פורום לשון הרע

בפורום הזה אנחנו מתייחסים בעיקר לשאלות מעולם לשון הרע.

כפי שכתבנו לך במענה הקודם, מסמכים שהוגשו כחלק מהליך משפטי אינם יכולים להוות עילה לתביעה בגין הוצאת דיבה.

אבל... ניתן לבחון הגשת תביעה בעילות אחרות כגון רשלנות מקצועית.

בתביעות אלו (ובשונה מרוב התביעות מעולם לשון הרע) יהיה עלייך להוכיח את הנזק שנגרם לך.

אם אתה מאמין שתוכל להוכיח זאת, אתה מוזמן לפנות אלינו (פרטי קשר בראש הפורום) או למי שתמצא לנכון להמשך ייעוץ.

חנוך שלום,

צר לי על האירוע שתיארת והמצב בו אתה נמצא. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי כל מה שמוגש/נאמר במסגרת הליך משפטי מוגן לחלוטין מפני תביעות דיבה.

יחד עם זאת, ציינת כי הדוח של הפסיכולוג נשלח גם לרווחה, וייתכן כי בגין פעולה זו עומדת לך עילת תביעה, אך יש לבדוק היטב מה פורסם ובאיזה נסיבות.

לגבי גובה התביעה, סיכויי הצלחה והאם כדאי לך - אלו שאלות ספציפיות שלא ניתן לענות עליהן במסגרת הפורום ללא בדיקה מעמיקה של העובדות והראיות שיש לך.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

השאלה עוסקת בדיני הגנת הפרטיות.

אשיב בתמצית;

יש להבחין בין הקלטת וידאו (תמונה) לבין הקלטה אודיו (קולית).

הקלטת וידאו מותרת, כל עוד אינה פוגעת בפרטיותו של אדם. קיימים כלליים רבים בעניין זה ויש לבחון כל מקרה לגופו.

באשר להקלטת קולית, זו אסורה שכן מדובר בהאזנת סתר.

יש לבחון כמובן את המקרה הספציפי שלך לעומק בכדי לתת לך מענה מקיף.

מיכאל שלום,

אותו חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע במפורש כי כל מה שמפורסם במסגרת הליך משפטי נהנה מחסינות מוחלטת מתביעות דיבה.

משכך, כל מה שנכתב בכתב ההגנה, משמיץ ופוגעני ככל שיהיה, אינו יכול להוות עילה לתביעת דיבה.

יחד עם זאת, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש שיורה על מחיקת הסעיפים או הביטויים הפוגעניים ולחייב את הנתבע להגיש כתב הגנה חדש וללא השמצות.

שלום רב,

בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, הגשת תלונה לגורם מוסמך אינה יכולה להוות לשון הרע. לכן, ככל שהתלונה שתוגש תהייה לנציב התלונות על שופטים, הרי שהתלונה עצמה מקבלת חסינות מפני תביעה.

החריג היחידי לכך הוא במידה ומדובר בתלונת סרק שקרית, ובמקרה זה ניתן להגיש תביעת דיבה ככל שתוכן התלונה מהווה לשון הרע.

במקרה שתיארת, עולות מספר שאלות עקרוניות הנוגעות לפרסום פומבי של חוויה שלילית מול חברה עסקית. מכתב ההתראה שקיבלת מבוסס ככל הנראה על טענה לפיה דבריך מהווים לשון הרע - כלומר, פרסום שעלול לפגוע בשמה הטוב של החברה.

ראשית, יש לבחון אם מדובר בפרסום שעלול באמת לפגוע בעסקהּ או במוניטין שלה – וממה שתיארת, נראה שהתגובה שלך בהחלט עלולה להתפרש כך. החוק קובע שפרסום כזה עשוי להיחשב עוולה אזרחית, ולעיתים גם עבירה פלילית.

עם זאת, קיימות בחוק מספר הגנות שיכולות לעמוד לצדך. אחת המרכזיות שבהן היא ההגנה על פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי. כלומר, אם אכן מדובר בתיאור מדויק של התנהלות שקרתה בעבר, ויש לפרסום חשיבות למניעת נזק אפשרי לאחרים – ההגנה עשויה לחול.

