פורום עורכי דין

שלום רב, 

מהאמור מדבריך קשה לקבוע באופן מוחלט אם בעת כריתת חוזה השכירות כוונתכם הייתה לכלול גם את השימוש והחזקה במחסן.

לכן אי אזכור המחסן בחוזה עשוי לעורר שאלה פרשנית. 

החוק קובע, כי פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג. 

על פי המתואר בדבריך, נדמה כי אכן קיים נוהג מסוים בינך ובין בעלת הדירה, שהרי לפני כשנה היא פנתה אליך בבקשת רשות להשתמש במחסן. 

לפיכך ניתן להניח כי מתן הרשות כאמור נתון לשיקול דעתך.

בהצלחה, 

שלום שוב, 

כפי שהוסבר בתשובותיי הקודמות: 

1. בית המשפט רשאי לעשות כן. ייתכן בכל זאת כדאי לעלות את נימוקיך בבקשה מתאימה להארכת מועד, אולם אין הדבר מבטיח כי הבקשה תתקבל ולא יושתו הקנסות או הוצאות אחרות כפי שבית המשפט ייקבע. 

2. אם הכוונה בשאלתך להשיג על החלטת בית המשפט שקובעת את מנגנון הקנסות בעניינך, אזי ניתן לערער על כך ברשות בית המשפט באמצע ההליך (עד 60 ימים מיום המצאת ההחלטה), או במסגרת זכות הערעור על פסק הדין הסופי. והכל בכפוף לעוצמת טיעונייך. 

בהצלחה, 

שלום אריאל, 

מדוע לא הוגשה בקשת הבהרה על פסק הדין האחרון שניתן, לגבי מתן הוראות להשבת הסך ששולם? ייתכן ואפשרות זו עדין עומדת לך.  

בנוסף וכפי שציינת, באפשרותך להגיש תביעה חדשה להשבת הסך ששילמת ביתר.

במקרה כזה לא בהכרח תעמוד לנתבע טענת התיישנות, מאחר שתקופת ההתיישנות של פסק דין הקובע הוראה אופרטיבית היא 25 שנה. 

לרשותך בכל שאלה נוספת, 

שלום, 

החלטת ביניים היא כל החלטה שיפוטית המתקבלת במהלך ההליך ושאינה מסיימת אותו. 

בהצלחה, 

איתמר שלום, 

אין מניעה לרשום משכון על כל נכס מוחשי או זכות המצויים בבעלות החייב. 

בהצלחה, 

רון שלום, 

לא ניתן להשיב לשאלתך בלי רקע על נסיבות המקרה.

בהצלחה, 

שלום, 

התשובה היא כן. 

פלוני רשאי להגיש בקשה להארכת מועד. 

בית המשפט רשאי להיעתר לכך או שלאו, עם או בלי הטלת הסנקציות. 

בהצלחה, 

נוי שלום, 

קשה להשיב על שאלתך ללא בחינה של כתב האחריות של חנות התכשיטים. 

על פניו נדמה כי עלות המשלוח מנופחת (מחצית משווי הטבעת?) 

באופן עקרוני החוק מאפשר את ניכוי העלויות מהמחיר, ובלבד שבית העסק לא תיקן את הפגם בתוך זמן סביר.

כמובן שאת רשאית לפנות בעניין לבית המשפט לתביעות קטנות. 

לרשותך ככל שיש צורך בסיוע נוסף, 

שלום ירין, 

מבחינת עלויות של החזקה, דיווח ומיסוי, מוטב כי תיוועץ גם עם רואה חשבון. 

באשר למנגנון העסקי - משפטי: 

חברה בע"מ (בערבון מוגבל), מהווה למעשה ישות משפטית נפרדת מבעלי המניות שמחזיקים בה. הדבר למעשה מונע אפשרות של הטלת אחריות אישית (למעט במקרים מסוימים) על בעלי המניות באשר לחובות והתחייבויות החברה. 

לחלופין, ניתן לייסד שותפות "רגילה" או שותפות "מוגבלת". 

בשותפות רגילה, השותפים חבים יחד ולחוד באחריות אישית לכל התחייבויות השותפות. כך שאין את ההגנה של ישות משפטית נפרדת כמו בחברה בע"מ.  מנגד, היתרון הוא שיש דרישות פחות מחמירות בהשוואה לחברה בע"מ מבחינת חובת דיווח וגילוי.

