ולא לכתוב מכתב סתמי ופשוט🙏

בשורות טובות ובהצלחה.

היי דויד תודה על שאלתך,

עבירות אלימות הן עבירות תוצאתיות והמשמעות שהעבירה שתיוחס לנאשם תלויה בנזק שנגרם (או יותר נכון הנזק שניתן להוכיח) לנפגע. לדוגמא, אדם תקף אחר במכת אגרוף לפנים:

1.    המכה לא השאירה סימן כלשהו ואז מדובר על עבירה שנקראת תקיפה סתם – שהעונש המירבי עליה הוא עד שנתיים.

2.    המכה גרמה לחבלה כלשהי על פניו של הנפגע (אדמומיות, נפיחות, "סימן כחול") ואז העבירה תהיה תקיפה הגורמת חבלה של ממש  - שהעונש המירבי הוא עד 3 שנות מאסר.

3.    המכה גרמה לשבר בפנים ואז העבירה תהיה חבלה חמורה - שהעונש המירבי הוא עד 7 שנות מאסר.

לכן בשלב ראשון על מנת להעריך את רמת הענישה נצטרך לדעת מה הפגיעה שנגרמה לנפגע ובהתאם מה יוחס לנאשם.

באופן כללי אציין שבעבירות אלימות – ככלל - טווח הענישה הוא רחב ומשתנה מאוד ממקרה למקרה הן נוכח נסיבות המקרה והן נוכח נסיבות העושה (הנאשם), ולכן על אותה עבירה ייתכן שאדם יקבל מאסר בפועל, אדם אחר יקבל עבודות שירות, אחר מאסר על תנאי.

השיקולים שבית המשפט בוחן, בין היתר, הם הודאה ולקיחת אחריות, עבר פלילי, טיפול ושיקום וכדומה.

בענייננו, כמובן שתקיפה שבוצעה באמצעות שוקר חשמלי מוסיפה לחומרה של האירוע הן מבחינת העובדה שהתבצע שימוש בכלי תקיפה והן מהנזק הפוטנציאלי (אף אם לא התממש).

אנחנו כאן לרשותך ככל שיש לך שאלת המשך.

שחר לדובסקי, עו"ד