עם זאת, כדי שההגנה תתקבל, יש צורך להראות גם:

שהדברים שנכתבו הם עובדות נכונות ולא סתם תחושות או פרשנות.שהצורה בה הובאו לא הייתה פוגענית מעבר לסביר.שהייתה לכך תועלת ציבורית ממשית - למשל, אזהרה לגולשים אחרים.

מעבר לכך, החוק מכיר גם בהגנת תום הלב בנסיבות מסוימות - למשל, כאשר אדם פועל כדי להגן על עניין אישי לגיטימי. אך גם כאן חשוב להראות שלא הייתה כוונה לפגוע מעבר לנדרש, ושננקטו אמצעים סבירים לבדוק את נכונות הפרסום.

לסיכום, התגובה שכתבת בהחלט עלולה להוות בסיס לתביעה בלשון הרע, אך ייתכן שגם תוכל לטעון בהצלחה לאחת ההגנות הקבועות בחוק, במיוחד אם תוכל להראות שהעובדות שציינת מדויקות, שיש להן תיעוד, ושהייתה לכך תועלת ציבורית.

מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום בכדי לבחון את הפרסום באופן מדויק ולסייע לך להחליט כיצד להגיב למכתב ההתראה ולשקול צעדים להקטנת החשיפה המשפטית.

החוק מתייחס ללשון הרע לא רק כאשר נאמרים דברים ישירים ומפורשים, אלא גם כאשר ניתן להסיק מנסיבות הפרסום מיהו האדם שלגביו נאמרו הדברים – גם אם שמו לא הוזכר כלל. דהיינו, מה שקובע אינו רק הטקסט עצמו, אלא גם ההקשר שבו הוא נאמר והאופן שבו תפסו אותו מי שקראו או שמעו אותו.

בהתאם לכך, ביטוי כמו "נפלו אצל נוכלים", שנאמר בקבוצת וואטסאפ המיועדת לקבוצת רכישה, עשוי להתפרש בקרב חברי הקבוצה כאמירה המתייחסת לאדם מסוים, גם אם לא צויין שמו המפורש. ככל שחברי הקבוצה הבינו או היו יכולים להבין מההקשר שמדובר באדם המסוים, ייתכן שהדבר ייחשב כפרסום לשון הרע לגביו.

אם שכנים הפיצו לשכנה שלך מידע לפיו את משליכה בדלי סיגריות - מעשה שיכול להתפרש כהתנהגות רשלנית, פוגענית ואף מסוכנת - ייתכן שמדובר בלשון הרע, במיוחד אם לא היה בסיס עובדתי לכך.

האם מדובר ב"פרסום"?

על פי סעיף 2 לחוק, די בכך שהדברים נאמרו לאדם אחר (במקרה הזה - לשכנה) כדי שייחשבו ל"פרסום", גם אם נאמרו בעל פה ולא פורסמו בפומבי.

עילת תביעה נגד השכנה שהאשימה?

ככל שהשכנה חזרה על הדברים והציגה אותך כמי שגרמה לה נזק, ביודעה שאין לה הוכחה או כשהייתה אמורה לוודא את אמיתות המידע - ייתכן שניתן יהיה לשקול עילה נגדה.

ומה לגבי השכנים שמסרו מידע שגוי?

אם השכנים האחרים הם שיזמו את ההפצה של המידע השגוי, תוך ייחוס לך מעשה שלא ביצעת - ולשכנה עצמה לא היו אמצעים עצמאיים לבדוק את הטענה - ייתכן שמדובר בלשון הרע.

ראיות

בכל המתואר לעיל, נטל הראיה להוכיח את הפרסום, חל עלייך, כלומר עלייך להוכיח שהשכנה אמרה את האמור למישהו נוסף מלבדך ועלייך אף להוכיח כי השכנים אכן אמרו את אשר השכנה טענה כנגדך.

סיכום

נראה שבמקרה שלך ייתכן שיש עילת תביעה, אך יש לבחון זאת לעומק.