בשותפות "מוגבלת", צריך שיהיה שותף כללי אחד שיהיה אחראי אישית לכל התחייבויות השותפות, ושותף "מוגבל", שאחריותו תהא מוגבלת לפי גובה השקעתו הכספית בעת התקשרותו בהסכם השותפות. 

כאמור, לכל מבנה תאגידי יתרונות וחסרונות ומוטב כי תיוועץ עם עורך דין באופן פרטני בעניין. 

בהצלחה, 

שלום ירין,

כאשר מדברים על "חברה", הכוונה היא (כמעט תמיד) לחברה בע"מ. כל סטארטאפ, ובכלל זאת כל חברה שמפתחת אפליקציה, נוהג להתאגד בצורה של חברה בע"מ. זאת, במיוחד במצב בו מעוניינים להכניס שותף לחברה. 
ברמה העקרונית, כפי שענו לך לפניי, ניתן להקים גם שותפות, אך למעשה אף חברת סטארטאפ לא פועלת במודל זה, ממגוון סיבות.

אם אתה מעוניין לצמצם עלויות, ניתן לפעול במתכונת של "חברה בהקמה", מבלי להקים את החברה בפועל בשלב זה (וכך דוחים את הקמת החברה, ואת העלויות הכרוכות בכך). ואולם, זהו מצב זמני בלבד, שכן הוא לא יספק לך הגנה משפטית לפעילות שלך, ועלול גם להיות כרוך במשמעויות מיסוייות עתידיות.

בברכה,

עמית

שלום ירין,

כאשר מדברים על "חברה", הכוונה היא (כמעט תמיד) לחברה בע"מ. כל סטארטאפ, ובכלל זאת כל חברה שמפתחת אפליקציה, נוהג להתאגד בצורה של חברה בע"מ. זאת, במיוחד במצב בו מעוניינים להכניס שותף לחברה. 
ברמה העקרונית, כפי שענו לך לפניי, ניתן להקים גם שותפות, אך למעשה אף חברת סטארטאפ לא פועלת במודל זה, ממגוון סיבות.

אם אתה מעוניין לצמצם עלויות, ניתן לפעול במתכונת של "חברה בהקמה", מבלי להקים את החברה בפועל בשלב זה (וכך דוחים את הקמת החברה, ואת העלויות הכרוכות בכך). ואולם, זהו מצב זמני בלבד, שכן הוא לא יספק לך הגנה משפטית לפעילות שלך, ועלול גם להיות כרוך במשמעויות מיסוייות עתידיות.

בברכה,

עמית

שלום דור, 

צר לי על תחושותיך. 

האם החלטת השופט סתמה את הגולל וכעת אין אפשרות לפעול כפי שהציע? 

מה עורך הדין שייצג אותך מתכוון לעשות בעניין?

אולי בכל זאת יש מקום לנסות ולבדוק איתו את המשך הטיפול בתיק. 

באשר לנזקים הכספיים שנגרמו לך, אתה רשאי כמובן לחזור בתביעה נגד עורך הדין שייצג אותך. במידה וייקבע כי זה התרשל בטיפול בתיק, ייתכן ותוכל לזכות בפיצוי כספי בגין כך. 

בהצלחה, 

שלום אביב, 

האם ההליך מתנהל על פי התקנות החדשות או הישנות?

ככל שההליך מתנהל על פי תקנות הישנות, ישנה חובת התייצבות של בעלי דין בשלב הישיבה המקדמית, אלא אם בית המשפט קבע אחרת. 

כמו כן, ישיבה מקדמית, בדומה לקדם משפט, הינה הליך מקדמי לשם בירור נושא המשפט ודרכי הדיון בו, במטרה לייעל את הדיון, ולברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין.

אם ההליך מתנהל על פי התקנות החדשות, וקבוע לך "דיוני מקדמי", אזי ראה תקנות 34-36 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. 

בהצלחה, 

הי שוהם, 

ייתכן בהחלט. 

ראה סעיף 4(10) לחוק החוזים האחידים. 

לרשותך בכל שאלה נוספת,