שלום רב,

מבחינת הליך פלילי, היעדר הסבר אינו יכול להוכיח יסוד נפשי פלילי.

יחד עם זאת, מבחינת הליך אזרחי של תביעת דיבה, ייתכן כי היעדר הסבר מניח את הדעת יכול לשכנע את בית המשפט כי אכן הייתה כוונה לפגוע.

מציע להתייעץ עם עו"ד בקשר לנסיבות העובדתיות של הפרסום בטרם הגשת תביעה או קובלנה פלילית.

שלום רב,

צר לי על הסיטואציה אליה הגעת.

כעיקרון, שליחת הודעות פרטיות, שאינן חשופות לאנשים אחרים, אינה מהווה לשון הרע.

ככל שההודעות מטרידות אותך, אז בהחלט יש מקום להגיש תלונה במשטרה או אף לבקש להוציא צו הגנה או הרחקה.

קוני שלום,

מפנייתך לא ברור את מי אתה רוצה לתבוע ובאיזו עילה?

פרסומיך בפייסבוק הינם ציבוריים ופתוחים לכלל הציבור, לרבות למעסיקים הנוכחים והפוטנציאליים.

התנהלות ברשת החברתית יכולה להוות משקל בהחלטה של מעסיק האם לקבל לעבודה או לא.

 

חוק איסור לשון הרע, כולל הגנות, כמו למשל הגנת תום הלב (סעיף 15), כאשר הפרסום נעשה מתוך צורך להגן על עניין אישי כשר או כאשר מדובר בביקורת עניינית. גם סעיף 14 לחוק מקנה הגנה כאשר מה שפורסם הוא אמת ויש בו עניין ציבורי.

במקרה שלך, אם הסימון ב-Truecaller נעשה כתוצאה מהטרדה חוזרת ונשנית מצד סוכן הביטוח, ניתן לטעון כי מדובר בפעולה לגיטימית ולא בפרסום מתוך מטרה לפגוע.

הודעותיו המאיימות בתביעה גם עשויות להיחשב כפעולה מאיימת או בלתי הולמת מצד הסוכן – וניתן לשקול תלונה בהתאם, לרבות לרשות להגנת הצרכן או במקרה קיצוני אף למשטרה.

עדיין, יש לבחון את המכלול כולו לעומק, כגון כמה פעמים הוא התקשר, האם ניתנה הסכמה שלך לשיחות הללו ועוד.

כך או כך, סוכן הביטוח עלול להגיש תביעה על מנת להרתיע אותך.

עלייך להחליט כיצד לנהוג.

אציע לך לקבל ייעוץ משפטי בכדי שתוכל לכלכל צעדייך.

סול שלום,

ראשית, ולשאלתך, עליך להגיש תביעה חדשה בעילה של פרסום לשון הרע, היות שלא רק שמדובר על עילת תביעה חדשה, אלא אני מניח שגם הנתבעת היא שונה.

אתה יכול לבקש לתקן את כתב התביעה, אבל זה לא מומלץ כי זה גם ידחה את הדיון והמועדים בתיק, וגם יחשוף אותך לתשלום הוצאות בגין התיקון.

שנית, מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה, על מנת לראות מה פורסם, שכן עצם פרסום כתב התביעה, ללא כל הוספת מלל, אינו מהווה לשון הרע על פניו.

כן, תיאורטית בעל מקצוע יכול לתבוע אותך על פידבק שלילי, אך הסיכוי שלו לזכות בתביעה נמוך מאוד אם פעלת נכון. התביעה תתבסס על חוק איסור לשון הרע, אבל החוק מספק הגנות חזקות לצרכנים שכותבים ביקורת עניינית ואמיתית.

 

כדי להבין את המצב, צריך להכיר שני צדדים של המטבע: עילת התביעה (לשון הרע) וההגנות שלכם (אמת ותום לב).

1. על מה הוא יכול לתבוע? (עילת התביעה)

התביעה תוגש בדרך כלל בגין "לשון הרע" (או "הוצאת דיבה").

לשון הרע מוגדרת בחוק כפרסום שעלול:

להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונותיו.לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

פידבק שלילי באתר כמו מידרג בהחלט עלול לפגוע בעסקו של בעל המקצוע, ולכן הוא עונה להגדרה הבסיסית של "לשון הרע". אבל כאן נכנסות ההגנות שלכם.

2. כיצד תוכלו להתגונן? (ההגנות העיקריות)

החוק מעניק לכם שתי הגנות מרכזיות וחזקות מאוד בהקשר של ביקורות צרכניות:

א. הגנת "אמת דיברתי" (אמת בפרסום):

כדי לזכות בהגנה זו, עליכם להוכיח שני דברים:

שהדברים שכתבתם הם אמת.שיש בפרסום עניין ציבורי.אמת: אם כתבתם שהאינסטלטור איחר בשלוש שעות, השאיר אחריו לכלוך וגבה מחיר גבוה מהמוסכם – ואתם יכולים להוכיח זאת (באמצעות התכתבויות, תמונות, עדים וכו') – אתם עומדים בתנאי הראשון.עניין ציבורי: ביקורת על בעלי מקצוע בפלטפורמה ייעודית כמו מידרג נחשבת כמעט תמיד כבעלת "עניין ציבורי". המטרה היא לסייע לצרכנים אחרים לקבל החלטות מושכלות, וזהו אינטרס ציבורי מובהק.

ב. הגנת "תום הלב":

זוהי הגנה חשובה מאוד בביקורות. גם אם אינכם יכולים להוכיח ב-100% כל פרט, עדיין תהיו מוגנים אם פעלתם בתום לב. סעיף 15 לחוק מונה 12 נסיבות שבהן פרסום ייחשב כנעשה בתום לב. הרלוונטיות ביותר לפידבק הן:

הבעת דעה: פרסום שהוא הבעת דעה על התנהגותו של אדם בתפקיד מקצועי או ציבורי.ביקורת לגיטימית: פרסום שהוא ביקורת על שירות שניתן לציבור.הגנה על עניין אישי כשר: כתבתם את הביקורת כדי להזהיר אחרים ולהגן על ציבור הצרכנים (שגם אתם חלק ממנו).

העובדה שכתבתם את הביקורת באתר מידרג, שכל מטרתו היא שיתוף חוויות צרכניות מאומתות, מחזקת מאוד את טענת תום הלב שלכם.

אז באילו מקרים התביעה עלולה להצליח?

בעל מקצוע יחזיק בקלף חזק יותר אם הפידבק שלכם חורג מגבולות הביקורת הלגיטימית. הנה מקרים שבהם אתם עלולים להיות בסיכון:

כתיבת שקרים מוחלטים: אם המצאתם עובדות שלא היו ולא נבראו (למשל, טענתם שהוא גנב משהו כשזה לא קרה).שימוש בקללות וגידופים אישיים: אם במקום לתאר את השירות, עברתם להשמצות אישיות שאינן קשורות לעבודה ("הוא אידיוט", "נוכל", "רמאי" – מילים חריפות שקשה להוכיח). עדיף לכתוב "הרגשתי מרומה" מאשר "הוא רמאי".פרסום פרטים אישיים לא רלוונטיים: אם פרסמתם מידע על חייו הפרטיים של בעל המקצוע שאינו קשור כלל לשירות שקיבלתם.כתיבת חוות דעת מתוך נקמנות או כוונה זדונית: אם יתברר שלא הייתם לקוחות אמיתיים או שהמניע שלכם היה לפגוע בו ממניעים אישיים שאינם קשורים לעבודה. (במידרג זה פחות סביר, כי הם מאמתים שאתם לקוחות).טיפים לכתיבת פידבק שלילי "בטוח":

כדי למנוע תביעה או כדי לנצח בה בקלות אם תוגש, הקפידו על הכללים הבאים:

היצמדו לעובדות: תארו את מה שקרה באופן מדויק. "הוא איחר", "התיקון לא החזיק מעמד", "המחיר הסופי היה שונה ממה שסוכם".הפרידו בין עובדה לדעה: ציינו מהי דעתכם. במקום לכתוב "העבודה שלו גרועה", כתבו "לדעתי, רמת הגימור של העבודה לא הייתה מקצועית".הימנעו מהשמצות וקללות: שמרו על שפה עניינית ומכבדת, גם אם אתם כועסים.שמרו תיעוד: שמרו התכתבויות, תמונות של העבודה, חשבוניות והקלטות (שנעשו כדין). זה יהיה הנשק הכי חזק שלכם אם תגיעו לבית משפט.לסיכום:

בעל מקצוע יכול לתבוע, אך מערכת המשפט בישראל מכירה בחשיבות של חופש הביטוי הצרכני. כל עוד הפידבק שלכם אמיתי, ענייני, נכתב בתום לב בפלטפורמה לגיטימית כמו מידרג, ונמנע מהשמצות אישיות – אתם מוגנים היטב על פי חוק. הסיכון שתחויבו בפיצוי הוא נמוך מאוד.

לב שלום,

 

הודעות שנשלחות בקבוצת הוואטסאפ, אשר מייחסות לך מוסר עבודה לקוי יכולות בהחלט להוות לשון הרע - ללא קשר עם אתה מקבל פרויקטים חדשים או לא.

יתרה מכך, עצם העובדה כי הפסקת לקבל פרויקטים חדשים יכולה להיות ראיה לכך כי נגרם לך נזק ממשי כתוצאה מהשמועות שמפיצה עליך הקולגה.

הייתי מציע תחילה להבהיר לאותה עובדת כי עליה להפסיק מיד עם הפצת השמועות אפילו בצחוק וכמובן להתנצל על כך.

אם היא לא מפסיקה עם מעלליה, ייתכן ואין מנוס מהגשת תביעת דיבה בגין פרסומי לשון הרע.

 

יעקב שלום,

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע כי מקרים מסוימים לא יהוו עילה להליך אזרחי או פלילי.

הסעיף מדבר על סוגים שונים של פרסומים, כך שהחסינות אליה אתה מתייחס אינה משויכת לנתבע או לנפגע, אלא חלה על אירועים ספציפיים, ובכלל זה האירועים הנקובים בסעיף קטן (5).

הנתבע אינו יכול לוותר על משהו שלא ניתן לו ואינו יכול לבקש מבית המשפט שלא להחיל את הוראת סעיף 13(5) על המקרה הספציפי.

הוכחת כוונה לפגוע, בהקשר של פרסום לשון הרע, אינה קשורה לניהול קובלנה פלילית.

ניתן לתבוע בהליך אזרחי פיצוי כפול בגין כוונה לפגוע, ואין צורך להגיש קובלנה פלילית בעניין.

יש כמובן להוכיח את הכוונה, שכן לא כל פרסום לשון הרע מגלם בתוכו כוונה לפגוע.

ממליץ לפנות לעו"ד בטרם הגשת התביעה.

כאשר אדם משתף את הציבור בחוות דעת כנה הנוגעת לחוויה שחווה – למשל, במסעדה או בבית עסק – והביקורת נכתבת מתוך מטרה אמיתית ליידע ולהזהיר אחרים, ולא מתוך רצון לפגוע או להזיק, הרי שבמרבית המקרים אין מדובר בלשון הרע במובן המשפטי.

מערכת המשפט מכירה בחשיבותו של חופש הביטוי, במיוחד כאשר מדובר בביקורת עניינית ומאוזנת. כל עוד הדברים משקפים את החוויה האישית, נכתבים בשפה מתונה ואינם כוללים טענות שקריות או השמצות, סביר מאוד שלא תקום עילה ממשית לתביעה.

שלי שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי פרסום לשון הרע יכול להיות גם בהתנהגות.

לכן, על פניו, התנהגות המוכרת כפי שתיארת יכול להקים לך וביתך עילת תביעה כנגד המוכרת.

כמובן שיהיה צורך להוכיח את הדברים.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה.

 

ארי שלום,

חוק איסור לשון הרע קובע כי לא ניתן להגיש תביעה אישית כנגד פרסום לשון הרע שפורסם אודות מגזר שלם או כנגד חבר בני אדם - בדיוק כפי המקרה שתיארת.

ניתן לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש ממנו לנהל את ההליך המשפטי בשם אותם האנשים שנפגעו.

ארי שלום,

צר לי על הסיטואציה אליה נקלעתם אתה ואשתך.

לגבי השיחה הפרטית במשרד המנהל, היות שמדובר על שיחה פרטית שאף אחד אחר לא נכח במשרד, כי אז אין כאן פרסום לשון הרע.

לגבי שאלת מנהל הקאנטרי בשטח הבריכה, ליד מתרחצים אחרים, הרי שניתן לראות בכך פרסום לשון הרע, אך יהיה צורך להוכיח כי אנשים אחרים שמעו את הדברים או שהדברים אכן נאמרו וכי נכחו במקום אנשים נוספים שהיו עלולים לשמוע את הדברים הללו.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

נילי שלום,

הבדיקה אם ביטוי כזה או אחר מהווה לשון הרע הינה בדיקה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. כלומר, עצם זה שנעלבת לא אומר בהכרח כי מה שנאמר עליך או כלפיך מהווה לשון הרע, ובית המשפט בודק האם מה שנאמר משפיל/מעליב/מבזה באופן כללי ולא רק אותך.

האמרה שאת מתעללת בכלבים יכולה בהחלט להוות לשון הרע היות שהיא מייחסת לך התנהגות מעין עבריינית, ובטח התנהגות שאינה נורמטיבית.

לאור זאת שלפי התיאור שלך לא הייתה כל התעללות אשר הצדיקה את הפרסום, נראה כי יש לך עילת תביעה בעניין.

 

חנוך שלום,

ראשית, צר לי לשמוע על הסיטואציה אליה נקלעת.

שנית, ככל שמדובר בהפצת שמועות על היותך חולה נפש, הרי שניתן להגיש תביעת דיבה כנגד המפיצים, אך יש לזכור כי יהיה עליך להוכיח מי אמר מה, למי ומתי. ההליך יתבסס על תצהיר של מי ששמע את הדברים, ולכן מומלץ להשיג את התצהיר עוד בטרם הגשת התביעה.

לעניין פרסום מסמכים שהוגשו בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שניתן גם להגיש בקשה לבית המשפט לחיוב בהוצאות בגין הפרת הוראות החוק, וייתכן וניתן להגיש תביעה נפרדת על הפגיעה בפרטיות.

בכל מקרה, ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

שלום רב,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי כל מה שנאמר או מוגש במסגרת הליך משפטי אינו יכול לשמש עילה לתביעה בגין לשון הרע.

על פניו, הגשת תלונה על עדות שקר הינה דרך פעולה אפשרית.

הודעה אשר נכתבה בקבוצת וואטסאפ של המחלקה, בה נאמר עליך כי אתה "עצלן, מזייף דוחות נוכחות ולא ראוי לתפקיד" עשויה בהחלט להיחשב כלשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965.

לפי סעיף 1 לחוק, מדובר בלשון הרע כאשר מתפרסם דבר העלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בו במשרתו. החוק מגדיר "פרסום" ככל מסירת מידע לאדם אחר זולת הנפגע – לרבות באמצעים דיגיטליים כמו וואטסאפ. העובדה שהפרסום נעשה בקבוצת עבודה, שכלל אינך חבר בה, מחזקת את תחושת הפגיעה ואת יסוד "הפרסום".

מה ניתן לעשות?אין ספק שמדובר במצב עדין מאד, בו נדרש להתנהל בתבונה.אפשרויות:פניה רשמית להנהלת החברה או למחלקת משאבי אנוש – ניתן לפנות לגורם מוסמך בארגון (בכתב או בע"פ), לציין את תוכן ההודעה ולבקש טיפול פנימי, תוך שמירה על דיסקרטיות.מכתב דרישה לפני נקיטת הליכים – ניתן לשלוח למנהל מכתב התראה משפטי המבהיר כי מדובר בפרסום פוגעני שעלול לגרור הליכים אזרחיים, במטרה להביא להתנצלות או תיקון.

הגשת תביעה לבית המשפט.

 

ממליץ לך להתייעץ לפני שתפעל.